לאחר שהתעקש והכחיש, גאידמק מודה: מנהל מו"מ למכירת אוסיף

בהודעה נפרדת - אוסיף דורשת ערבות בנקאית של 30 מיליון דולר מחברה של גאידמק
אריאל אטיאס |

בשבועות האחרונים שטפו את התקשורת בישראל ידיעות על מצבו הפיננסי של ארקדי גאידמק ועל כך שהוא מתכונן למכור את עסקיו. באופן פרטני יותר פורסמו ידיעות רבות על מכירת חברת אוסיף, חברת הנדל"ן אותה רכש לפני כשנה.

היום, לאחר סגירת יום המסחר האחרון לשבוע זה בבורסה, הודיעה חברת אוסיף, כי נמסר לה על ידי ארקדי גאידמק, בעל השליטה בחברה, כי הוא מנהל משא ומתן למכירת השליטה בחברה. "לחברה נמסר על ידי בא כוחו של מר ארקדי גאידמק, בעל השליטה בחברה, כי בעל השליטה מנהל משא ומתן למכירת השליטה בחברה", נכתב בהודעת אוסיף לבורסה.

בהודעה נפרדת הודיעה אוסיף, כי פנתה בכתב אל Stroylider, חברה הנמצאת בבעלותו של גאידמק (65.9%), מוכרת של המקרקעין בעסקת וונוקובו, בדרישה לקבל, עד ליום שלישי הקרוב ה-16 בספטמבר, ערבות בנקאית על סך של 30 מיליון דולר ארה"ב, אשר ניתנה על ידה כמקדמה על חשבון הרכישה.

מדובר בעסקה לרכישת 876 דונם בפרברי מוקסבה תמורת 100 מיליון דולר שקיבלה את הכינוי "גאידמק מוכר לגאידמק". Stroylider הייתה אמורה לרשום תשואה של 300%, שכן רכשה את הקרקע ברוסיה במחיר הנמוך פי 4.

גאידמק: "לא מתנהל מו"מ בקשר לשינוי השליטה בחברה"

ביום ראשון האחרון פנתה הרשות לניירות ערך והבורסה לני"ע בתל אביב לגאידמק והאחרון הודיע, כי "קיבל פניות רבות מגורמים שונים בקשר לחברה (אוסיף). ונכון להיום, לא מתנהל מו"מ בקשר לשינוי השליטה בחברה".

זאת לא הייתה הפעם הראשונה שאוסיף או גאידמק התייחסו לשמועות בנוגע למכירת החברה. "בהמשך לידיעה שהתפרסמה אמש בתקשורת, מסר מר ארקדי גאידמק, בעל השליטה באוסיף, כי אינו מנהל מו"מ עם האדונים צביקה ויוסי ויליגר למכירת אוסיף", כך נכתב בהודעת אוסיף ב-20 באוגוסט בעקבות פרסום במדיה.

שמותם של האחים צבי ויוסי ויליגר, המחזיקים ב-12.5% ממניות ויליפוד הנשלטת ע"י גאידמק, עלו לכותרות בעקבות דברי גאידמק כי בידיו הצעות שונות למכירת מניותיו באוסיף תמורת 450 מיליון שקל. גאידמק לא ציין את שמות הגורמים שעמם ניהל מגעים, ובשוק החלו להניח כמדובר בשניים. כמו כן עלו לכותרות שמם של משקיעים נוספים מישראל כגון אסי טוכמאייר וברק רוזן, בעלי פאנגאיה, ומשקיעים מחו"ל.

נציין, מהאחים ויליגר נטל גאידמק בשבוע שעבר הלוואה של כ-76 מיליון שקל לשנה, שתמורתה שיעבד את אחזקותיו בחברות וילי פוד, אמריס וגילאון.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הממשלה אישרה את תקציב המדינה לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל

תקרת הגרעון בשנת 2026 תהיה בשיעור של 3.9% מהתוצר 

רן קידר |

אושר בממשלה התקציב לשנה הבאה - 662 מיליארד שקל. מדובר על גירעון של 3.9%, בהחלט סביר. התקציב, מסבירים באוצר, נועד להחזיר את הכלכלה הישראלית למסלול של צמיחה ואחריות בצד הוצאות הממשלה, לאחר שלוש שנים של תקציבי מלחמה בהן הכלכלה הישראלית תמכה את המערכה הבטחונית.

