ימים טרם כניסתו של צו האיסור: ייבואן רכב אישי הגיש עתירה מנהלית כנגד משרד התחבורה
ב-16 באפריל יכנס לתוקפו צו האיסור של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים האוסר על ייבוא אישי של כלי רכב בעלי תקינה אמריקאית שלא יוצרו באחת ממדינות נפט"א (ארה"ב, קנדה, מקסיקו). היום הגיש שי הרשקוביץ, בעלים של חברה לייבוא אישי של רכבים, עתירה מנהלית יחד עם צו ביניים לביהמ"ש המחוזי בת"א.
העותרים מבקשים לבטל את החלטת משרד התחבורה וכן שביהמ"ש יקבע כי ניתן יהיה להמשיך את המצב הקיים לפיו ניתן לייבא כלי רכב בייבוא אישי בעלי תקינה אמריקאית גם אם כלי הרכב לא יוצר באחת ממדינות נפט"א אם מתבצעות ההתאמות הקלות שנדרשות על-ידי משרד התחבורה להסבת כלי הרכב מתקינה אמריקאית לתקינה המבוססת על התקינה האירופאית.
לטענת העותרים, ההחלטה פוגעת פגיעה דרמטית ביבוא האישי של כלי רכב לישראל, הנעשה כיום בעיקרו מארצות הברית, ובכך נגרמת פגיעה חמורה בזכות המוקנית לפי חוק, לייבא כלי רכב בייבוא אישי, זאת, לטענת העותרים, באמצעות שינוי פתאומי וללא סיבה עניינית של המצב הקיים שהיה עד מתן ההחלטה החדשה.
צו האיסור בעצם מנחית פגיעה אנושה ביבואני הרכב האישיים, שנהנים בשנים האחרונות מצמיחה ורווחים חסרי תקדים, בעיקר כתוצאה מייבוא מכוניות יוקרה. מנגד, הצו בא לרווחת משרד התחבורה היבואנים הרשמיים שצפויים להגדיל באופן משמעותי את מכירות דגמי הפאר המיוצרים בארה"ב.
עד כה, יכלו יבואני רכב אישי לקנות בארה"ב מכוניות חדשות או משומשות, כגון טוארג, אינפיניטי ואחרים המיוצרות מחוץ לארה"ב, אך בעלות תקינה אמריקנית. ראוי לציין כי יבואני הרכב הרשמיים אינם יכולים לעשות זאת, ומחוייבים למכור אך ורק דגמים העומדים בתקינה האירופית.
בעצם מתן צו האיסור מונע משרד התחבורה מהיבואנים האישיים לגרוף רווחים נאים, הנובעים מפערי מחיר בין המחיר לצרכן בארה"ב למחיר הצרכן בישראל, פערים שהתעצמו בשנים האחרונות לאור היחלשות הדולר מול האירו והשקל.
עוד טוענים העותרים, כי ההחלטה נתקבלה באצטלה שתקנת התעבורה קובעת את ההוראה האמורה בהחלטה, אך למעשה אין כל הוראה בחוק כלשהו הקובעת הוראה זו ואפילו עמדת המחלקה המשפטית של משרד התחבורה סותרת את עמדת ההחלטה. הסיבה האמיתית ככל הנראה, להחלטת משרד התחבורה הינה לחץ פסול שהפעילו יבואני הרכב הבלעדיים על משרד התחבורה ועובדיו בניסיון למנוע יבוא אישי של כלי רכב מארה"ב, שכן כלי רכב אלו נמכרים במחירים זולים באופן משמעותי מהמחירים בהם מוכרים בישראל יבואני הרכב הבלעדיים כלי רכב זהים, וכך למעשה מנסים יבואני הרכב הבלעדיים לחזק את האינטרסים הפרטיים –כלכליים שלהם על חשבון האינטרסים של כלל הציבור שיכולים ליהנות מהיתרונות הרבים בפתיחת תחרות בייבוא של כלי רכב.
חשוב לציין, שגם ללא עזרת משרד התחבורה החלו היבואנים הרשמיים בישראל לעשות שריר ולמנוע ייבוא אישי של כלי רכב מתוצרתם. בפברואר הייתה זו צ'מפיון מוטורס שאסרה על יבוא אישי לפולקסווגן טוארג. צ'מפיון הצטרפה בכך ליבואנים נוספים, ובהם כלמוביל יבואנית מרצדס, יוניון מוטורס יבואנית טויוטה ולקסוס ועוד שהפסיקו לתת אישורים כבר בשנת 2007.
רכבים המיובאים בייבוא אישי לארץ נדרשים להציג בעת שחרור הרכב מהמכס אישורי שירות לרכב המונפקים ע"י היבואנים הרשמיים.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
מסים משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
