מידרוג על ענף הליסינג בישראל: דן רכב בולטת ברמת החוב השמרנית בהשוואה למתחרותיה
"ענף הליסינג, המתאפיין בעתירות הון ניצב כיום בפני סביבה עסקית המגלמת להערכתנו רמת סיכון גבוהה מבעבר. העלייה ברמת הסיכון נובעת בעיקר מהאתגרים הבאים: פגיעה בגמישות הפיננסית בשל המשבר בשוק ההון תוך התייקרות מקורות מימון, רפורמות ורגולציה שאינן מטיבות עם הענף, התפתחויות שליליות בכלכלה הריאלית במשק המקומי ומיצוי פוטנציאל הצמיחה בשוק", מציינים כלכלני חברת הדירוד מידרוג.
יחד עם זאת, מציינים במידרוג כי עצירת צמיחת הענף, או לחילופין צמצומו, יכולים להוביל למהלך של טיוב תיק הלקוחות ושיפור בהלימות ההון של חברות הליסינג כל זאת בכפוף לאסטרטגיה העסקית אותה יישמו חברות הליסינג.
בישראל פועלת מספר חברות ליסינג, מהן חמש חברות גדולות יחסית, כשרמת התחרות לאורך השנים הייתה גבוהה. מנתוני רשות המיסים עולה כי, נכון לתחילת שנת 2008, כ-280 אלף שכירים קיבלו רכב צמוד ממקום עבודתם, מתוכם כ-190 אלף כלי רכב בבעלות חברות הליסינג, והשאר בבעלות המעסיקים, כאשר משקל כלי הרכב בליסינג תפעולי מהווה כ-30%.
נכון ל-30.6.2008 היקף החוב של ענף הליסינג עומד להערכת מידרוג על 11-12 מיליארד שקלים, מתוכם כ-60% מומן, להערכת מידרוג על ידי המערכת הבנקאית. השלכות המשבר הפיננסי על המשק הישראלי עלולות להשפיע על ענף הליסינג ככל שהפגיעה בפעילות הריאלית תהיה עמוקה וממושכת יותר. קיים חשש כי ההאטה הכלכלית והעלייה ברמת האבטלה יובילו להחזרת כלי רכב של לקוחות ולירידה בביקושים, דבר העשוי להגביר, מצד שני, את הביקוש בשוק המשני.
תכנית משרד האוצר, לביטול קבוצות שווי שימוש, צפויה להיכנס לתוקף במהלך הרבעון השלישי של שנת 2009. לפי תוכנית זו שווי השימוש יהיה ליניארי לשווי כלי הרכב, ויהווה 1%-3% ממחיר המחירון של הרכב. שינוי השיטה עשוי לשנות את תמהיל הביקושים לדגמי כלי הרכב, להביא לשינוי במחיריהם ולהשפיע על ערך צי כלי הרכב של חברות הליסינג.
"יכולת ההתמודדות עם התמורות בסביבה העסקית משתנה בין חברות הליסינג המדורגות על ידי מידרוג (ש. שלמה, דן רכב, אלבר). נוכח אתגרים אלו מידרוג מדגישה פרמטרים של גמישות פיננסית לרבות מסגרות אשראי לא מנוצלות ונכסים חופשיים משעבוד לעומת צרכי שירות החוב.
חברת ש. שלמה רכב מבטחת החל משנת 2008 את צי הרכב שלה באמצעות חברה-קשורה, כך שאינה רושמת עוד הפסדי הון בגין אבדן וגניבה, לכן רווח ההון שלה ממימוש כלי רכב עלה משמעותית בחציון הראשון לשנת 2008. יש לשים לב כי הוצאות אלו נכנסות לעלות המכר מה שהקטין את שיעור רווחיותה הגולמית.
חברת דן רכב נבדלת משתי מתחרותיה בכך שהיא מפחיתה את צי רכביה לפי שיעור של 15% לשנה בהשוואה למתחרותיה המפחיתות בממוצע 13% לשנה. השווי של הצי בספרים של דן רכב נמוך יותר ולכן במכירתם רושמת דן רכב רווח הון. בנוסף דן רכב הינה בעלת רמת חוב שמרנית יחסית למתחרותיה, ושומרת על יחס הון למאזן של 15-16% לאורך השנים, ש. שלמה רכב עומדת על יחס של כ 11% ואילו אלבר מצויה קרוב ליחס של 10%.
גם בהשוואת יחסי הכיסוי בולטת לטובה דן רכב, אחריה ש. שלמה רכב, שבזכות שמירה על יתרות מזומנים גבוהות יותר, עומד יחס החוב הפיננסי נטו ל-FFO על 4.1, כאשר אלבר רושמת יחס של 4.4 (נתונים מחצית ראשונה 2008
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
