סורוס שוב עשה סיבוב על הליש"ט: "המשבר חמור מזה שהיה בשנות ה-30"

סורוס בדאבוס: "לא צפיתי את נפילת ליהמן ברדרס אבל כן הימרתי על נפילת הליש"ט בחודשים האחרונים. כעת הסיכון כבר לא משתלם"
קובי ישעיהו |

המשקיע האגדי ג'ורג' סורוס עשה בחודשים האחרונים "סיבוב" נוסף על וגרף רווחים גדולים מנפילת הליש"ט מול הדולר. כך אמר אמש סורוס לכתבים שראיינו אותו בפורום הכלכלי העולמי המתכנס מדי שנה בדאבוס שבשווייץ. נזכיר כי סורוס גרף רווח של מיליארד דולר באמצעות הימור נגד הליש"ט ב-1992.

בתשובה לשאלה אמר סורוס כי הוא סגר את הפוזיציה נגד המטבע הבריטי, לאחר שנפל לרמה של 1.40 ליש"ט לדולר. "יכול להיות עם זאת שהליש"ט תמשיך לרדת, היא בהחלט תמשיך לנוע בחדות, אבל היחס סיכון-סיכוי כבר לא כל כך אטרקטיבי", אמר סורוס.

גם בנוגע לאירו העריך סורוס כי הוא צפוי להמשיך להיחלש בעקבות "חולשה מבנית" בכלכלת הגוש מכיוון ש"מדינות מסויימות בגוש האירו לא עומדות בהתחייבויות שלהן כלפי המערכת הפיננסית ובכלל כלפי הכלכלה. "גרמניה, למשל, לא מוכנה להכניס את היד לכיסים העמוקים שלה ולעזור למדינות כמו איטליה".

עוד ציין סורוס כי לדעתו המשבר הכלכלי הנוכחי חמור יותר מהמשבר שהביא לשפל הגדול בשנות ה-30' של המאה הקודמת. "לא נראה לי שהמשק האמריקני יחזור לקצב צמיחה של יותר מ-3% לפחות בעשור הקרוב", אמר.

נזכיר כי בראיון מיוחד לרשת החדשות CNBC הביע אתמול סורוס את התנגדותו המוחלטת להצעתו של ברק אובאמה ליצירת יישות ממשלתית חדשה שמטרה קניית כל ההלוואות הרעילות באמצעות בנק אחד בודד. כמו כן מאמין סורוס, כי שר האוצר הקודם בממשל בוש, הנרי פולסון, ניהל שלא נכונה את התוכנית הראשונית להצלת המוסדות הפיננסים.

"ההצעה הזו (הנקראת 'הבנק הרע') תעזור לשפר את המצב, אבל לא תספק את נקודת המפנה הרצויה", אמר סורוס במהלך ראיון טלויזיוני חי שהעניק מהועידה הפיננסית שבדאבוס, שוויץ. במקום זאת, הציע סורוס ליצור 'בנק טוב' ולצייד אותו מחדש בנכסים טובים. סורוס הודה כי התוכנית האלטרנטיבית שלו לא עומדת לקבל כל תמיכה מאחר והיא קרובה יותר לגישה של הלאמה. "הרצון הפוליטי לעשות זאת הוא לא איתנו", הצהיר סורוס.

כשהתייחס לאופן בו ניהל פולסון את חבילת ההצלה הראשונית למוסדות פיננסים, שעלותה הייתה 700 מיליארד דולר, אמר סורוס שנעשה שימוש מסוכן בכספים. סורוס הוסיף שחצי מהכסף בוזבז, שאר הכסף שנותר, צריך להשתמש בו כדי לסתום את החורים.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)לוחם מקבל מידע מסוכן AI (דובר צה"ל)

צה"ל מקים חטיבת AI - סוכני AI יעזרו ללוחמים במידע וניתוח מהיר ורלבנטי

צה"ל מפרק את לוט"ם ומקים שתי חטיבות טכנולוגיות לקראת עימותים עתידיים. במקום חטיבה אחת יפעלו מעתה שתי זרועות מתמחות - אחת תעסוק ביישומי בינה מלאכותית לשדה הקרב, והשנייה תתמקד בשליטה בתקשורת לוויינית ולוחמה אלקטרונית



רן קידר |

צה"ל מודיע על ארגון מחדש של מערך הטכנולוגיה הצבאית: חטיבת לוט"ם תפורק, ובמקומה יוקמו שתי חטיבות נפרדות שיסמנו את כיוון הפעולה של הצבא בעשורים הקרובים. מדובר במהלך אסטרטגי שמתבסס על לקחי מבצע חרבות ברזל, ומטרתו להיערך לאתגרי הלחימה בעידן מבוסס מידע, אלגוריתמים וקישוריות גלובלית.

