הגירעון המסחרי של ישראל הסתכם בספטמבר ב-700 מיליון

הלמ"ס: חלה האטה ביצוא התעשייתי בעוד נרשמה עלייה ביצוא הסחורות בכל רמות הטכנולוגיה. כמו כן, נרשמה ירידה חדה ביבוא כלי רכב להשקעה. יהלומים ממשיכים לתפוס נתח נכבד מהייבוא לישראל
אריאל אטיאס |

יבוא הסחורות בחודש ספטמבר, בהוצאת מוצרי ביטחון, הסתכם ב-4.2 מיליארד דולר, בעוד יצוא הסחורות ב-3.5 מיליארד דולר, והגירעון המסחרי ב-0.7 מיליארד דולר, כך נמסר מהלישכה המרכזית לסטטיסטיקה. הנתונים לא כוללים יבוא ויצוא שירותים.

בתשעת החודשים הראשונים של השנה הסתכם יבוא הסחורות ב-40.2 מיליארד דולר ויצוא הסחורות ב-33.1 מיליארד דולר. הגירעון המסחרי הגיע בתשעת החודשים הראשונים של 2007 ל-795 מיליון דולר בממוצע לחודש, 9.5 מיליארד דולר במונחים שנתיים (הגירעון בשנת 2006 הסתכם ב-7.6 מיליארד דולר).

התפתחות סחר הסחורות בחודש ספטמבר 2007, הושפעה בין היתר משינויים בערך הדולר של ארצות הברית לעומת המטבעות האחרים בהם נערכות עסקאות היבוא והיצוא. בחודש ספטמבר 2007 נחלש הדולר של ארצות הברית מול רוב המטבעות הנסחרים בישראל. ביחס לאירו נחלש הדולר של ארה"ב

ב-1.8%, ביחס ללירה שטרלינג נחלש ב-0.3%, ביחס לפרנק השוויצרי ב- 1.3% וביחס לין היפני נחלש ב-1.5% בהמשך להחלשות של 4.0% בחודש אוגוסט.

ישראלים ממשיכים לייבוא יהלומים

יבוא הסחורות בחודש ספטמבר 2007, הסתכם כאמור ב-4.2 מיליארד דולר. 37% מסכום זה היה יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה), 14% היה יבוא מכונות, ציוד וכלי תחבורה יבשתיים להשקעות, 14% יבוא מוצרי צריכה ו-35% הנותרים יבוא יהלומים, חומרי אנרגיה, אניות ומטוסים.

נתוני המגמה של יבוא הסחורות (למעט יהלומים, אניות ומטוסים וחומרי אנרגיה), שחושבו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, לאחר ניכוי השפעת העונתיות הרגילה וגורמים בלתי סדירים, מצביעים על עלייה של 5.7% בחישוב שנתי ביולי- ספטמבר 2007, לאחר עלייה של 16.8% באפריל-יוני 2007.

יבוא חומרי גלם (למעט יהלומים וחומרי אנרגיה) נותר ללא שינוי בחודשים האחרונים, לעומת עלייה של 12.2% באפריל-יוני 2007.

פחות ברזל ופלדה יותר כימיקלים

פירוט לפי קבוצות מראה על ירידה ביבוא ברזל ופלדה (15.7%- במונחים שנתיים) וביבוא גומי ופלסטיקה (11.6%- בחישוב שנתי).לעומת זאת, בשלושת החודשים האחרונים נרשמה עלייה של 14.9% ביבוא כימיקלים.

האטה בקצב הגידול, על פי נתוני המגמה, נרשמה ביבוא מוצרי צריכה שעלה ביולי-ספטמבר ב-5.7% בחישוב שנתי, לעומת עלייה של 26.3% באפריל-יוני 2007. יבוא מוצרים לצריכה שוטפת (תרופות, מזון ומשקאות, הלבשה והנעלה) עלו ביולי-ספטמבר ב-14.5%. לעומת זאת, נותר יבוא מוצרי בני קיימה באותה תקופה, ללא שינוי בחישוב שנתי.

יבוא מוצרי השקעה (למעט אניות ומטוסים) עלה ביולי- ספטמבר 2007 ב-14.9% בחישוב שנתי. יבוא מכונות וציוד (המהווה כ-80% מיבוא מוצרי השקעה) עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-21.9%, ואילו יבוא כלי תחבורה (להשקעה) ירד ב-20.3%

יבוא יהלומים (גולמיים ומלוטשים) הסתכם בתשעת החודשים הראשונים של שנת 2007 ב-6.7 מיליארד דולר, לעומת 6.0 מיליארד דולר בחודשים המקבילים של שנת 2006.

