נקודת האור ביומן המאקרו: סקטור השירותים בארה"ב סימן על צמיחה
הנתון החשוב ביותר היום, המתפרסם בדרך קבע טרום צאת דוח התעסוקה הממשלתי החשוב, הינו דוח התעסוקה לסקטור הפרטי של מכון ה-ADP. בנוסף, בהמשך יום המסחר פורסמו נתוני מאקרו נוספים, דוגמת מדד מנהלי רכש לסקטור הלא יצרני, נתוני תביעות האבטלה הראשוניות, פרודוקטיביות העסקים בארה"ב ומלאי הנפט והגז.
התעסוקה בסקטור הפרטי בארה"ב צנחה ב-33 אלף בחודש אוגוסט, כך עולה היום ממדד דוח התעסוקה של מכון ה-ADP. על פי סקר האנליסטים של מארקטווצ', האנליסטים ציפו לירידה מתונה יותר של 25 אלף עובדים. באם נוסיף את כמות העובדים שנוספים, בדרך כלל, בכל חודש נתון על ידי הממשל האמריקני, כ-20,000 במספר, המדד מרמז כי בחודש אוגוסט הכלכלה האמריקנית איבדה 13,000 משרות.
יש לציין, כי מדד ה-ADP לחודש יולי תוקן מעלה ב-1000 משרות. נזכיר, כי דוח התעסוקה הממשלתי יפורסם ביום שישי הקרוב, כאשר קונצנזוס הכלכלנים מסמן על החלשות שוק העבודה ב-75 אלף משרות.
מנתוני תביעות האבטלה הראשוניות עולה, כי מספר העובדים שהגישו תביעות אבטלה בשבוע החולף זינק ב-15 אלף לרמה מתואמת עונתית של 444 אלף תביעות, כך דיווחה היום לשכת התעסוקה האמריקנית. יש לציין שזוהי הרמה הגבוהה ביותר של תביעות האבטלה מאז ה-9 באוגוסט והעלייה החדה ביותר מאז השבוע שהסתיים ב-26 ביולי.
הממוצע הנע ל-4 השבועות האחרונים לתביעות החדשות, מתקן את העיוותים שנגרמו על ידי עליות חד פעמיות כמו חגים או מגז אוויר, צנח ב-3,250 לרמה של 438 אלף. ראוי לציין, שהממוצע המדובר עמד על רמה של 369 אלף בחודש מאי. באופן כללי, הכלכלנים ציפו לירידה בנתוני תביעות האבטלה, כאשר הקונצנזוס ריחף מעל רמה של 420 אלף.
הנתון השלישי להיום, פרודוקטיביות העסקים בארה"ב, תוקנה רטרואקטיבית ברבעון השני של השנה מעלה, כך הצהירה היום לשכת התעסוקה האמריקנית. הפרודוקטיביות, המוגדרת כתפוקת העובד לשעת עבודה, התחזקה בשיעור שנתי של 4.3% ברבעון השני, משיעור של 2.2% לפני חודש.
עלות יחידת עבודה, המהווה גם כסוג של מדד אינפלציוני, צנחה ב-0.5%, לאחר שתוקנה מטה משיעור של 1.3%, הירידה החדה ביותר מאז הרבעון השלישי של שנת 2007. בשנה האחרונה, הפרודוקטיביות עלתה ב-3.4% מערכה קודמת של 2.8% - זוהי העלייה השנתית החדה ביותר מזה 4 שנים.
כאמור מדד מנהלי הרכש לסקטור הלא יצרני בארה"ב פורסם לאחר פתיחת המסחר וול סטריט, מהנתונים עולה כי הכלכלה האמריקנית צמחה באופן מינורי בחודש אוגוסט.
מדד מנהלי הרכש התחזק לרמה של 50.6% בחודש אוגוסט, מרמה של 49.5% בחודש יולי. הכלכלנים בוול סטריט ציפו לקריאה של 49.3%. נציין, כי כל קריאה מעל לרמה של 50% מסמנת על צמיחה, בעוד שכל קריאה מתחת לרמה של 50% מסמנת על הצטמקות הסקטור.
עוד מהנתונים, מרכיב ההזמנות החדשות טיפס לרמה של 49.7%, בשעה שמדד התעסוקה נחלש לרמה של 45.4% מרמה של 47.1%. מדד היצור התחזק לרמה של 51.6% מרמה של 49.6%, כאשר 10 מתוך 18 תעשיות דיווחו על צמיחה בחודש אוגוסט.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
