אג"ח של פאנגאיה ב-19% תשואה: "הכסף כבר בחשבון הבנק"
חברת פאנגאיה נדל"ן, אשר מרבית פעילותה היא בתחום הנדל"ן היזמי, פועלת בארץ ובחו"ל כשלאחרונה חלק גדול מעסקיה מתבצע ברוסיה. לחברה 2 אג"חים כשהאחד, פאנגאיה נדל"ן אגח א, נסחר בתשואה לפדיון של 16% והשני פאנגאיה נדלן אגח ב נסחר בתשואה לפדיון של 19%. נציין, כי המניה של פאנגאיה נדלן רחוקה היום כבר 61% ממחיר השיא שלה. נתרכז באג"ח - בדקנו האם יש כאן השקעה מבטיחה או סיכון ללא סיכוי?
על פי מיכה חלפון סמנכ"ל קרנות הנאמנות בישיר בית השקעות, "ניתן לראות כי מבחינת הדוחות הכספיים המצב סביר, ההון העצמי מהווה 13% מהמאזן, המהווה רמת מינוף סבירה. אבל אם נסתכל על התמונה הכוללת נראה כי הדוחות הכספיים פחות רלוונטיים, החברה רכשה קרקע של 2400 דונם בשווי של 100 מיליון דולר בסן פטרסבורג ברוסיה ושילמה עליה עד כה כ-200 מיליון שקל. לשם השוואה, נציין כי המאזן של החברה עומד על 450 מיליון שקל בלבד".
חלפון מציין, כי "אנחנו רואים כי מצב האג"חים תלוי במה יקרה עם הקרקע. אם תהייה ירידת ערך של 15% בקרקע בסן פטרסבורג, תהייה לנו מחיקה בשווי ההון העצמי של החברה. עם זאת לא סביר כי מצב זה יקרה. מצד שני נראה כי הקרקע המוגדרת כרגע כחקלאית, צפויה לעבור שינוי ייעוד. במידה והקרקע תעבור שינוי ייעוד מחירה יאמיר בפי 4-5 ממחירה הנוכחי ואז אפילו אם מחירה יירד והחברה תמיר רק רבע מהקרקע, העסקה תהייה רווחית".
נציין כי לאג"ח ב יש מח"מ של כמעט 4 שנים ולאג"ח א' יש מח"מ של 3.3 שנים. סמנכ"ל קרנות הנאמנות של ישיר בית השקעות מנתח מציין, כי "על שני האג"חים אין שום שיעבודים, את אג"ח א' לא הייתי קונה בתשואה של פחות מ-15%. הפרש התשואה בין האג"חים צריך להיות 1.5% לטובת אג"ח א של החברה". חלפון מסכם כי "בתשואות של 19% מי שאוהב לקחת סיכונים יכול להרויח כאן רווח נאה,כמו כן האפשרות לדאון סייד היא מאוד חריגה".
שאלנו את בעל החברה אסף טוכמאייר על התשואה הגבוהה בה נסחרים האג"חים של החברה. טוכמאייר מוסר, כי "אין לי תשובה למה האגח"ים נסחרים בתשואה כל כך גבוהה אבל אתה יכול לראות כי הסנטימנט לגבי כל מניות הנדל"ן הוא שלילי".
לגבי הפעילות העסקית של החברה מציין, טוכמאייר כי "מכרנו כבר 60% מהקרקעות שהיו לנו בישוב צורן ואת ההשקעה של ההון העצמי שלנו על הקרקע כבר הצלחנו להחזיר. אני מעריך כי בשנה הבאה אנחנו הולכים לבצע אקזיט על הקרקעות אותם מחזיקה החברה ברוסיה".
גרי ליבנת' בנק רוטשילד ושות' בישראל. קרדיט: פלורין קאליןיותר מ-1,500 הייטקיסטים ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים
5,400 ישראליים הצטרפו למועדון המיליונרים בדולרים במהלך 2024, מתוכם בין 1,500 ל-2,000 הייטקיסטים, כמה מיליונרים חדשים בהייטק יהיו השנה?
בסוף 2024 נמנו בישראל כ-186 אלף מיליונרים בדולרים, עלייה של 2.9% לעומת השנה הקודמת, המשקפת כ-5,400 ישראלים חדשים שחצו את רף המיליון דולר בנכסים נטו. אפשר להניח שהמספרים האמיתיים הם מעל 200 אלף - זה מגובה גם בנתון של בנק UBS שמציב את ישראל במקום ה-17 בעולם בעושר ממוצע למבוגר, כ-284 אלף דולר.
לפי דוח של Henley & Partners לשנת 2024, במהלך 2023 נרשמה עזיבה של כ-200 בעלי הון מישראל, בעוד שב-2022 נכנסו כ-1,100 בעלי הון לארץ. מרבית הנוטשים מעבירים את מרכז חייהם לארה"ב, בריטניה ופורטוגל. ובכל זאת, גם
לאחר ההגירה, מאזן המיליונרים נטו בישראל ממשיך לעלות בקצב של אלפים בשנה. משנת 2024 יש מצב הפוך - עלייה לארץ, אם כי אין נתונים רשמיים.
שליש מהמיליונרים החדשים מגיעים מההייטק
שנה שעברה הוגדרה כשנה חזקה להון הטכנולוגי הישראלי. לפי דוח 2024 של PwC , נרשמו 53 עסקאות אקזיט בשווי כולל של 13.38 מיליארד דולר, ו-34 עסקאות מיזוגים ורכישות בהיקף נוסף של 8.95 מיליארד דולר. שש הנפקות (IPO) גייסו יחד 781 מיליון דולר. בסך הכול, 106 עסקאות בתחום ההייטק הגיעו להיקף כולל של 26.7 מיליארד דולר. מתוכן, 8 עסקאות חצו את רף חצי מיליארד דולר (ששווים הכולל עמד על 6.8 מיליארד דולר), ו-23 עסקאות בטווח 100-500 מיליון (ששווים הכולל עמד על 5.8 מיליארד דולר), שמהוות יחד 44% מהיקף השוק. רוב העסקאות היו בתחומי IT & Enterprise Software, סייבר, ואינטליגנציה מלאכותית.
