הסוף למחיקות? דירקטוריון בנק הפועלים מתכנס היום לדון במכירת תיק ה-MBS שלו

המטרה: להגדיל את הלימות ההון בהתאם להוראת המפקח על הבנקים. מניית הפועלים מרכזת את המחזור הגדול בבורסה
עדי בן ישראל |

כבר חודשים רבים שבנק הפועלים מדווח מפעם לפעם על ירידת ערך תיק ני"ע מגובי המשכנתאות שלו (MBS). ירידת הערך, בשילוב עם מספר מחיקות אותן ביצע הבנק ברבעונים האחרונים, הביאו לפגיעה בהון העצמי שלו.

היום מתכנס דירקטוריון בנק הפועלים על מנת לבחון את עתידו של תיק ה-MBS, לאחר שבשוק התרוצצו בתקופה האחרונה שמועות אודות מכירת התיק כולו. מניית הפועלים תנודתית במיוחד היום ועבר מירידה של מירידה של כ-1% לעלייה של 0.8% תוך שהיא מרכזת את מחזור המסחר הגדול בבורסה - 48.5 מיליון שקל נכון לשעה זו.

ל-Bizpotral נודע, כי הבנק קיבל מספר הצעות מגורמים שונים המעוניינים לקנות את תיק ה-MBS. מטרת המכירה היא להגדיל את הלימות ההון שלו ל-12%, לעומת 10.7% כיום, כפי שהורה המפקח על הבנקים במשרד האוצר, רוני חזקיהו. דרכים נוספות העומדות על הפרק הן מכירת נכסים אחרים או גיוס הון בדרך של מכירת מניות. בנק הפועלים מכחיש באופן רשמי את קיומה של הישיבה היום.

שאלת השאלות סובבת כעת סביב תג המחיר. בשוק מתרוצצות זה זמן מה שמועות לפיהן תג המחיר עומד על 80 סנט לכל דולר. במידה והבנק יצליח למצוא קונה במחיר זה, הרי שהבנק לא יצטרך לבצע עוד מחיקות מעבר למה שדווח עליהן עד כה, והוא ייצא "מאוזן" במכירת התיק. עם זאת, אם בנק הפועלים לא ימצא קונה במחיר שהוא מבקש, הוא עלול למכור את התיק בהפסד ולרשום מחיקה אחרונה בשורת הרווח/הפסד. שוויו של תיק ה-MBS של בנק הפועלים עומד כיום על כ-3 מיליארד דולר.

את העדכון האחרון אודות תיק ה-MBS שלו פרסם בנק הפועלים ב-17 באפריל. הבנק דיווח על ירידת ערך נוספת בחודש האחרון בסכום של 209 מיליון דולר ובסך הכל ב-709 מיליון דולר מאז פרץ משבר הסאב-פריים. ערכו של תיק ה-MBS בלונדון ירד ב-15 מיליון דולר בחודש האחרון וב-25 מיליון דולר מאז פרוץ המשבר. זאת, לצד ירידות הערך וההפסדים שספג הבנק בתיקי ה-CDO וה-SIV שלו.

בשלהי חודש מארס פרסם בנק הפועלים את דוחותיו הכספיים, מהם עלה כי המחיקות בגין משבר הסאב-פריים הסבו לו ירידה של 70% ברווח הנקי ברבעון הרביעי של 2007, אשר הסתכם ב-219 מיליון שקל בלבד. במעמד הדוחות, הזהיר המנכ"ל צבי זיו, כי "שוק ההון בארה"ב ימשיך לסבול מחוסר יציבות רבה גם בשנה זו".

בחודש שעבר הזהירו כלכלני בנק לאומי בסקירתם השבועית מפני האפשרות שבנק הפועלים אכן ימכור לפחות חלק מתיק האג"ח שלו ולרשום הפסדים נוספים. "ירידות הערך האחרונות עלולות להקשות על הפועלים בפעילות האשראי השוטפת וביישום תכניות ההתרחבות הגלובלית עליה הכריז, בשל הירידה ביחס הלימות ההון של הבנק, שקרוב היום ל-10%", ציינו בלאומי.

