סורוס שוב עשה סיבוב על הליש"ט: "המשבר חמור מזה שהיה בשנות ה-30"
המשקיע האגדי ג'ורג' סורוס עשה בחודשים האחרונים "סיבוב" נוסף על וגרף רווחים גדולים מנפילת הליש"ט מול הדולר. כך אמר אמש סורוס לכתבים שראיינו אותו בפורום הכלכלי העולמי המתכנס מדי שנה בדאבוס שבשווייץ. נזכיר כי סורוס גרף רווח של מיליארד דולר באמצעות הימור נגד הליש"ט ב-1992.
בתשובה לשאלה אמר סורוס כי הוא סגר את הפוזיציה נגד המטבע הבריטי, לאחר שנפל לרמה של 1.40 ליש"ט לדולר. "יכול להיות עם זאת שהליש"ט תמשיך לרדת, היא בהחלט תמשיך לנוע בחדות, אבל היחס סיכון-סיכוי כבר לא כל כך אטרקטיבי", אמר סורוס.
גם בנוגע לאירו העריך סורוס כי הוא צפוי להמשיך להיחלש בעקבות "חולשה מבנית" בכלכלת הגוש מכיוון ש"מדינות מסויימות בגוש האירו לא עומדות בהתחייבויות שלהן כלפי המערכת הפיננסית ובכלל כלפי הכלכלה. "גרמניה, למשל, לא מוכנה להכניס את היד לכיסים העמוקים שלה ולעזור למדינות כמו איטליה".
עוד ציין סורוס כי לדעתו המשבר הכלכלי הנוכחי חמור יותר מהמשבר שהביא לשפל הגדול בשנות ה-30' של המאה הקודמת. "לא נראה לי שהמשק האמריקני יחזור לקצב צמיחה של יותר מ-3% לפחות בעשור הקרוב", אמר.
נזכיר כי בראיון מיוחד לרשת החדשות CNBC הביע אתמול סורוס את התנגדותו המוחלטת להצעתו של ברק אובאמה ליצירת יישות ממשלתית חדשה שמטרה קניית כל ההלוואות הרעילות באמצעות בנק אחד בודד. כמו כן מאמין סורוס, כי שר האוצר הקודם בממשל בוש, הנרי פולסון, ניהל שלא נכונה את התוכנית הראשונית להצלת המוסדות הפיננסים.
"ההצעה הזו (הנקראת 'הבנק הרע') תעזור לשפר את המצב, אבל לא תספק את נקודת המפנה הרצויה", אמר סורוס במהלך ראיון טלויזיוני חי שהעניק מהועידה הפיננסית שבדאבוס, שוויץ. במקום זאת, הציע סורוס ליצור 'בנק טוב' ולצייד אותו מחדש בנכסים טובים. סורוס הודה כי התוכנית האלטרנטיבית שלו לא עומדת לקבל כל תמיכה מאחר והיא קרובה יותר לגישה של הלאמה. "הרצון הפוליטי לעשות זאת הוא לא איתנו", הצהיר סורוס.
כשהתייחס לאופן בו ניהל פולסון את חבילת ההצלה הראשונית למוסדות פיננסים, שעלותה הייתה 700 מיליארד דולר, אמר סורוס שנעשה שימוש מסוכן בכספים. סורוס הוסיף שחצי מהכסף בוזבז, שאר הכסף שנותר, צריך להשתמש בו כדי לסתום את החורים.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
רווחים כלואים במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
וויז אייר בדרך להקים מרכז פעילות בישראל באפריל 2026
בתום ביקור בארץ של מנכ"ל וויזאייר חברת הלואו קוסט ההונגרית מאשרת כי היא מקדמת תוכנית לפתוח בסיס מקומי, צעד שעשוי להגביר תחרות ולהוזיל את מחירי הטיסה - מניות חברות התעופה הישראליות בירידות
התרחבות שוק הלואו-קוסט בישראל מקבלת היום איתות משמעותי, אחרי שמנכ"ל וויז אייר הודיע בתום פגישה עם שרת התחבורה מירי רגב כי החברה מתכננת לפתוח מרכז פעילות מקומי באפריל 2026. ההכרזה מציבה את הענף לקראת חודשים של דיונים רגולטוריים, מתיחות עם החברות הישראליות, ושאלות פתוחות לגבי מיקום הבסיס החדש - נתב"ג או רמון.
בפגישה שנערכה בירושלים הצהירה וויז אייר כי כבר בחורף הקרוב תתחיל להיערך להקמת המרכז, צעד שמוגדר במשרד התחבורה כמהלך שיוכל לשנות את מבנה השוק. הקמת בסיס בישראל תאפשר לחברה להציב מטוסים וצוותים באופן קבוע בארץ, לנצל סלוטים בשעות העמוסות ולהגדיל את מספר היעדים. לצד ההבטחה להגברת התחרות ולהוזלת מחירי הכרטיסים, הצדדים מודים כי חסמים רגולטוריים עדיין דורשים טיפול, והם יעמדו במוקד סבב דיונים נוסף בינואר.
בענף מציינים כי שאלת מיקום המרכז היא עדיין במחלוקת: וויז אייר מעדיפה לפעול מנתב"ג בשל הביקוש הגבוה והנגישות, בעוד במשרד התחבורה שוקלים את שדה רמון כאופציה שתעניק דחיפה לתעופה הדרומית ותפחית את הלחץ בנתב"ג. החברה אף בוחנת הפעלה של טיסות פנים לאילת וקידום מסלול טיסה מעל עומאן, שיוכל לקצר משמעותית את זמני ההגעה לתאילנד ויעדים נוספים במזרח.
על רקע התוכניות החדשות, חברות התעופה הישראליות לא מסתירות את אי־נוחותן. בימים האחרונים נשמעו איומי השבתה מצד ועדי העובדים, לצד טענות שלפיהן המהלך יוצר אפליה לטובת חברה זרה שתזכה בתנאי בסיס זהים לאלו של חברות ישראליות - אך בלי הרגולציה הביטחונית המחמירה שמוטלת עליהן.
- בין חידוש הקווים למרוקו לבסיס החדש של וייז אייר - תמורות בענף התיירות
- יו"ר ועד עובדי אל על נגד רגב: "מהלך מסוכן"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שרת התחבורה הביעה הבנה לחששות, אך הדגישה כי מדיניות המשרד נועדה להגביר תחרות ולהוזיל מחירים, במיוחד בתקופה שבה - לדבריה - מחירי הטיסות הורגשו כמופקעים. במשרד מודעים לרגישות הביטחונית, והנושא יעמוד כחלק מהמשא ומתן מול וויז אייר, במיוחד בכל הנוגע להתחייבות שלא להפסיק פעילות בימי חירום.
