במידרוג חותכים את הבנקים: מורידים דירוגים ללאומי, דיסקונט והבינלאומי

הדירוג של לאומי ירד מ- Aaa ל- Aa1, של דיסקונט מ-Aa2 ל-Aa3 ושל הבינלאומי מ- Aa1 ל-Aa2
קובי ישעיהו |

לאחר הורדות הדירוג שבוצעו בשבועות האחרונים לכל חברות הביטוח כמעט, הגיע היום תורם של חלק מהבנקים הגדולים לחטוף הורדת דירוג. זאת, לאחר שדוחות הבנקים מצביעים כבר כמה רבעונים על הרעה ממשית בתוצאות העסקיות, שהוחרפה ברבעון האחרון.

חברת מידרוג הודיעה הבוקר על הורדת דירוג כתבי התחייבויות של בנק לאומי מ- Aaa ל- Aa1. דירוג פיקדונות (Aaa) ופיקדונות זמן קצר (P-1) נותר ללא שינוי. במקביל, דיווחה מידרוג על החלטתה להוריד את דירוג כתבי התחייבויות של הבנק הבינלאומי מ- Aa1 ל- Aa2. דירוג פיקדונות (Aa1) ופיקדונות זמן קצר (P-1) נותר ללא שינוי.

בנוסף, החליטו במידרוג על הורדת דירוג כתבי התחייבויות של בנק דיסקונט א מ- Aa2 ל- Aa3 והורדת דירוג שטרי ההון מ- A1 ל- A2. גם כאן נותר דירוג פיקדונות לזמן ארוך (Aa2) ופיקדונות זמן קצר (P-1) ללא שינוי. הדירוג חל הדירוג על יתרת אג"ח, כתבי ההתחייבות ושטרי ההון שדורגו בעבר.

הדירוג של לאומי יורד בדרגה אחת

בנוגע לבנק לאומי אמרו במידרוג כי דירוג Aa1 ניתן למסגרת גיוס כתבי ההתחייבות הנדחים ואג"ח בסך של עד 4.0 מיליארד שקל שבכוונת הבנק לנצל באופן הדרגתי, וכן על כל יתרת כתבי ההתחייבות הנדחים שדורגה בעבר.

במידרוג אומרים כי "הדומיננטיות של בנק לאומי במערכת הפיננסית המקומית באה לידי ביטוי בחשיפה משמעותית של הבנק לסקטור העסקי ובנטילת חלק בעסקאות המימון הגדולות במשק. לפיכך, להאטה המסתמנת בפעילות הריאלית במשק ובעולם, צפויה להיות השפעה שלילית על תוצאות הבנק.

"ערב המשבר לבנק תיק אשראי באיכות טובה יחסית, בעיקר בזכות סיכון ריכוזיות שהינו הנמוך ביותר בין חמשת הבנקים גדולים (ריכוזיות ענפית וסך חשיפה ללווים גדולים בהיקף של מעל 5% מהון הבנק ביחס לסך תיק האשראי). עם זאת, גודלו של הבנק יחסית למשק והמערכת הבנקאית, פעילות מתן אשראי בכל ענפי המשק והחשיפה לעסקאות מימון הגדולות, ישתקפו להערכתנו בתוצאות הכספיות במקביל להתפתחויות במשק".

בנוסף, מציינים במידרוג כי תיק ניירות ערך מגלם סיכון גבוה יחסית ורמת אי ודאות לגבי ההפסדים הצפויים. הסיכון הגלום בנכסי הבנק ובפרט בתיק ניירות הערך, צפוי, ככל שיתממש, להחליש את האיתנות הפיננסית של הבנק.

הבינלאומי: חשיפה גבוהה למגזר העסקי

בנוגע לבינלאומי אומרים במידרוג כי דירוג Aa2, ניתן לכתבי התחייבות נדחים בסך של עד 250 מיליון שקלים שבכוונת הבנק לגייס ומהווה הגדלת מסגרת שאושרה בוועדת דירוג בחברה באפריל 2008 ב- 150 מיליון שקלים נוספים. בנוסף, חל הדירוג על יתרת אג"ח וכתבי ההתחייבות שדורגו בעבר.