יבוא חומרי אנרגיה (דלק גולמי, תזקיקים ופחם), הסתכם בינואר-ספטמבר ב-6.3 מיליארד דולר, גבוה ב-12.6% בהשוואה לאותם החודשים אשתקד.

עלייה ביצוא ענף ציוד תקשורת

יצוא הסחורות הסתכם בחודש ספטמבר השנה ב-3.5 מיליארד דולר. 74% מסכום זה היה יצוא תעשייתי (למעט יהלומים), 24% יצוא יהלומים ו-2% הנותרים יצוא חקלאי.

יצוא הסחורות (למעט יהלומים), עלה על פי נתוני המגמה בחודשים יולי-ספטמבר 2007 ב-7.4% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 14.9% באפריל-יוני 2007. היצוא התעשייתי עלה ב-8.7% בהמשך לעלייה של 16.3% בחודשים אפריל-יוני

פירוט נתוני המגמה של היצוא התעשייתי לפי העוצמה הטכנולוגית:

יצוא תעשיות טכנולוגיה עילית, המהווה 46% מכלל היצוא התעשייתי (למעט יהלומים), עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-7.4% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 4.9 בחודשים אפריל-יוני

נתוני היצוא לפי ענף מראים על עלייה ביצוא ענף ציוד תקשורת, בקרה, רפואי ומדעי (10.0% בחישוב שנתי).

על פי נתוני המגמה,עלה יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת עילית (29% מכלל היצוא התעשייתי). יצוא זה עלה בחודשים יולי-ספטמבר, ב-20.0% בחישוב שנתי בהמשך לעלייה של 2.5% בממוצע לחודש (35.5% בחישוב שנתי) בחודשים אפריל-יוני. נתוני היצוא לפי ענף מראים על עליות ביצוא ענף כימיקלים (9.6% בחישוב שנתי) וביצוא ענף מכונות וציוד (4.5% בחישוב שנתי).

יצוא תעשיות טכנולוגיה מעורבת מסורתית (18% מכלל היצוא התעשייתי), עלה בשלושת החודשים האחרונים ב-4.5%, לעומת עלייה של 10.0% באפריל-יוני 2007. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה ביצוא ענף מוצרי מתכת בסיסית (12.7% בחישוב שנתי) ו ביצוא ענף גומי ופלסטיקה (14.0%).

יצוא תעשיות טכנולוגיה מסורתית (7% מכלל היצוא התעשייתי), עלה ביולי-ספטמבר 2007 ב-4.9% בחישוב שנתי, בהמשך לעלייה של 8.3% באפריל-יוני 2007. נתוני היצוא לפי ענף מצביעים על עלייה ביצוא עץ, ריהוט, נייר ודפוס (7.4%). לעומת זאת, נרשמה ירידה של 2.7% ביצוא ענף טקסטיל, הלבשה ועור.

יצוא יהלומים (מלוטשים וגולמיים) הסתכם בחודשים ינואר-ספטמבר 2007, לפי נתונים מקוריים, ב-7.8 מיליארד דולר, לעומת 6.9 מיליארד דולר באותם החודשים אשתקד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)סטיב ויטקוף (דוברות משרד ראש הממשלה)

סטיב ויטקוף מכר מניות ב-120 מיליון דולר; הונו: מעל 350 מיליון דולר

השליח של טראמפ במזרח התיכון והאיש שאחראי בצד האמריקאי על השיחות לשחרור החטופים, נכנס לממשל כאיש עסקים אמיד; מחזיק במניות אובר, סיסקו, קריפטו, נדל"ן ועוד

אדיר בן עמי |
נושאים בכתבה סטיב ויטקוף

סטיב ויטקוף, איש העסקים ואיש אמונו של טראמפ במזרח התיכון מכר חלק ממניותיו בחברת הנדל"ן שבשליטתו. בדיווח שלו נחשף היקף אחזקות מרשים שכולל השקעות במקרקעין, סטארט-אפים, מטבעות דיגיטליים, כלי טיס וחשבון מזומן בסך 50 מיליון דולר

ויטקוף, מכר אחזקות בשווי 120 מיליון דולר בחברת הנדל"ן הפרטית שלו Witkoff Group, במסגרת מהלך שנועד להפחית סיכונים של ניגוד עניינים. לפי הדיווח, המכירה בוצעה כחלק מתוכנית כוללת להקטנת חשיפות והכנסות פוטנציאליות שעלולות להתנגש עם תפקידו הדיפלומטי. ויטקוף משמש כשליח מיוחד מטעם טראמפ למזרח התיכון ומשימות שלום נוספות, כולל מעורבות פעילה במגעים בין ישראל לחמאס ואף הרחבת סמכויות לאזור אוקראינה.

