הפחם הוא דלק מוצק הנוצר מהתאבנות של צמחים ועצים במשך מאות מיליוני שנים. זהו חומר אורגני שהתאבן לסלע בצבע שחור או חום כהה בעקבות לחץ של סלעים וסחף אדמה שהצטברו על צמחים ששקעו בקרקעית ביצות ובהשפעת חומה של השמש. הפחם מורכב בעיקר מפחמן ומיסודות אחרים, כולל גופרית.

ככל שהפחם קשה יותר, תכולת המים שלו נמוכה יותר יעילותו כחומר דלק גבוהה יותר. פחם האבן אנתרציט הוא המשובח מבין סוגי הפחם והוא מכיל בין 86% ל-98% פחמן ומשמש בעיקר להכנת פלדות משובחות. פחם ביטומני, המכיל בין 69% ל-86% פחמן, משמש לייצור חשמל ובתהליך של ייצור פלדות.

הפחם הוא מקור האנרגיה העיקרי לייצור חשמל בעולם וגם הגורם העיקרי לפליטת גז פחמן דו-חמצני לאטמוספרה, דבר הגורם לאפקט החממה ולהתחממות כדור הארץ. את הפחם כורים במכרות פתוחים ובמכרות תת-קרקעיים בכל רחבי העולם.

ישנן עדויות לשימוש בפחם לשריפת גופות בבריטניה בתקופת הברונזה (2000-3000 לפני הספירה), הפחם גם נפוץ בבריטניה בתקופת הכיבוש הרומאי, וליד העיר צ'סטר נמצאו סימנים המעידים על מסחר בפחם בסביבות שנת 200 לספירה. ההיסטוריונים מאמינים שהשימוש המסחרי הראשון בפחם היה בסין בסביבות שנת 1000 לפני הספירה: הסינים השתמשו אז בפחם כדי להתיך נחושת להטבעת מטבעות. הביקוש לפחם גדל מאוד בתקופת המהפכה התעשייתית במאה התשע-עשרה, ובסוף אותה המאה נמשך תהליך פיתוח תעשיית הפחם בעיקר לייצור חשמל, לאחר שתחנת הכוח הראשונה המופעלת בפחם החלה לספק חשמל לעיר ניו יורק בשנת 1882.

השימוש העיקרי בפחם הוא לייצור חשמל: כ-50% מתחנות הכוח בעולם, כולל תחנות כוח בישראל, בחדרה ובאשקלון, פועלות על פחם. כמויות גדולות של פחם משמשות גם לייצור פלדה.

אפשר גם להפוך פחם לדלק נוזלי מסוג בנזין או דיזל בתהליכים שונים. בזמן מלחמת העולם השנייה ייצרה גרמניה הנאצית, שהייתה מנותקת ממקורות נפט גולמי, דלק נוזלי מפחם. גם כיום חברת Sasol בדרום אפריקה מייצרת דלק נוזלי מפחם, וישנם מפעלים בארצות הברית המפיקים דלק נוזלי מפחם. ייצור דיזל מפחם בקנה מידה גדול הוא תחרותי כשמחיר הנפט הגולמי הוא בין 35 דולר ל-40 דולר לחבית. סין הקצתה לאחרונה 15 מיליארד דולר להקמת מפעלים לייצור דיזל מפחם ומתכננת להחליף עד שנת 2013 10% מהנפט הגולמי המיובא בדלק נוזלי המיוצר מפחם.

אפשר גם לייצר גז סינטטי נקי מן הפחם: יש כיום 155 מפעלים ב-28 ארצות שונות ברחבי העולם בשלבי פיתוח, הקמה או ייצור של גז סינטטי נקי מפחם. כשיגיעו כל המפעלים האלו לייצור מלא, הם יספקו אנרגיה אקוויוולנטית ל-770,000 חביות נפט ביום (הצריכה העולמית של נפט כיום היא 84 מיליון חביות ביום).

