אג"ח של פאנגאיה ב-19% תשואה: "הכסף כבר בחשבון הבנק"

כך אומר אסף טוכמאייר מבעלי השליטה בחברת הנדל"ן. מצד שני, מיכה חלפון, סמנכ"ל קרנות הנאמנות בישיר בית השקעות: "מבחינת הדו"חות המצב סביר, השאלה היא הקרקע בסנט פטרסבורג" - מחפשים אג"ח עם גב
ישראל הס |

חברת פאנגאיה נדל"ן, אשר מרבית פעילותה היא בתחום הנדל"ן היזמי, פועלת בארץ ובחו"ל כשלאחרונה חלק גדול מעסקיה מתבצע ברוסיה. לחברה 2 אג"חים כשהאחד, פאנגאיה נדל"ן אגח א, נסחר בתשואה לפדיון של 16% והשני פאנגאיה נדלן אגח ב נסחר בתשואה לפדיון של 19%. נציין, כי המניה של פאנגאיה נדלן רחוקה היום כבר 61% ממחיר השיא שלה. נתרכז באג"ח - בדקנו האם יש כאן השקעה מבטיחה או סיכון ללא סיכוי?

על פי מיכה חלפון סמנכ"ל קרנות הנאמנות בישיר בית השקעות, "ניתן לראות כי מבחינת הדוחות הכספיים המצב סביר, ההון העצמי מהווה 13% מהמאזן, המהווה רמת מינוף סבירה. אבל אם נסתכל על התמונה הכוללת נראה כי הדוחות הכספיים פחות רלוונטיים, החברה רכשה קרקע של 2400 דונם בשווי של 100 מיליון דולר בסן פטרסבורג ברוסיה ושילמה עליה עד כה כ-200 מיליון שקל. לשם השוואה, נציין כי המאזן של החברה עומד על 450 מיליון שקל בלבד".

חלפון מציין, כי "אנחנו רואים כי מצב האג"חים תלוי במה יקרה עם הקרקע. אם תהייה ירידת ערך של 15% בקרקע בסן פטרסבורג, תהייה לנו מחיקה בשווי ההון העצמי של החברה. עם זאת לא סביר כי מצב זה יקרה. מצד שני נראה כי הקרקע המוגדרת כרגע כחקלאית, צפויה לעבור שינוי ייעוד. במידה והקרקע תעבור שינוי ייעוד מחירה יאמיר בפי 4-5 ממחירה הנוכחי ואז אפילו אם מחירה יירד והחברה תמיר רק רבע מהקרקע, העסקה תהייה רווחית".

נציין כי לאג"ח ב יש מח"מ של כמעט 4 שנים ולאג"ח א' יש מח"מ של 3.3 שנים. סמנכ"ל קרנות הנאמנות של ישיר בית השקעות מנתח מציין, כי "על שני האג"חים אין שום שיעבודים, את אג"ח א' לא הייתי קונה בתשואה של פחות מ-15%. הפרש התשואה בין האג"חים צריך להיות 1.5% לטובת אג"ח א של החברה". חלפון מסכם כי "בתשואות של 19% מי שאוהב לקחת סיכונים יכול להרויח כאן רווח נאה,כמו כן האפשרות לדאון סייד היא מאוד חריגה".

שאלנו את בעל החברה אסף טוכמאייר על התשואה הגבוהה בה נסחרים האג"חים של החברה. טוכמאייר מוסר, כי "אין לי תשובה למה האגח"ים נסחרים בתשואה כל כך גבוהה אבל אתה יכול לראות כי הסנטימנט לגבי כל מניות הנדל"ן הוא שלילי".

לגבי הפעילות העסקית של החברה מציין, טוכמאייר כי "מכרנו כבר 60% מהקרקעות שהיו לנו בישוב צורן ואת ההשקעה של ההון העצמי שלנו על הקרקע כבר הצלחנו להחזיר. אני מעריך כי בשנה הבאה אנחנו הולכים לבצע אקזיט על הקרקעות אותם מחזיקה החברה ברוסיה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.