במסגרת התכנית הכלכלית תהיה הפתחה במס הכנסה בדרך של ריווח מדרגות המס. תקציב משרד הביטחון יגדל באופן משמעותי על מנת להבטיח את ביטחון אזרחי מדינת ישראל ואת יכולתו של צה"ל להתמודד עם האיומים הנשקפים, והוא יעמוד על סך 112 מליארד ש"ח. ערב המלחמה עמד תקציב הבטחון על 65 מליארד ש"ח.


השרים אישרו את הרפורמה בענף החלב שנועדה להתמודד עם המונופולים הגדולים השולטים בשוק החלב ולהביא להוזלת החלב והגבינות. 


עוד מקצה התקציב תוספת משאבים משמעותית לשורת נושאים בעלי חשיבות ציבורית וכלכלית עליונה, ובהם הקצאה של למעלה מ-3 מיליארד ש"ח לתוכנית לקידום הבינה המלאכותית במשק והטמעתה במשרדי הממשלה, ונושאים רבים נוספים להרחבת ההשקעה בתשתיות והאצת הצמיחה במשק.


בין הרפורמות הנכללות במסגרת התכנית הכלכלית תקודם חבילת צעדים בתחום הפיננסי, החלת מס רכוש על קרקעות פרטיות פנויות שאינן חקלאיות, וכן חבילת תיקוני חקיקה להאצת פרוייקטים של תשתיות לאומיות.

מילואימניקים. קרדיט: Xמילואימניקים. קרדיט: X

הבנות בין האוצר למשרד הביטחון - תקציב של 112 מיליארד שקל בשנה

מנדי הניג |
נושאים בכתבה תקציב הביטחון

משרדי האוצר והבטחון הגיעו להבנות: חיזוק בטחון המדינה לצד שמירה על איתנות כלכלית אחרי שיח ממושך ודיונים מקצועיים רבים שנערכו בשבועות האחרונים בין נציגי מערכת הבטחון לנציגי משרד האוצר, הבוקר הגיעו המשרדים לסיכום תקציבי של גובה הוצאות הבטחון לשנת 2026, והוא יעמוד על 112 מליארד ש"ח. מדובר בתוספת של 47 מליארדי ש"ח ביחס לתקציב הבטחון לשנת 2023 ערב המלחמה. 

המסגרת שאושרה מאפשרת שלא להשית העלאת מיסים על אזרחי ישראל בשנה הקרובה ואף להביא במסגרת תקציב המדינה הקלות במיסים. שר האוצר בצלאל סמוטריץ': "אני מברך את מערכת הבטחון על הסיכומים. אנחנו מקצים תקציב עתק להתעצמות הצבא השנה, אך גם כזה שמאפשר לנו להחזיר את מדינת ישראל למסלול של צמיחה והקלה על האזרחים".

הסכום שנקבע - 112 מיליארד שקל נמוך בכ־32 מיליארד שקל מדרישות הצבא המקוריות, שהסתכמו ב‑144 מיליארד שקל. טיוטת חוק ההסדרים המקורית כללה ביטול הטבה מיוחדת שניתנה לגמלאי מערכת הביטחון, קיזוז חלק מההיוון או מענקי הפרישה מתקרת ההון הפטורה ממס. בפועל, מדובר על המרה שבמקרה של גמלאים רבים הייתה מורידה את המס באופן משמעותי. בסוף הדיונים הוסרו כל הסעיפים האלה מהנוסח. גם סעיף שדיבר על קיזוז קצבת פנסיה כשבאותו זמן מקבלים קצבת עבודה מחדש, נפל, מה שמשאיר את המצב הקיים ללא שינוי.