לאחר שהתעקש והכחיש, גאידמק מודה: מנהל מו"מ למכירת אוסיף
בשבועות האחרונים שטפו את התקשורת בישראל ידיעות על מצבו הפיננסי של ארקדי גאידמק ועל כך שהוא מתכונן למכור את עסקיו. באופן פרטני יותר פורסמו ידיעות רבות על מכירת חברת אוסיף, חברת הנדל"ן אותה רכש לפני כשנה.
היום, לאחר סגירת יום המסחר האחרון לשבוע זה בבורסה, הודיעה חברת אוסיף, כי נמסר לה על ידי ארקדי גאידמק, בעל השליטה בחברה, כי הוא מנהל משא ומתן למכירת השליטה בחברה. "לחברה נמסר על ידי בא כוחו של מר ארקדי גאידמק, בעל השליטה בחברה, כי בעל השליטה מנהל משא ומתן למכירת השליטה בחברה", נכתב בהודעת אוסיף לבורסה.
בהודעה נפרדת הודיעה אוסיף, כי פנתה בכתב אל Stroylider, חברה הנמצאת בבעלותו של גאידמק (65.9%), מוכרת של המקרקעין בעסקת וונוקובו, בדרישה לקבל, עד ליום שלישי הקרוב ה-16 בספטמבר, ערבות בנקאית על סך של 30 מיליון דולר ארה"ב, אשר ניתנה על ידה כמקדמה על חשבון הרכישה.
מדובר בעסקה לרכישת 876 דונם בפרברי מוקסבה תמורת 100 מיליון דולר שקיבלה את הכינוי "גאידמק מוכר לגאידמק". Stroylider הייתה אמורה לרשום תשואה של 300%, שכן רכשה את הקרקע ברוסיה במחיר הנמוך פי 4.
גאידמק: "לא מתנהל מו"מ בקשר לשינוי השליטה בחברה"
ביום ראשון האחרון פנתה הרשות לניירות ערך והבורסה לני"ע בתל אביב לגאידמק והאחרון הודיע, כי "קיבל פניות רבות מגורמים שונים בקשר לחברה (אוסיף). ונכון להיום, לא מתנהל מו"מ בקשר לשינוי השליטה בחברה".
זאת לא הייתה הפעם הראשונה שאוסיף או גאידמק התייחסו לשמועות בנוגע למכירת החברה. "בהמשך לידיעה שהתפרסמה אמש בתקשורת, מסר מר ארקדי גאידמק, בעל השליטה באוסיף, כי אינו מנהל מו"מ עם האדונים צביקה ויוסי ויליגר למכירת אוסיף", כך נכתב בהודעת אוסיף ב-20 באוגוסט בעקבות פרסום במדיה.
שמותם של האחים צבי ויוסי ויליגר, המחזיקים ב-12.5% ממניות ויליפוד הנשלטת ע"י גאידמק, עלו לכותרות בעקבות דברי גאידמק כי בידיו הצעות שונות למכירת מניותיו באוסיף תמורת 450 מיליון שקל. גאידמק לא ציין את שמות הגורמים שעמם ניהל מגעים, ובשוק החלו להניח כמדובר בשניים. כמו כן עלו לכותרות שמם של משקיעים נוספים מישראל כגון אסי טוכמאייר וברק רוזן, בעלי פאנגאיה, ומשקיעים מחו"ל.
נציין, מהאחים ויליגר נטל גאידמק בשבוע שעבר הלוואה של כ-76 מיליון שקל לשנה, שתמורתה שיעבד את אחזקותיו בחברות וילי פוד, אמריס וגילאון.

מהי ויזת זהב ואיפה עדיין אפשר להשיג אחת?
