ניתוח טכני: דלק קבוצה - מהול במים
באמצע אוקטובר השנה סיקרתי את מניית דלק קבוצה כאשר המסקנה הסופית הייתה שהאוקטן הגבוה שאפיין את המניה במשך שנים מספר, הולך ודועך. כבר אז, לפני יותר מחודשיים אפשר היה לראות סימני חולשה שהולכים ומעצימים ולמעשה מאותתים למשקיעים שנהנו ממספר שנים מוצלחות שיש לשקול פרידה סופית. מי שעשה זאת אז, כנראה שלא ממש מתחרט. וכעת, בפתחה של השנה החדשה וחודשיים ומחצה לאחר הסיקור האחרון, מצבה של המניה ממשיך להיראות בעייתי.
הדינאמיקה של ההיפוך
1. מגמות עלייה ארוכות אינן נוטות להתהפך ללא אזהרה מוקדמת. במרבית המקרים, ניתנת למשקיעים ארכה מספקת כדי לצאת בכבוד. המונח "לברוח" היא נחלתם של אלו שאינם יודעים לקרוא את המפה נכון. ברוב המקרים, תתאפשר יציאה בדלת הראשית. ואם מביטים על מניית דלק קבוצה, מגיעים למסקנה שבחודשים האחרונים מסתמן לחץ מכירות כבד לצד קונים אנמיים.
2. מרבית המשקיעים נוטים לרכב, במודע או שלא במודע, על מגמה הקרויה "מגמה משנית". משך הזמן של מגמה זו משתרע ממספר חודשים ועד כשנה. כל עוד מצויה מגמה זו בעלייה, שורת הרווח טופחת. הבעיה מתחילה כאשר המגמה המשנית דועכת ומסיימת את חייה. מרבית המשקיעים מתקשים לזהות זאת וגם אם כן, בשל היעדר משמעת וביקורת עצמית, נוטים להדחיק את העובדה שהגיע הזמן להיפרד לשלום מעוד מניה מוצלחת.
3. ואם נביט על דלק קבוצה, נראה בבירור שהמגמה המשנית אינה עוד מגמת עלייה. מנקודה השיא אליה הגיעה המניה ביולי השנה, חלפו מספר חודשים. ולא רק זאת, אלא שניתוח קר של התנהלות המניה, מגלה שנקודות השיא אינן מסודרות עוד במבנה עולה אלא במבנה יורד. כפי שאפשר לראות על הגרף המצורף, נקודה השיא שנקבעה במחיר של 1002 שקלים למניה, נמוכה מקודמתה. המשמעות היא שהמוכרים מוכנים למכור את אותה הסחורה במחיר נמוך מהמחיר הקודם. וזו הבעת אי אמון.
4. הקונים מבחינתם אנמיים לחלוטין במחיר של 832 שקלים למניה. פעמיים ברציפות, הראשונה באוגוסט והשנייה לפני כשבוע ומחצה, הם הגיעו לתמוך במחיר המניה אם כי זה אינו מספיק. הקונים אינם מוכנים לשלם עבור המניה מחיר גבוה יותר.
5. דינאמיקה זו יוצרת תבנית הקרויה בשפה המקצועית "משולש יורד". תהליך המבטא דשדוש עם לחץ מכירות חזק. סיומו של התהליך אמור להיות כלפי מטה, אם כי דבר זה עלול לארוך פרק זמן נוסף – קשה לדעת.
סיכום
כבר באוקטובר המניה נראתה רע וכעת המצב רחוק משיפור. נהפוך הוא, המניה סובלת מלחץ מכירות המתבטא בנקודות השיא ההולכות ויורדות לעומת נקודות השפל המאוזנות להפליא. שבירתה מטה של רמת 832 שקלים למניה אמורה להוציא לדרך מגמת ירידה ארוכת טווח.
* הכותב משמש כמנהל המקצועי של "המרכז להשכלה פיננסית, מקבוצת מטריקס ומלמד את שיטת הניתוח הטכני.
** הערה : כל הזכויות שמורות. אין לשכפל, להעתיק, לתרגם, לצלם, להקליט או להעביר בכל צורה שהיא כל חלק מן החומר אלא באישור מפורש בכתב מן המחבר.
ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל
בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?
קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.
ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.
צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.
לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.
- אפקט העושר: תיק הנכסים של הציבור בשיא של 6.9 טריליון שקל
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח
בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.
