אסיה סגרה בעליות נאות: שנחאי הוסיפה 2.3%, הניקיי זינק 2.7%
עליות שערים נאות נרשמו הבוקר (ד') באסיה, זה יום שני ברציפות, בעוד הממשלות באזור מגדילות את מאמציהן להחיית הצמיחה הכלכלית ואחרי שנתונים מכירות הרכב בארה"ב לחודש ינואר הצביעו על הגדלת נתח השוק של יצרניות הרכב המקומיות.
"אסיה תוכל להתאושש מהר יותר משאר העולם", אמר לבלומברג קיים דו, אסטרטג ראשי בבארינג ניהול נכסים, המנהל השקעות באסיה בסך 6 מיליארד דולר. "מאז שהשווקים הגלובליים התרסקו בספטמבר, ביצועי אסיה היו טובים יותר וימשיכו להניב תשואת יתר".
המדד האזורי, MSCI אסיה פסיפיק, עלה ב-1.9% במסחר טוקיו, כאשר על כל מנייה שירדה 3 מניות עלו. המדד איבד 33% מאז סוף אוגוסט, רגע לפני שמשבר האשראי הביא לקריסת בנק ההשקעות ליהמן ברדרס. מדובר בתשואה הטובה יותר מזאת של המדד העולמי, MSCI World, שאיבד באותה התקופה 37% מערכו.
מדד המניות היפני, הניקיי 225, טיפס ב-2.73%. בהונג קונג, מדד ההאנג סנג עלה 2.25%. בדרום קוריאה, מדד הקוספי הוסיף 2.77%. בסין, מדד בורסת שנחאי, התחזק ב-2.28%. כל שאר המדדים ביבשת טיפסו, למעט אוסטרליה, שם נרשמו ירידות שערים בצל החשש שחברות נוספות יחפשו לגייס כספים.
מניות Elpida, יצרנית זיכרונות המחשב הגדולה ביפן והשלישית בעולם, טיפסו ב-6.2% אחרי שהודיעה שהיא עשויה לגייס כספים מתוכנית ההצלה של הממשל. מניות ווסטפילד, חברת הקניונים הגדולה ביותר בעולם, נפלו 12% במסחר בסידני אחרי שמכרה מניות בהנחה משמעותית כדי להפחית חלק מחובותיה.
אתמול לקראת סיום המסחר ביפן,
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
