במידרוג חותכים את הבנקים: מורידים דירוגים ללאומי, דיסקונט והבינלאומי
לאחר הורדות הדירוג שבוצעו בשבועות האחרונים לכל חברות הביטוח כמעט, הגיע היום תורם של חלק מהבנקים הגדולים לחטוף הורדת דירוג. זאת, לאחר שדוחות הבנקים מצביעים כבר כמה רבעונים על הרעה ממשית בתוצאות העסקיות, שהוחרפה ברבעון האחרון.
חברת מידרוג הודיעה הבוקר על הורדת דירוג כתבי התחייבויות של בנק לאומי מ- Aaa ל- Aa1. דירוג פיקדונות (Aaa) ופיקדונות זמן קצר (P-1) נותר ללא שינוי. במקביל, דיווחה מידרוג על החלטתה להוריד את דירוג כתבי התחייבויות של הבנק הבינלאומי מ- Aa1 ל- Aa2. דירוג פיקדונות (Aa1) ופיקדונות זמן קצר (P-1) נותר ללא שינוי.
בנוסף, החליטו במידרוג על הורדת דירוג כתבי התחייבויות של בנק דיסקונט א מ- Aa2 ל- Aa3 והורדת דירוג שטרי ההון מ- A1 ל- A2. גם כאן נותר דירוג פיקדונות לזמן ארוך (Aa2) ופיקדונות זמן קצר (P-1) ללא שינוי. הדירוג חל הדירוג על יתרת אג"ח, כתבי ההתחייבות ושטרי ההון שדורגו בעבר.
הדירוג של לאומי יורד בדרגה אחת
בנוגע לבנק לאומי אמרו במידרוג כי דירוג Aa1 ניתן למסגרת גיוס כתבי ההתחייבות הנדחים ואג"ח בסך של עד 4.0 מיליארד שקל שבכוונת הבנק לנצל באופן הדרגתי, וכן על כל יתרת כתבי ההתחייבות הנדחים שדורגה בעבר.
במידרוג אומרים כי "הדומיננטיות של בנק לאומי במערכת הפיננסית המקומית באה לידי ביטוי בחשיפה משמעותית של הבנק לסקטור העסקי ובנטילת חלק בעסקאות המימון הגדולות במשק. לפיכך, להאטה המסתמנת בפעילות הריאלית במשק ובעולם, צפויה להיות השפעה שלילית על תוצאות הבנק.
"ערב המשבר לבנק תיק אשראי באיכות טובה יחסית, בעיקר בזכות סיכון ריכוזיות שהינו הנמוך ביותר בין חמשת הבנקים גדולים (ריכוזיות ענפית וסך חשיפה ללווים גדולים בהיקף של מעל 5% מהון הבנק ביחס לסך תיק האשראי). עם זאת, גודלו של הבנק יחסית למשק והמערכת הבנקאית, פעילות מתן אשראי בכל ענפי המשק והחשיפה לעסקאות מימון הגדולות, ישתקפו להערכתנו בתוצאות הכספיות במקביל להתפתחויות במשק".
בנוסף, מציינים במידרוג כי תיק ניירות ערך מגלם סיכון גבוה יחסית ורמת אי ודאות לגבי ההפסדים הצפויים. הסיכון הגלום בנכסי הבנק ובפרט בתיק ניירות הערך, צפוי, ככל שיתממש, להחליש את האיתנות הפיננסית של הבנק.
הבינלאומי: חשיפה גבוהה למגזר העסקי
בנוגע לבינלאומי אומרים במידרוג כי דירוג Aa2, ניתן לכתבי התחייבות נדחים בסך של עד 250 מיליון שקלים שבכוונת הבנק לגייס ומהווה הגדלת מסגרת שאושרה בוועדת דירוג בחברה באפריל 2008 ב- 150 מיליון שקלים נוספים. בנוסף, חל הדירוג על יתרת אג"ח וכתבי ההתחייבות שדורגו בעבר.
במידרוג מציינים כי חשיפת הבנק למגזר העסקי בתיק האשראי, שמאופיין בריכוזיות לקוחות גבוהה יחסית, הופכת אותו לרגיש להתפתחויות השליליות בכלכלה הריאלית. היקף הפעילות הבנקאית הקלאסית, אשר נמדדת בין היתר באמצעות היחס אשראי לפיקדונות הציבור הינו נמוך יחסית ( יחס של 81.6%, היחס הנמוך בקרב חמשת הבנקים הגדולים) ולאשראי לציבור משקל נמוך יחסית בנכסי הבנק.
היקף אשראי לציבור בסך נכסי הבנק נמוך יחסית למערכת ומסתכם בכ- 66% מהמאזן ומצוי בחלק התחתון של המערכת. משקל האשראי ללווים שיתרת חבותם גדולה מ- 5% מההון העצמי של הבנק ירד משמעותית בשנים האחרונות, אך עדיין נותר בין הגבוהים במערכת.
לבנק שיעור תיק ניירות הערך מסך המאזן בין הגבוהים במערכת ובעקבות המשבר הפיננסי בעל רמת אי ודאות בקשר להפסדים הצפויים. בתיק חשיפה גבוהה לבנקים זרים אשר נחלשו במשבר הנוכחי. עם זאת, החלטות ההשקעה שבוצעו לפני פרוץ המשבר משקפות להערכת מידרוג, מדיניות ניהול נכסים שמרנית יחסית, לרבות פיזור משמעותי של תיק ניירות ערך, מח"מ הקצר והתמקדות בהשקעות בעלות דירוג גבוה יחסית.
דיסקונט: תיק ניירות ערך בעייתי
בנוגע לדיסקונט אומרים במידרוג כי בדומה ליתר הבנקים הגדולים במערכת, הבנק מוטה פעילות עסקית, שהורחבה בשנים האחרונות, בעיקר במגזר עסקים גדולים ובענף הפיננסים. לבנק תיק אשראי קטן יחסית להיקף נכסי הבנק ובעל רמת סיכון גבוהה יחסית למערכת. זאת בעיקר בשל יתרת חובות בעיתיים מהעבר, (מסווגים כאינם נושאים הכנסה), חשיפה לענף פיננסים ועליה בחשיפה ללקוחות מרכזיים בתקופה האחרונה. לפיכך, השינויים השליליים בסביבה עסקית, בתמחור הסיכון בשוק וההאטה הצפויה, השפעה שלילית על סיכוני האשראי של הבנק.
תיק ניירות ערך מגלם להערכת כלכלני מידרוג רמת אי ודאות גבוהה לגבי הפסדים נוספים אפשריים. החשיפה ירדה משמעותית לאחר התערבות ממשלת ארה"ב לטובת הסוכנויות Fannie Mae ו-Freddie Mac, במכשיריהן השקיע הבנק כ- 11 מיליארד שקלים, כ- 6% מסך הנכסים, כ- 120% מהון הבנק.
בנוסף, בנק דיסקונט מתאפיין ביעילות תפעולית נמוכה יחסית למערכת. הבנק פועל ליישום תוכנית התייעלות נוספת במסגרתה הודיע על צמצם מצבת כח האדם והשקעות במחשוב. יחס ההלימות הכולל של הבנק השתפר בשנים האחרונות, אך נותר בין הנמוכים במערכת עם פוטנציאל נמוך להרחבה יחסית לבנקים אחרים. ניתוח מבנה הון הבנק מצביע על עמידה ביחס המכסימילי המוכר לצורך הלימות ההון בין כתבי התחייבות נדחים להון הראשוני.
ביקורת קשה בשוק ההון על צורת העבודה של מידרוג
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
