מידרוג על ענף הליסינג בישראל: דן רכב בולטת ברמת החוב השמרנית בהשוואה למתחרותיה
"ענף הליסינג, המתאפיין בעתירות הון ניצב כיום בפני סביבה עסקית המגלמת להערכתנו רמת סיכון גבוהה מבעבר. העלייה ברמת הסיכון נובעת בעיקר מהאתגרים הבאים: פגיעה בגמישות הפיננסית בשל המשבר בשוק ההון תוך התייקרות מקורות מימון, רפורמות ורגולציה שאינן מטיבות עם הענף, התפתחויות שליליות בכלכלה הריאלית במשק המקומי ומיצוי פוטנציאל הצמיחה בשוק", מציינים כלכלני חברת הדירוד מידרוג.
יחד עם זאת, מציינים במידרוג כי עצירת צמיחת הענף, או לחילופין צמצומו, יכולים להוביל למהלך של טיוב תיק הלקוחות ושיפור בהלימות ההון של חברות הליסינג כל זאת בכפוף לאסטרטגיה העסקית אותה יישמו חברות הליסינג.
בישראל פועלת מספר חברות ליסינג, מהן חמש חברות גדולות יחסית, כשרמת התחרות לאורך השנים הייתה גבוהה. מנתוני רשות המיסים עולה כי, נכון לתחילת שנת 2008, כ-280 אלף שכירים קיבלו רכב צמוד ממקום עבודתם, מתוכם כ-190 אלף כלי רכב בבעלות חברות הליסינג, והשאר בבעלות המעסיקים, כאשר משקל כלי הרכב בליסינג תפעולי מהווה כ-30%.
נכון ל-30.6.2008 היקף החוב של ענף הליסינג עומד להערכת מידרוג על 11-12 מיליארד שקלים, מתוכם כ-60% מומן, להערכת מידרוג על ידי המערכת הבנקאית. השלכות המשבר הפיננסי על המשק הישראלי עלולות להשפיע על ענף הליסינג ככל שהפגיעה בפעילות הריאלית תהיה עמוקה וממושכת יותר. קיים חשש כי ההאטה הכלכלית והעלייה ברמת האבטלה יובילו להחזרת כלי רכב של לקוחות ולירידה בביקושים, דבר העשוי להגביר, מצד שני, את הביקוש בשוק המשני.
תכנית משרד האוצר, לביטול קבוצות שווי שימוש, צפויה להיכנס לתוקף במהלך הרבעון השלישי של שנת 2009. לפי תוכנית זו שווי השימוש יהיה ליניארי לשווי כלי הרכב, ויהווה 1%-3% ממחיר המחירון של הרכב. שינוי השיטה עשוי לשנות את תמהיל הביקושים לדגמי כלי הרכב, להביא לשינוי במחיריהם ולהשפיע על ערך צי כלי הרכב של חברות הליסינג.
"יכולת ההתמודדות עם התמורות בסביבה העסקית משתנה בין חברות הליסינג המדורגות על ידי מידרוג (ש. שלמה, דן רכב, אלבר). נוכח אתגרים אלו מידרוג מדגישה פרמטרים של גמישות פיננסית לרבות מסגרות אשראי לא מנוצלות ונכסים חופשיים משעבוד לעומת צרכי שירות החוב.
חברת ש. שלמה רכב מבטחת החל משנת 2008 את צי הרכב שלה באמצעות חברה-קשורה, כך שאינה רושמת עוד הפסדי הון בגין אבדן וגניבה, לכן רווח ההון שלה ממימוש כלי רכב עלה משמעותית בחציון הראשון לשנת 2008. יש לשים לב כי הוצאות אלו נכנסות לעלות המכר מה שהקטין את שיעור רווחיותה הגולמית.
חברת דן רכב נבדלת משתי מתחרותיה בכך שהיא מפחיתה את צי רכביה לפי שיעור של 15% לשנה בהשוואה למתחרותיה המפחיתות בממוצע 13% לשנה. השווי של הצי בספרים של דן רכב נמוך יותר ולכן במכירתם רושמת דן רכב רווח הון. בנוסף דן רכב הינה בעלת רמת חוב שמרנית יחסית למתחרותיה, ושומרת על יחס הון למאזן של 15-16% לאורך השנים, ש. שלמה רכב עומדת על יחס של כ 11% ואילו אלבר מצויה קרוב ליחס של 10%.
גם בהשוואת יחסי הכיסוי בולטת לטובה דן רכב, אחריה ש. שלמה רכב, שבזכות שמירה על יתרות מזומנים גבוהות יותר, עומד יחס החוב הפיננסי נטו ל-FFO על 4.1, כאשר אלבר רושמת יחס של 4.4 (נתונים מחצית ראשונה 2008
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
