ימים טרם כניסתו של צו האיסור: ייבואן רכב אישי הגיש עתירה מנהלית כנגד משרד התחבורה
ב-16 באפריל יכנס לתוקפו צו האיסור של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים האוסר על ייבוא אישי של כלי רכב בעלי תקינה אמריקאית שלא יוצרו באחת ממדינות נפט"א (ארה"ב, קנדה, מקסיקו). היום הגיש שי הרשקוביץ, בעלים של חברה לייבוא אישי של רכבים, עתירה מנהלית יחד עם צו ביניים לביהמ"ש המחוזי בת"א.
העותרים מבקשים לבטל את החלטת משרד התחבורה וכן שביהמ"ש יקבע כי ניתן יהיה להמשיך את המצב הקיים לפיו ניתן לייבא כלי רכב בייבוא אישי בעלי תקינה אמריקאית גם אם כלי הרכב לא יוצר באחת ממדינות נפט"א אם מתבצעות ההתאמות הקלות שנדרשות על-ידי משרד התחבורה להסבת כלי הרכב מתקינה אמריקאית לתקינה המבוססת על התקינה האירופאית.
לטענת העותרים, ההחלטה פוגעת פגיעה דרמטית ביבוא האישי של כלי רכב לישראל, הנעשה כיום בעיקרו מארצות הברית, ובכך נגרמת פגיעה חמורה בזכות המוקנית לפי חוק, לייבא כלי רכב בייבוא אישי, זאת, לטענת העותרים, באמצעות שינוי פתאומי וללא סיבה עניינית של המצב הקיים שהיה עד מתן ההחלטה החדשה.
צו האיסור בעצם מנחית פגיעה אנושה ביבואני הרכב האישיים, שנהנים בשנים האחרונות מצמיחה ורווחים חסרי תקדים, בעיקר כתוצאה מייבוא מכוניות יוקרה. מנגד, הצו בא לרווחת משרד התחבורה היבואנים הרשמיים שצפויים להגדיל באופן משמעותי את מכירות דגמי הפאר המיוצרים בארה"ב.
עד כה, יכלו יבואני רכב אישי לקנות בארה"ב מכוניות חדשות או משומשות, כגון טוארג, אינפיניטי ואחרים המיוצרות מחוץ לארה"ב, אך בעלות תקינה אמריקנית. ראוי לציין כי יבואני הרכב הרשמיים אינם יכולים לעשות זאת, ומחוייבים למכור אך ורק דגמים העומדים בתקינה האירופית.
בעצם מתן צו האיסור מונע משרד התחבורה מהיבואנים האישיים לגרוף רווחים נאים, הנובעים מפערי מחיר בין המחיר לצרכן בארה"ב למחיר הצרכן בישראל, פערים שהתעצמו בשנים האחרונות לאור היחלשות הדולר מול האירו והשקל.
עוד טוענים העותרים, כי ההחלטה נתקבלה באצטלה שתקנת התעבורה קובעת את ההוראה האמורה בהחלטה, אך למעשה אין כל הוראה בחוק כלשהו הקובעת הוראה זו ואפילו עמדת המחלקה המשפטית של משרד התחבורה סותרת את עמדת ההחלטה. הסיבה האמיתית ככל הנראה, להחלטת משרד התחבורה הינה לחץ פסול שהפעילו יבואני הרכב הבלעדיים על משרד התחבורה ועובדיו בניסיון למנוע יבוא אישי של כלי רכב מארה"ב, שכן כלי רכב אלו נמכרים במחירים זולים באופן משמעותי מהמחירים בהם מוכרים בישראל יבואני הרכב הבלעדיים כלי רכב זהים, וכך למעשה מנסים יבואני הרכב הבלעדיים לחזק את האינטרסים הפרטיים –כלכליים שלהם על חשבון האינטרסים של כלל הציבור שיכולים ליהנות מהיתרונות הרבים בפתיחת תחרות בייבוא של כלי רכב.
חשוב לציין, שגם ללא עזרת משרד התחבורה החלו היבואנים הרשמיים בישראל לעשות שריר ולמנוע ייבוא אישי של כלי רכב מתוצרתם. בפברואר הייתה זו צ'מפיון מוטורס שאסרה על יבוא אישי לפולקסווגן טוארג. צ'מפיון הצטרפה בכך ליבואנים נוספים, ובהם כלמוביל יבואנית מרצדס, יוניון מוטורס יבואנית טויוטה ולקסוס ועוד שהפסיקו לתת אישורים כבר בשנת 2007.