חן, שגיא ודביר. קרדיט: עופר חגיובלבנות קמפיין על טראומה לאומית: בנק מזרחי עם מענקים לילדים שנולדו לאחר ה-7.10.23
מזרחי-טפחות הודיע כי ילדים שנולדו מאז ה-7 באוקטובר 2023 יקבלו מהבנק מענק של 1,000 שקל שיופקדו בפיקדון עבורם; למטרת הקמפיין גייסו מזרחי את שורד השבי שגיא דקל חן, שהצטרף לחן אמסלם ולדביר בנדק; מהלך של אופטימיות ותקווה או ציניות של אנשי שיווק? התשובה ברורה
בנק מזרחי בנק מזרחי טפחות מספר לנו שהוא מספק מחווה מרגשת לציבור, הנה המילים שלו - "בנק מזרחי טפחות יוצא במהלך אנושי ומרגש: מענק של 1000 ש"ח, לילדים שנולדו מאז ה־7 באוקטובר, בהובלת שורד השבי שגיא דקל חן". זה לא שקר, אבל זה מאוד קרוב לכך. זה טשטוש של האמת. בנק מזרחי טפחות צריך לתת הטבות לציבור, אז הוא בחר בדרך הזו כי ככה הוא מרוויח את "הלב שלכם". זה ציני, כי הוא בעצם עושה קמפיין על חשבון מי שבאמת צריך את ההטבות ממנו - האנשים שמקבלים אפס על עמלת העו"ש. האנשים שמקבלים ריבית רצחנית על הלוואות. הציבור משלם מחירים מאוד גבוהים - ריביות ועמלות שמייצרים לבנקים רווחים עצומים וזה קורה בזמן המלחמה כשהקשב של הציבור נמוך מאוד. זה קורה כשסמוטריץ' העלה לפני שנתיים מס על הבנקים. אבל המס הזה התגלגל אליכם. עכשיו הוא שוב רוצה להטיל מס וזה שוב יחזור ללקוחות.
שר האוצר מנסה להשיג רווח פוליטי, המצב שלו בסקרים רע מאוד והוא רוצה קולות. אבל הפתרון שלו לא יעיל, והדוחות הכספיים לצד העמלות והריביות של הבנקים מוכיחים זאת. הפתרון היעיל נמצא בידי הפיקוח על הבנקים. הפיקוח לא רוצה לעשות שום דבר עד הסוף כי כולם חברים של כולם - גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו - מה משותף להם והאם דני חחיאשווילי יצטרף לקבוצה? בסוף אנשים חושבים על הג'וב הבא, ולמה להם לריב עם הבנקים שאולי יעסיקו אותם בהמשך בתפקיד נוח ומשכורות של מיליונים.
ובמקביל לשחיתות המובנית הזו, בבנק מזרחי טפחות כמו בנקים אחרים מנסים "לשחק לכם במוח". הם מציגים פרסומות, דיווחים, כתבות על כמה שהם טובים ונהדרים ועוזרים לציבור בזמן המלחמה. תזכרו תמיד שמה שבאמת צריך זו תחרות, מה שבאמת צריך זה שהמפקח על הבנקים יורה להם לשלם 2% על העו"ש, זה הכל, זה שווה פי 50 בערך מכל הקמפיינים והטבות שהם "נותנים לנו". אגב, הם לא נותנים. מזרחי מדבר על הטבה לציבור, אבל זה חלק מהחבילה שהוא צריך לתת.
לפני כחצי שנה, בנק ישראל פרסם מתווה וולנטרי, שבמסגרתו תחזיר המערכת הבנקאית סכום מצטבר של 3 מיליארד שקל לציבור, 1.5 מיליארד שקל מדי שנה, החל מהרבעון השני של שנת 2025 ועד הרבעון הראשון של שנת 2027. ההצהרות היו מלוות באמירות כמו "טובת משקי הבית והעסקים הקטנים נמצאת כל הזמן מול עינינו" אבל בפועל, ביד אחת בנק ישראל מאשר לבנקים לגזור קופון ענק על הציבור - בריביות על פיקדונות, בריביות על הלוואות ובעיקר בריבית אפס על העו"ש - וביד שנייה מציג את עצמו כאביר הציבור, ופירסם מתווה שבו הבנקים צריכים להחזיר לציבור בסך הכל 4% מהרווחים שלהם.
- בנק מזרחי: מילואימניקים שלומדים לתואר יוכלו לקבל הלוואה ללא ריבית
- בנק מזרחי מעניק פטור מלא ממשכנתה לארבעה חודשים לתושבי העוטף
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ועכשיו, אנחנו עדים לאבולוציה נוספת של הציניות שבמהלך הזה. במסגרת המתווה של בנק ישראל, הבנקים אמורים לתת לנו, הציבור, הטבות והקלות אבל אם חשבתם שהבנקים פשוט יחזירו לכם כספים, טעיתם. הם יציגו לכם תמונה שמראה אותם באור כמעט קדוש, ולשם כך הם לא יבחלו באמצעים.
