נקודת האור ביומן המאקרו: סקטור השירותים בארה"ב סימן על צמיחה

נזכיר כי דוח התעסוקה הממשלתי יפורסם ביום שישי הקרוב, כאשר קונצנזוס הכלכלנים מסמן על החלשות שוק העבודה ב-75 אלף משרות
אילן קליקה |

הנתון החשוב ביותר היום, המתפרסם בדרך קבע טרום צאת דוח התעסוקה הממשלתי החשוב, הינו דוח התעסוקה לסקטור הפרטי של מכון ה-ADP. בנוסף, בהמשך יום המסחר פורסמו נתוני מאקרו נוספים, דוגמת מדד מנהלי רכש לסקטור הלא יצרני, נתוני תביעות האבטלה הראשוניות, פרודוקטיביות העסקים בארה"ב ומלאי הנפט והגז.

התעסוקה בסקטור הפרטי בארה"ב צנחה ב-33 אלף בחודש אוגוסט, כך עולה היום ממדד דוח התעסוקה של מכון ה-ADP. על פי סקר האנליסטים של מארקטווצ', האנליסטים ציפו לירידה מתונה יותר של 25 אלף עובדים. באם נוסיף את כמות העובדים שנוספים, בדרך כלל, בכל חודש נתון על ידי הממשל האמריקני, כ-20,000 במספר, המדד מרמז כי בחודש אוגוסט הכלכלה האמריקנית איבדה 13,000 משרות.

יש לציין, כי מדד ה-ADP לחודש יולי תוקן מעלה ב-1000 משרות. נזכיר, כי דוח התעסוקה הממשלתי יפורסם ביום שישי הקרוב, כאשר קונצנזוס הכלכלנים מסמן על החלשות שוק העבודה ב-75 אלף משרות.

מנתוני תביעות האבטלה הראשוניות עולה, כי מספר העובדים שהגישו תביעות אבטלה בשבוע החולף זינק ב-15 אלף לרמה מתואמת עונתית של 444 אלף תביעות, כך דיווחה היום לשכת התעסוקה האמריקנית. יש לציין שזוהי הרמה הגבוהה ביותר של תביעות האבטלה מאז ה-9 באוגוסט והעלייה החדה ביותר מאז השבוע שהסתיים ב-26 ביולי.

הממוצע הנע ל-4 השבועות האחרונים לתביעות החדשות, מתקן את העיוותים שנגרמו על ידי עליות חד פעמיות כמו חגים או מגז אוויר, צנח ב-3,250 לרמה של 438 אלף. ראוי לציין, שהממוצע המדובר עמד על רמה של 369 אלף בחודש מאי. באופן כללי, הכלכלנים ציפו לירידה בנתוני תביעות האבטלה, כאשר הקונצנזוס ריחף מעל רמה של 420 אלף.

הנתון השלישי להיום, פרודוקטיביות העסקים בארה"ב, תוקנה רטרואקטיבית ברבעון השני של השנה מעלה, כך הצהירה היום לשכת התעסוקה האמריקנית. הפרודוקטיביות, המוגדרת כתפוקת העובד לשעת עבודה, התחזקה בשיעור שנתי של 4.3% ברבעון השני, משיעור של 2.2% לפני חודש.

עלות יחידת עבודה, המהווה גם כסוג של מדד אינפלציוני, צנחה ב-0.5%, לאחר שתוקנה מטה משיעור של 1.3%, הירידה החדה ביותר מאז הרבעון השלישי של שנת 2007. בשנה האחרונה, הפרודוקטיביות עלתה ב-3.4% מערכה קודמת של 2.8% - זוהי העלייה השנתית החדה ביותר מזה 4 שנים.

כאמור מדד מנהלי הרכש לסקטור הלא יצרני בארה"ב פורסם לאחר פתיחת המסחר וול סטריט, מהנתונים עולה כי הכלכלה האמריקנית צמחה באופן מינורי בחודש אוגוסט.