לפי IVC ו-Rise IL, כ-70% מההון שנוצר בעסקאות האלו הגיע לחברות טכנולוגיה. במחקרים קודמים של PwC הוערך כי 15-25% מהמניות בעסקאות הייטק מוחזקות בידי מייסדים ועובדים ישראלים. בהנחת 20% לבעלי מניות פרטיים, ההון החדש שהוזרם ליחידים ב-2024 עומד על כ־4.5 מיליארד דולר. אם מחלקים סכום זה למקבלי רווחים טיפוסיים בטווח 2-3 מיליון דולר, מדובר בכ-1,500-2,000 ישראלים שהפכו למיליונרים חדשים מהייטק בשנה אחת בלבד, כשליש מכלל הגידול באוכלוסיית בעלי ההון בישראל.
- מעל אלף מיליונרים חדשים ביום - האמריקאים התעשרו ב-2024
- UBS: "צופים 45,000 מיליונרים בישראל עד 2029"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
שנה שעברה גם התאפיינה גם בזינוק בעסקאות סקנדרי, כלומר עובדים ומייסדים שמימשו אחזקות עוד לפני אקזיט או הנפקה. מדובר בעשרות חברות ישראליות פרטיות, שבהן מימושים של מיליונים בודדים ועד עשרות מיליונים למייסדים. בשנת 2025 יש אומנם תנודות, אך המגמה חיובית - יש גידול בהיקף ההשקעה בהייטק ובאקזיטים. אם על פי הנתונים מעל 1,500 איש בהייטק הפכו למיליונרים, הרי שב-2025 אפשר כבר לדבר על היקף כפול.

השכר נטו יעלה - אבל, לא לכולם; התוכנית של האוצר נחשפת
משרד האוצר מרווח את מדרגות המס - זה יעזור בעיקר לבעלי שכר גבוה מ-16 אלף שקל; מס רכוש יהיה 1.5% - ההצעה של האוצר לתקציב 2026
משרד האוצר נערך להגיש את המתווה לשינויים במיסוי ב-2026. זה לא סופי, יהיו עוד שינויים רבים. בינתיים, כפי שאישרו בכירים באוצר לביזפורטל נראה שיש בשורה לשכירים, אבל לא לכולם. מי שמרוויחים בחודש יותר מ‑16 אלף שקל (193 800 שקל בשנה) ייהנו מריווח מדרגות המס. הכוונה באוצר להעלות את מדרגת המס של 20% לרף שכר של 19 אלף שקל במקום מדרגה קיימת של 31%. המשמעות היא שתשלום המס במדרגה הזו (שמתחילה בכ-16.1 אלף שקל בחודש) יהיה 20%.
דוגמה - בשכר של 19 אלף שקל, תשלום המס יפחת בכ-330 שקלים. בנוסף, גם המדרגות הבאות בתור ידחו, כך שככל שהשכר גבוה יותר, ההטבה גדולה יותר. אבל, רגע, מה עם בעלי השכר הנמוך? הם אלו ששילמו ביוקר בשנתיים האחרונות, כשגם מדרגות המס עליהם הוקפאו. למה לא לתת הטבה גם להם? באוצר הדגישו בעבר כי הם מעוניינים לתת להם הטבות, ונראה שהכוונה, כבר בתקציב 2026 להחזיר את ההצמדה על המדרגות וכן נשקל לרווח את המדרגות גם בשכר נמוך יותר.
מס רכוש של 1.5% על קרקעות פנויות
משרד האוצר מציע להחיות את מס רכוש, כפי שחשפנו לאחרונה. על פי ההצעה מס רכוש יעמוד על 1.5% ויחול על קרקעות פנויוֹת שאינן חקלאיות, כולל קרקע עסקית. מדובר בצעד שלא היה בשימוש ונועד להוביל לגבייה של כ-8 מיליארד שקל, במקביל להוצאה של קרקעות לבנייה - שזו המטרה העיקרית של המהלך. במשרד האוצר סבורים שהמיסוי יוביל אנשים וגופים שונים לבנות על קרקעות דבר שיגדיל את היצע הדירות, אך צריך לומר ש-1.5% לא בהכרח ישפיע על בעלי הקרקעות. זה מיסוי נמוך יחסית. כמו כן, גם אם יהיו כאלו שיעדיפו לבנות או למכור, הרי שעד שזה יתגלגל להיצע דירות ייקח זמן.
בתחום התחבורה והסביבה מופיע סעיף דרמטי: מס זיהום אוויר שייגבה על טיסות היוצאות מישראל, לפי מרחק ומשקל המטוס. המס ינוע בין 1.5 אלף שקל לטיסה קצרה עם מטוס קל ועד 100 אלף שקל לטיסה ארוכה עם מטוס כבד. הבעיה במיסוי הזה היא שהוא בעצם יתגלגל למחירי הטיסה, כלומר הצרכנים הם אלו שישלמו אותו.
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- רפורמת מס טורקית תפגע במשקי הבית, בעסקים קטנים ובינוניים וייתכן שאף בשוק ההון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך מתבסס על ההיגיון שהתחבורה האווירית אחראית לכ‑3.5% מהפליטות בישראל, ועל הצורך לתמרץ תעשיית תעופה “ירוקה” יותר. במספר מדינות מתקדמות באירופה כבר קיים מס דומה.