הצצה לנכסים של ויטקוף

לפי המסמכים, לויטקוף שווי מינימלי של 350 מיליון דולר - אך מדובר בגילוי חלקי. ככל הנראה שוויו האמיתי גבוה בהרבה. בין הנכסים: נדל"ן יוקרתי במיאמי, ניו יורק ודרום פלורידה, מניות ברדיט, אובר, סיסקו ו-SpaceX והשקעות בקרנות גידור, מטבעות קריפטוגרפיים ואפילו כלי טיס.

המסמך כולל גם את פירוט ההכנסות מהשנה החולפת: 35 מיליון דולר שהתקבלו כדיבידנדים מאחת מחברות ההחזקות שבשליטתו - המחזיקה בין היתר בנדל"ן, חברת ניהול גולף, מלונות וחברת הקריפטו World Liberty Financial.

World Liberty Financial - שיתוף פעולה כלכלי עם משפחת טראמפ

ויטקוף ובניו הקימו בשנה שעברה את חברת הקריפטו World Liberty Financial יחד עם שלושת בניו של טראמפ: דונלד טראמפ ג'וניור, אריק טראמפ וברון טראמפ. החברה אחראית על השקת מטבע הקריפטו USD1, ששימש את קרן MGX מאבו דאבי להשקעת ענק של 2 מיליארד דולר בבורסת Binance. מדובר בקרן השקעות ממשלתית של איחוד האמירויות.

לפי גילוי קודם, טראמפ עצמו גרף רווחים של 58 מיליון דולר מהמיזם. ויטקוף, לעומת זאת, לא פירט את חלקו בהכנסות.

בצלאל מכליס
צילום: ליאת מנדל

ספרד לא רוצה נשק ישראלי - הערכות שתבטל עסקה גדולה עם אלביט

מדריד מבטלת חוזים לרכישת מערכות ארטילריה מאלביט וטילי ספייק מרפאל, במהלך שנועד לצמצם תלות בטכנולוגיה ישראלית על רקע המלחמה בעזה והלחץ הציבורי באירופה

אדיר בן עמי |
ראש ממשלת ספרד, פדרו סנצ'ס, הכריז לפני שבוע על אמברגו נשק על ישראל. בהמשך הוא אמר: "לספרד, כפי שאתם יודעים, אין פצצות אטום, נושאות מטוסים, או מאגרי נפט גדולים. אנחנו לבדנו לא יכולים לעצור את המתקפה הישראלית. אבל זה לא אומר שאנחנו לא ננסה לעצור אותה, מפני שיש מטרות ששווה להילחם עבורן, אפילו אם כוחנו לבדו לא יכול להביא לניצחון". 

ראש הממשלה, בנימין נתניהו הגיב: "זה איום ג'נוסיידי על המדינה היהודית היחידה. כנראה האינקוויזיציה הספרדית, גירוש יהודי ספרד והרצח השיטתי וההמוני של יהודים בשואה, לא מספיקים לסנצ'ס. מדהים".

  

כעת נודע שהאמברגו הופך למוחשי. ספרד החליטה לבטל עסקה רחבת היקף לרכישת מערכות ארטילריה מדגם PULS מאלביט מערכות. היקף העסקה הכולל של כל הפרויקט יחד עם ספקיות נוספות הוערך בכ-700-800 מיליון אירו, מתוכם כ-150 מיליון אירו יוחסו לאלביט עצמה. ההודעות על כך התפרסמו בתקשורת הספרדית, כשנזכיר שלאחרונה גם דווח שם על ביטול עסקה לרכישת טילי ספייק LR 2 מרפאל בהיקף של כ-285 מיליון אירו. על כך אמר לנו מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן שהחברה לא קיבלה הודעה רשמית ואלו דיבורים בעיתון, אך מאז היחסים התערערו עוד יותר ונראה שהאמברגו שמגיע מראש הממשלה יחלחל להסכמים רבים בין חברות נשק ישראליות לספרד. 

הרצון המוצהר של ספרד הוא להקטין ככל האפשר את ההישענות על טכנולוגיה ישראלית, על רקע המלחמה בעזה והלחץ הציבורי באירופה לצמצום שיתופי פעולה ביטחוניים עם ישראל. ספרד היא שוק חשוב של התעשיות הביטחוניות, והיא כמובן מדינה משמעותית באירופה וחסרונה כלקוח יורגש. עד כה למרות איומים מצד מדינות שונות באירופה, היה נדמה שכשמדובר בנשק הם ירצו את המערכות הטובות מבחינתם, ואם המערכות הישראליות מתאימות להם הם ירכשו למרות האיומים. אלא שהאיומים הופכים למוחשיים והחשש שזה יחלחל למדינות נוספות בעקבות הרחבת הלחימה בעזה.