סורוס שוב עשה סיבוב על הליש"ט: "המשבר חמור מזה שהיה בשנות ה-30"
המשקיע האגדי ג'ורג' סורוס עשה בחודשים האחרונים "סיבוב" נוסף על וגרף רווחים גדולים מנפילת הליש"ט מול הדולר. כך אמר אמש סורוס לכתבים שראיינו אותו בפורום הכלכלי העולמי המתכנס מדי שנה בדאבוס שבשווייץ. נזכיר כי סורוס גרף רווח של מיליארד דולר באמצעות הימור נגד הליש"ט ב-1992.
בתשובה לשאלה אמר סורוס כי הוא סגר את הפוזיציה נגד המטבע הבריטי, לאחר שנפל לרמה של 1.40 ליש"ט לדולר. "יכול להיות עם זאת שהליש"ט תמשיך לרדת, היא בהחלט תמשיך לנוע בחדות, אבל היחס סיכון-סיכוי כבר לא כל כך אטרקטיבי", אמר סורוס.
גם בנוגע לאירו העריך סורוס כי הוא צפוי להמשיך להיחלש בעקבות "חולשה מבנית" בכלכלת הגוש מכיוון ש"מדינות מסויימות בגוש האירו לא עומדות בהתחייבויות שלהן כלפי המערכת הפיננסית ובכלל כלפי הכלכלה. "גרמניה, למשל, לא מוכנה להכניס את היד לכיסים העמוקים שלה ולעזור למדינות כמו איטליה".
עוד ציין סורוס כי לדעתו המשבר הכלכלי הנוכחי חמור יותר מהמשבר שהביא לשפל הגדול בשנות ה-30' של המאה הקודמת. "לא נראה לי שהמשק האמריקני יחזור לקצב צמיחה של יותר מ-3% לפחות בעשור הקרוב", אמר.
נזכיר כי בראיון מיוחד לרשת החדשות CNBC הביע אתמול סורוס את התנגדותו המוחלטת להצעתו של ברק אובאמה ליצירת יישות ממשלתית חדשה שמטרה קניית כל ההלוואות הרעילות באמצעות בנק אחד בודד. כמו כן מאמין סורוס, כי שר האוצר הקודם בממשל בוש, הנרי פולסון, ניהל שלא נכונה את התוכנית הראשונית להצלת המוסדות הפיננסים.
"ההצעה הזו (הנקראת 'הבנק הרע') תעזור לשפר את המצב, אבל לא תספק את נקודת המפנה הרצויה", אמר סורוס במהלך ראיון טלויזיוני חי שהעניק מהועידה הפיננסית שבדאבוס, שוויץ. במקום זאת, הציע סורוס ליצור 'בנק טוב' ולצייד אותו מחדש בנכסים טובים. סורוס הודה כי התוכנית האלטרנטיבית שלו לא עומדת לקבל כל תמיכה מאחר והיא קרובה יותר לגישה של הלאמה. "הרצון הפוליטי לעשות זאת הוא לא איתנו", הצהיר סורוס.
כשהתייחס לאופן בו ניהל פולסון את חבילת ההצלה הראשונית למוסדות פיננסים, שעלותה הייתה 700 מיליארד דולר, אמר סורוס שנעשה שימוש מסוכן בכספים. סורוס הוסיף שחצי מהכסף בוזבז, שאר הכסף שנותר, צריך להשתמש בו כדי לסתום את החורים.
הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית
ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.
עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת 2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.
עיקרי ההסכם:
שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר.
תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית.
- פנסיה בגיל 50: כל הכלים לפרישה בטוחה בלי להתרסק
- פרישה לפנסיה בישראל: מהם הסימנים שמעידים שהגיע הזמן?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה.
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services -1.25% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
