המניות הבולטות להיום בבורסות וול סטריט: בנק אוף אמריקה את ממשיך המיזוג עם קאנטריווייד
המניות הגדולות בארה"ב, אלו המרכזות תשומת לב רבה מסביב לעולם ונסחרות במחזורי מסחר גבוהים ביותר. בסקירה זו ריכזנו את רשימת המניות הבולטות היום:
בנק אוף אמריקה את ממשיך המיזוג עם קאנטריווייד
למרות שיעור הפיגורים האסטרונומי בתיק המשכנתאות של החברה.
הבנק (סימול: BAC) הודיע כי רכישת חברת קאנטריווייד (סימול: CFC) ממשיכה כמתוכנן, למרות שיעור פיגורים עצומים בתיקי המשכנתאות של חברת ההלוואות.
בינואר הודיע בנק אוף אמריקה כי ירכוש את קאנטריווייד בעסקה של 4 מיליארד דולר, אשר צפויה להיסגר במהלך הרבעון השלישי השנה. כעת ציין דובר הבנק כי המוסד מחוייב לעסקה, וכי בשלב זה אין מניעה להתקדם להשלמתה.
המיזוג יהפוך את הבנק לחברת הלוואות המשכנתא הגדולה בארה"ב, עם פוטנציאל לאספקת שירותים עבור כרבע מהמשכנתאות במדינה.
קאנטריווייד דיווחה בשבוע שעבר כי שיעור הפיגורים של 90 יום בתיק המשכנתאות בריבית משתנה טיפס ב-900% לרמה של 5.4% לעומת 0.6% בשנה שעברה.
האנליסטים ציינו כי אינם מופתעים מהנתון, והוסיפו כי בנק אוף אמריקה עצמו צפה עליות משמעותיות בשיעור הפיגורים.
מניית UBS צפויה לעמוד במרכז: שמועות על מחיקת משכנתאות
הערכות: UBS מכר את תיק הלוואות המשכנתאות בסיכון. אנליסטים מעריכים כי הבנק השווייצרי מכר בהנחות ענק את תיק הלוואות המשכנתאות בארה"ב; ייתכנו מחיקות נוספות ברבעון הראשון
האנליסט קיאן אבוחוסיין מג'יי.פי.מורגן ציין היום כי "יש סיכוי טוב שהבנק (סימול: UBS) מכר את תיק ה-Alt-A בשווי 24.1 מיליארד דולר במכירת בזק", והעריך כי התיק נמכר לחברת ניהול האג"ח האמריקאית, פימקו.
השקעות Alt-A הן משכנתאות אמריקאיות בעלות דירוג הנע בין פריים לסאבפריים. האנליסט התייחס בכך לשמועות שרווחו בשוק בנושא זה לאחרונה, לפיהן מכר UBS בהנחות גדולות תיק השקעות במשכנתאות סיכון בשביל לבצע "מכירת חיסול" של אגרות חוב מגובות משכנתאות שבבעלותו, וכי הוא מתכוון להודיע על מחיקה מאסיבית נוספת עבור הרבעון הראשון.
בנוסף, העלה אבוחוסיין את תחזיתו למחיקות של 18.5 מיליארד פרנק שווייצרי, לעומת תחזיתו הקודמת למחיקת 15 מיליארד פרנק בלבד, ואישר את דירוג משקל היתר עבור מניית החברה. UBS מחק ב-2007 סכום של 19 מיליארד דולר, ובבית ההשקעות מריל לינץ' מאמינים כי הבנק ימחק עוד 21 מיליארד דולר.
ממורגן סטנלי נמסר ללקוחותיו כי "UBS עשוי להחליט על מכירת תיק המשכנתאות, ובכך לקחת על עצמו הפסדים גלויים על מנת להפחית את רמות חוסר הוודאות לגבי יחס ההון".
מניית הבנק נסחרת מאז פרסום הידיעה בירידה בשווקים באירופה.
מנכ"ל אינטל מתחייב לשפר את רווחיות שבבי הזיכרון
פול אוטליני נשבע לשפר את עסקי זכרונות NAND, החווים לאחרונה ירידות מחירים.
מנכ"ל החברה (סימול: INTC), פול אוטליני, הודיע אמש כי הוא מתכוון לתמוך במערך ההגנה של אינטל המיועד למניעת ירידות במחירי שבבי הזיכרון, אשר אילצו אותה לחתוך את תחזית הרווח עבור הרבעון.
"התחום לא יהיה לנטל על חברת אינטל. אנו עומדים לתקן אותו או לדאוג שיהיה רווחי, אחד מהשניים", כך אוטליני.
אוטליני הוסיף כי החברה רשמה התקדמות ניכרת בשיווק שבבים, בהתבססה על תהליך ייצור שבבים חדש, וכי אינטל שוקלת בימים אלה את כדאיות ההשקעה בשבבי פלאש מסוג NAND, אותם החלה לייצר ב-2006 כחלק משיתוף פעולה עם מיקרון טכנולוג'י (סימול: MU).
