מידרוג על ענף הליסינג בישראל: דן רכב בולטת ברמת החוב השמרנית בהשוואה למתחרותיה
"ענף הליסינג, המתאפיין בעתירות הון ניצב כיום בפני סביבה עסקית המגלמת להערכתנו רמת סיכון גבוהה מבעבר. העלייה ברמת הסיכון נובעת בעיקר מהאתגרים הבאים: פגיעה בגמישות הפיננסית בשל המשבר בשוק ההון תוך התייקרות מקורות מימון, רפורמות ורגולציה שאינן מטיבות עם הענף, התפתחויות שליליות בכלכלה הריאלית במשק המקומי ומיצוי פוטנציאל הצמיחה בשוק", מציינים כלכלני חברת הדירוד מידרוג.
יחד עם זאת, מציינים במידרוג כי עצירת צמיחת הענף, או לחילופין צמצומו, יכולים להוביל למהלך של טיוב תיק הלקוחות ושיפור בהלימות ההון של חברות הליסינג כל זאת בכפוף לאסטרטגיה העסקית אותה יישמו חברות הליסינג.
בישראל פועלת מספר חברות ליסינג, מהן חמש חברות גדולות יחסית, כשרמת התחרות לאורך השנים הייתה גבוהה. מנתוני רשות המיסים עולה כי, נכון לתחילת שנת 2008, כ-280 אלף שכירים קיבלו רכב צמוד ממקום עבודתם, מתוכם כ-190 אלף כלי רכב בבעלות חברות הליסינג, והשאר בבעלות המעסיקים, כאשר משקל כלי הרכב בליסינג תפעולי מהווה כ-30%.
נכון ל-30.6.2008 היקף החוב של ענף הליסינג עומד להערכת מידרוג על 11-12 מיליארד שקלים, מתוכם כ-60% מומן, להערכת מידרוג על ידי המערכת הבנקאית. השלכות המשבר הפיננסי על המשק הישראלי עלולות להשפיע על ענף הליסינג ככל שהפגיעה בפעילות הריאלית תהיה עמוקה וממושכת יותר. קיים חשש כי ההאטה הכלכלית והעלייה ברמת האבטלה יובילו להחזרת כלי רכב של לקוחות ולירידה בביקושים, דבר העשוי להגביר, מצד שני, את הביקוש בשוק המשני.
תכנית משרד האוצר, לביטול קבוצות שווי שימוש, צפויה להיכנס לתוקף במהלך הרבעון השלישי של שנת 2009. לפי תוכנית זו שווי השימוש יהיה ליניארי לשווי כלי הרכב, ויהווה 1%-3% ממחיר המחירון של הרכב. שינוי השיטה עשוי לשנות את תמהיל הביקושים לדגמי כלי הרכב, להביא לשינוי במחיריהם ולהשפיע על ערך צי כלי הרכב של חברות הליסינג.
"יכולת ההתמודדות עם התמורות בסביבה העסקית משתנה בין חברות הליסינג המדורגות על ידי מידרוג (ש. שלמה, דן רכב, אלבר). נוכח אתגרים אלו מידרוג מדגישה פרמטרים של גמישות פיננסית לרבות מסגרות אשראי לא מנוצלות ונכסים חופשיים משעבוד לעומת צרכי שירות החוב.
חברת ש. שלמה רכב מבטחת החל משנת 2008 את צי הרכב שלה באמצעות חברה-קשורה, כך שאינה רושמת עוד הפסדי הון בגין אבדן וגניבה, לכן רווח ההון שלה ממימוש כלי רכב עלה משמעותית בחציון הראשון לשנת 2008. יש לשים לב כי הוצאות אלו נכנסות לעלות המכר מה שהקטין את שיעור רווחיותה הגולמית.
