נקודת האור ביומן המאקרו: סקטור השירותים בארה"ב סימן על צמיחה
הנתון החשוב ביותר היום, המתפרסם בדרך קבע טרום צאת דוח התעסוקה הממשלתי החשוב, הינו דוח התעסוקה לסקטור הפרטי של מכון ה-ADP. בנוסף, בהמשך יום המסחר פורסמו נתוני מאקרו נוספים, דוגמת מדד מנהלי רכש לסקטור הלא יצרני, נתוני תביעות האבטלה הראשוניות, פרודוקטיביות העסקים בארה"ב ומלאי הנפט והגז.
התעסוקה בסקטור הפרטי בארה"ב צנחה ב-33 אלף בחודש אוגוסט, כך עולה היום ממדד דוח התעסוקה של מכון ה-ADP. על פי סקר האנליסטים של מארקטווצ', האנליסטים ציפו לירידה מתונה יותר של 25 אלף עובדים. באם נוסיף את כמות העובדים שנוספים, בדרך כלל, בכל חודש נתון על ידי הממשל האמריקני, כ-20,000 במספר, המדד מרמז כי בחודש אוגוסט הכלכלה האמריקנית איבדה 13,000 משרות.
יש לציין, כי מדד ה-ADP לחודש יולי תוקן מעלה ב-1000 משרות. נזכיר, כי דוח התעסוקה הממשלתי יפורסם ביום שישי הקרוב, כאשר קונצנזוס הכלכלנים מסמן על החלשות שוק העבודה ב-75 אלף משרות.
מנתוני תביעות האבטלה הראשוניות עולה, כי מספר העובדים שהגישו תביעות אבטלה בשבוע החולף זינק ב-15 אלף לרמה מתואמת עונתית של 444 אלף תביעות, כך דיווחה היום לשכת התעסוקה האמריקנית. יש לציין שזוהי הרמה הגבוהה ביותר של תביעות האבטלה מאז ה-9 באוגוסט והעלייה החדה ביותר מאז השבוע שהסתיים ב-26 ביולי.
הממוצע הנע ל-4 השבועות האחרונים לתביעות החדשות, מתקן את העיוותים שנגרמו על ידי עליות חד פעמיות כמו חגים או מגז אוויר, צנח ב-3,250 לרמה של 438 אלף. ראוי לציין, שהממוצע המדובר עמד על רמה של 369 אלף בחודש מאי. באופן כללי, הכלכלנים ציפו לירידה בנתוני תביעות האבטלה, כאשר הקונצנזוס ריחף מעל רמה של 420 אלף.
הנתון השלישי להיום, פרודוקטיביות העסקים בארה"ב, תוקנה רטרואקטיבית ברבעון השני של השנה מעלה, כך הצהירה היום לשכת התעסוקה האמריקנית. הפרודוקטיביות, המוגדרת כתפוקת העובד לשעת עבודה, התחזקה בשיעור שנתי של 4.3% ברבעון השני, משיעור של 2.2% לפני חודש.
עלות יחידת עבודה, המהווה גם כסוג של מדד אינפלציוני, צנחה ב-0.5%, לאחר שתוקנה מטה משיעור של 1.3%, הירידה החדה ביותר מאז הרבעון השלישי של שנת 2007. בשנה האחרונה, הפרודוקטיביות עלתה ב-3.4% מערכה קודמת של 2.8% - זוהי העלייה השנתית החדה ביותר מזה 4 שנים.
כאמור מדד מנהלי הרכש לסקטור הלא יצרני בארה"ב פורסם לאחר פתיחת המסחר וול סטריט, מהנתונים עולה כי הכלכלה האמריקנית צמחה באופן מינורי בחודש אוגוסט.
מדד מנהלי הרכש התחזק לרמה של 50.6% בחודש אוגוסט, מרמה של 49.5% בחודש יולי. הכלכלנים בוול סטריט ציפו לקריאה של 49.3%. נציין, כי כל קריאה מעל לרמה של 50% מסמנת על צמיחה, בעוד שכל קריאה מתחת לרמה של 50% מסמנת על הצטמקות הסקטור.
עוד מהנתונים, מרכיב ההזמנות החדשות טיפס לרמה של 49.7%, בשעה שמדד התעסוקה נחלש לרמה של 45.4% מרמה של 47.1%. מדד היצור התחזק לרמה של 51.6% מרמה של 49.6%, כאשר 10 מתוך 18 תעשיות דיווחו על צמיחה בחודש אוגוסט.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.