חטיבת AI: מהפכה דיגיטלית בעבודת המטה והשטח

חטיבת הבינה המלאכותית תאגד את כל כוחות המחשוב, התוכנה והדאטה של צה"ל, כולל יחידות ממר"ם, מצפן ושחר. המשימה המרכזית: לפתח ולהטמיע מודלים מבצעיים מתקדמים, מבוססי AI, שישמשו את כלל הדרגים בלחימה.

בין השימושים המרכזיים של החטיבה: סיכום שיחות ברשתות קשר, תחקור אירועים בזמן אמת, הצגת תמונת קרב עדכנית על גבי מפות דיגיטליות, תיאום תקיפות ומניעת ירי דו-צדדי. כל זאת, תוך שמירה הדוקה על אבטחת מידע וצמצום התלות בשירותי ענן מסחריים, באמצעות שימוש בקוד פתוח ומערכות מבוזרות.

בצה"ל כבר החלו בשדרוג משמעותי של תשתיות העיבוד הגרפי, עם הגדלה ניכרת של כמות המעבדים והרחבת תשתיות החשמל הייעודיות ל-AI. תפקידים חדשים נולדים במסגרת החטיבה, ביניהם: מידענים צבאיים, אנליסטים ומדעני נתונים שילוו את הכוחות בשטח.

חטיבת הספקטרום: מענה צבאי למרוץ לחלל

החטיבה השנייה תתמקד בתחום הספקטרום והלוויינים, ותאגד את יחידות חושן, מעוף ופריזמה. יעדה המרכזי: מתן פתרונות תקשורת ולוחמה אלקטרונית גם בזירות מרוחקות ומאוימות, תוך היערכות לאתגרי מרחב החלל.

הדס מינקה ברנדהדס מינקה ברנד

"החברה הישראלית צועקת ואסור לנו לפספס את הרגע"

הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, חידדה את הקשר בין חברה ולכלכלה אחרי ה-10/7, וקראה למגזר העסקי להצטרף לנשיאה באתגרים העצומים שעומדים בפיתחה של ישראל


זיו וולף |
נושאים בכתבה כלכלה

תא"ל במיל' הדס מינקה ברנד, מנכ"לית ג'וינט ישראל, עלתה לבמה בוועידה הכלכלית עם מסר אחד מרכזי: הקשר בין כלכלה לחברה הפך בלתי ניתן להפרדה מאז אירועי השבעה באוקטובר, והעשור הקרוב יהיה עידן של אתגרים עצומים לצד הזדמנויות חדשות לבניית מערכת חברתית חזקה וכוללת יותר.

היא פתחה את דבריה בתודה למגזר העסקי, למגזר הציבורי ולכל הארגונים שנרתמו אחרי מתקפת הטרור. "אין ארגון בישראל שלא התייצב בדרך כלשהי, אם דרך מעורבות חברתית, אם דרך המילואימניקים שלכם, אם דרך התמיכה בעובדים שלכם במה שהם עברו. כל מי שיושב כאן לקח חלק אמיתי במאמץ האזרחי שעבר על המדינה".

אבל לצד התודה, היא ביקשה להבהיר כי הימים הקרובים יהיו רק תחילת הדרך. "המסע שלנו רק מתחיל, אני רוצה לקחת אתכם איתי, להבין מה מחכה לנו ומה מאפיין את העשור הקרוב בחברה הישראלית".

מינקה ברנד הזהירה מפני אובדן הזדמנות היסטורית: "אנחנו בנקודת מפנה. עכשיו צריך להבין מה מחכה לנו בעשור הקרוב. החברה הישראלית מתמודדת עם פערים מבניים שהחריפו בשנים האחרונות. אחד המרכזיים שבהם הוא הזדקנות האוכלוסייה. עשרים וחמש שנות חיים נוספו לאנושות. העולם עדיין לא מותאם לזה.

"גם ישראל זקוקה להתאמות מקיפות במערכות השירותים החברתיים, הבריאותיים והתעסוקתיים כדי לתת מענה אמיתי לדור המתבגר. במדינה יש עדיין שירותים רחבים שפועלים במודל ישן שאינו מתאים למציאות החדשה".