נקודת האור ביומן המאקרו: סקטור השירותים בארה"ב סימן על צמיחה

נזכיר כי דוח התעסוקה הממשלתי יפורסם ביום שישי הקרוב, כאשר קונצנזוס הכלכלנים מסמן על החלשות שוק העבודה ב-75 אלף משרות
אילן קליקה |

הנתון החשוב ביותר היום, המתפרסם בדרך קבע טרום צאת דוח התעסוקה הממשלתי החשוב, הינו דוח התעסוקה לסקטור הפרטי של מכון ה-ADP. בנוסף, בהמשך יום המסחר פורסמו נתוני מאקרו נוספים, דוגמת מדד מנהלי רכש לסקטור הלא יצרני, נתוני תביעות האבטלה הראשוניות, פרודוקטיביות העסקים בארה"ב ומלאי הנפט והגז.

התעסוקה בסקטור הפרטי בארה"ב צנחה ב-33 אלף בחודש אוגוסט, כך עולה היום ממדד דוח התעסוקה של מכון ה-ADP. על פי סקר האנליסטים של מארקטווצ', האנליסטים ציפו לירידה מתונה יותר של 25 אלף עובדים. באם נוסיף את כמות העובדים שנוספים, בדרך כלל, בכל חודש נתון על ידי הממשל האמריקני, כ-20,000 במספר, המדד מרמז כי בחודש אוגוסט הכלכלה האמריקנית איבדה 13,000 משרות.

יש לציין, כי מדד ה-ADP לחודש יולי תוקן מעלה ב-1000 משרות. נזכיר, כי דוח התעסוקה הממשלתי יפורסם ביום שישי הקרוב, כאשר קונצנזוס הכלכלנים מסמן על החלשות שוק העבודה ב-75 אלף משרות.

מנתוני תביעות האבטלה הראשוניות עולה, כי מספר העובדים שהגישו תביעות אבטלה בשבוע החולף זינק ב-15 אלף לרמה מתואמת עונתית של 444 אלף תביעות, כך דיווחה היום לשכת התעסוקה האמריקנית. יש לציין שזוהי הרמה הגבוהה ביותר של תביעות האבטלה מאז ה-9 באוגוסט והעלייה החדה ביותר מאז השבוע שהסתיים ב-26 ביולי.

הממוצע הנע ל-4 השבועות האחרונים לתביעות החדשות, מתקן את העיוותים שנגרמו על ידי עליות חד פעמיות כמו חגים או מגז אוויר, צנח ב-3,250 לרמה של 438 אלף. ראוי לציין, שהממוצע המדובר עמד על רמה של 369 אלף בחודש מאי. באופן כללי, הכלכלנים ציפו לירידה בנתוני תביעות האבטלה, כאשר הקונצנזוס ריחף מעל רמה של 420 אלף.

הנתון השלישי להיום, פרודוקטיביות העסקים בארה"ב, תוקנה רטרואקטיבית ברבעון השני של השנה מעלה, כך הצהירה היום לשכת התעסוקה האמריקנית. הפרודוקטיביות, המוגדרת כתפוקת העובד לשעת עבודה, התחזקה בשיעור שנתי של 4.3% ברבעון השני, משיעור של 2.2% לפני חודש.

עלות יחידת עבודה, המהווה גם כסוג של מדד אינפלציוני, צנחה ב-0.5%, לאחר שתוקנה מטה משיעור של 1.3%, הירידה החדה ביותר מאז הרבעון השלישי של שנת 2007. בשנה האחרונה, הפרודוקטיביות עלתה ב-3.4% מערכה קודמת של 2.8% - זוהי העלייה השנתית החדה ביותר מזה 4 שנים.

כאמור מדד מנהלי הרכש לסקטור הלא יצרני בארה"ב פורסם לאחר פתיחת המסחר וול סטריט, מהנתונים עולה כי הכלכלה האמריקנית צמחה באופן מינורי בחודש אוגוסט.

מדד מנהלי הרכש התחזק לרמה של 50.6% בחודש אוגוסט, מרמה של 49.5% בחודש יולי. הכלכלנים בוול סטריט ציפו לקריאה של 49.3%. נציין, כי כל קריאה מעל לרמה של 50% מסמנת על צמיחה, בעוד שכל קריאה מתחת לרמה של 50% מסמנת על הצטמקות הסקטור.

עוד מהנתונים, מרכיב ההזמנות החדשות טיפס לרמה של 49.7%, בשעה שמדד התעסוקה נחלש לרמה של 45.4% מרמה של 47.1%. מדד היצור התחזק לרמה של 51.6% מרמה של 49.6%, כאשר 10 מתוך 18 תעשיות דיווחו על צמיחה בחודש אוגוסט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות