ת"א חתמה חודש שחור בירידות: המעו"ף ירד 13% בינואר

וכך גם מדד ת"א-100. מדד הנדל"ן-15 צנח כמעט 20%. היום סגר המעו"ף בירידה של כ-1%. אפריקה צללה 5.7% ורשמה רמת שפל נוספת. פועלים עלתה 2.7% במחזור ער ואלווריון טסה 9.8%
שי טופז |

הבורסה בת"א סגרה את יום המסחר בירידות שערים חדות והשלימה בכך חודש שחור במיוחד. בחודש ינואר רשמו מדד המעו"ף ומדד ת"א-100 בירידה של כ-13% כל אחד ומדד הנדל"ו-15 הגדיל לעשות עם ירידה של קרוב ל-20%. ברקע לירידה היומית, פתיחת מסחר שלילית בוול סטריט. מדד הנאסד"ק משיל כעת כ-0.8% מערכו.

מדד המעו"ף ירד היום 0.97% לרמה של 1061 נקודות, מדד ת"א 100 איבד מערכו 1.29% ונסחר ברמה של 1003 נקודות.

מניות במרכז

מניות אורכית רשמו יום נוסף של עליות חדות. המניה זינקה ביום בשיעור של 19.4% במחזור ער במיוחד לאחר שאתמול זינקה המניה בשיעור של 18%. העליות במנייה, שהצליחה להתרסק לשפל של ארבע וחצי שנים בשבוע שעבר, נובעות משמועות המסתובבות בשוק ואשר הגיעו ל-bizportal על עסקה או עסקאות חדשות שחברת קוריגנט, חברת הבת של אורכית, חתמה בימים האחרונים עם לקוח אחד או שניים, שמוצריה היו בבדיקה אצלם.

מניית מגל מערכות, העוסקת במערכות אבטחה ביטחוניות, התממשה היום בשיעור של 5%. המניה המשיכה להיסחר ברקע להודעת החברה על הזמנות ענק בהיקף 45 מיליון דולר - הגדולה בתולדות החברה. נציין כי ההזמנות הם לשם ביצוע עבודות הגנה על תשתיות ביטחון רגישות. החברה מדגישה כי מדובר בסדרה של הזמנות שערכן הכולל מוערך ב-45 מיליון דולר.

מניית פולאר השקעותסגרה בעליה של קרוב ל-9% במחזור חריג לנייר הגדול פי 4 מהרגיל. זאת על רקע לעסקה שנחתמה אתמול (ד) בערב, בה מכרה חברת לידר את אחזקותיה בפולאר, שעמדו על 21.4% משווי החברה בסכום של 126 מיליון שקל לחברת גירון פיתוח.

חברת בלופניקס, המפתחת ומשווקת כלי תוכנה ומספקת שירותי ייעוץ- לביצוע פרוייקטים של הסבות מורכבות של תוכנה, פירסמה היום (ה') את תוצאותיה הכספיות לרבעון הרביעי של 2007 ולשנה כולה. בשורה הראשונה, הכנסות החברה על בסיס Non-GAAP הסתכמו ב-22.7 מיליון דולר, עלייה של 42% לעומת 16.1 מיליון דולר בתקופה המקבילה ב-2006. נציין, כי ציפיות האנליסטים עמדו על הכנסות של 24.32 מיליון דולר ברבעון.

האג"חים של חברת נצבא החזקות קיבלו היום (ה) העלאת דירוג מחברת מעלות - S&P. אג"ח ב' של החברה, המגובה בשעבוד על 12 נכסים, קיבל העלאת דירוג מ-A+ ואג"ח ג' קיבל העלאת דירוג מ-A- ל-A+.

חברת טבע הודיעה ביום (ג'), לאחר סגירת המסחר בוול סטריט, על הפסקת השהיית המשלוחים של הגירסה הגנרית לתרופת הפרוטוניקס . המשמעות: טבע ממשיכה לשווק את התרופה לשוק תוך כדי המשפט המתנהל בנושא.

