מידרוג על ענף הליסינג בישראל: דן רכב בולטת ברמת החוב השמרנית בהשוואה למתחרותיה
"ענף הליסינג, המתאפיין בעתירות הון ניצב כיום בפני סביבה עסקית המגלמת להערכתנו רמת סיכון גבוהה מבעבר. העלייה ברמת הסיכון נובעת בעיקר מהאתגרים הבאים: פגיעה בגמישות הפיננסית בשל המשבר בשוק ההון תוך התייקרות מקורות מימון, רפורמות ורגולציה שאינן מטיבות עם הענף, התפתחויות שליליות בכלכלה הריאלית במשק המקומי ומיצוי פוטנציאל הצמיחה בשוק", מציינים כלכלני חברת הדירוד מידרוג.
יחד עם זאת, מציינים במידרוג כי עצירת צמיחת הענף, או לחילופין צמצומו, יכולים להוביל למהלך של טיוב תיק הלקוחות ושיפור בהלימות ההון של חברות הליסינג כל זאת בכפוף לאסטרטגיה העסקית אותה יישמו חברות הליסינג.
בישראל פועלת מספר חברות ליסינג, מהן חמש חברות גדולות יחסית, כשרמת התחרות לאורך השנים הייתה גבוהה. מנתוני רשות המיסים עולה כי, נכון לתחילת שנת 2008, כ-280 אלף שכירים קיבלו רכב צמוד ממקום עבודתם, מתוכם כ-190 אלף כלי רכב בבעלות חברות הליסינג, והשאר בבעלות המעסיקים, כאשר משקל כלי הרכב בליסינג תפעולי מהווה כ-30%.
נכון ל-30.6.2008 היקף החוב של ענף הליסינג עומד להערכת מידרוג על 11-12 מיליארד שקלים, מתוכם כ-60% מומן, להערכת מידרוג על ידי המערכת הבנקאית. השלכות המשבר הפיננסי על המשק הישראלי עלולות להשפיע על ענף הליסינג ככל שהפגיעה בפעילות הריאלית תהיה עמוקה וממושכת יותר. קיים חשש כי ההאטה הכלכלית והעלייה ברמת האבטלה יובילו להחזרת כלי רכב של לקוחות ולירידה בביקושים, דבר העשוי להגביר, מצד שני, את הביקוש בשוק המשני.
תכנית משרד האוצר, לביטול קבוצות שווי שימוש, צפויה להיכנס לתוקף במהלך הרבעון השלישי של שנת 2009. לפי תוכנית זו שווי השימוש יהיה ליניארי לשווי כלי הרכב, ויהווה 1%-3% ממחיר המחירון של הרכב. שינוי השיטה עשוי לשנות את תמהיל הביקושים לדגמי כלי הרכב, להביא לשינוי במחיריהם ולהשפיע על ערך צי כלי הרכב של חברות הליסינג.
"יכולת ההתמודדות עם התמורות בסביבה העסקית משתנה בין חברות הליסינג המדורגות על ידי מידרוג (ש. שלמה, דן רכב, אלבר). נוכח אתגרים אלו מידרוג מדגישה פרמטרים של גמישות פיננסית לרבות מסגרות אשראי לא מנוצלות ונכסים חופשיים משעבוד לעומת צרכי שירות החוב.
חברת ש. שלמה רכב מבטחת החל משנת 2008 את צי הרכב שלה באמצעות חברה-קשורה, כך שאינה רושמת עוד הפסדי הון בגין אבדן וגניבה, לכן רווח ההון שלה ממימוש כלי רכב עלה משמעותית בחציון הראשון לשנת 2008. יש לשים לב כי הוצאות אלו נכנסות לעלות המכר מה שהקטין את שיעור רווחיותה הגולמית.
חברת דן רכב נבדלת משתי מתחרותיה בכך שהיא מפחיתה את צי רכביה לפי שיעור של 15% לשנה בהשוואה למתחרותיה המפחיתות בממוצע 13% לשנה. השווי של הצי בספרים של דן רכב נמוך יותר ולכן במכירתם רושמת דן רכב רווח הון. בנוסף דן רכב הינה בעלת רמת חוב שמרנית יחסית למתחרותיה, ושומרת על יחס הון למאזן של 15-16% לאורך השנים, ש. שלמה רכב עומדת על יחס של כ 11% ואילו אלבר מצויה קרוב ליחס של 10%.
גם בהשוואת יחסי הכיסוי בולטת לטובה דן רכב, אחריה ש. שלמה רכב, שבזכות שמירה על יתרות מזומנים גבוהות יותר, עומד יחס החוב הפיננסי נטו ל-FFO על 4.1, כאשר אלבר רושמת יחס של 4.4 (נתונים מחצית ראשונה 2008
.jpg "ביטוח לאומי")
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
