אג"ח של פאנגאיה ב-19% תשואה: "הכסף כבר בחשבון הבנק"
חברת פאנגאיה נדל"ן, אשר מרבית פעילותה היא בתחום הנדל"ן היזמי, פועלת בארץ ובחו"ל כשלאחרונה חלק גדול מעסקיה מתבצע ברוסיה. לחברה 2 אג"חים כשהאחד, פאנגאיה נדל"ן אגח א, נסחר בתשואה לפדיון של 16% והשני פאנגאיה נדלן אגח ב נסחר בתשואה לפדיון של 19%. נציין, כי המניה של פאנגאיה נדלן רחוקה היום כבר 61% ממחיר השיא שלה. נתרכז באג"ח - בדקנו האם יש כאן השקעה מבטיחה או סיכון ללא סיכוי?
על פי מיכה חלפון סמנכ"ל קרנות הנאמנות בישיר בית השקעות, "ניתן לראות כי מבחינת הדוחות הכספיים המצב סביר, ההון העצמי מהווה 13% מהמאזן, המהווה רמת מינוף סבירה. אבל אם נסתכל על התמונה הכוללת נראה כי הדוחות הכספיים פחות רלוונטיים, החברה רכשה קרקע של 2400 דונם בשווי של 100 מיליון דולר בסן פטרסבורג ברוסיה ושילמה עליה עד כה כ-200 מיליון שקל. לשם השוואה, נציין כי המאזן של החברה עומד על 450 מיליון שקל בלבד".
חלפון מציין, כי "אנחנו רואים כי מצב האג"חים תלוי במה יקרה עם הקרקע. אם תהייה ירידת ערך של 15% בקרקע בסן פטרסבורג, תהייה לנו מחיקה בשווי ההון העצמי של החברה. עם זאת לא סביר כי מצב זה יקרה. מצד שני נראה כי הקרקע המוגדרת כרגע כחקלאית, צפויה לעבור שינוי ייעוד. במידה והקרקע תעבור שינוי ייעוד מחירה יאמיר בפי 4-5 ממחירה הנוכחי ואז אפילו אם מחירה יירד והחברה תמיר רק רבע מהקרקע, העסקה תהייה רווחית".
נציין כי לאג"ח ב יש מח"מ של כמעט 4 שנים ולאג"ח א' יש מח"מ של 3.3 שנים. סמנכ"ל קרנות הנאמנות של ישיר בית השקעות מנתח מציין, כי "על שני האג"חים אין שום שיעבודים, את אג"ח א' לא הייתי קונה בתשואה של פחות מ-15%. הפרש התשואה בין האג"חים צריך להיות 1.5% לטובת אג"ח א של החברה". חלפון מסכם כי "בתשואות של 19% מי שאוהב לקחת סיכונים יכול להרויח כאן רווח נאה,כמו כן האפשרות לדאון סייד היא מאוד חריגה".
שאלנו את בעל החברה אסף טוכמאייר על התשואה הגבוהה בה נסחרים האג"חים של החברה. טוכמאייר מוסר, כי "אין לי תשובה למה האגח"ים נסחרים בתשואה כל כך גבוהה אבל אתה יכול לראות כי הסנטימנט לגבי כל מניות הנדל"ן הוא שלילי".
לגבי הפעילות העסקית של החברה מציין, טוכמאייר כי "מכרנו כבר 60% מהקרקעות שהיו לנו בישוב צורן ואת ההשקעה של ההון העצמי שלנו על הקרקע כבר הצלחנו להחזיר. אני מעריך כי בשנה הבאה אנחנו הולכים לבצע אקזיט על הקרקעות אותם מחזיקה החברה ברוסיה".
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