מניית סלקום עלתה 2.5%, לאחר שנסחרה אתמול תחת לחץ ואיבדה כ-2% תוך ריכוז מחזור מסחר גבוהה חריג. חברת האם, דיסקונט השקעות, שבשליטת נוחי דנקנר, הודיעה לבורסה כי בכוונתה למכור 2% מהחזקותיה בסלקום (2 מיליון מניות) לגוף מוסדי תמורת 199.3 מיליון שקל. עם זאת, במיטה יצאו היום בהמלצה חיובית: "בתחילת השנה הורדנו את ההמלצה לסלקום לתשואת שוק. כיום, אנו סבורים, שהחברה נסחרת בתמחור אטרקטיבי ומהווה השקעת ערך יציבה, במיוחד לאור רמת התנודתיות בשווקים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
קק"ל (לע"מ)קק"ל (לע"מ)

איך גונבים מהקופה 200 מיליון שקל בשנה ואתם אפילו לא יודעים על זה?

הקרן שמנהלת עשרות מיליארדים, מחזיקה ב-13% מהקרקעות במדינה והפכה למפעל ג'ובים לפוליטיקאים - שחיתות ציבורית

מנדי הניג |
נושאים בכתבה קק"ל

 אתם רואים אותם לרוב נלחמים זה בזה, אויבים מושבעים. הקואליציה מול האופוזיציה וההיפך - השמצות, אפילו קללות. לפעמים זה נראה כמו שנאה. חברים הם לא. אבל יש מקום אחד שהם פותחים שולחן, יושבים ומדברים וסוגרים דילים בשקט, מתחת לשולחן לטובת האנשים שלהם ועל חשבון הציבור. כאן, אין אופוזיציה שתבקר אותם - שני הצדדים מושחתים וגונבים את הציבור, אז זה עובר בלי הד תקשורתי. המבקר - מבקר המדינה מדי פעם כותב בדוח שלו הערות, מדברים על לסגור את הפרצה הזו. אבל הגנב ממשיך לעבור דרך הפרצה כל שנה ולגנוב מאות רבות של מיליוני שקלים. הכוונה כמובן לגופים בלי שליטה שהוקמו למטרות חיוביות והיסטוריות ומחזיקים בנכסי עתק ויש להם גם הכנסות שוטפות. אין להם אבא אז המדינה שמה עליהם את היד והיא קובעת את הדירקטורים, ההנהלה, התקציב. היא ממנה מאות אנשים באופן פוליטי וזה גלוי. זה לא בסתר - מה ליאיר נתניהו ולתפקיד בכיר מאוד בהסתדרות הציונית העולמית. הבחור מקבל (אם יעבור) לשכה, עובדים, שכר טוב, ולא בטוח שהוא יבוא לעבוד. יבוא לעבודה - אולי. לעבוד - ספק גדול. 

ככה יש מאות ג'ובים. ההסתדרות הציונית העולמית וקק"ל הם מפעלי ג'ובים. לא של עובדי ייצור של עבודה מהחלומות - עובדים מעט, מרוויחים הרבה. זה גועל נפש ושחיתות פוליטית של כל הצדדים. בכתבה הראשונה נציג את הגוף העשיר מכולם - קק"ל שבעצם דרך הג'ובים מעלים לנו 200 מיליון שקל לפחות בשנה. למה לנו? כי קק"ל היא ישות ציבורית, היא שייכת לציבור. זה קצת מזכיר את החברות הציבוריות, אלא ששם יש הרבה יותר פיקוח, ומנגנונים שמגבילים את השחיתות הפוליטית. כן, גם שם, יש ניפוח וג'ובים, אבל בקק"ל זה חמור יותר.    


מי זאת קק"ל? 

מאות מיליוני דולרים שנכנסים מדי שנה, קרקעות בשווי עשרות מיליארדי שקלים, מעורבות בהחלטות תשתית והתיישבות - ומבנה ארגוני שאינו כפוף לרשות המבצעת או למחוקק. קרן קיימת לישראל (קק"ל), הגוף שהוקם בתחילת המאה ה-20 כדי לרכוש קרקעות עבור העם היהודי, הפכה במרוצת השנים לאחד ממוקדי הכוח העמומים והמשמעותיים ביותר במשק הישראלי.