מה הסוד של תושבי מודיעין-מכבים-רעות לאריכות ימים?
תוחלת החיים הממוצעת בעיר היא 87.5 - פער של 4.4 שנים מעל הממוצע הארצי; מחקרים מצביעים על שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, ומצביעים על פערים בין מרכז לפריפריה ובין ישובים יהודיים לערביים
איפה בישראל קונים עוד 8 שנים של חיים? נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לשנים האחרונות מציבים את מודיעין-מכבים-רעות בראש רשימת הערים בישראל במדד תוחלת החיים, עם ממוצע של 87.5 שנים. זהו פער של כ-4.4 שנים מעל הממוצע הארצי, שעמד בתקופת המדידה על 83.1 שנים. מאז הבדיקה עלתה תוחלת החיים, על פי ההערכות, בכ-0.7 שנים נוספות. על פי OECD, תוחלת החיים בארץ הגיעה ל-83.8 שנים ב-2023, ונותרה יציבה גם ב-2024-2025 למרות אתגרי המלחמה.
העיר מקדימה ערים כמו רעננה (86.7 שנים), הוד השרון (85.7 שנים), גבעתיים (85.4 שנים) וכפר סבא (85.3 שנים). לעומת זאת, בערים כמו אום אל-פאחם תוחלת החיים היא 78.8 שנים, וברהט 79.8 שנים - פערים של עד 8.7 שנים. הפערים הללו משקפים שילוב של גורמים חברתיים-כלכליים, סביבתיים והתנהגותיים, כפי שמעידים מחקרים עדכניים של ארגון הבריאות העולמי, OECD ומכוני מחקר ישראליים.
ישראל במקום הרביעי העולמי - למרות הפערים הפנימיים
תוחלת החיים בישראל עלתה בשנים האחרונות ל-83.8 שנים ב-2023, מה שמציב את המדינה במקום הרביעי ב-OECD, אחרי יפן (84.5 שנים), שווייץ (84.0 שנים) וספרד (83.9 שנים). אצל גברים תוחלת החיים היא 81.7 שנים בממוצע, ובקרב נשים 85.7 שנים בממוצע - פער מגדרי של ארבע שנים שעקבי עם המגמה העולמית. עלייה זו נמשכה למרות השפעות מגפת הקורונה והמלחמה שהחלה ב-2023, אם כי תמותה עודפת בקרב צעירים (כולל חיילים שנפלו בלחימה) השפיעה מעט על הנתון הכללי.
מחקר מרכז טאוב מציין "פלא ישראלי" - תוחלת חיים גבוהה ב-6-7 שנים מעבר למה שצפוי בהתחשב ברמת עושר, השכלה ואי-שוויון. החוקרים מייחסים זאת לשילוב של תרבות משפחתית חזקה, קהילתיות גבוהה, תזונה ים-תיכונית ומערכת בריאות ציבורית נגישה. עם זאת, פערים פנימיים גדולים חושפים אי-שוויון מבני, בעיקר בין אוכלוסיות יהודיות לערביות ובין מרכז לפריפריה - תופעה שמאיימת לשחוק את היתרון הישראלי בעתיד.
- "הכסף שוכב בתוך הקירות": מהי משכנתא הפוכה ואיך היא עובדת?
- כמה תשפיע העלייה בתוחלת החיים על הרווח של חברות הביטוח?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הכסף קובע: 60%-80% מהפערים נובעים ממצב סוציו-אקונומי
מחקרים מהשנים 2024-2025 מאשרים כי גורמים בריאותיים מסבירים רק 10%-20% מהשונות בתוחלת חיים, בעוד 60%-80% מהשונות נובעים מגורמים חברתיים-כלכליים. דוח שנת 2025 של OECD מדגיש הכנסה, השכלה, הוצאות רווחה והשקעות סביבתיות כמפתחות מרכזיים. מחקר ב-JAMA מ-2024 מראה שהפרשי הכנסה מתורגמים לפערים של עד 10 שנים במדינות מפותחות, דפוס דומה לישראל עם מתאם של 0.85 בין אשכול סוציו-אקונומי לתוחלת חיים.
