סורוס שוב עשה סיבוב על הליש"ט: "המשבר חמור מזה שהיה בשנות ה-30"
המשקיע האגדי ג'ורג' סורוס עשה בחודשים האחרונים "סיבוב" נוסף על וגרף רווחים גדולים מנפילת הליש"ט מול הדולר. כך אמר אמש סורוס לכתבים שראיינו אותו בפורום הכלכלי העולמי המתכנס מדי שנה בדאבוס שבשווייץ. נזכיר כי סורוס גרף רווח של מיליארד דולר באמצעות הימור נגד הליש"ט ב-1992.
בתשובה לשאלה אמר סורוס כי הוא סגר את הפוזיציה נגד המטבע הבריטי, לאחר שנפל לרמה של 1.40 ליש"ט לדולר. "יכול להיות עם זאת שהליש"ט תמשיך לרדת, היא בהחלט תמשיך לנוע בחדות, אבל היחס סיכון-סיכוי כבר לא כל כך אטרקטיבי", אמר סורוס.
גם בנוגע לאירו העריך סורוס כי הוא צפוי להמשיך להיחלש בעקבות "חולשה מבנית" בכלכלת הגוש מכיוון ש"מדינות מסויימות בגוש האירו לא עומדות בהתחייבויות שלהן כלפי המערכת הפיננסית ובכלל כלפי הכלכלה. "גרמניה, למשל, לא מוכנה להכניס את היד לכיסים העמוקים שלה ולעזור למדינות כמו איטליה".
עוד ציין סורוס כי לדעתו המשבר הכלכלי הנוכחי חמור יותר מהמשבר שהביא לשפל הגדול בשנות ה-30' של המאה הקודמת. "לא נראה לי שהמשק האמריקני יחזור לקצב צמיחה של יותר מ-3% לפחות בעשור הקרוב", אמר.
נזכיר כי בראיון מיוחד לרשת החדשות CNBC הביע אתמול סורוס את התנגדותו המוחלטת להצעתו של ברק אובאמה ליצירת יישות ממשלתית חדשה שמטרה קניית כל ההלוואות הרעילות באמצעות בנק אחד בודד. כמו כן מאמין סורוס, כי שר האוצר הקודם בממשל בוש, הנרי פולסון, ניהל שלא נכונה את התוכנית הראשונית להצלת המוסדות הפיננסים.
"ההצעה הזו (הנקראת 'הבנק הרע') תעזור לשפר את המצב, אבל לא תספק את נקודת המפנה הרצויה", אמר סורוס במהלך ראיון טלויזיוני חי שהעניק מהועידה הפיננסית שבדאבוס, שוויץ. במקום זאת, הציע סורוס ליצור 'בנק טוב' ולצייד אותו מחדש בנכסים טובים. סורוס הודה כי התוכנית האלטרנטיבית שלו לא עומדת לקבל כל תמיכה מאחר והיא קרובה יותר לגישה של הלאמה. "הרצון הפוליטי לעשות זאת הוא לא איתנו", הצהיר סורוס.
כשהתייחס לאופן בו ניהל פולסון את חבילת ההצלה הראשונית למוסדות פיננסים, שעלותה הייתה 700 מיליארד דולר, אמר סורוס שנעשה שימוש מסוכן בכספים. סורוס הוסיף שחצי מהכסף בוזבז, שאר הכסף שנותר, צריך להשתמש בו כדי לסתום את החורים.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
