ימים טרם כניסתו של צו האיסור: ייבואן רכב אישי הגיש עתירה מנהלית כנגד משרד התחבורה
ב-16 באפריל יכנס לתוקפו צו האיסור של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים האוסר על ייבוא אישי של כלי רכב בעלי תקינה אמריקאית שלא יוצרו באחת ממדינות נפט"א (ארה"ב, קנדה, מקסיקו). היום הגיש שי הרשקוביץ, בעלים של חברה לייבוא אישי של רכבים, עתירה מנהלית יחד עם צו ביניים לביהמ"ש המחוזי בת"א.
העותרים מבקשים לבטל את החלטת משרד התחבורה וכן שביהמ"ש יקבע כי ניתן יהיה להמשיך את המצב הקיים לפיו ניתן לייבא כלי רכב בייבוא אישי בעלי תקינה אמריקאית גם אם כלי הרכב לא יוצר באחת ממדינות נפט"א אם מתבצעות ההתאמות הקלות שנדרשות על-ידי משרד התחבורה להסבת כלי הרכב מתקינה אמריקאית לתקינה המבוססת על התקינה האירופאית.
לטענת העותרים, ההחלטה פוגעת פגיעה דרמטית ביבוא האישי של כלי רכב לישראל, הנעשה כיום בעיקרו מארצות הברית, ובכך נגרמת פגיעה חמורה בזכות המוקנית לפי חוק, לייבא כלי רכב בייבוא אישי, זאת, לטענת העותרים, באמצעות שינוי פתאומי וללא סיבה עניינית של המצב הקיים שהיה עד מתן ההחלטה החדשה.
צו האיסור בעצם מנחית פגיעה אנושה ביבואני הרכב האישיים, שנהנים בשנים האחרונות מצמיחה ורווחים חסרי תקדים, בעיקר כתוצאה מייבוא מכוניות יוקרה. מנגד, הצו בא לרווחת משרד התחבורה היבואנים הרשמיים שצפויים להגדיל באופן משמעותי את מכירות דגמי הפאר המיוצרים בארה"ב.
עד כה, יכלו יבואני רכב אישי לקנות בארה"ב מכוניות חדשות או משומשות, כגון טוארג, אינפיניטי ואחרים המיוצרות מחוץ לארה"ב, אך בעלות תקינה אמריקנית. ראוי לציין כי יבואני הרכב הרשמיים אינם יכולים לעשות זאת, ומחוייבים למכור אך ורק דגמים העומדים בתקינה האירופית.
בעצם מתן צו האיסור מונע משרד התחבורה מהיבואנים האישיים לגרוף רווחים נאים, הנובעים מפערי מחיר בין המחיר לצרכן בארה"ב למחיר הצרכן בישראל, פערים שהתעצמו בשנים האחרונות לאור היחלשות הדולר מול האירו והשקל.
עוד טוענים העותרים, כי ההחלטה נתקבלה באצטלה שתקנת התעבורה קובעת את ההוראה האמורה בהחלטה, אך למעשה אין כל הוראה בחוק כלשהו הקובעת הוראה זו ואפילו עמדת המחלקה המשפטית של משרד התחבורה סותרת את עמדת ההחלטה. הסיבה האמיתית ככל הנראה, להחלטת משרד התחבורה הינה לחץ פסול שהפעילו יבואני הרכב הבלעדיים על משרד התחבורה ועובדיו בניסיון למנוע יבוא אישי של כלי רכב מארה"ב, שכן כלי רכב אלו נמכרים במחירים זולים באופן משמעותי מהמחירים בהם מוכרים בישראל יבואני הרכב הבלעדיים כלי רכב זהים, וכך למעשה מנסים יבואני הרכב הבלעדיים לחזק את האינטרסים הפרטיים –כלכליים שלהם על חשבון האינטרסים של כלל הציבור שיכולים ליהנות מהיתרונות הרבים בפתיחת תחרות בייבוא של כלי רכב.
חשוב לציין, שגם ללא עזרת משרד התחבורה החלו היבואנים הרשמיים בישראל לעשות שריר ולמנוע ייבוא אישי של כלי רכב מתוצרתם. בפברואר הייתה זו צ'מפיון מוטורס שאסרה על יבוא אישי לפולקסווגן טוארג. צ'מפיון הצטרפה בכך ליבואנים נוספים, ובהם כלמוביל יבואנית מרצדס, יוניון מוטורס יבואנית טויוטה ולקסוס ועוד שהפסיקו לתת אישורים כבר בשנת 2007.
רכבים המיובאים בייבוא אישי לארץ נדרשים להציג בעת שחרור הרכב מהמכס אישורי שירות לרכב המונפקים ע"י היבואנים הרשמיים.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
