אירופה סגרה בירידות חדות: מדד הקאק הצרפתי צנח ב-9%
המשבר מתרחב לאירופה והממשלות זורקות חבלי הצלה לגופים במערכת הפיננסית, זאת ברקע להחרפה בירידות המדדים המובילים בבורסות האירופיות. מדד היורו סטוק 600 רשם את הירידה החדה ביותר מאז שנת 87'. היורו נחלש בשיעור של 6% למול הין היפני.
מדד הדאקס הגרמני סגר בירידה של 7.07%, מדד הפוטסי האנגלי השיל 7.85%. מדד הקאק הצרפתי צנח 9.04%,. בורסות רוסיה, שנסגרו פעמיים במהלך המסחר בעקבות הירידות החדות, צנחו בשיעור של 20.67% (מדד ה-RTX), ו-35.15% (מדד ה-RDX), ובכך רשמו את הירידות החדות ביותר מבין הבורסות המרכזיות באירופה.
מבין המניות הבולטות, נציין היום את ענקית הבנקאות, חברת HBOS, רשמה ירידה של 15% ואת Hypo Real Estate, חברת הפיננסים לנדל"ן השנייה בגדולה בגרמניה, השלימה צניחה של 37%.
המסחר בגרמניה התנהל לצד הצהרתה של ממשלת גרמניה שהודיעה היום כי "תבטח את פקדונות הציבור בבנקים". בתגובה לפסגת סופה"ש הודיעה הממשלה כי "גרמניה לא רואה צורך ההקמת קרן סיוע כלל אירופית" , זאת לאחר שבגרמניה הצליחו לארגן חבילת חילוץ בסך 50 מיליארד אירו (68 מיליארד דולר) להיפו ריל אסטייט, חברת הפיננסים למתן אשראי לנדל"ן, בצעד שנועד למנוע השפעה גורפת על המערכת הכלכלית הרחבה בגרמניה.
עולם חדש
סרקוזי קרא לכינוס הפסגה בשבוע שעבר "במהירות הגדולה ביותר האפשרית" במטרה ליישם "רפורמה אמיתית ומלאה של מערכת הבנקאות העולמית", לדבריו. "כל השחקנים חייבים להיות תחת פיקוח, כולל חברות דירוג אשראי וקרנות גידור", "אנחנו רוצים שיצא מזה עולם חדש", אמר סרקטזי. "אנו רוצים להניח את היסודות לקפיטליזם בשביל יזמים, לא בשביל ספקולנטים."
שר האוצר של בריטניה, אליסטר דארלינג, בהצהרת תמיכה למערכת הבנקאית, אמר כי הממלכה "מוכנה לעשות כל שידרש על-מנץ לעזור לבנקים", זאת לאחר שבשבוע שעבר השתלטה ממשלת האי על חברת השירותים הפיננסיים Bradford & Bingley. "שמנו כסף כדי לעזור לבנקים בכלל" אמר דארלינג והוסיף כי "בנוסף, ישנם אמצעים נוספים בהם ננקוט, ואני אודיע עליהם כשנהיה מוכנים לכך."
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
