יו"ר אחוזת החוף: "נעלה את דמי החניה בת"א - המגמה היא ירוקה"

כך אומר היום עופר שחל, המחזיק בכ-80 חניונים בת"א. "העירייה נמצאת בחשיבה בעלת 2 קטבים מנוגדים, מצד אחד הם לא רוצים לעודד חניה אבל מצד שני הם צריכים ליצור עוד חנייה"
ישראל הס |

לאחר בדיקה ראשונית אותה ערכנו על ענף החניונים והחניות בת"א בשבוע שעבר, מדור הנדל"ן של Bizportal ממשיך להביא לכם את המספרים שמאחורי החניה של הרכב שלכם.

בשבוע שעבר מצאנו כי חניון ממוצע בת"א מגיעה להכנסה חודשית של 2.47 מיליון שקל, ביררנו כמה נצטרך לשלם בכדי לקבל רישיון להפעלת חניון של עיריית ת"א. על פי יו"ר התאגיד העירוני אחוזת החוף השייכת לעיריית ת"א עו"ד עופר שחל, "כל פרק זמן מסויים, אנחנו מוציאים לוועדת המכרזים חניונים שאנחנו מתפעלים. לפני המכרז אנחנו מבצעים סקר כניסות ויציאות של רכבים ומהתוצאה לוקחים מרווח של 10%-20%".

עו"ד שחל מביא לנו דוגמא למכרז של אחוזת החוף, "במכרז שהוצאנו לאחרונה, הוצעו חניון ארלוזרוב וחניון רידינג, בשניהם יש בקירוב כ-1000 מקומות חניה. הצענו את המכרז תמורת דמי זיכיון חודשיים של מיליון שקל אבל בשל הביקוש המכרז נסגר בקירוב על 1.6 מיליון שקל". נציין כי התעריף לשעה של חניונים אלה הוא בין 10-15 שקל לשעה.

לגבי כמות החניונים של העירייה, מציין עו"ד שחל, כי "ישנם כ-80 חניונים בתשלום של חברת אחוזת החוף. בנוסף ישנם עוד 40 חניונים המשמשים לחניה בחינם. אם נסכום את סך החניות בכל החניונים האלה, נגיע ל-15 אלף מקומות חניה. עם זאת נגלה כי סך כל החניות, גם החניות ברחוב וגם בחניוני אחוזת החוף נגיע ל-80 אלף חניות".

ביררנו מה בדבר מחסור החניה ממנו סובלת העיר ת"א. לגבי מצוקת החניה מוסר עו"ד שחל תשובה מפתיעה, "העירייה נמצאת בחשיבה בעלת 2 קטבים מנוגדים, מצד אחד הם לא רוצים לעודד חניה אבל מצד שני הם צריכים ליצור עוד חנייה. אנחנו נוסיף כחמשת אלפים מקומות חניה ב-5 השנים הבאות אבל זה לא העניין המהותי כאן. אין לעירייה עניין בהוספת מאות מקומות חניה בעיר. עם זאת, כדי להפחית את כמות כלי הרכב נעלה עם הזמן את דמי החניה. המגמה היא ירוקה, אנחנו נעודד נהגים להשתמש בתחבורה ציבורית. כרגע המצב הוא של כיבוי שרפות וריפוי פצעים".

בנושא פתרונות החניה מציין עו"ד שחל את החידושים האחרונים, "לאחרנוה ניתן לשלם את תשלום החניה בעזרת הסלולר. כרגע יש לנו כ-40 אלף מנויי סלולר המשתמשים בשירותי החניה".

200 אלף מקומות חניה בת"א

בדקנו את סך כל מקומות החניה הקיימים בת"א ומהו סך מקומות החניה בבניינים המשרדיים. נעזרנו בתמיר דגן מנכ"ל קרדן נדל"ן. על פי דגן, יחס החניות הקיים בבנייני משרדים הוא מקום חניה אחד על כל 40-50 מ"ר של משרדים". בנוסף מציין מנכ"ל קרדן נדל"ן כי "בבנין משרדים ממוצע בת"א יש שטח של כ-15 אלף מ"ר".

בעיר ישנם כ-320 חניונים פרטיים ועל פי הנתונים שקיבלנו נוכל לראות כי בעיר ישנם כ-120,000 מקומות חניה פרטיים. מכאן נוכל לראות כי בחניונים פרטיים ועירוניים ישנם כ-135,000 מקומות חניה אבל סך מקומות החניה בעיר(כולל מקומות החניה הנמצאים ברחוב) הם 200,000.

הכנסות כל מקומות החנייה בעיר גם יחד

על פי עמוס גלזר, מנכ"ל אנגלו סכסון ת"א המתמחה בתחום המסחרי מוסר כי "בעלי החניונים, בבנייני המשרדים, גובים מבעלי החברות השוכרות את המשרדים והחניות כ-800 שקל בעבור השכרת מקום חניה חודשי לעובדיהם".

עוד מוסיף גלזר, כי "החלוקה הנפוצה בחניונים היא 70% מנויים ו-30% רכבים מזדמנים, עם זאת אציין כי יכולים להיות גם חניונים שיש להם רק 100% מנויים". על פי חלוקה זו נראה כי ההכנסות החניונים הפרטיים הנובעות מהמנויים הם כ-67.2 מיליון שקל בחודש, או 802 מיליון שקל בשנה.

