ימים טרם כניסתו של צו האיסור: ייבואן רכב אישי הגיש עתירה מנהלית כנגד משרד התחבורה
ב-16 באפריל יכנס לתוקפו צו האיסור של משרד התחבורה והבטיחות בדרכים האוסר על ייבוא אישי של כלי רכב בעלי תקינה אמריקאית שלא יוצרו באחת ממדינות נפט"א (ארה"ב, קנדה, מקסיקו). היום הגיש שי הרשקוביץ, בעלים של חברה לייבוא אישי של רכבים, עתירה מנהלית יחד עם צו ביניים לביהמ"ש המחוזי בת"א.
העותרים מבקשים לבטל את החלטת משרד התחבורה וכן שביהמ"ש יקבע כי ניתן יהיה להמשיך את המצב הקיים לפיו ניתן לייבא כלי רכב בייבוא אישי בעלי תקינה אמריקאית גם אם כלי הרכב לא יוצר באחת ממדינות נפט"א אם מתבצעות ההתאמות הקלות שנדרשות על-ידי משרד התחבורה להסבת כלי הרכב מתקינה אמריקאית לתקינה המבוססת על התקינה האירופאית.
לטענת העותרים, ההחלטה פוגעת פגיעה דרמטית ביבוא האישי של כלי רכב לישראל, הנעשה כיום בעיקרו מארצות הברית, ובכך נגרמת פגיעה חמורה בזכות המוקנית לפי חוק, לייבא כלי רכב בייבוא אישי, זאת, לטענת העותרים, באמצעות שינוי פתאומי וללא סיבה עניינית של המצב הקיים שהיה עד מתן ההחלטה החדשה.
צו האיסור בעצם מנחית פגיעה אנושה ביבואני הרכב האישיים, שנהנים בשנים האחרונות מצמיחה ורווחים חסרי תקדים, בעיקר כתוצאה מייבוא מכוניות יוקרה. מנגד, הצו בא לרווחת משרד התחבורה היבואנים הרשמיים שצפויים להגדיל באופן משמעותי את מכירות דגמי הפאר המיוצרים בארה"ב.
עד כה, יכלו יבואני רכב אישי לקנות בארה"ב מכוניות חדשות או משומשות, כגון טוארג, אינפיניטי ואחרים המיוצרות מחוץ לארה"ב, אך בעלות תקינה אמריקנית. ראוי לציין כי יבואני הרכב הרשמיים אינם יכולים לעשות זאת, ומחוייבים למכור אך ורק דגמים העומדים בתקינה האירופית.
בעצם מתן צו האיסור מונע משרד התחבורה מהיבואנים האישיים לגרוף רווחים נאים, הנובעים מפערי מחיר בין המחיר לצרכן בארה"ב למחיר הצרכן בישראל, פערים שהתעצמו בשנים האחרונות לאור היחלשות הדולר מול האירו והשקל.
עוד טוענים העותרים, כי ההחלטה נתקבלה באצטלה שתקנת התעבורה קובעת את ההוראה האמורה בהחלטה, אך למעשה אין כל הוראה בחוק כלשהו הקובעת הוראה זו ואפילו עמדת המחלקה המשפטית של משרד התחבורה סותרת את עמדת ההחלטה. הסיבה האמיתית ככל הנראה, להחלטת משרד התחבורה הינה לחץ פסול שהפעילו יבואני הרכב הבלעדיים על משרד התחבורה ועובדיו בניסיון למנוע יבוא אישי של כלי רכב מארה"ב, שכן כלי רכב אלו נמכרים במחירים זולים באופן משמעותי מהמחירים בהם מוכרים בישראל יבואני הרכב הבלעדיים כלי רכב זהים, וכך למעשה מנסים יבואני הרכב הבלעדיים לחזק את האינטרסים הפרטיים –כלכליים שלהם על חשבון האינטרסים של כלל הציבור שיכולים ליהנות מהיתרונות הרבים בפתיחת תחרות בייבוא של כלי רכב.
חשוב לציין, שגם ללא עזרת משרד התחבורה החלו היבואנים הרשמיים בישראל לעשות שריר ולמנוע ייבוא אישי של כלי רכב מתוצרתם. בפברואר הייתה זו צ'מפיון מוטורס שאסרה על יבוא אישי לפולקסווגן טוארג. צ'מפיון הצטרפה בכך ליבואנים נוספים, ובהם כלמוביל יבואנית מרצדס, יוניון מוטורס יבואנית טויוטה ולקסוס ועוד שהפסיקו לתת אישורים כבר בשנת 2007.
רכבים המיובאים בייבוא אישי לארץ נדרשים להציג בעת שחרור הרכב מהמכס אישורי שירות לרכב המונפקים ע"י היבואנים הרשמיים.

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"
דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל
אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר
לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.
נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה
של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.
במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית
כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.
הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית
ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון,
יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.
- אלומה מוכרת 38% מאסקו לפי שווי של 160 מיליון שקל: דיסקונט קפיטל נכנסת כשותפה
- "הארנק הירוק" של דיסקונט - מה הוא נותן לכם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר
בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות,
לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש
הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.