יצור הפחם העולמי בשנת 2004 הסתכם ב-4,629 מיליון טון, סין הייתה היצרנית הגדולה ביותר ולה היו 42.2% מהייצור העולמי, אחריה ארצות הברית – 20.1%, הודו – 8.0%, אוסטרליה – 6.1%, דרום אפריקה – 5.1%, רוסיה – 4.5%, ואינדונזיה – 2.7%.

הצרכניות הגדולות ביותר באותה שנה היו: סין – 30.7% מהצריכה העולמית, ארצות הברית – 19.0%, הודו – 7.3%, דרום אפריקה – 3.4%, ויפן ורוסיה – 3.0%.

היצוא העולמי של פחם בשנת 2004 הסתכם ב-754.3 מיליון טון, אוסטרליה הייתה היצואנית הגדולה ביותר ולה היו 29.0% מהיצוא העולמי, אחריה אינדונזיה – 14.2%, סין – 11.2%, דרום אפריקה – 8.8%, רוסיה – 8.6%, קולומביה – 6.9% וארצות הברית – 5.7%.

היבואניות הגדולות ביותר של פחם באותה שנה היו: יפן – 24.2% מיבוא הפחם העולמי, דרום קוריאה – 10.5%, טייוואן – 7.9%, גרמניה – 5.1%, ובריטניה – 4.8%.

רזרבות הפחם הידועות כיום יספיקו לתצרוכת העולמית ב-200 השנים הבאות, הרזרבות העיקריות נמצאות לפי סדר הגודל שלהם בארצות הברית, רוסיה, סין, הודו, אוסטרליה, גרמניה, דרום אפריקה, אוקראינה וקזחסטאן.

מחיר הפחם מממרכז הרי האפאלצ'ים (מסוג ביטומני), המשמש לתחנות כוח ונסחר בבורסת הסחורות של ניו יורק (NYMEX) נע בתחום הצר של 22-28 דולר לטון בשנים 1990-2000.

בשנת 2001 עלה מחיר הפחם באופן תלול והגיע למחיר של 48 דולר לטון בחודש אוגוסט של אותה השנה. הסיבות לעלייה של כ-100% במחיר הפחם בשנת 2001 הייתה הגברת הדרישה לפחם עקב עלייה משמעותית במחיר הגז הטבעי, המהווה דלק אלטרנטיבי לייצור חשמל; ירידה בייצור החשמל בתחנות כוח הידרואלקטריות בגלל בצורת וירידה בהספקת הפחם עקב חוסר השקעה מתמשך במכרות הפחם. לאחר מכן שב מחיר הפחם לרדת לפחות מ-30 דולר לטון בשנת 2003. מחיר הפחם שב ועלה והגיע לשיא של 67 דולר לטון בסוף שנת 2004, המחיר נע בתחום הצר של 60-65 דולר עד לקיץ 2006, מאז ירד מחיר הפחם ונע בסביבות 41 דולר לטון כיום.

הביקוש לפחם בעולם צפוי לעלות בגלל הצריכה הגוברת של החשמל. מעריכים שבשנים הבאות ייגדל ייצור החשמל בעולם ב-2%-3% לשנה. נוסף על כך, לאחר הירידה במחיר הפחם בשנה שעברה בגלל עודף היצע צפויה תפוקת הפחם בארצות הברית לרדת השנה ב-3.5%. זאת, משום שחלק מהחברות הכורות פחם בהרי האפאלצ'ים נאלצו לסגור מכרות שהוצאות הייצור היו בהן גבוהות, וחברות הכורות פחם באזור וואיומינג האטו את כריית הפחם לאור העובדה שחברות הרכבות המובילות פחם לא עמדו בקצב הובלת הסחורה מהמכרות למרכזי ההפצה.

ובשבוע הבא: למי שמאמין שמחיר הפחם יוסיף לעלות ומחפש דרך להשקיע בו - אסביר כיצד עושים זאת.

*מאת: אריה גורן, אנליסט גלובלי בפרגון, מערך ניהול השקעות חו"ל של כלל פיננסים בטוחה.