פוחתים הסיכויים להפחתת ריבית ה'פד' לפני ה-18 לספט'

פקידי ה'פד' עובדים בימים אלו מסביב לשעון בכדי לאסוף נתונים על המשק האמריקני, שימשו אינדקטורים מרכזיים בפגישת חבריו ה'פד' ב-18 לספטמבר. כרגע נראה כי בטרם יסיימו את מלאכת עיבוד הנתונים לא יבצע ה'פד' צעדים נוספים
שהם לוי |

מנהיגי המדיניות בפדרל ריזרב חלוקים היום בדעותיהם בנוגע, להשפעות משבר האשראי על הכלכלה האמריקנית. בשל כך, פוחתים הסיכויים להפחתה של הריבית המוניטרית לפני ה-18 בספטמבר-כינוסה של ועידת השוק הפתוח.

הפקידים ב'פד' אוספים בימים אלו נתונים רבים ממספר מחוזות שבהם נערכים סקרים בנוגע לתנאים הכלכליים החדשים, אשר שוררים במשק האמריקני. מאמצים גדולים נעשים לפי שעה, מאחר ויש לעבד את החומרים על מנת שיוכלו מנהיגי המדיניות המוניטרית לקבל את ההחלטה הטובה ביותר. נתוני המאקרו הקרובים יהיו מאוד קריטיים לקבלת ההחלטה בניהם: נתון ההזמנות למוצרים בני-קיימא ומכירות הבתים החדשים. האינדיקטורים שיגיעו ישמשו אמת מידהי לבחינת מצב הכלכלה בזמן קריסת שוק משכנתאות הסאב-פריים.

כרגע, נראה שה'פד' מנסה "להרוויח" עוד זמן בקבלתם של נתוני מאקרו חדשים בעלי השפעה, לפני שינקוט צעדים פזיזים. לאחר שיחלוף מעט זמן יוכלו הנציגים ב'פד' לעבד את המידע טוב יותר, ולהציג אותו בעידת השוק הפתוח הבאה. הפגישה הבאה של חברי ה'פד' תהיה עמוסה מאוד עם נתונים רבים, וישתתפו בה גם נציגים של הממשל ואנשי מחלקת המחקר של הפדרל ריזרב, זאת כמובן בנוסף לנשיאי ה'פד'.

המודלים המסורתיים של ה'פד' לא מתוכננים לעבד מספר נתונים רב תוך זמן קצר כל כך, כמו חולשה במכירות הקמעונאיות או ירידה ברכישות של רכבים, כך אמרו היום נציגים רשמיים של הבנק. הנציגים במחוזות השונים מאגדים כעת את המידע הרב לספר שנקרא- Beige Book. תהליך איסוף המידע כולל: שאלות על רמות מחירים, תעסוקה במשק מכירות בתעשייה, חקלאות וקמעונאות.

בנתיים, למרות שבימים האחרונים המשקיעים נוהרים פחות ופחות, לנכסים בטוחים כמו איגרות חוב ממשלתיות. נתונים שליליים ממשיכים לזרום ללא הרף. אתמול, בנק ההשקעות להמן ברדרס הודיע כי בשל משבר הסאב פריים הוא נאלץ לפטר 1,200 עובדים ולסגור את מחלקת משכנתאות הסאב-פריים. כמות הפיגורים של 90 יום במשכנתאות בארה"ב, הגיעה לשיא של 17 שנה ועם נתוני מאין אלו יצטרכו הנציגים בפדרל ריזרב להתמודד. בכל אופן, נראה שההחלטה הפעם לא תהיה פשוטה כלל וכלל, האם להתעקש ולשמור על יעדי המחירים או שמא אסור לקחת את הסיכון ויש להגדיל את הביקושים לתוצר כבר עכשיו באמצעות הורדת הריבית המוניטרית?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו וסמוטריץ
צילום: דוברות רהמ

ישראל נכנסת למירוץ - 120 מיליון שקל להקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית

המטה צפוי לפעול במשרד ראש הממשלה, יפתח תשתיות מחשוב מתקדמות, יטמיע יישומי בינה מלאכותית בשירותי המדינה ויגבש תוכנית רב־שנתית להכשרת כוח אדם ולקידום רגולציה ואתיקה שיחזקו את מעמד ישראל בזירה הטכנולוגית העולמית

אדיר בן עמי |

הממשלה אישרה השבוע הקמת מטה לאומי לבינה מלאכותית עם תקציב של 120 מיליון שקל לשנתיים הקרובות, צעד שמסמן כניסה רשמית של ישראל למירוץ הגלובלי על עליונות טכנולוגית. המטה יוקם כיחידת סמך במשרד ראש הממשלה ויתמקד בשלושה צירים מרכזיים: גיוס כוח אדם איכותי, פיתוח תשתיות מחשוב מתקדמות והטמעת AI במערכות הממשלה. בתוך 120 יום תובא לאישור הממשלה תוכנית לאומית רב שנתית שתבטיח השקעות לטווח ארוך.


המהלך, ביוזמה משותפת של שר האוצר בצלאל סמוטריץ' ומשרד ראש הממשלה, נועד לשמור על מעמדה של ישראל בחזית החדשנות מול התחרות הגוברת של מדינות כמו סין, ארצות הברית וגרמניה. "הקמת המטה היא צעד חיוני שמבהיר שזו אינה אופנה חולפת אלא תחום אסטרטגי לעתיד ישראל", אמר סמוטריץ'. "למהלך יהיו השפעות כלכליות וביטחוניות עמוקות. הממשלה מאותתת מחויבות ברורה עם תקציב ראשוני ותוכנית לאומית בהכנה".


התוכנית כוללת הקמת תשתית מחשוב חזקה שתאפשר לישראל לעמוד בתחרות העולמית ולמשוך חוקרים ויזמים מהשורה הראשונה. במקביל, מערך הדיגיטל במשרד ראש הממשלה ישמש זרוע ביצועית ליישום בינה מלאכותית בשירותי הממשלה, כדי שהאזרחים יקבלו שירותים מהירים, פשוטים ויעילים יותר. זה אומר אוטומציה של תהליכים ביורוקרטיים, שירות לקוחות חכם ויכולות ניתוח נתונים מתקדמות שיכולות לשפר משמעותיות את איכות השירותים הציבוריים.


המטה גם ימפה את הצרכים האנרגטיים הנגזרים מהשימוש בבינה מלאכותית. מרכזי נתונים לבינה מלאכותית צורכים כמויות אנרגיה עצומות, ובישראל שכבר מתמודדת עם מחסור באנרגיה, התכנון המוקדם חיוני. בנוסף, המטה יבחן את השפעת הטכנולוגיה על שוק התעסוקה ויקדם מדיניות עדכנית בתחומי הרגולציה והאתיקה - נושאים שהופכים יותר ויותר רלוונטיים כשמערכות AI מתחילות להשפיע על חיי היומיום.


התקציב הראשוני של 120 מיליון שקל הוא רק תחילת הדרך. הממשלה מתכוונת להציג תוכנית רב שנתית שתכלול השקעות משמעותיות יותר, בדומה למה שעושות מדינות מובילות אחרות. המטרה היא ליצור מנגנון קבוע שלא יהיה תלוי בתחלופות פוליטיות ושיבטיח רציפות בפיתוח היכולות הלאומיות. ישראל מצטרפת בכך לרשימה של מדינות שהבינו שבינה מלאכותית היא לא עוד תחום טכנולוגי, אלא נדבך בביטחון הלאומי ובתחרותיות הכלכלית.