סורוס שוב עשה סיבוב על הליש"ט: "המשבר חמור מזה שהיה בשנות ה-30"
המשקיע האגדי ג'ורג' סורוס עשה בחודשים האחרונים "סיבוב" נוסף על וגרף רווחים גדולים מנפילת הליש"ט מול הדולר. כך אמר אמש סורוס לכתבים שראיינו אותו בפורום הכלכלי העולמי המתכנס מדי שנה בדאבוס שבשווייץ. נזכיר כי סורוס גרף רווח של מיליארד דולר באמצעות הימור נגד הליש"ט ב-1992.
בתשובה לשאלה אמר סורוס כי הוא סגר את הפוזיציה נגד המטבע הבריטי, לאחר שנפל לרמה של 1.40 ליש"ט לדולר. "יכול להיות עם זאת שהליש"ט תמשיך לרדת, היא בהחלט תמשיך לנוע בחדות, אבל היחס סיכון-סיכוי כבר לא כל כך אטרקטיבי", אמר סורוס.
גם בנוגע לאירו העריך סורוס כי הוא צפוי להמשיך להיחלש בעקבות "חולשה מבנית" בכלכלת הגוש מכיוון ש"מדינות מסויימות בגוש האירו לא עומדות בהתחייבויות שלהן כלפי המערכת הפיננסית ובכלל כלפי הכלכלה. "גרמניה, למשל, לא מוכנה להכניס את היד לכיסים העמוקים שלה ולעזור למדינות כמו איטליה".
עוד ציין סורוס כי לדעתו המשבר הכלכלי הנוכחי חמור יותר מהמשבר שהביא לשפל הגדול בשנות ה-30' של המאה הקודמת. "לא נראה לי שהמשק האמריקני יחזור לקצב צמיחה של יותר מ-3% לפחות בעשור הקרוב", אמר.
נזכיר כי בראיון מיוחד לרשת החדשות CNBC הביע אתמול סורוס את התנגדותו המוחלטת להצעתו של ברק אובאמה ליצירת יישות ממשלתית חדשה שמטרה קניית כל ההלוואות הרעילות באמצעות בנק אחד בודד. כמו כן מאמין סורוס, כי שר האוצר הקודם בממשל בוש, הנרי פולסון, ניהל שלא נכונה את התוכנית הראשונית להצלת המוסדות הפיננסים.
"ההצעה הזו (הנקראת 'הבנק הרע') תעזור לשפר את המצב, אבל לא תספק את נקודת המפנה הרצויה", אמר סורוס במהלך ראיון טלויזיוני חי שהעניק מהועידה הפיננסית שבדאבוס, שוויץ. במקום זאת, הציע סורוס ליצור 'בנק טוב' ולצייד אותו מחדש בנכסים טובים. סורוס הודה כי התוכנית האלטרנטיבית שלו לא עומדת לקבל כל תמיכה מאחר והיא קרובה יותר לגישה של הלאמה. "הרצון הפוליטי לעשות זאת הוא לא איתנו", הצהיר סורוס.
כשהתייחס לאופן בו ניהל פולסון את חבילת ההצלה הראשונית למוסדות פיננסים, שעלותה הייתה 700 מיליארד דולר, אמר סורוס שנעשה שימוש מסוכן בכספים. סורוס הוסיף שחצי מהכסף בוזבז, שאר הכסף שנותר, צריך להשתמש בו כדי לסתום את החורים.

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
מילואימניקים. קרדיט: Xהבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה
משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה.
המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".
הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.
