המניות הבולטות להיום בבורסות וול סטריט: בנק אוף אמריקה את ממשיך המיזוג עם קאנטריווייד
המניות הגדולות בארה"ב, אלו המרכזות תשומת לב רבה מסביב לעולם ונסחרות במחזורי מסחר גבוהים ביותר. בסקירה זו ריכזנו את רשימת המניות הבולטות היום:
בנק אוף אמריקה את ממשיך המיזוג עם קאנטריווייד
למרות שיעור הפיגורים האסטרונומי בתיק המשכנתאות של החברה.
הבנק (סימול: BAC) הודיע כי רכישת חברת קאנטריווייד (סימול: CFC) ממשיכה כמתוכנן, למרות שיעור פיגורים עצומים בתיקי המשכנתאות של חברת ההלוואות.
בינואר הודיע בנק אוף אמריקה כי ירכוש את קאנטריווייד בעסקה של 4 מיליארד דולר, אשר צפויה להיסגר במהלך הרבעון השלישי השנה. כעת ציין דובר הבנק כי המוסד מחוייב לעסקה, וכי בשלב זה אין מניעה להתקדם להשלמתה.
המיזוג יהפוך את הבנק לחברת הלוואות המשכנתא הגדולה בארה"ב, עם פוטנציאל לאספקת שירותים עבור כרבע מהמשכנתאות במדינה.
קאנטריווייד דיווחה בשבוע שעבר כי שיעור הפיגורים של 90 יום בתיק המשכנתאות בריבית משתנה טיפס ב-900% לרמה של 5.4% לעומת 0.6% בשנה שעברה.
האנליסטים ציינו כי אינם מופתעים מהנתון, והוסיפו כי בנק אוף אמריקה עצמו צפה עליות משמעותיות בשיעור הפיגורים.
מניית UBS צפויה לעמוד במרכז: שמועות על מחיקת משכנתאות
הערכות: UBS מכר את תיק הלוואות המשכנתאות בסיכון. אנליסטים מעריכים כי הבנק השווייצרי מכר בהנחות ענק את תיק הלוואות המשכנתאות בארה"ב; ייתכנו מחיקות נוספות ברבעון הראשון
האנליסט קיאן אבוחוסיין מג'יי.פי.מורגן ציין היום כי "יש סיכוי טוב שהבנק (סימול: UBS) מכר את תיק ה-Alt-A בשווי 24.1 מיליארד דולר במכירת בזק", והעריך כי התיק נמכר לחברת ניהול האג"ח האמריקאית, פימקו.
השקעות Alt-A הן משכנתאות אמריקאיות בעלות דירוג הנע בין פריים לסאבפריים. האנליסט התייחס בכך לשמועות שרווחו בשוק בנושא זה לאחרונה, לפיהן מכר UBS בהנחות גדולות תיק השקעות במשכנתאות סיכון בשביל לבצע "מכירת חיסול" של אגרות חוב מגובות משכנתאות שבבעלותו, וכי הוא מתכוון להודיע על מחיקה מאסיבית נוספת עבור הרבעון הראשון.
בנוסף, העלה אבוחוסיין את תחזיתו למחיקות של 18.5 מיליארד פרנק שווייצרי, לעומת תחזיתו הקודמת למחיקת 15 מיליארד פרנק בלבד, ואישר את דירוג משקל היתר עבור מניית החברה. UBS מחק ב-2007 סכום של 19 מיליארד דולר, ובבית ההשקעות מריל לינץ' מאמינים כי הבנק ימחק עוד 21 מיליארד דולר.
ממורגן סטנלי נמסר ללקוחותיו כי "UBS עשוי להחליט על מכירת תיק המשכנתאות, ובכך לקחת על עצמו הפסדים גלויים על מנת להפחית את רמות חוסר הוודאות לגבי יחס ההון".
מניית הבנק נסחרת מאז פרסום הידיעה בירידה בשווקים באירופה.
מנכ"ל אינטל מתחייב לשפר את רווחיות שבבי הזיכרון
פול אוטליני נשבע לשפר את עסקי זכרונות NAND, החווים לאחרונה ירידות מחירים.
מנכ"ל החברה (סימול: INTC), פול אוטליני, הודיע אמש כי הוא מתכוון לתמוך במערך ההגנה של אינטל המיועד למניעת ירידות במחירי שבבי הזיכרון, אשר אילצו אותה לחתוך את תחזית הרווח עבור הרבעון.
"התחום לא יהיה לנטל על חברת אינטל. אנו עומדים לתקן אותו או לדאוג שיהיה רווחי, אחד מהשניים", כך אוטליני.
אוטליני הוסיף כי החברה רשמה התקדמות ניכרת בשיווק שבבים, בהתבססה על תהליך ייצור שבבים חדש, וכי אינטל שוקלת בימים אלה את כדאיות ההשקעה בשבבי פלאש מסוג NAND, אותם החלה לייצר ב-2006 כחלק משיתוף פעולה עם מיקרון טכנולוג'י (סימול: MU).
השחיקה במחירי זכרונות הפלאש מסוג NAND היתה תלולה במיוחד ברבעון הראשון, ועקפה את תחזיות השחיקה להן ציפתה החברה. אוטליני ציין כי אינטל מתכוונת חדירה אגרסיבית לשווקים חדשים השנה, על מנת לחסן את עצמה מצניחת מחירי שבבי ה-NAND.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
החשב הכללי באוצר הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
