בכירי הכלכלנים בארה"ב מזהירים: "המיתון כבר כאן"
בשבוע שעבר פורסמו מספר נתוני מאקרו אשר גרמו למשקיעים, כמו גם לממשל האמריקני להבין כי לא העריכו נכונה את היקף המשבר. "הכלכלה האמריקנית נמצאת במיתון", ציין היום דייוויד רוזנברג, כלכלן ראשי במריל לינץ'.
"דו"ח התעסוקה שהתפרסם ביום שישי שעבר הכריז באופן רשמי על קיומו של מיתון", הוסיף רוזנברג. בעוד דבריו של רוזנברג תואמים את דעות כלכלני וול סטריט, השאלות המרכזיות כעת הן: עד כמה עמוק היה המיתון וכמה זמן הוא ימשך?
במהלך סוף השבוע ציין מרטין פלדסטיין, כלכלן באוניברסיטת הארוורד שנחשב לבכירי הכלכלנים בארה"ב, כי הוא מאמין שקיים סיכוי הגדול מ-50% למיתון בארצות הברית, השנה. יש לציין כי פלדסטיין הוא חבר בועדת הכלכלנים האקדמיים, הקובעת בדרך כלל מתי המיתון מתחיל ומסתיים.
הדולר צנח בשנת 2007 ב-8.3%, ובכך השלים ירדה דו שנתית, כתוצאה ממשבר הסאבפריים ושלושת הקיצוצים הרצופים בשיעור הריבית. בד בבד, מחירי האנרגיה, בנוסף, למחירי המזון לחצו את רמת האינפלציה מעלה.
בראיון שנערך ב-15 לנובמבר, 2007, הציע רוג'רס למשקיעים למכור את הדולר ואת הנכסים התלויים בדולר. היום הגיב כי הוא מתכוון לרכוש את היין היפני ואת הפרנק השוויצרי בעוד מטבעות חוץ אחרים ממשיך להיחלש.
"מיתון זה הולך להיות אחד הגרועים ביותר שראתה ארצות הברית, זאת כתוצאה מהסיבות הרבות להיווצרותה", כף אמר גורו ההשקעות ג'ים רוג'רס, יו"ר Rogers Holdings. " אני מקווה שעד סוף השנה הנוכחית כל נכסי יהיו מחוץ להשיג ידו של הדולר הנחלש", הוסיף רוג'רס.

"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
