נקודת האור ביומן המאקרו: סקטור השירותים בארה"ב סימן על צמיחה
הנתון החשוב ביותר היום, המתפרסם בדרך קבע טרום צאת דוח התעסוקה הממשלתי החשוב, הינו דוח התעסוקה לסקטור הפרטי של מכון ה-ADP. בנוסף, בהמשך יום המסחר פורסמו נתוני מאקרו נוספים, דוגמת מדד מנהלי רכש לסקטור הלא יצרני, נתוני תביעות האבטלה הראשוניות, פרודוקטיביות העסקים בארה"ב ומלאי הנפט והגז.
התעסוקה בסקטור הפרטי בארה"ב צנחה ב-33 אלף בחודש אוגוסט, כך עולה היום ממדד דוח התעסוקה של מכון ה-ADP. על פי סקר האנליסטים של מארקטווצ', האנליסטים ציפו לירידה מתונה יותר של 25 אלף עובדים. באם נוסיף את כמות העובדים שנוספים, בדרך כלל, בכל חודש נתון על ידי הממשל האמריקני, כ-20,000 במספר, המדד מרמז כי בחודש אוגוסט הכלכלה האמריקנית איבדה 13,000 משרות.
יש לציין, כי מדד ה-ADP לחודש יולי תוקן מעלה ב-1000 משרות. נזכיר, כי דוח התעסוקה הממשלתי יפורסם ביום שישי הקרוב, כאשר קונצנזוס הכלכלנים מסמן על החלשות שוק העבודה ב-75 אלף משרות.
מנתוני תביעות האבטלה הראשוניות עולה, כי מספר העובדים שהגישו תביעות אבטלה בשבוע החולף זינק ב-15 אלף לרמה מתואמת עונתית של 444 אלף תביעות, כך דיווחה היום לשכת התעסוקה האמריקנית. יש לציין שזוהי הרמה הגבוהה ביותר של תביעות האבטלה מאז ה-9 באוגוסט והעלייה החדה ביותר מאז השבוע שהסתיים ב-26 ביולי.
הממוצע הנע ל-4 השבועות האחרונים לתביעות החדשות, מתקן את העיוותים שנגרמו על ידי עליות חד פעמיות כמו חגים או מגז אוויר, צנח ב-3,250 לרמה של 438 אלף. ראוי לציין, שהממוצע המדובר עמד על רמה של 369 אלף בחודש מאי. באופן כללי, הכלכלנים ציפו לירידה בנתוני תביעות האבטלה, כאשר הקונצנזוס ריחף מעל רמה של 420 אלף.
הנתון השלישי להיום, פרודוקטיביות העסקים בארה"ב, תוקנה רטרואקטיבית ברבעון השני של השנה מעלה, כך הצהירה היום לשכת התעסוקה האמריקנית. הפרודוקטיביות, המוגדרת כתפוקת העובד לשעת עבודה, התחזקה בשיעור שנתי של 4.3% ברבעון השני, משיעור של 2.2% לפני חודש.
עלות יחידת עבודה, המהווה גם כסוג של מדד אינפלציוני, צנחה ב-0.5%, לאחר שתוקנה מטה משיעור של 1.3%, הירידה החדה ביותר מאז הרבעון השלישי של שנת 2007. בשנה האחרונה, הפרודוקטיביות עלתה ב-3.4% מערכה קודמת של 2.8% - זוהי העלייה השנתית החדה ביותר מזה 4 שנים.
כאמור מדד מנהלי הרכש לסקטור הלא יצרני בארה"ב פורסם לאחר פתיחת המסחר וול סטריט, מהנתונים עולה כי הכלכלה האמריקנית צמחה באופן מינורי בחודש אוגוסט.
מדד מנהלי הרכש התחזק לרמה של 50.6% בחודש אוגוסט, מרמה של 49.5% בחודש יולי. הכלכלנים בוול סטריט ציפו לקריאה של 49.3%. נציין, כי כל קריאה מעל לרמה של 50% מסמנת על צמיחה, בעוד שכל קריאה מתחת לרמה של 50% מסמנת על הצטמקות הסקטור.
עוד מהנתונים, מרכיב ההזמנות החדשות טיפס לרמה של 49.7%, בשעה שמדד התעסוקה נחלש לרמה של 45.4% מרמה של 47.1%. מדד היצור התחזק לרמה של 51.6% מרמה של 49.6%, כאשר 10 מתוך 18 תעשיות דיווחו על צמיחה בחודש אוגוסט.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל
החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית
ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.
החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.
רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.
התנגדות חריפה להצעת החוק
ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.
- התרומה הישראלית ששווה לארה"ב מיליארדים כל שנה
- רפאל חושפת את הדור הבא של מערכות ההגנה הישראליות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.
