ימים טרם כניסתו של צו האיסור: ייבואן רכב אישי הגיש עתירה מנהלית כנגד משרד התחבורה
ב-16 באפריל יכנס לתוקפו צו האיסור של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים האוסר על ייבוא אישי של כלי רכב בעלי תקינה אמריקאית שלא יוצרו באחת ממדינות נפט"א (ארה"ב, קנדה, מקסיקו). היום הגיש שי הרשקוביץ, בעלים של חברה לייבוא אישי של רכבים, עתירה מנהלית יחד עם צו ביניים לביהמ"ש המחוזי בת"א.
העותרים מבקשים לבטל את החלטת משרד התחבורה וכן שביהמ"ש יקבע כי ניתן יהיה להמשיך את המצב הקיים לפיו ניתן לייבא כלי רכב בייבוא אישי בעלי תקינה אמריקאית גם אם כלי הרכב לא יוצר באחת ממדינות נפט"א אם מתבצעות ההתאמות הקלות שנדרשות על-ידי משרד התחבורה להסבת כלי הרכב מתקינה אמריקאית לתקינה המבוססת על התקינה האירופאית.
לטענת העותרים, ההחלטה פוגעת פגיעה דרמטית ביבוא האישי של כלי רכב לישראל, הנעשה כיום בעיקרו מארצות הברית, ובכך נגרמת פגיעה חמורה בזכות המוקנית לפי חוק, לייבא כלי רכב בייבוא אישי, זאת, לטענת העותרים, באמצעות שינוי פתאומי וללא סיבה עניינית של המצב הקיים שהיה עד מתן ההחלטה החדשה.
צו האיסור בעצם מנחית פגיעה אנושה ביבואני הרכב האישיים, שנהנים בשנים האחרונות מצמיחה ורווחים חסרי תקדים, בעיקר כתוצאה מייבוא מכוניות יוקרה. מנגד, הצו בא לרווחת משרד התחבורה היבואנים הרשמיים שצפויים להגדיל באופן משמעותי את מכירות דגמי הפאר המיוצרים בארה"ב.
עד כה, יכלו יבואני רכב אישי לקנות בארה"ב מכוניות חדשות או משומשות, כגון טוארג, אינפיניטי ואחרים המיוצרות מחוץ לארה"ב, אך בעלות תקינה אמריקנית. ראוי לציין כי יבואני הרכב הרשמיים אינם יכולים לעשות זאת, ומחוייבים למכור אך ורק דגמים העומדים בתקינה האירופית.
בעצם מתן צו האיסור מונע משרד התחבורה מהיבואנים האישיים לגרוף רווחים נאים, הנובעים מפערי מחיר בין המחיר לצרכן בארה"ב למחיר הצרכן בישראל, פערים שהתעצמו בשנים האחרונות לאור היחלשות הדולר מול האירו והשקל.
עוד טוענים העותרים, כי ההחלטה נתקבלה באצטלה שתקנת התעבורה קובעת את ההוראה האמורה בהחלטה, אך למעשה אין כל הוראה בחוק כלשהו הקובעת הוראה זו ואפילו עמדת המחלקה המשפטית של משרד התחבורה סותרת את עמדת ההחלטה. הסיבה האמיתית ככל הנראה, להחלטת משרד התחבורה הינה לחץ פסול שהפעילו יבואני הרכב הבלעדיים על משרד התחבורה ועובדיו בניסיון למנוע יבוא אישי של כלי רכב מארה"ב, שכן כלי רכב אלו נמכרים במחירים זולים באופן משמעותי מהמחירים בהם מוכרים בישראל יבואני הרכב הבלעדיים כלי רכב זהים, וכך למעשה מנסים יבואני הרכב הבלעדיים לחזק את האינטרסים הפרטיים –כלכליים שלהם על חשבון האינטרסים של כלל הציבור שיכולים ליהנות מהיתרונות הרבים בפתיחת תחרות בייבוא של כלי רכב.
חשוב לציין, שגם ללא עזרת משרד התחבורה החלו היבואנים הרשמיים בישראל לעשות שריר ולמנוע ייבוא אישי של כלי רכב מתוצרתם. בפברואר הייתה זו צ'מפיון מוטורס שאסרה על יבוא אישי לפולקסווגן טוארג. צ'מפיון הצטרפה בכך ליבואנים נוספים, ובהם כלמוביל יבואנית מרצדס, יוניון מוטורס יבואנית טויוטה ולקסוס ועוד שהפסיקו לתת אישורים כבר בשנת 2007.
רכבים המיובאים בייבוא אישי לארץ נדרשים להציג בעת שחרור הרכב מהמכס אישורי שירות לרכב המונפקים ע"י היבואנים הרשמיים.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים
בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים
לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש.
"לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.
וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש.
פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המפקח על הבנקים: “השוק השתנה מאז רפורמת בכר - נדרש עדכון רגולטורי”
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן).