במידה ובנק הפועלים יוותר על האפשרות של מכירת תיק ה-MBS, יהיה עליו לחפש דרכים אחרות כדי להגיע להלימות ההון שדורש המפקח על הבנקים, כאשר לצורך מטרה זו הוא צריך לגייס הון של כ-2 מיליארד שקל. הבנק יצטרך, למשל, לגייס הון ראשוני או הון היברידי או הון משני עליון, וזאת בהנחה שהוא לא יחלק דיבידנד פעם אחת ולא יבצע יותר מחיקות הקשורות לתיק ה-MBS. אפשרות נוספת היא מכירת אחד מנכסיו, כדוגמת ישראכרט.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)בנק אש. ניר צוק, שמוליק האוזר יו"ר ויובל אלוני מנכ"ל (קרדיט: גדי סיארה)
פרשנות

בנק אש עומד להיכשל - הנה הסיבות

רעש גדול בהשקה היום, אבל לבנק אש של ניר צוק אין בשורה אמיתית; הלוואי והוא היה מייצר תחרות אמיתית. זה יכול להשתנות בעתיד, בינתיים הוא צל חיוור של ההבטחות 

מנדי הניג |

בנק אש היה אמור להביא בשורה לצרכנים. זה לא קרה. אולי זה יקרה בהמשך. אבל הוא בזבז תחמושת על השקה של מוצר נחות ביחס למוצר של הבנקים הגדולים. הסיכוי שיעברו אליו מסה גדולה של אנשים הוא נמוך מאוד. זה עומד מהבחינה הזו להיות כישלון, אבל הוא בהחלט יכול לייצר ערך לקהלים מסוימים שיפתחו חשבון משני לצד חשבון ראשי בבנק המסורתי שלהם.  

 הבנק החדש מציע מודל של חלוקת רווחים ושקיפות עם הלקוחות. אך אין בו משכנתאות, אין בו פעילות של ניירות ערך והוא חסר בשירותים בנקאיים נוספים כמו המרת מט"ח, אפשרות להיות במינוס ועוד. התוצאה: מוצר חלקי שקשה לראותו הופך לחשבון הראשי של הישראלים

הבנק שהוקם על ידי ניר צוק ויובל אלוני, יצא לדרך כמעט שלוש שנים לאחר שקיבל רישיון מבנק ישראל. באירוע ההשקה, הציגו המייסדים מודל של "חלוקה שווה": 50% מהכנסות הריבית על כספי העו"ש יחזרו ישירות ללקוחות, לצד התחייבות מוחלטת שלא לגבות עמלות עו"ש או דמי מנוי.

המרווח הבנקאי עצום, מסבירים מנהלי הבנק וטוענים שהם רוצים לחלוק אותו עם הלקוחות בצורה הוגנת ושקופה. הבנק יהיה כמעט אוטונומי לחלוטין וכמות העובדים בו מעטה - כ-70 לכל היותר. זה אומר שהבנק עשוי להיות עם נקודת איזון סבירה, וכלכלית הוא יצליח, אך מבחינת הצלחה ציבורית - זה לא נראה באופק. 


ומה כן הבנק יציע? שירותי עו"ש בסיסיים, פיקדונות ואשראי בלבד.  הציבור הישראלי אמנם מתלונן לא פעם על עמלות גבוהות ומתסכלות של הבנקים. הציבור גם ממש לא אוהב את הבנקים, אבל הוא בוטח בהם והם נותנים לו יריעה מלאה לצרכים שלו. מה שמחזיק את רוב הלקוחות בבנקים הגדולים הוא תחושת הביטחון העמוקה, המעטפת המלאה והמקיפה של שירותים – החל מהלוואות, משכנתאות, דרך מסחר בניירות ערך מתקדם ועד פתרונות השקעה מגוונים; אשראי גמיש ומט"ח זמין  והנוחות שבקבלת הכל תחת קורת גג אחת, ללא צורך בקפיצות בין פלטפורמות. אחרת, כבר מזמן היתה נהירה לבנק ירושלים שנותן את הריבית הטובה ביותר על פיקדונות. זה לא קורה כי אנשים לא רוצים להעביר לחשבון פיקדון סכום מסוים ולנהל מעין שני חשבונות. הם רוצים את הכל במקום אחד. 

אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

הנגיד: "פועל להעביר את הכוח מהבנקים לציבור" - האומנם?