השחיקה במחירי זכרונות הפלאש מסוג NAND היתה תלולה במיוחד ברבעון הראשון, ועקפה את תחזיות השחיקה להן ציפתה החברה. אוטליני ציין כי אינטל מתכוונת חדירה אגרסיבית לשווקים חדשים השנה, על מנת לחסן את עצמה מצניחת מחירי שבבי ה-NAND.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
פרופ' אמיר ירון (רשתות)פרופ' אמיר ירון: "המצב הכלכלי הוא הישג ובצניעות - חלק גדול נובע מהמדיניות שלנו"
אולי היית שמרן מדי? "זאת מחמאה"; היה מרווח גדול. הריבית הריאלית היא 2%. למה היא לא ירדה בעבר? "המחיר על טעות הוא גדול מאוד. עכשיו הבשילו התנאים"; מה המסר של הנגיד קדימה ואיפה תהיה הריבית עוד שנה?
בנק ישראל הפחית היום את הריבית ב-0.25% ל-4.25%. גם אנחנו אומרים "הגיע הזמן", גם אנחנו חושבים שזה היה צריך להיות לפני חודשים. אבל בנק ישראל הוא הקובע וכל החלטה שהוא מקבל עוברת דיונים רבים, ניתוחים רבים וסיעורי מוחות. אפשר שלא להסכים עם ההחלטות, אבל הן מקצועיות. בשיחה עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל "הטחנו" בו שאולי הוא "שמרן מדי ביחס להפחתת הריבית".
"אני לוקח את זה כמחמאה", משיב, פרופ' ירון, "מדינות שעברו מלחמות מצאו את עצמן במצב כלכלי קשה. היו מצבים של היפר אינפלציה ופגיעה מהותית בכלכלה. אנחנו במצב יחסית טוב, עם אינפלציה מדודה לאורך התקופה שמתייצבת בתוך היעד. הכלכלה הישראלית עם פעילות ערה. זה הישג. זה הישג שאני בצניעות אגיד שחלק גדול ממנו הוא בזכות מדיניות שלא הייתי מכנה שמרנית, אלא זהירה שקולה ופתוחה".
אנחנו בריבית ריאלית של 2%, הרבה מעבר למה שצריך. היה מרווח ביטחון גדול להוריד מעט את הריבית עוד קודם.
"המחיר על טעות גדול מאוד, רק שתנאי המשק הבשילו להפחתה של הריבית עשינו זאת ונמשיך לפעול בכפוף להתפתחויות. אנחנו רואים כעת את האינפלציה מתמתנת ועומדת ביעד, אננו רואים את הייסוף, ואת ההתבססות של האינפלציה ביעד, וזה הוביל אותנו להחלטה".
בפעם הקודמת התנאים היו די קרובים.
"היו תנאים שונים, דובר אז על כניסה בעצימות גדולה לעזה".
הביקושים גבוהים
פרופ' ירון מדבר עדיין על אי וודאות כלכלית, אבל נמוכה מבעבר. על פעילות ערה במשק, על שוק עבודה חזק וביקושים גדולים שמורגשים גם בכרטיסי האשראי. הביקושים האלו מצד אחד מרשימים, מצד שני הם "גול עצמי" לציבור הלווה (לרבות בעלי הדירות עם משכנתאות) כי הם מניעים את האינפלציה והדבר שהכי מפחיד את בנק ישראל בדומה לבנקים מרכזיים בעולם - הוא אינפלציה. אינפלציה שוחקת את הכסף, את ההון של הציבור. היא מס גדול בדלת האחורית והנשק הכי חזק נגדה הוא הריבית.
- לא תמיד הריבית הנמוכה היא הריבית המשתלמת ביותר
- האם הריבית תרד בסוף החודש? זה הנתון שיקבע
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לנגיד יש את כלי הריבית, לצד כלים נוספים (פעילות בשוק המט"ח, הדפסת כסף) כדי לאזן את הכלכלה. זה "משחק" עדין. הורדת את הריבית מוקדם מדי, האינפלציה יכולה לברוח למעלה, ואז המלחמה באינפלציה תהפוך לקשה יותר. בזבזת תחמושת ולא פגעת. הנגיד ירה רק כאשר ראה את המטרה בבירור. אין מקום לפספוסים, אבל כלכלה זה לא מדע מדויק. קחו שני כלכלנים מדופלמים וסיכוי טוב שהם יחשבו אחרת לגבי רוב הסוגיות הכלכליות. מעבר לכך, יש הרבה נעלמים ותלות בגורמים חיצוניים רבים ויש את הפסיכולוגיה. כלכלה, תרצו או לא היא חלק ממדעי ההתנהגות. אנשים קונים בגדים כי יש להם מצב רוח טוב, או כי הם רוצים ללכת לעבודה עם הבגד הזה. זה לא בהכרח קשור לשאלה אם יש להם כסף בחשבון או שזה משולם בתשלומים. אנשים בסיום מלחמה יגבירו ביקושים גם אם הם לא במצב מדהים, גם כי ההורים ירצו לפנק את הילדים על התקופה הקשה.