חברת דן רכב נבדלת משתי מתחרותיה בכך שהיא מפחיתה את צי רכביה לפי שיעור של 15% לשנה בהשוואה למתחרותיה המפחיתות בממוצע 13% לשנה. השווי של הצי בספרים של דן רכב נמוך יותר ולכן במכירתם רושמת דן רכב רווח הון. בנוסף דן רכב הינה בעלת רמת חוב שמרנית יחסית למתחרותיה, ושומרת על יחס הון למאזן של 15-16% לאורך השנים, ש. שלמה רכב עומדת על יחס של כ 11% ואילו אלבר מצויה קרוב ליחס של 10%.
גם בהשוואת יחסי הכיסוי בולטת לטובה דן רכב, אחריה ש. שלמה רכב, שבזכות שמירה על יתרות מזומנים גבוהות יותר, עומד יחס החוב הפיננסי נטו ל-FFO על 4.1, כאשר אלבר רושמת יחס של 4.4 (נתונים מחצית ראשונה 2008
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
מסמך הפיתיון שבו השתמשה קבוצת התקיפה, קרדיט: פאלו אלטומסמך תמים, שפותח דלתות: כך פועלת יחידת הסייבר של חמאס שנחשפה על ידי פאלו אלטו
חוקרים ישראלים בפאלו אלטו, חושפים את קבוצת Ashen Lepus המזוהה עם חמאס שמפעילה קמפיין ריגול מתמשך לכריית מידע ממדינות ערב; בין היעדים שהותקפו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית
משם הכול קורה בלי שהקורבן מרגיש. הקובץ שמתחזה למסמך מדיני מפעיל שרשרת של רכיבים שמורידים ומפעילים את ערכת התקיפה החדשה של קבוצת Ashen Lepus, קבוצת APT המזוהה עם חמאס ושפועלת כבר שנים נגד גופים ממשלתיים במזרח התיכון. רק שהפעם, כך חושפים החוקרים
הישראלים של פאלו אלטו נטוורקס, הקבוצה מגיעה עם מערך מתקדם בהרבה מבעבר.
מסמך פיתיון כפי שנחשף על ידי צוות החוקרים של פאלו אלטו
חוקרים ישראלים של פאלו אלטו חושפים: קמפיין ריגול חדש, מתמשך ומתוחכם של חמאס נגד ממשלות ערביות
צוותי UNIT 42 של פאלו אלטו נטוורקס ישראל מפרסמים דוח מקיף על קמפיין ריגול שנמשך חודשים ארוכים, ומטרתו חדירה ואיסוף מידע מגופים ממשלתיים ודיפלומטיים ברחבי המזרח התיכון. הקבוצה שעומדת
מאחורי הקמפיין היא Ashen Lepus, המכונה גם WIRTE, ואם בעבר היא נחשבה לשחקן בינוני בזירה, בזמן האחרון היא שדרגה משמעותית את היכולות שלה הן מבחינת תשתיות והן מבחינת כלים וטכניקות תקיפה.
הקמפיין היה פעיל לא רק בתקופות שקטות יחסית, אלא וביתר שאת בזמן
המערכה בין ישראל לחמאס, והקמפיין הזה נמשך גם אחרי הסכם הפסקת האש בעזה באוקטובר האחרון. כאן גם אפשר למצוא הבדל בין Ashen Lepus לבין קבוצות אחרות המזוהות עם חמאס: בעוד אחרות הורידו פעילות, הקבוצה המשיכה לפעול בעקביות, הוסיפה כלים חדשים, והרחיבה את תחומי הפעולה
והיעדים. בין המדינות שנפגעו: מצרים, ירדן, עומאן, מרוקו וגם הרשות הפלסטינית.
החוקרים מסבירים כי הפתיונות - כמו המסמך מהליגה הערבית - מותאמים בדיוק לעולמות התוכן של הקורבנות. רובם עוסקים בענייני פלסטין, החלטות מדיניות או יחסי מדינות, אך בקמפיין
הנוכחי נוספו גם מסמכים הקשורים ליחסי טורקיה–פלסטין, מה שמרמז על כיוון מודיעיני חדש של הקבוצה.