מדד מנהלי הרכש התחזק לרמה של 50.6% בחודש אוגוסט, מרמה של 49.5% בחודש יולי. הכלכלנים בוול סטריט ציפו לקריאה של 49.3%. נציין, כי כל קריאה מעל לרמה של 50% מסמנת על צמיחה, בעוד שכל קריאה מתחת לרמה של 50% מסמנת על הצטמקות הסקטור.

עוד מהנתונים, מרכיב ההזמנות החדשות טיפס לרמה של 49.7%, בשעה שמדד התעסוקה נחלש לרמה של 45.4% מרמה של 47.1%. מדד היצור התחזק לרמה של 51.6% מרמה של 49.6%, כאשר 10 מתוך 18 תעשיות דיווחו על צמיחה בחודש אוגוסט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
טראמפ בישראל CHATGPTטראמפ בישראל CHATGPT

ארה״ב סירבה להפחתת המכסים: שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל יהיה 15%

לאחר מו"מ של מספר חודשים של משרד הכלכלה מול משרד הסחר האמריקאי, במטרה להוריד את המכס מרמה של 17% לשיעור של 10%, הושגה הפחתה מוגבלת בלבד; ארה״ב הודיעה כי תעמיד את שיעור המכס על יבוא סחורות מישראל על 15%; גורמים מוסרים כי טראמפ מחזיק בקלף של 10% והפחתה מלאה של המכסים, כמנוף במו"מ להסכמים אזוריים 

רן קידר |

ממשל טראמפ הודיע כי שיעור המכס הכללי שיוטל על יצוא סחורות מישראל לארה״ב יעמוד על 15%, נמוך מהרמה של 17% שנקבעה בתחילה אך גבוה מהיעד המרכזי שאליו כיוונה ישראל, מכס מינימלי של 10%. ההחלטה התקבלה לאחר חודשים של מגעים אינטנסיביים בין נציגי משרד הכלכלה והתעשייה לבין משרד הסחר האמריקאי, ונחשבת בירושלים לפשרה חלקית בלבד, שאמנם כוללת הקלות משמעותיות ברמת המוצרים, אך אינה מספקת מענה מלא לחשש מפגיעה מתמשכת ביצוא הישראלי.

ההחלטה צפויה לקבל תוקף רשמי עם פרסום הודעת משרד הסחר האמריקאי עד סוף החודש, כחלק מהשלמת מערך הסכמי המכסים המעודכנים של ארה״ב עם שותפות סחר נוספות. מדובר במהלך רחב יותר שמוביל ממשל טראמפ, שמטרתו לעדכן את מדיניות הסחר האמריקאית ולצמצם גירעונות מסחריים, גם מול מדינות ידידותיות.

מו״מ ממושך והישג חלקי בלבד

במהלך המגעים ביקשה ישראל להוריד את תקרת המכס הכללית מ-17% ל-10%, רמה שנקבעה על ידי ארה״ב עבור מספר מדינות אחרות. המשלחת הישראלית, שכללה בכירים ממשרד הכלכלה והנספחים המסחריים בארה״ב, הדגישה את מעמדה הייחודי של ישראל כמדינה בעלת הסכם סחר חופשי מלא עם ארה״ב מזה עשרות שנים, ואת תרומתה של התעשייה הישראלית לשרשראות אספקה אסטרטגיות עבור המשק האמריקאי.

למרות זאת, וושינגטון עמדה על כך ששיעור של 15% יהיה הרף התחתון במסגרת מדיניות המכסים החדשה, החלה על מדינות בעלות מאזן סחר שלילי מול ארה״ב. גורמים כלכליים בישראל ציינו כי הנשיא טראמפ אינו מוכן בשלב זה לרדת מתחת לרמה זו, מתוך רצון לשמור על אחידות מדיניות ולהותיר לעצמו מרחב תמרון להסכמים עתידיים.

פטורים רחבים ומאות מוצרים ללא מכס

לצד האכזבה מהשיעור הכללי, ההסכם המתגבש כולל שורה ארוכה של פטורים והקלות סקטוריאליות. לפי גורמים המעורים בפרטים, מאות מוצרים ישראליים צפויים ליהנות מפטור מלא ממכס, בהם רכיבים לתעשיות התעופה והרכב, שבבים, תרופות גנריות, וקטגוריות נרחבות בתחומי הכימיה, המתכות, המזון והתוספים הרפואיים.