פרופ' אמיר ירון מתעתע בציבור - מדבר על החלשת הבנקים, בפועל הוא רק חיזק אותם ופגע בציבור; האם 10 מיליונים איש אנונימיים פחות חשובים מעשרות החברים והמכרים של הנגיד במערכת הבנקאית? בסוף הכל אישי

מנדי הניג |

הבנקים חזקים - הציבור חלש. אין מספיק תחרות, והבנקים מצפצפים עלינו - אפס על ריבית עו"ש ביתרת זכות, 12.2% על ריבית עו"ש ביתרת חובה. הנגיד ובנק ישראל מסבירים לנו שהם עושים הכל כדי לשנות את זה - הם מסבירים את זה כבר שנים, אבל שום דבר לא השתנה למעט דבר אחד - הרווחים של הבנקים. הם שוברים מדי שנה שיאים. על חשבוננו.

וכך מגיע היום הנגיד, פרופ' אמיר ירון לכנס על תמורות בשוק האשראי הקמעונאי ומסביר על הפעולות של הבנק, ההצלחות, הכיוון קדימה. אפשר להתרשם, וננסה להיות עדינים שהנגיד לא ממש מבין את הסיטואציה או מנסה לייצר נרטיב שגוי בעם. האמת היא שהאחריות עליו והוא לא שינה את יחסי הכוחות בין הבנקים לציבור - אפילו ההיפך. בתקופתו הבנקים הפכו לחזקים עוד יותר. הוא זה שאשם במצב לצד צמרת בנק ישראל שהמוני ישראלים לא מקבלים ריבית על העו"ש וזו רק דוגמה. מאות סעיפים של עמלות מיותרות ויקרות לצד ניצול ועושק של ציבור הדיוט, מטשטשים את היכולת לבדוק ולהבין על מה הציבור משלם. בנק ישראל יכול בלחיצת כפתור לפתור את הבעיה. הוא מדבר גבוה על הרצון לשמור על עצמאיות הבנקים - אם בעולם המערבי עושים כך, גם אצלנו אפשר, כשנזכיר לנגיד שאצלנו השוק לא תחרותי ולכן רגולטור יכול וצריך להתערב.

אבל זה לא האינטרס של הנגיד. הוא רוצה ללכת לישון כל לילה כשהוא רגוע לחלוטין שאין שום סכנה ליציבות הבנקים והדרך לעשות זאת היא לפטם אותם ברווחים. הנגיד הוא המנכ"ל על של הבנקים. הוא קובע את הרווחים שלהם דרך המרווחים על הבנקים, דרך עמלות, דרך קביעת התחרות, דרך קביעת מבנה השוק המקומי, השחקנים בו ותעריפי העמלות והריביות. כשהוא רואה שהריבית היא אפס, והוא מדבר על כך שהוא משנה את יחסי הכוחות בין הבנקים לבין הציבור, מצופה שיורה על ריבית על העו"ש. הבנקים ירוויחו במקום 16% על ההון "רק" 14% (הם בתשואות שיא על ההון). מספיק שהבנקים ישלמו כ-2.5%-3% על העו"ש כדי לשנות משמעותית לובה את המאזן כוחות בין בנקים לציבור - הוא בוחר לא לעשות זאת. למה לריב עם החברים שלך? 10 מיליון איש הם אנונימיים בלי שמות, אבל את עשרות הבכירים במערכת הבנקאית הוא מכיר אישית. 

אז הנה דברי הנגיד, איכשהו הם לא ממש מתחברים למציאות - "הצעדים השונים שאנו נוקטים מהווים מהלך סדור שמטרתו לייצר שוק אשראי תחרותי, מגוון וחדשני בו הכוח עובר לצד של הצרכן וכושר המיקוח שלו מול ספקי האשראי השונים, מתעצם. אנחנו פועלים כדי להעביר את הכוח מספקי האשראי והבנקים לציבור הלווים. הדרך לכך נשענת על שני צירים מרכזיים.

"הציר הראשון עוסק בהעצמת כוחו של הצרכן ביחס למידע הפיננסי שלו. בעידן המודרני, מידע הוא אחד הנכסים החשובים ביותר. הוא מאפשר לגופים פיננסיים להבין את צורכי הלקוח, להעריך סיכונים בצורה מיטבית, להציע מוצרים מותאמים ולפעול בסביבה תחרותית והוגנת יותר.