בבתי ההשקעות מאמינים שהבנקים ימצאו דרך להסתדר עם העמלות החדשות

המפקח על הבנקים, רוני חזקיהו, הפיץ אתמול לתאגידים הבנקאיים טיוטה מסכמת של תעריפון העמלות המלא שגיבש במסגרת הרפורמה המתוכננת בעמלות הבנקים.

בטוחה: השפעת הרפורמה בעמלות על הבנקים - לא נעים אבל לא נורא

היום, מנהל מחלקת מחקר בבטוחה, יובל בן זאב, התייחס להשלכות תעריפון העמלות החדש על הבנקים ואמר, "להערכתנו, הדגש הוא לאו דווקא הורדת העמלות, אלא הגברת היכולת של הלקוח להשוות בין הבנקים במטרה להגביר את התחרות". בן זאב ציין שניתן לראות זאת בפישוט מבנה העמלות וקביעת תעריפון אחיד שיתמקד בשתי קבוצות עמלות עיקריות: עמלות בגין פעולות בערוצים הישירים (טלפון, אינטרנט) ועמלות גבוהות יותר בגין פעולות מול פקיד בבנק.

אין ספק כי בעצם ביטול חלק מהעמלות צפויה ירידה בסך העמלות שייגבו, אמר בן זאב, אבל כאמור אנו סבורים, כי לא זה מוקד התהליך יישום התעריפון החדש הצפוי במחצית השניה של 2008.

לפי הפרסומים במדיה, המפקח על הבנקים העריך את הפגיעה בסך הכנסות הבנקים במאות מיליוני שקלים לשנה. בבטוחה מציינים, שפגיעה של מאות מיליוני שקל שקולה לכ- 1%-3% מסך הכנסות הבנקים. "לא נעים אבל לא נורא", אמר בן זאב.

פריזמה: החדשות הרעות - רעות יותר לדיסקונט

אנליסט בית ההשקעות פריזמה, מאיר סלייטר, אומר היום, כי הערכתו, שהפגיעה שונה בין הבנקים. "חשוב לזכור כי הבנקים הציגו בשנים האחרונות יצירתיות מרשימה בתחום ע"י המצאת עמלות חדשות וניפוחן. הנתונים להלן מבוססים על נתוני העבר. להערכתנו הפגיעה הצפויה תהיה מעט פחות חמורה מהנתונים, אך החשיבות של הנתונים היא בהבדל בין הבנקים לא פחות מהיקף הפגיעה", כתב סלייטר בסקירתו.

בפריזמה ניתחו את השפעת השינוי על הבנקים, כאשר הם מתבססים אך ורק על משקי הבית ללא עסקים קטנים, מאחר ורק עסקים בעלי מחזור קטן מ- 1 מיליון שקל כלולים בתעריפון, ואלו מהווים להערכתם שיעור נמוך מהכנסות מגזר העסקים הקטנים.

הפגיעה המהותית היא להערכת בית ההשקעות בתחום הבנקאות הפשוטה, שם בוטלו מסלולי העמלות והוכנסו שתי הגדרות ראשיות לעמלות הנגבות: פעולה ע"י פקיד ופעולה בערוץ ישיר. הגדרות אלו מפשטות עבור הצרכן את הבנת עלות הפעולה, עובדה אשר צפויה לגרום לו להתייעל ולהפחית את תשלומיו לבנק.

בפירוט לפי הבנקים אומרים, בפריזמה שבנק דיסקונט הוא הבנק שחשוף לשינוי התעריפון באופן המהותי ביותר. בנק המזרחי אומנם חשוף בשיעור גבוה יחסית, אך הפגיעה הייתה יכולה להיות חמורה יותר. בנק לאומי חשוף סביב הממוצע בסך כל המגזר. הבנק הבינלאומי מרוויח מהיותו מוטה עסקים. בבנק הפועלים מהוות ההכנסות ממשקי הבית כ- 11% בלבד, כאשר שיעור ההכנסות מעמלות נמוך יותר, כ- 9%. גם תמהיל ההכנסות מעמלות בבנק מאוזן יחסית, עובדות אשר מקבלות את ביטוין בחשיפה נמוכה יחסית ליתר הבנקים.

לסיכום, אומרים בפריזמה שהחדשות הרעות - רעות יותר לדיסקונט. העמלות מהוות עבורו 36% מההכנסות והפגיעה ברווח מפעולות רגילות עלולה להיות מהותית. גם עבור הבנקים האחרים לא מדובר במהלך שאפשר להתעלם ממנו, כאשר הפועלים והבינלאומי חשופות במידה הקטנה ביותר. יצירתיות הבנקים צפויה להערכתנו לעמעם את השפעת התעריפון, אך עכשיו יש מי שניצב על הסף.