את הכנסות החניונים הפרטיים נחשב על פי 75% תפוסה, 15 שעות פעילות ממוצעות ביום ותשלום של 20 שקל בשעה (נתונים אלה נמסרו לנו כזכור מעמוס גלזר). מכאן נקבל הכנסות יומיות של 8.1 מיליון שקל ביום, 178.2 מיליון שקל בחודש או 2.138 מיליארד שקל בשנה. בסיכום כולל, סך ההכנסות המוערך הנגבה ע"י החניונים הפרטיים בת"א בשנה הוא 2.94 מיליארד שקל.

אם נעריך את ההכנסות של החניונים העירוניים על פי עלות המכרז שהציג עו"ד שחל נמצא כי הכנסות 80 החניונים העירוניים הם לפחות 65 מיליון שקל בשנה.

נותרו לנו כ-65 אלף חניות 'ברחוב' לגביהם ישנם הסדרים שונים ולכן חישוב ההכנסות מהם הוא בעייתי ביותר. מצד אחד ישנם את דיירי העיר שאינם משלמים בשל היותם תושבים, מצד שני יש את התושבים המזדמנים החונים בעיר. בנוסף יש את תושבי העיר שחונים בהסדרים מיוחדים באיזורי חניה אחרים מאיזורי החניה שלהם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות

דולר יורד
צילום: Photo by Ryan Quintal on Unsplash

״הדולר היה צריך להיות ב-3 שקלים אלמלא הרפורמה המשפטית והמלחמה״

מניתוח של בנק ישראל: הדולר ממשיך לרדת - מי נפגע ומי מרוויח?

מנדי הניג |
נושאים בכתבה שער הדולר

השקל ממשיך לטפס ושער הדולר נע הבוקר סביב 3.22 שקל דולר שקל רציף 0.02%   אלו הרמות הנמוכות ביותר מאז אפריל 2022. המטבע המקומי בראלי שלא ראינו מזה שנים, בתחילת המלחמה הוא עוד נסחר סביב 4 שקלים לדולר וכיום כשהמצב הביטוחני נרגע יש הזרמה של הון הזר התחזיות הכלכליות משתפרות וגם סוכנויות הדירוג מעדכנות לחיוב את האופק, השקל מתחזק אולי אפילו מדי. נתוני המאקרו גם עוזרים למטבע, שוק העבודה חזק, האינפלציה מתכנסת לכיוון היעד וגביית המסים צפויה לשבור שיא של 520 מיליארד שקל השנה. גם הגירעון צפוי לעמוד סביב 5% מהתוצר שזה נמוך מהציפיות כשהתחזיות של בנק ישראל ל-2026-2028 מדברות על גירעון סביב כ-2.8%-2.9% בממוצע, שזה "גירעון בר קיימא" כל אלה ביחד ולחוד מחזקים את האמון של המשקיעים ומזרימים הון לשוק המקומי, מה שדוחף את השקל למעלה.

אבל מסתבר שהדולר היה יכול לפגוש את רמת ה-3 שקלים כבר ממזמן. ניתוח של בנק ישראל שבחן את ההשפעות השונות על שער החליפין מצא שאם מנקים מהמשוואה את שני הגורמים החריגים של השנתיים האחרונות, שהן הרפורמה המשפטית והמלחמה, הדולר היה כבר כנראה סביב 3 שקלים, ואולי אפילו נמוך מזה. 

לפי המודל שמבוסס על הקשר בין שער הדולר-שקל לבין ביצועי הנאסד"ק, השקל היה אמור להתחזק הרבה קודם. בגרף שמצורף אפשר לראות את הפער שנוצר בין המציאות לבין מה שהמודל מנבא שזה הקו הכחול, שמייצג את שער הדולר בפועל, שהוא נסק הרבה מעל הקו הכתום, שמייצג את השער הצפוי בתנאים רגילים. 

הרפורמה המשפטית והמלחמה גרמו לסטייה הזאת, בעיקר בגלל שהם הגבירו את חוסר הוודאות ופגעו באמון של המשקיעים הזרים בכלכלה המקומית. אבל עכשיו כשהמתיחות הפוליטית והביטחונית נרגעה ברמה מסוימת, נראה שהשקל סוגר את הפער ומתחזק חזרה לרמות שהוא היה צריך לפגוש גם בלי ההתערבות של אותם גורמים.


הנפגעים

מאחורי הנתונים המעודדים האלה יש סביבה שנהיית פחות ופחות נוחה לצד אחד של המשק. השקל החזק מכביד מאוד על יצואנים כמו חברות הייטק וסטארטאפים שפועלים בישראל ומוכרים את מוצריהם בחו"ל. כשההכנסות נקובות בדולרים אבל חלק גדול מההוצאות (כמו שכר, הוצאות מנהלה וכד׳) מתבצעות בשקלים, כל ירידה בשער הדולר שוחקת את השורה התחתונה. ראינו לאורך עונת הדוחות הקודמת וגם זו הנוכחית שאנחנו בעיצומה חברות כמו צ’ק פוינט, ש״האשימו״ את הדולר בכ-2% מהרווחיות הגולמית אצל חלק זה נסבל, אצל אחרות כמו אייקון גרופ, האמא של איידיגטל בישראל שפועלת ברווחיות גולמית צרה מאוד (2% מגזר ההפצה, 4% מגזר קמעונאות) זה משמעותי מאוד - אייקון: שער הדולר שחק את הרווח, המלחמה את ההכנסות