במידרוג חותכים את הבנקים: מורידים דירוגים ללאומי, דיסקונט והבינלאומי
לאחר הורדות הדירוג שבוצעו בשבועות האחרונים לכל חברות הביטוח כמעט, הגיע היום תורם של חלק מהבנקים הגדולים לחטוף הורדת דירוג. זאת, לאחר שדוחות הבנקים מצביעים כבר כמה רבעונים על הרעה ממשית בתוצאות העסקיות, שהוחרפה ברבעון האחרון.
חברת מידרוג הודיעה הבוקר על הורדת דירוג כתבי התחייבויות של בנק לאומי מ- Aaa ל- Aa1. דירוג פיקדונות (Aaa) ופיקדונות זמן קצר (P-1) נותר ללא שינוי. במקביל, דיווחה מידרוג על החלטתה להוריד את דירוג כתבי התחייבויות של הבנק הבינלאומי מ- Aa1 ל- Aa2. דירוג פיקדונות (Aa1) ופיקדונות זמן קצר (P-1) נותר ללא שינוי.
בנוסף, החליטו במידרוג על הורדת דירוג כתבי התחייבויות של בנק דיסקונט א מ- Aa2 ל- Aa3 והורדת דירוג שטרי ההון מ- A1 ל- A2. גם כאן נותר דירוג פיקדונות לזמן ארוך (Aa2) ופיקדונות זמן קצר (P-1) ללא שינוי. הדירוג חל הדירוג על יתרת אג"ח, כתבי ההתחייבות ושטרי ההון שדורגו בעבר.
הדירוג של לאומי יורד בדרגה אחת
בנוגע לבנק לאומי אמרו במידרוג כי דירוג Aa1 ניתן למסגרת גיוס כתבי ההתחייבות הנדחים ואג"ח בסך של עד 4.0 מיליארד שקל שבכוונת הבנק לנצל באופן הדרגתי, וכן על כל יתרת כתבי ההתחייבות הנדחים שדורגה בעבר.
במידרוג אומרים כי "הדומיננטיות של בנק לאומי במערכת הפיננסית המקומית באה לידי ביטוי בחשיפה משמעותית של הבנק לסקטור העסקי ובנטילת חלק בעסקאות המימון הגדולות במשק. לפיכך, להאטה המסתמנת בפעילות הריאלית במשק ובעולם, צפויה להיות השפעה שלילית על תוצאות הבנק.
"ערב המשבר לבנק תיק אשראי באיכות טובה יחסית, בעיקר בזכות סיכון ריכוזיות שהינו הנמוך ביותר בין חמשת הבנקים גדולים (ריכוזיות ענפית וסך חשיפה ללווים גדולים בהיקף של מעל 5% מהון הבנק ביחס לסך תיק האשראי). עם זאת, גודלו של הבנק יחסית למשק והמערכת הבנקאית, פעילות מתן אשראי בכל ענפי המשק והחשיפה לעסקאות מימון הגדולות, ישתקפו להערכתנו בתוצאות הכספיות במקביל להתפתחויות במשק".
בנוסף, מציינים במידרוג כי תיק ניירות ערך מגלם סיכון גבוה יחסית ורמת אי ודאות לגבי ההפסדים הצפויים. הסיכון הגלום בנכסי הבנק ובפרט בתיק ניירות הערך, צפוי, ככל שיתממש, להחליש את האיתנות הפיננסית של הבנק.
הבינלאומי: חשיפה גבוהה למגזר העסקי
בנוגע לבינלאומי אומרים במידרוג כי דירוג Aa2, ניתן לכתבי התחייבות נדחים בסך של עד 250 מיליון שקלים שבכוונת הבנק לגייס ומהווה הגדלת מסגרת שאושרה בוועדת דירוג בחברה באפריל 2008 ב- 150 מיליון שקלים נוספים. בנוסף, חל הדירוג על יתרת אג"ח וכתבי ההתחייבות שדורגו בעבר.