הרפורמה בעמלות

החוק מיישם את המלצותיה של וועדת החקירה הפרלמנטרית בנושא עמלות הבנקים שהתנהלה בראשות יו"ר הוועדה דאז, חה"כ משה כחלון. במסגרת החוק, הוענקה לבנק ישראל ולפיקוח על הבנקים הסמכות לקבוע רשימה אחידה ושקופה של שירותים בנקאיים שעבורם רשאים התאגידים הבנקאיים לגבות עמלות, ובתוך כך לצמצם באופן ניכר את מספר העמלות. זאת, במטרה לעודד את התחרות במערכת הבנקאית באמצעות הגברת השקיפות של מחירי השירותים הבנקאיים ויכולת ההשוואה של הלקוחות.

התעריפון החדש נערך בעקבות בחינה פרטנית ומדוקדקת של כל מגוון השירותים הבנקאיים הנפוצים ללקוחות פרטיים ועסקים קטנים (לא כולל שירותים מיוחדים, כמו סחר חוץ, חוזים עתידיים, יהלומים), והשוואה לגבי המצב השורר בחו"ל בתחום זה. ביצירת התעריפון יושם ניסיון רב שנים של הפיקוח על הבנקים בטיפול בעמלות הבנקאיות, ובטיפול באלפי פניות ציבור בנושא זה, וכן פניות של ארגוני צרכנים.

במסגרת התעריפון החדש הושג צמצום של כשני שלישים ממספר העמלות השכיחות, ומספר העמלות הנגבות עבור שירותים בנקאיים מסתכם בטיוטת התעריפון ב-68 עמלות לעומת כ- 198 עמלות כיום. מספר העמלות צומצם הן באמצעות ביטול חלק מהעמלות, והן באמצעות איחוד עמלות הנגבות עבור שירותים הדומים במהותם ובעלותם. בין העמלות העיקריות שבוטלו ניתן לציין: עמלת עריכת מסמכים בעת הסדרת מסגרת אשראי, עמלת תשלום ריבית ודיבידנד, עמלת הגבלת אחריות, עמלת רישום פעולה בחשבון עסקי (לעסק קטן) ובחשבון מט"ח, ועוד.

בין הדוגמאות הבולטות לשירותים שאוחדו ניתן למנות את כל הפעולות השוטפות בחשבון עו"ש (כ- 15 פעולות) שעבור כל אחת מהן נגבתה עד כה עמלה שונה. בתעריפון החדש יהיו שתי עמלות בלבד – עמלה בגין פעולות בחשבון העו"ש באופן ישיר (דרך האינטרנט, הטלפון או המכשירים האוטומטיים) ופעולות בחשבון העו"ש באמצעות פקיד. זאת, ללא הבחנה בין סוגי הפעולות (לוח ב'). כפועל יוצא מכך, ההשוואה המרכזית שיבצע לקוח לגבי הבנק שבו זול יותר לנהל חשבון עו"ש, תהיה לגבי שתי עמלות עיקריות בלבד.

שינוי משמעותי נוסף נעשה בעמלות הקשורות בעסקאות אשראי. כך למשל, עבור מסגרת האשראי נגבו עד כה מהלקוח, בנוסף לריבית עבור ההלוואה, גם עמלת עריכת מסמכים שגובהה נקבע בהתאם לסכום המסגרת, וגם עמלת הקצאת אשראי בסך של כ-4 שקל לחודש. בתעריפון החדש לקוח פרטי שלא ניצל את מסגרת האשראי ישלם רק עבור הקצאת האשראי, ואילו לקוח שניצל את מסגרת האשראי (במלואה או בחלקה) ישלם ריבית בלבד.

מפיקוח על הבנקים נמסר, כי הם מעריכים שיישום תעריפון העמלות יהווה ראשיתו של תהליך אשר יוביל להוזלת מחירי השירותים הבנקאיים ללקוחות פרטיים ועסקים קטנים, וזאת כתוצאה מהגברת התחרות בזכות התעריפון החדש.

תגובת הבנקים

כפי שאיגוד הבנקים הבהיר בעבר, המערכת הבנקאית תמכה במהלכים של הגברת השקיפות בכל הקשור לעלות השירותים הבנקאים שניתנים ללקוח. לכן, טיפול בסוגיה זו באמצעות חקיקה איננו נחוץ.

כמו כן, שינויים רגולטוריים כאלה או אחרים לא ישנו את המציאות שהיתה קיימת עד היום: 90% ממשקי הבית משלמים עד 10 עמלות בנקאיות בלבד.

יותר ממחצית ממשקי הבית בישראלי משלמים עבור השירותים הבנקאיים עמלות בסכום של עד 20 שקל בחודש ו-68% ממשקי הבית משלמים עד 40 שקלים לחודש (בממוצע משלם ציבור זה סכום קטן בהרבה). סכומים אלה כוללים את כל השירותים העיקריים שבגינם מחויבים משקי הבית בתשלום עמלות, ולא רק את השירותים הבסיסיים הנכללים ב"סלי העמלות", עליהם הוסכם בעסקת החבילה.