בעולם שמקשיח גבולות ומגבלות הגירה, מדינות רבות ממשיכות להציע מסלול מהיר לתושבות ולעיתים גם לאזרחות - למי שמוכן לשלם; מה עומד מאחורי הטרנד, למה הוא מצטמצם ואיפה הוא עדיין פתוח
ממשל טראמפ השיק לאחרונה רשמית את תוכנית ה-Gold Card בארה"ב, שמאפשרת לזרים אמידים להשיג אשרת הגירה קבועה (גרין קארד) בתמורה לתרומה של מיליון דולר לאוצר הפדרלי, או שני מיליון דולר דרך תאגיד. התוכנית, שהוכרזה בפברואר 2025 והוסדרה בצו נשיאותי מספר 14351, כוללת גם אופציית Platinum Card בעלות של חמישה מיליון דולר, שמקנה פטורים ממס על הכנסות מחוץ לארה"ב. מאז השקת האתר trumpcard.gov, הוגשו אלפי בקשות ראשוניות, בעיקר ממשקיעים מסין, הודו והמזרח התיכון, עם הכנסה צפויה לארה"ב של 50 מיליארד דולר בשנה הראשונה. זוהי התפתחות משמעותית בשוק הגלובלי של ויזות זהב, ששווי השוק שלו הוערך עד כה ב-30-50 מיליארד דולר בשנה וצפוי לגדול אפילו פי 2 בזכות המהלך של טראמפ.
ויזות זהב, או תוכניות תושבות בהשקעה (Residence by Investment), קיימות כבר ארבעה עשורים ומשמשות ככלי כלכלי למדינות שמחפשות זרימת הון זר. בשנת 2024 נמכרו כ-10,000 ויזות כאלו ברחבי העולם, עם השקעה ממוצעת של 500 אלף דולר למשקיע. עם זאת, בשנת 2025 נרשמת מגמה של צמצום: 12 מדינות סגרו או הגבילו תוכניות, בעיקר באירופה, בעקבות לחץ מהאיחוד האירופי על סיכוני הלבנת הון וביטחון. למרות זאת, כ-30 תוכניות נותרו פעילות, עם דגש על אסיה, המזרח התיכון והקריביים.
מהי ויזת זהב
ויזת זהב מאפשרת למשקיע זר להשיג תושבות זמנית או קבועה במדינה בתמורה להשקעה מינימלית מוגדרת. ההשקעה יכולה לכלול רכישת נדל"ן (בממוצע 300-800 אלף דולר), השקעה בקרנות ממשלתיות (מ-250 אלף דולר), הקמת עסק שיוצר 10-50 מקומות עבודה, או תרומה ישירה לממשלה (מ-100 אלף דולר). ברוב התוכניות אין דרישה למגורים קבועים - רק ביקור מינימלי של 7-30 יום בשנה - מה שהופך אותן לפתרון גמיש למשפחות אמידות שמחפשות גיוון גיאוגרפי, אופטימיזציית מס (למשל, פטורים על מס הון) או גישה לשווקים חדשים.
בשנת 2025 השוק מושך כ-150 אלף משקיעים פוטנציאליים, בעיקר מסין (35% מהבקשות), רוסיה (20%) והודו (15%), על רקע חוסר יציבות כלכלית ומגבלות יצוא הון. היתרונות כוללים ניידות גלובלית: למשל, תושבות באיחוד האירופי מאפשרת כניסה ללא ויזה ל-180 מדינות, וגישה למערכות חינוך ובריאות מתקדמות. עם זאת, התוכניות כוללות בדיקות רקע קפדניות (Due Diligence) שדורשות ניקיון פלילי ומקורות כספים לגיטימיים, עם שיעור דחייה של 5%-10%.
דרכון זהב, או אזרחות בהשקעה (Citizenship by Investment), לוקח את הרעיון צעד קדימה ומעניק אזרחות מלאה בתוך 3-12 חודשים, ללא דרישת מגורים קודמת. בשנת 2025, 14 מדינות מציעות תוכניות כאלו, בעיקר באיים הקריביים, עם השקעה מינימלית של 200 אלף דולר. היתרון העיקרי הוא חופש תנועה: דרכון מהקריביים, למשל, מאפשר כניסה ללא ויזה ל-145-160 מדינות, כולל האיחוד האירופי, בריטניה וקנדה.