במידרוג מציינים כי חשיפת הבנק למגזר העסקי בתיק האשראי, שמאופיין בריכוזיות לקוחות גבוהה יחסית, הופכת אותו לרגיש להתפתחויות השליליות בכלכלה הריאלית. היקף הפעילות הבנקאית הקלאסית, אשר נמדדת בין היתר באמצעות היחס אשראי לפיקדונות הציבור הינו נמוך יחסית ( יחס של 81.6%, היחס הנמוך בקרב חמשת הבנקים הגדולים) ולאשראי לציבור משקל נמוך יחסית בנכסי הבנק.
היקף אשראי לציבור בסך נכסי הבנק נמוך יחסית למערכת ומסתכם בכ- 66% מהמאזן ומצוי בחלק התחתון של המערכת. משקל האשראי ללווים שיתרת חבותם גדולה מ- 5% מההון העצמי של הבנק ירד משמעותית בשנים האחרונות, אך עדיין נותר בין הגבוהים במערכת.
לבנק שיעור תיק ניירות הערך מסך המאזן בין הגבוהים במערכת ובעקבות המשבר הפיננסי בעל רמת אי ודאות בקשר להפסדים הצפויים. בתיק חשיפה גבוהה לבנקים זרים אשר נחלשו במשבר הנוכחי. עם זאת, החלטות ההשקעה שבוצעו לפני פרוץ המשבר משקפות להערכת מידרוג, מדיניות ניהול נכסים שמרנית יחסית, לרבות פיזור משמעותי של תיק ניירות ערך, מח"מ הקצר והתמקדות בהשקעות בעלות דירוג גבוה יחסית.
דיסקונט: תיק ניירות ערך בעייתי
בנוגע לדיסקונט אומרים במידרוג כי בדומה ליתר הבנקים הגדולים במערכת, הבנק מוטה פעילות עסקית, שהורחבה בשנים האחרונות, בעיקר במגזר עסקים גדולים ובענף הפיננסים. לבנק תיק אשראי קטן יחסית להיקף נכסי הבנק ובעל רמת סיכון גבוהה יחסית למערכת. זאת בעיקר בשל יתרת חובות בעיתיים מהעבר, (מסווגים כאינם נושאים הכנסה), חשיפה לענף פיננסים ועליה בחשיפה ללקוחות מרכזיים בתקופה האחרונה. לפיכך, השינויים השליליים בסביבה עסקית, בתמחור הסיכון בשוק וההאטה הצפויה, השפעה שלילית על סיכוני האשראי של הבנק.
תיק ניירות ערך מגלם להערכת כלכלני מידרוג רמת אי ודאות גבוהה לגבי הפסדים נוספים אפשריים. החשיפה ירדה משמעותית לאחר התערבות ממשלת ארה"ב לטובת הסוכנויות Fannie Mae ו-Freddie Mac, במכשיריהן השקיע הבנק כ- 11 מיליארד שקלים, כ- 6% מסך הנכסים, כ- 120% מהון הבנק.
בנוסף, בנק דיסקונט מתאפיין ביעילות תפעולית נמוכה יחסית למערכת. הבנק פועל ליישום תוכנית התייעלות נוספת במסגרתה הודיע על צמצם מצבת כח האדם והשקעות במחשוב. יחס ההלימות הכולל של הבנק השתפר בשנים האחרונות, אך נותר בין הנמוכים במערכת עם פוטנציאל נמוך להרחבה יחסית לבנקים אחרים. ניתוח מבנה הון הבנק מצביע על עמידה ביחס המכסימילי המוכר לצורך הלימות ההון בין כתבי התחייבות נדחים להון הראשוני.
ביקורת קשה בשוק ההון על צורת העבודה של מידרוג
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- בנק ישראל יפוצה ב-240 אלף שקל עקב זיוף שטרות
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
