לאחר שהתעקש והכחיש, גאידמק מודה: מנהל מו"מ למכירת אוסיף
בשבועות האחרונים שטפו את התקשורת בישראל ידיעות על מצבו הפיננסי של ארקדי גאידמק ועל כך שהוא מתכונן למכור את עסקיו. באופן פרטני יותר פורסמו ידיעות רבות על מכירת חברת אוסיף, חברת הנדל"ן אותה רכש לפני כשנה.
היום, לאחר סגירת יום המסחר האחרון לשבוע זה בבורסה, הודיעה חברת אוסיף, כי נמסר לה על ידי ארקדי גאידמק, בעל השליטה בחברה, כי הוא מנהל משא ומתן למכירת השליטה בחברה. "לחברה נמסר על ידי בא כוחו של מר ארקדי גאידמק, בעל השליטה בחברה, כי בעל השליטה מנהל משא ומתן למכירת השליטה בחברה", נכתב בהודעת אוסיף לבורסה.
בהודעה נפרדת הודיעה אוסיף, כי פנתה בכתב אל Stroylider, חברה הנמצאת בבעלותו של גאידמק (65.9%), מוכרת של המקרקעין בעסקת וונוקובו, בדרישה לקבל, עד ליום שלישי הקרוב ה-16 בספטמבר, ערבות בנקאית על סך של 30 מיליון דולר ארה"ב, אשר ניתנה על ידה כמקדמה על חשבון הרכישה.
מדובר בעסקה לרכישת 876 דונם בפרברי מוקסבה תמורת 100 מיליון דולר שקיבלה את הכינוי "גאידמק מוכר לגאידמק". Stroylider הייתה אמורה לרשום תשואה של 300%, שכן רכשה את הקרקע ברוסיה במחיר הנמוך פי 4.
גאידמק: "לא מתנהל מו"מ בקשר לשינוי השליטה בחברה"
ביום ראשון האחרון פנתה הרשות לניירות ערך והבורסה לני"ע בתל אביב לגאידמק והאחרון הודיע, כי "קיבל פניות רבות מגורמים שונים בקשר לחברה (אוסיף). ונכון להיום, לא מתנהל מו"מ בקשר לשינוי השליטה בחברה".
זאת לא הייתה הפעם הראשונה שאוסיף או גאידמק התייחסו לשמועות בנוגע למכירת החברה. "בהמשך לידיעה שהתפרסמה אמש בתקשורת, מסר מר ארקדי גאידמק, בעל השליטה באוסיף, כי אינו מנהל מו"מ עם האדונים צביקה ויוסי ויליגר למכירת אוסיף", כך נכתב בהודעת אוסיף ב-20 באוגוסט בעקבות פרסום במדיה.
שמותם של האחים צבי ויוסי ויליגר, המחזיקים ב-12.5% ממניות ויליפוד הנשלטת ע"י גאידמק, עלו לכותרות בעקבות דברי גאידמק כי בידיו הצעות שונות למכירת מניותיו באוסיף תמורת 450 מיליון שקל. גאידמק לא ציין את שמות הגורמים שעמם ניהל מגעים, ובשוק החלו להניח כמדובר בשניים. כמו כן עלו לכותרות שמם של משקיעים נוספים מישראל כגון אסי טוכמאייר וברק רוזן, בעלי פאנגאיה, ומשקיעים מחו"ל.
נציין, מהאחים ויליגר נטל גאידמק בשבוע שעבר הלוואה של כ-76 מיליון שקל לשנה, שתמורתה שיעבד את אחזקותיו בחברות וילי פוד, אמריס וגילאון.
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