במידרוג מציינים כי חשיפת הבנק למגזר העסקי בתיק האשראי, שמאופיין בריכוזיות לקוחות גבוהה יחסית, הופכת אותו לרגיש להתפתחויות השליליות בכלכלה הריאלית. היקף הפעילות הבנקאית הקלאסית, אשר נמדדת בין היתר באמצעות היחס אשראי לפיקדונות הציבור הינו נמוך יחסית ( יחס של 81.6%, היחס הנמוך בקרב חמשת הבנקים הגדולים) ולאשראי לציבור משקל נמוך יחסית בנכסי הבנק.

היקף אשראי לציבור בסך נכסי הבנק נמוך יחסית למערכת ומסתכם בכ- 66% מהמאזן ומצוי בחלק התחתון של המערכת. משקל האשראי ללווים שיתרת חבותם גדולה מ- 5% מההון העצמי של הבנק ירד משמעותית בשנים האחרונות, אך עדיין נותר בין הגבוהים במערכת.

לבנק שיעור תיק ניירות הערך מסך המאזן בין הגבוהים במערכת ובעקבות המשבר הפיננסי בעל רמת אי ודאות בקשר להפסדים הצפויים. בתיק חשיפה גבוהה לבנקים זרים אשר נחלשו במשבר הנוכחי. עם זאת, החלטות ההשקעה שבוצעו לפני פרוץ המשבר משקפות להערכת מידרוג, מדיניות ניהול נכסים שמרנית יחסית, לרבות פיזור משמעותי של תיק ניירות ערך, מח"מ הקצר והתמקדות בהשקעות בעלות דירוג גבוה יחסית.

דיסקונט: תיק ניירות ערך בעייתי

בנוגע לדיסקונט אומרים במידרוג כי בדומה ליתר הבנקים הגדולים במערכת, הבנק מוטה פעילות עסקית, שהורחבה בשנים האחרונות, בעיקר במגזר עסקים גדולים ובענף הפיננסים. לבנק תיק אשראי קטן יחסית להיקף נכסי הבנק ובעל רמת סיכון גבוהה יחסית למערכת. זאת בעיקר בשל יתרת חובות בעיתיים מהעבר, (מסווגים כאינם נושאים הכנסה), חשיפה לענף פיננסים ועליה בחשיפה ללקוחות מרכזיים בתקופה האחרונה. לפיכך, השינויים השליליים בסביבה עסקית, בתמחור הסיכון בשוק וההאטה הצפויה, השפעה שלילית על סיכוני האשראי של הבנק.

תיק ניירות ערך מגלם להערכת כלכלני מידרוג רמת אי ודאות גבוהה לגבי הפסדים נוספים אפשריים. החשיפה ירדה משמעותית לאחר התערבות ממשלת ארה"ב לטובת הסוכנויות Fannie Mae ו-Freddie Mac, במכשיריהן השקיע הבנק כ- 11 מיליארד שקלים, כ- 6% מסך הנכסים, כ- 120% מהון הבנק.

בנוסף, בנק דיסקונט מתאפיין ביעילות תפעולית נמוכה יחסית למערכת. הבנק פועל ליישום תוכנית התייעלות נוספת במסגרתה הודיע על צמצם מצבת כח האדם והשקעות במחשוב. יחס ההלימות הכולל של הבנק השתפר בשנים האחרונות, אך נותר בין הנמוכים במערכת עם פוטנציאל נמוך להרחבה יחסית לבנקים אחרים. ניתוח מבנה הון הבנק מצביע על עמידה ביחס המכסימילי המוכר לצורך הלימות ההון בין כתבי התחייבות נדחים להון הראשוני.

ביקורת קשה בשוק ההון על צורת העבודה של מידרוג

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.

בצלאל סמוטריץ
צילום: נגה מסה לעמ

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת

משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026

רן קידר |
נושאים בכתבה מסים

משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת  המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%. 

דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.  

 

מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות

משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן. 

בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.   

המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס  דומה.