היא מתפקדת כתאגיד ציבורי-פרטי, עם תקציבים בהיקפים אדירים, ללא שקיפות מלאה וללא בקרה שוטפת של המדינה. אולם, מעבר לחוסר הפיקוח הכללי, הביקורת החריפה ביותר מתמקדת במינויים פוליטיים שיטתיים שמשנים את אופי הקרן: דוחות רשמיים ומקרים מתוקשרים חושפים כיצד נציגי מפלגות מקבלים שליטה על תקציבים, ממלאים תפקידים בכירים לפי קרבה פוליטית ומעבירים כספים לגופים המזוהים עם זרמים מסוימים.

בשנים האחרונות גוברת הביקורת הציבורית סביב האופן שבו קק"ל מתנהלת, מי שולט בה בפועל, והאם ייעודה ההיסטורי, רכישת קרקע לאומית ופיתוח התיישבות - עדיין עומד במרכז פעילותה. רבים טוענים כי הקרן הפכה לכלי פוליטי רווי אינטרסים, מינויי מקורבים ומערכת שמזינה את עצמה, הרבה מעבר למה שתוכנן על ידי מקימיה הציונים. המנגנון, כך עולה מדוחות ביקורת, אינו מקרי: מינויים פוליטיים מאפשרים העברת מאות מיליוני שקלים למועצות מקומיות מזוהות, תשלומים לגופים פוליטיים ומינויים לתפקידים ללא מכרזים ציבוריים. בעוד אזרחים רגילים משלמים מחירים גבוהים עבור שימוש בקרקע מדינה, חלק מנכסי הקרן מנוהלים במנותק מהשיטות המקובלות במגזר הציבורי.

זדורוב
צילום: צילום משידור בית המשפט
הטוקבק של השבוע

"אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון"; האם הפיצוי לזדורוב סביר?

רומן זדורוב יקבל 17 מיליון שקל כפיצוי על 15 שנות מאסר והציבור מגיב - יש חילוקי דעות על הסכום, אבל הרוב מסכימים שאין מחיר לחופש וסבורים שהם משלמים על הפשלות של הפרקליטות בעוד שם אף אחד לא משלם את המחיר; וגם - מה הפיצויים שנקבעים בעולם במצבים דומים?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה רומן זדורוב

התגובות הרבות בטוקבקים וברשת על הפשרה של הפרקליטות עם רומן זדורוב  שישב 15 שנים בכלא וזוכה במשפט חוזר הם על כל הספקטרום. הרוב מתייחסים לסכום המרשים שנפסק - 17 מיליון שקל , שזה 1.13 מיליון שקל בשנה ומהרהרים אם "זה היה כדאי". יש גם תגובות של "אני מוכן לשבת בכלא 15 שנה תמורת 17 מיליון", אבל הרוב סבורים שאין מחיר לחופש. 

תגובות רבות מעלות שאלות קשות שאין עליהם תשובות על מעשי זודורוב והיעלמות המכנסיים והנעליים שלו באותו היום, כמו גם - השיחה שלו עם המדובב. תגובות רבות אחרות מדברות על הפשלות של הפרקליטות בפרשה ועל כך שאנחנו משלמים את המחיר - 17 מיליון שקל אלו כספי ציבור. 


בשורה התחתונה,  רוב המגיבים חושבים שבהינתן פסק הדין והזיכוי של זדורוב, מגיע לו סכום כזה. ואכן, גבוה ככל שיהיה הסכום, בעצם לקחו לזודורוב חלק ממשמעותי מהחיים. 

כמה משלמות מדינות בעולם פיצויים על ישיבה בכלא שהתבררה כטעות? 

העולם ראה בשנים האחרונות שורה של פסקי פיצויים חסרי תקדים לנאשמים שזוכו לאחר שהורשעו בטעות. במקרים רבים מדובר לא רק בהחזר על שנות חירות שנגזלו אלא גם במסר חד נגד רשויות החוק והמשפט.

בצפון קרוליינה, ארה"ב, שני גברים, הנרי מקולום וליאון בראון, זוכו לאחר 31 שנות מאסר על רצח שלא ביצעו. הם קיבלו פיצוי של כ-75 מיליון דולר, סכום שובר שיאים שנקבע לפי מיליון דולר על כל שנה בכלא, בתוספת פיצוי עונשי. בארה"ב נרשם גם המקרה של ג'ואן ריברה, שישב בכלא שלושה עשורים באילינוי, וזוכה לבסוף תוך קבלת פיצוי של 20 מיליון דולר.