לאחר שהתעקש והכחיש, גאידמק מודה: מנהל מו"מ למכירת אוסיף
בשבועות האחרונים שטפו את התקשורת בישראל ידיעות על מצבו הפיננסי של ארקדי גאידמק ועל כך שהוא מתכונן למכור את עסקיו. באופן פרטני יותר פורסמו ידיעות רבות על מכירת חברת אוסיף, חברת הנדל"ן אותה רכש לפני כשנה.
היום, לאחר סגירת יום המסחר האחרון לשבוע זה בבורסה, הודיעה חברת אוסיף, כי נמסר לה על ידי ארקדי גאידמק, בעל השליטה בחברה, כי הוא מנהל משא ומתן למכירת השליטה בחברה. "לחברה נמסר על ידי בא כוחו של מר ארקדי גאידמק, בעל השליטה בחברה, כי בעל השליטה מנהל משא ומתן למכירת השליטה בחברה", נכתב בהודעת אוסיף לבורסה.
בהודעה נפרדת הודיעה אוסיף, כי פנתה בכתב אל Stroylider, חברה הנמצאת בבעלותו של גאידמק (65.9%), מוכרת של המקרקעין בעסקת וונוקובו, בדרישה לקבל, עד ליום שלישי הקרוב ה-16 בספטמבר, ערבות בנקאית על סך של 30 מיליון דולר ארה"ב, אשר ניתנה על ידה כמקדמה על חשבון הרכישה.
מדובר בעסקה לרכישת 876 דונם בפרברי מוקסבה תמורת 100 מיליון דולר שקיבלה את הכינוי "גאידמק מוכר לגאידמק". Stroylider הייתה אמורה לרשום תשואה של 300%, שכן רכשה את הקרקע ברוסיה במחיר הנמוך פי 4.
גאידמק: "לא מתנהל מו"מ בקשר לשינוי השליטה בחברה"
ביום ראשון האחרון פנתה הרשות לניירות ערך והבורסה לני"ע בתל אביב לגאידמק והאחרון הודיע, כי "קיבל פניות רבות מגורמים שונים בקשר לחברה (אוסיף). ונכון להיום, לא מתנהל מו"מ בקשר לשינוי השליטה בחברה".
זאת לא הייתה הפעם הראשונה שאוסיף או גאידמק התייחסו לשמועות בנוגע למכירת החברה. "בהמשך לידיעה שהתפרסמה אמש בתקשורת, מסר מר ארקדי גאידמק, בעל השליטה באוסיף, כי אינו מנהל מו"מ עם האדונים צביקה ויוסי ויליגר למכירת אוסיף", כך נכתב בהודעת אוסיף ב-20 באוגוסט בעקבות פרסום במדיה.
שמותם של האחים צבי ויוסי ויליגר, המחזיקים ב-12.5% ממניות ויליפוד הנשלטת ע"י גאידמק, עלו לכותרות בעקבות דברי גאידמק כי בידיו הצעות שונות למכירת מניותיו באוסיף תמורת 450 מיליון שקל. גאידמק לא ציין את שמות הגורמים שעמם ניהל מגעים, ובשוק החלו להניח כמדובר בשניים. כמו כן עלו לכותרות שמם של משקיעים נוספים מישראל כגון אסי טוכמאייר וברק רוזן, בעלי פאנגאיה, ומשקיעים מחו"ל.
נציין, מהאחים ויליגר נטל גאידמק בשבוע שעבר הלוואה של כ-76 מיליון שקל לשנה, שתמורתה שיעבד את אחזקותיו בחברות וילי פוד, אמריס וגילאון.
גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה
גיוס תלמידי ישיבות במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.
מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.
בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )
יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.
- הפתרון לגיוס חרדים: הקמת ישיבות לאורך הגבול
- פסיקת בג"ץ והשלכותיה על תקציבי הישיבות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.
משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת
בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי.
נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".
חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם
הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.
הידע הפיננסי, שבעבר היה נחלתם של בעלי מקצועות הצווארון הלבן, הפך לדמוקרטי וזמין. פודקאסטים, קבוצות פייסבוק ייעודיות ואושיות רשת בתחום הפיננסים מספקים הדרכה בגובה העיניים, המותאמת לדור ה-Z.
- בנק ישראל פרסם תכנית כוללת להקלות כלכליות לחיילי חובה
- יפן מתכננת תקציב ביטחון שיא של 60 מיליארד דולר: רחפנים ורובוטים במקום חיילים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בניגוד לדימוי של בני נוער חסרי דאגות, דור החיילים הנוכחי מפגין בגרות פיננסית מפתיעה ואחריות כלכלית. רבים מהם מבינים ששוק הדיור בישראל מאתגר ויוקר המחיה גבוה באופן כללי, והם מחפשים כל דרך לצבור הון ראשוני שיאפשר להם לקנות דירה או לפתוח עסק לאחר השחרור. השילוב בין שירות משמעותי לבין בניית עתיד כלכלי אינו סותר מבחינתם, אלא משלים.