רכבים המיובאים בייבוא אישי לארץ נדרשים להציג בעת שחרור הרכב מהמכס אישורי שירות לרכב המונפקים ע"י היבואנים הרשמיים.
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךלאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל
בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות, הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו
עבירות מס בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית
ומחציתם על חברה שבבעלותו.
תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות
חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.
למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה.
השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.
בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11
עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות
נמוך יותר.
- עשור אחרי עבירות המס - זה מה שקבע בית המשפט
- המדינה התעכבה - ובמקום מאסר נגזרו עבודות שירות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על
הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.
חן שרייבר (ניב קנטור)59% נגד: ניסיון ביטול הגבלת הכהונה בלשכת רואי החשבון נכשל
רוב חברי הלשכה דחו את שינוי התקנון שהיה מאפשר לנשיא חן שרייבר להתמודד לקדנציה שלישית ברצף, על רקע המהלך להפיכת הלשכה לחברה לתועלת הציבור
יומיים לפני סוף השנה, חברי לשכת רואי החשבון הצביעו באסיפה כללית והחליטו על דחיית התקנון שהיה יכול לאפשר לנשיא הלשכה, שרייבר להמשיך לקדנציות נוספות. בהצבעה שנערכה בצורה דיגיטלית בהשתתפות רחבת היקף שנערכה אתמול באספה הכללית, דחו החברים את תיקון התקנון שקידם נשיא הלשכה, רו״ח חן שרייבר, ברוב מובהק של כ-59%. המשמעות המעשית היא ששרייבר, שמכהן מאז 2021 ונמצא כיום בקדנציה השנייה שלו, לא יוכל להתמודד שוב ברצף בבחירות הבאות.
מתוך 5,829 חברים שהשתתפו בהצבעה, 3,454 הצביעו נגד השינוי ורק 2,375 תמכו בו. שיעור התמיכה עמד על כ-40.7% בלבד, נמוך מהנדרש כדי לשנות סעיף מהותי כל כך בתקנון. התוצאה מסכמת מאבק פנימי שנמשך בשבועות האחרונים והחריף לקראת ההצבעה.
על רקע הבחירות ללשכה פרסם רו"ח חן שרייבר את המאמר הבא ובו הוא פרס את המהלכים שקידם בזמן כהונתו ובין השאר
כתב, "הובלתי את המעבר לבחירות דיגיטליות בין חברות וחברי הלשכה לוועד ולנשיאות. כעת, אנחנו עתידים להשלים את המהלך עם הסרת מגבלת קדנציות, שהוא הלכה למעשה מימוש של עקרונות הדמוקרטיה המהותית, כאשר המטרה היא להשאיר בידי חברי הלשכה, ובידיהם בלבד, את הכוח והחופש לבחור
את ההנהגה כהבנתם, פעם בשלוש שנים" - תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
שרייבר ביקש לבטל את הסעיף הקיים בתקנון, שמגביל את נשיא הלשכה לשתי קדנציות רצופות של שלוש שנים כל אחת. כיום, נשיא שסיים שתי קדנציות יכול להתמודד פעם נוספת רק אחרי כהונה של נשיא אחר. שינוי התקנון היה פותח בפני שרייבר את הדרך להתמודד שוב כבר ב-2027.
- תהליכי הדמוקרטיזציה שמחויבים לטובת מעמד רואי החשבון בישראל
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בתחילת החודש אישר הוועד המרכזי של הלשכה את תיקון התקנון ברוב של 23 מול 9, אבל ההכרעה הסופית הועברה, כמתחייב, לאספה הכללית של כלל החברים. שם התמונה כבר הייתה שונה. בין המתנגדים הבולטים למהלך היה גם ממלא מקום נשיא הלשכה, רו״ח ג׳ק בלנגה, שעד לאחרונה נמנה עם מחנה התומכים של שרייבר, ויצא לקמפיין גלוי נגד ביטול ההגבלה.
