מידרוג על ענף הליסינג בישראל: דן רכב בולטת ברמת החוב השמרנית בהשוואה למתחרותיה
"ענף הליסינג, המתאפיין בעתירות הון ניצב כיום בפני סביבה עסקית המגלמת להערכתנו רמת סיכון גבוהה מבעבר. העלייה ברמת הסיכון נובעת בעיקר מהאתגרים הבאים: פגיעה בגמישות הפיננסית בשל המשבר בשוק ההון תוך התייקרות מקורות מימון, רפורמות ורגולציה שאינן מטיבות עם הענף, התפתחויות שליליות בכלכלה הריאלית במשק המקומי ומיצוי פוטנציאל הצמיחה בשוק", מציינים כלכלני חברת הדירוד מידרוג.
יחד עם זאת, מציינים במידרוג כי עצירת צמיחת הענף, או לחילופין צמצומו, יכולים להוביל למהלך של טיוב תיק הלקוחות ושיפור בהלימות ההון של חברות הליסינג כל זאת בכפוף לאסטרטגיה העסקית אותה יישמו חברות הליסינג.
בישראל פועלת מספר חברות ליסינג, מהן חמש חברות גדולות יחסית, כשרמת התחרות לאורך השנים הייתה גבוהה. מנתוני רשות המיסים עולה כי, נכון לתחילת שנת 2008, כ-280 אלף שכירים קיבלו רכב צמוד ממקום עבודתם, מתוכם כ-190 אלף כלי רכב בבעלות חברות הליסינג, והשאר בבעלות המעסיקים, כאשר משקל כלי הרכב בליסינג תפעולי מהווה כ-30%.
נכון ל-30.6.2008 היקף החוב של ענף הליסינג עומד להערכת מידרוג על 11-12 מיליארד שקלים, מתוכם כ-60% מומן, להערכת מידרוג על ידי המערכת הבנקאית. השלכות המשבר הפיננסי על המשק הישראלי עלולות להשפיע על ענף הליסינג ככל שהפגיעה בפעילות הריאלית תהיה עמוקה וממושכת יותר. קיים חשש כי ההאטה הכלכלית והעלייה ברמת האבטלה יובילו להחזרת כלי רכב של לקוחות ולירידה בביקושים, דבר העשוי להגביר, מצד שני, את הביקוש בשוק המשני.
תכנית משרד האוצר, לביטול קבוצות שווי שימוש, צפויה להיכנס לתוקף במהלך הרבעון השלישי של שנת 2009. לפי תוכנית זו שווי השימוש יהיה ליניארי לשווי כלי הרכב, ויהווה 1%-3% ממחיר המחירון של הרכב. שינוי השיטה עשוי לשנות את תמהיל הביקושים לדגמי כלי הרכב, להביא לשינוי במחיריהם ולהשפיע על ערך צי כלי הרכב של חברות הליסינג.
"יכולת ההתמודדות עם התמורות בסביבה העסקית משתנה בין חברות הליסינג המדורגות על ידי מידרוג (ש. שלמה, דן רכב, אלבר). נוכח אתגרים אלו מידרוג מדגישה פרמטרים של גמישות פיננסית לרבות מסגרות אשראי לא מנוצלות ונכסים חופשיים משעבוד לעומת צרכי שירות החוב.
חברת ש. שלמה רכב מבטחת החל משנת 2008 את צי הרכב שלה באמצעות חברה-קשורה, כך שאינה רושמת עוד הפסדי הון בגין אבדן וגניבה, לכן רווח ההון שלה ממימוש כלי רכב עלה משמעותית בחציון הראשון לשנת 2008. יש לשים לב כי הוצאות אלו נכנסות לעלות המכר מה שהקטין את שיעור רווחיותה הגולמית.
חברת דן רכב נבדלת משתי מתחרותיה בכך שהיא מפחיתה את צי רכביה לפי שיעור של 15% לשנה בהשוואה למתחרותיה המפחיתות בממוצע 13% לשנה. השווי של הצי בספרים של דן רכב נמוך יותר ולכן במכירתם רושמת דן רכב רווח הון. בנוסף דן רכב הינה בעלת רמת חוב שמרנית יחסית למתחרותיה, ושומרת על יחס הון למאזן של 15-16% לאורך השנים, ש. שלמה רכב עומדת על יחס של כ 11% ואילו אלבר מצויה קרוב ליחס של 10%.
גם בהשוואת יחסי הכיסוי בולטת לטובה דן רכב, אחריה ש. שלמה רכב, שבזכות שמירה על יתרות מזומנים גבוהות יותר, עומד יחס החוב הפיננסי נטו ל-FFO על 4.1, כאשר אלבר רושמת יחס של 4.4 (נתונים מחצית ראשונה 2008
חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד
המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים
צים ZIM Integrated Shipping Services 2.67% , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף. המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.
ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה.
היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי, להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.
כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים.
- דירקטוריון צים: "בודקים מכירת החברה; יש מציעים רבים"
- צים: "האנליסטים מעריכים שנה פחות טובה ב-2026, אבל אי אפשר לדעת"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית. בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- 10 החברות הביטחוניות הגדולות בעולם, ובאיזה מקום החברות הישראליות?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
