אג"ח של פאנגאיה ב-19% תשואה: "הכסף כבר בחשבון הבנק"
חברת פאנגאיה נדל"ן, אשר מרבית פעילותה היא בתחום הנדל"ן היזמי, פועלת בארץ ובחו"ל כשלאחרונה חלק גדול מעסקיה מתבצע ברוסיה. לחברה 2 אג"חים כשהאחד, פאנגאיה נדל"ן אגח א, נסחר בתשואה לפדיון של 16% והשני פאנגאיה נדלן אגח ב נסחר בתשואה לפדיון של 19%. נציין, כי המניה של פאנגאיה נדלן רחוקה היום כבר 61% ממחיר השיא שלה. נתרכז באג"ח - בדקנו האם יש כאן השקעה מבטיחה או סיכון ללא סיכוי?
על פי מיכה חלפון סמנכ"ל קרנות הנאמנות בישיר בית השקעות, "ניתן לראות כי מבחינת הדוחות הכספיים המצב סביר, ההון העצמי מהווה 13% מהמאזן, המהווה רמת מינוף סבירה. אבל אם נסתכל על התמונה הכוללת נראה כי הדוחות הכספיים פחות רלוונטיים, החברה רכשה קרקע של 2400 דונם בשווי של 100 מיליון דולר בסן פטרסבורג ברוסיה ושילמה עליה עד כה כ-200 מיליון שקל. לשם השוואה, נציין כי המאזן של החברה עומד על 450 מיליון שקל בלבד".
חלפון מציין, כי "אנחנו רואים כי מצב האג"חים תלוי במה יקרה עם הקרקע. אם תהייה ירידת ערך של 15% בקרקע בסן פטרסבורג, תהייה לנו מחיקה בשווי ההון העצמי של החברה. עם זאת לא סביר כי מצב זה יקרה. מצד שני נראה כי הקרקע המוגדרת כרגע כחקלאית, צפויה לעבור שינוי ייעוד. במידה והקרקע תעבור שינוי ייעוד מחירה יאמיר בפי 4-5 ממחירה הנוכחי ואז אפילו אם מחירה יירד והחברה תמיר רק רבע מהקרקע, העסקה תהייה רווחית".
נציין כי לאג"ח ב יש מח"מ של כמעט 4 שנים ולאג"ח א' יש מח"מ של 3.3 שנים. סמנכ"ל קרנות הנאמנות של ישיר בית השקעות מנתח מציין, כי "על שני האג"חים אין שום שיעבודים, את אג"ח א' לא הייתי קונה בתשואה של פחות מ-15%. הפרש התשואה בין האג"חים צריך להיות 1.5% לטובת אג"ח א של החברה". חלפון מסכם כי "בתשואות של 19% מי שאוהב לקחת סיכונים יכול להרויח כאן רווח נאה,כמו כן האפשרות לדאון סייד היא מאוד חריגה".
שאלנו את בעל החברה אסף טוכמאייר על התשואה הגבוהה בה נסחרים האג"חים של החברה. טוכמאייר מוסר, כי "אין לי תשובה למה האגח"ים נסחרים בתשואה כל כך גבוהה אבל אתה יכול לראות כי הסנטימנט לגבי כל מניות הנדל"ן הוא שלילי".
לגבי הפעילות העסקית של החברה מציין, טוכמאייר כי "מכרנו כבר 60% מהקרקעות שהיו לנו בישוב צורן ואת ההשקעה של ההון העצמי שלנו על הקרקע כבר הצלחנו להחזיר. אני מעריך כי בשנה הבאה אנחנו הולכים לבצע אקזיט על הקרקעות אותם מחזיקה החברה ברוסיה".
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
