איגוד המפרסמים משיק מותג מדדי חדש: עוגת השיווק הישראלי

על-פי אומדני איגוד המפרסמים ומחקרי הגל החדש: ההוצאות לשיווק במשק בשנת 2007 עמדו על 1.496 מיליארד דולר (כ-6.2 מיליארד שקל). עוגת הפרסום המסורתי תופסת נתח של כ-60% מעוגת השיווק הרחבה
משה בנימין |

איגוד המפרסמים מודיע היום (א') משיק מותג מדדי חדש אשר יפורסם אחת לשנה – עוגת השיווק הישראלי. עוגת השיווק 2007 הוצגה לראשונה בכנס השיווק והמדיה 2008 על ידי מנכ"ל האיגוד, עו"ד תלמה בירו.

הנתונים שנאספו על ידי איגוד המפרסמים עובדו ונותחו על ידי "מחקרי הגל החדש", ולפיהם סך כל ההוצאה לשיווק בישראל ב-2007 עומדת על 1.496 מיליארד דולרים, שהם 6,283 מיליארדי שקלים (על פי שער דולר של 4.2).

תלמה בירו מסרה כי "הצרכן של שנות ה- 2000 הוא צרכן רווי, עמוס במסרים שיווקיים, בררן ובעל יכולת תגובה ואינטראקציה עם המשווק. לפיכך אנו, אנשי השיווק מחפשים ללא הרף דרכים חדשות, דינאמיות ורלוונטיות להגיע אליו. על רקע זה ובהיותנו נציגי המפרסמים והמשווקים בישראל, החליטה הנהלת האיגוד לפתח כלי מדידה חדש ולמדוד כמה אנו משקיעים בכל אחד מאפיקי השיווק במטרה להגיע אל הצרכן וליצור עמו דיאלוג. אנו גאים להשיק את עוגת השיווק °360 בתקווה שהחל מהיום תשמש לנו כמדד פעילות מרכזי ומקור מידע שימושי".

עוגת הפרסום המסורתית על ששת המדיות שלה מהווה 60% מעוגת השיווק הרחבה. המגמה תואמת את המתרחש בשווקים הגלובאליים לפיה ניכרת ירידה בהקצאת משאבים לפרסום מסורתי ועלייה בהשקעה בשיווק במדיות מגוונות נוספות. מנהלי השיווק עוברים לשיווק ממוקד יותר בשאיפה להגיע לצרכן הסופי בדרכים ישירות יותר.

חמשת אפיקי השיווק המובילים בישראל ב- 2007 הם: פרסום בעיתונות הכתובה - 25%, פרסום בטלוויזיה - 22%, פרסום BTL - 13% נקודות מכירה - 12% ופרסום באינטרנט - 6%.

שאלוני הסקר, נשלחו אל חברי איגוד המפרסמים המייצגים חברות בכל ענפי המשק ובכל הגדלים, ובו נתבקשו סמנכ"לי השיווק לציין באחוזים את התפלגות תקציבי השיווק בידיהם על-פי התחומים הבאים:פרסום מסורתי, אינטרנט, BTL ,נקודות מכירה, יחסי ציבור ודוברות, תוכן שיווקי, סקרים ומחקרי שוק ייעוץ שיווקי ואסטרטגי, דיוור ישיר ואחר.

על פי נתוני הסקר משקיעות החברות במשק למעלה מ- 1.1 מיליארד דולר בחמשת אפיקי השיווק המרכזיים: עיתונות, טלוויזיה, BTL, נקודות מכירה ואינטרנט. חמשת אפיקי השיווק הנ"ל מהווים יחדיו 78% מעוגת השיווק הכוללת.

התוכן השיווקי מהווה 3% מעוגת השיווק ועומד על כ – 30 מליון דולר.

עו"ד תלמה בירו מציינת "מכיוון שרובו המכריע של התוכן השיווקי מצוי בטלוויזיה הרי שלמען הדיוק יש להוסיף גם את מרביתו למדיה הטלוויזיונית. פירוש הדבר שההוצאה לשיווק בטלוויזיה עומדת על כ – 355 מליון דולר ולכן גם הנתח שלה בעוגת השיווק גדל לכדי 24%".

הפרסום באינטרנט חזק בפיננסים וצריכה

במסגרת הסקר חולקו החברות ל – 5 ענפים מרכזיים: מזון, קמעונאות, פיננסים, מוצרי צריכה ותקשורת. מהשוואת תמהיל השיווק בין הענפים עולה, בין היתר, כיהפרסום באינטרנט גבוה יותר במוצרי הצריכה והפיננסים לעומת חברות המזון.

תלמה בירו מסבירה: "ככל הנראה, ככל שהחברה הינה בעלת יכולת גבוהה יותר למכור באמצעות האינטרנט כך היא תרבה יותר לפרסם בו. אנו רואים שיש ענפים שהאינטרנט עבורם הוא נקודת המכירה עצמה וקהל המטרה נמצא בו, ולכן חברות המזון ימעטו לפרסם בו".

קטגוריות נוספות

סקרים ומחקרים - ההשקעה בסקרים ובמחקרי שוק גבוהה בענפי המזון, הפיננסים והתקשורת לעומת הקמעונאות הנשענת במידה רבה על מידע ותובנות צרכניות של היצרנים ושל הספקים שלהם.

בירו מבהירה כי: "אנשי הפיננסים, התקשורת והמזון צריכים כל הזמן ללמוד מחדש בעצמם ומעצמם. מדובר בענפים תחרותיים, בהם קשה יותר להתבסס על מידע שנצבר בעבר, התנהגות הצרכנים משתנה לעיתים קרובות יותר, וצריך כל הזמן להתחיל למדוד מהתחלה, להיות עם יד על הדופק, לבדוק כל בוקר מה עושים המתחרים, לפלח, להשוות, להסיק מסקנות ושוב ללמוד מחדש".

דיוור ישיר – כאן בולט מאד ומשמעותית ענף הקמעונאות. החברות בענף הקמעונאות מתבססות ומתקיימות על מועדוני הלקוחות שלהן, ובאופן טבעי משקיעות כסף רב בדיוור, לשם יצירת נאמנות קניה. למרבית המועדונים יש גם כרטיסי אשראי (לייף סטייל, 365, מולטי שופרסל וכו'), שגוררים מהלכי דיוור משמעותיים. בנוסף - חלק גדול מאוד מעלויות הדיוור - ממומנות על ידי החברות שמוצריהן מפורסמים בדיוור ישיר (מבצעים, קופונים וכו'), ולכן העלות הגבוהה מוחזרת בחלקה לחברות הקמעונאיות.

יחסי הציבור בנתח יחסי קטן? "רובנו טרם הבנו את ערכו"

יחסי ציבור – את הנתח הקטן יחסית, 2% בתקציבי כל הענפים, מסבירה בירו: "רובנו עדיין לא מבינים את הערך, השווי והכוח של יחסי הציבור שאינם נתפסים כפרסום מטעם הארגון אלא מטעם העיתון עצמו, ולכן מתקבלים כהרבה יותר אמינים".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותכטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיות

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי

במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור

רן קידר |

מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות הממושך בעזה.

מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94%  , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור,  בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.

זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.

אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים. 

למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת

עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה. 

מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיות

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל

מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו

רן קידר |
נושאים בכתבה ריאנאייר

למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו". 

ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים. 

עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל. 

במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת. 

אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".