גלי צהל
צילום: צילום אלכסנדר כץ

הממשלה הכריעה: גלי צה״ל תיסגר

גלי צה״ל תיסגר עד מרץ 2026: הצעת שר הביטחון ישראל כ״ץ אושרה פה אחד, בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה; המיונים לתחנה נעצרו מיידית, חיילי היחידה ישובצו מחדש, וגלגלצ תיבחן בנפרד

מנדי הניג |
נושאים בכתבה גלי צה"ל

אחרי דיונים ארוכים, המלצות ועתירות, הממשלה קיבלה הבוקר החלטה דרמטית בנוגע לאחת התחנות המזוהות ביותר עם המרחב הציבורי בישראל. שרי הממשלה אישרו פה אחד את הצעת שר הביטחון ישראל כ"ץ לסגור את תחנת הרדיו הצבאית גלי צה״ל, במהלך שצפוי להסתיים עד 1 במרץ 2026. ההחלטה כוללת צעדים מיידיים בשטח, ובראשם עצירת המיונים לתחנה ושיבוץ מחדש של החיילים המשרתים בה, והיא מתקבלת בניגוד לעמדת היועצת המשפטית לממשלה, שהזהירה מפני פגיעה בשידור הציבורי ובחופש הביטוי.

"תחנה צבאית עם פוליטיקה אינה מודל דמוקרטי"

בדבריו בישיבת הממשלה הציג שר הביטחון את הקו שלו. לשיטתו, עצם קיומה של תחנה צבאית המשדרת תכני אקטואליה ופוליטיקה הוא חריג ואינו מקובל בדמוקרטיות מערביות. כ״ץ טען כי גלי צה״ל חרגה לאורך השנים מהמנדט שניתן לה, והפכה מגוף שנועד לשרת את חיילי צה״ל ומשפחותיהם לבמה לדעות פוליטיות, שחלקן כוללות ביקורת ישירה ולעיתים חריפה על הצבא עצמו, מפקדיו ופעילותו.

לדבריו, העיסוק הפוליטי פוגע באחדות הצבא ובמורל הלוחמים, בעיקר בתקופה של מלחמה מתמשכת, ואף יוצר בלבול מסוכן בזירה החיצונית. כ״ץ ציין כי אויבי ישראל עלולים לפרש מסרים המשודרים בתחנה כעמדה רשמית של צה״ל, בשל היותה יחידה צבאית. ראש הממשלה בנימין נתניהו הצטרף לעמדה הזו וחיזק אותה, כשהדגיש כי המצב הקיים אינו סביר ואינו מתאים למדינה דמוקרטית, ואף השווה אותו למודלים הנהוגים במשטרים שאינם רלוונטיים לישראל.

שרים נוספים בדיון העלו טענות משלימות, ובהן היעדר תשתית חוקית מוצקה להפעלת התחנה. לטענתם, האישור המקורי שניתן לגלי צה"ל בשנת 1950 היה זמני ומוגבל, ומאז לא עוגן בהחלטת ממשלה מסודרת או בחקיקה. כ״ץ הסתמך גם על עמדות של בכירי צבא בעבר ובהווה, כפי שהוצגו בפני ועדות מקצועיות, שלפיהן יש קושי מובנה בכך שיחידה צבאית פועלת כגוף תקשורת עצמאי עם חופש עריכה מלא.

התנגדות משפטית ועתירות לבג"ץ

לצד ההכרעה העקרונית, הממשלה אישרה שורה של צעדים אופרטיביים שנכנסים לתוקף באופן מיידי. שר הביטחון הנחה לעצור לאלתר את כלל המיונים לגלי צה״ל, הן לשירות סדיר והן לשירות מילואים, ולהפסיק שיבוץ של חיילים חדשים בתחנה. החיילים המשרתים כיום בגלי צה״ל צפויים לעבור תהליך הדרגתי של שיבוץ מחדש ביחידות צה״ל השונות, תוך מתן עדיפות לתפקידי לוחמה ותפקידי תומכי לחימה.