אג"ח של פאנגאיה ב-19% תשואה: "הכסף כבר בחשבון הבנק"
חברת פאנגאיה נדל"ן, אשר מרבית פעילותה היא בתחום הנדל"ן היזמי, פועלת בארץ ובחו"ל כשלאחרונה חלק גדול מעסקיה מתבצע ברוסיה. לחברה 2 אג"חים כשהאחד, פאנגאיה נדל"ן אגח א, נסחר בתשואה לפדיון של 16% והשני פאנגאיה נדלן אגח ב נסחר בתשואה לפדיון של 19%. נציין, כי המניה של פאנגאיה נדלן רחוקה היום כבר 61% ממחיר השיא שלה. נתרכז באג"ח - בדקנו האם יש כאן השקעה מבטיחה או סיכון ללא סיכוי?
על פי מיכה חלפון סמנכ"ל קרנות הנאמנות בישיר בית השקעות, "ניתן לראות כי מבחינת הדוחות הכספיים המצב סביר, ההון העצמי מהווה 13% מהמאזן, המהווה רמת מינוף סבירה. אבל אם נסתכל על התמונה הכוללת נראה כי הדוחות הכספיים פחות רלוונטיים, החברה רכשה קרקע של 2400 דונם בשווי של 100 מיליון דולר בסן פטרסבורג ברוסיה ושילמה עליה עד כה כ-200 מיליון שקל. לשם השוואה, נציין כי המאזן של החברה עומד על 450 מיליון שקל בלבד".
חלפון מציין, כי "אנחנו רואים כי מצב האג"חים תלוי במה יקרה עם הקרקע. אם תהייה ירידת ערך של 15% בקרקע בסן פטרסבורג, תהייה לנו מחיקה בשווי ההון העצמי של החברה. עם זאת לא סביר כי מצב זה יקרה. מצד שני נראה כי הקרקע המוגדרת כרגע כחקלאית, צפויה לעבור שינוי ייעוד. במידה והקרקע תעבור שינוי ייעוד מחירה יאמיר בפי 4-5 ממחירה הנוכחי ואז אפילו אם מחירה יירד והחברה תמיר רק רבע מהקרקע, העסקה תהייה רווחית".
נציין כי לאג"ח ב יש מח"מ של כמעט 4 שנים ולאג"ח א' יש מח"מ של 3.3 שנים. סמנכ"ל קרנות הנאמנות של ישיר בית השקעות מנתח מציין, כי "על שני האג"חים אין שום שיעבודים, את אג"ח א' לא הייתי קונה בתשואה של פחות מ-15%. הפרש התשואה בין האג"חים צריך להיות 1.5% לטובת אג"ח א של החברה". חלפון מסכם כי "בתשואות של 19% מי שאוהב לקחת סיכונים יכול להרויח כאן רווח נאה,כמו כן האפשרות לדאון סייד היא מאוד חריגה".
שאלנו את בעל החברה אסף טוכמאייר על התשואה הגבוהה בה נסחרים האג"חים של החברה. טוכמאייר מוסר, כי "אין לי תשובה למה האגח"ים נסחרים בתשואה כל כך גבוהה אבל אתה יכול לראות כי הסנטימנט לגבי כל מניות הנדל"ן הוא שלילי".
לגבי הפעילות העסקית של החברה מציין, טוכמאייר כי "מכרנו כבר 60% מהקרקעות שהיו לנו בישוב צורן ואת ההשקעה של ההון העצמי שלנו על הקרקע כבר הצלחנו להחזיר. אני מעריך כי בשנה הבאה אנחנו הולכים לבצע אקזיט על הקרקעות אותם מחזיקה החברה ברוסיה".
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה?
"החתול ששומר על השמנת" גירסת בנק ישראל: מאז תחילת שנות ה-60 כיהנו 12 מפקחים על הבנקים מתוכם 8 מפקחים המשיכו לאחר סיום כהונתם לתפקידים בכירים בבנקים עצמם - כיו״רים, מנכ״לים, סמנכ״לים או דירקטורים - אתם אלו שמשלמים את מחיר הפיקוח ה"מלאכותי" הזה
אנשים שנכנסים למערכת הציבורית צריכים לדעת שהם שליחי ציבור. זו אחריות גדולה וזה הרבה יותר גדול מכסף. אנשים שנמצאים בפיקוח על הבנקים אמורים להבין שבמקביל לשמירה על יציבות הבנקים הם אמורים לדאוג לציבור. זה משחק סכום אפס - אם הבנקים מרוויחים יותר מדי, הציבור נפגע. הפיקוח על הבנקים אמור לאזן בין השניים. אבל לאורך כמעט כל ההיסטוריה הוא שם פס על הציבור. מנסים להפחיד אותו, לכופף אותו, אבל בנק ישראל והפיקוח על הבנקים כגוף האחראי על הבנקים לא זז. הוא מתחבר בכסות מקצועית, אקדמית, אבל מאחורי המסכות עומד דבר אחד גדול שגורם להם להעדיף את הבנקים - כסף.
אנשים הם אנשים, וכל עוד לא יהיה מפקח AI, הם יחשבו על הג'וב הבא וההמשך. הסברנו כאן אתמול, ונחזור על רגל אחת שמפקח על הבנקים שנלחם בבנקים ופוגע ברווחים שלהם הוא טרבל מייקר והסיכוי שלו למצוא עבודה בהמשך במערכת הבנקאית קלוש. אם הוא ישחק אותה מול הציבור כאילו הוא נלחם בשבילו אבל מול הבנקים הוא יהיה רך ונחמד הוא מרוויח פעמיים - הציבור חושב שהוא נלחם בשבילו, והוא נשאר ביחסים טובים עם החברים במערכת הבנקאית. זה שוק קטן, כולם מכירים את כולם, לכו תדעו, אולי עוד שנתיים-שלוש יחפשו דירקטור לבנק.
:
דירקטור זה תפקיד חלומות. מכובד, מעט שעות והמון כסף. הפיתוי גובר על התפקיד. שאחרים יהיו "שליח ציבור", המפקחים רוצים לרוב להיות בסדר עם כולם, ועוד שנתיים-שלוש לקבל ג'וב חלומות. בעצם למה שנתיים, אפשר לצאת לאיזה חברת קריפטו, או מסחר בקריפטו לקבל מיליונים ואז אחרי שנתיים לקבל עוד ג'וב כדירקטור בבנק - זה היה המסלול של חדוה בר, אבל חדוה לא לבד. גם מאיר, גם גליה, גם אמנון, גם יצחק וגם רוני. מסתבר שרוב המפקחים על הבנקים התגלגלו לג'ובים נוצצים במערכת הבנקאית
- הנחיות חדשות במימון: איך משפיע קיבוע הקלות המשכנתא על הזינוק בהלוואות "לכל מטרה"?
- בנק ישראל מפרסם הקלות ללוקחי משכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בדקנו את הקריירה של כל אחד ממפקחי הבנקים. הנה הטבלה:
.jpg "ביטוח לאומי - צילום: Shutterstock")