מלם-תים פרסמה לראשונה דוחות מאוחדים: מחזור שיא של 1.25 מיליארד שקלים ב-2006
למרות שהמיזוג בין מלם לתים לא אושר רשמית, שנה וחצי לאחר הרכישה, אישרה אתמול (ג') מועצת המנהלים המשותפת של שתי החברות את הדוחות הכספיים המאוחדים של הקבוצה, לראשונה מאז המיזוג. התוצאות המאוחדות הקפיצו את החברה לראש טבלת חברות ה-IT הישראליות שנסחרות בבורסה. שלמה איזנברג, מנהל העסקים הראשי של מלם-תים אמר דקות אחדות לאחר אישור המאזן המאוחד, כי מחזור המכירות של מלם-תים הגיע בשנת 2006 ל-1.25 מיליארד שקלים והרווח הנקי של הקבוצה הגיע לקרוב ל-33 מיליון שקלים, גידול מרשים ביותר לעומת הנתונים מהשנה הקודמת, תוך הסתייגות שב-2005 תוצאותיה של מלם השתקפו באופן חלקי בדוחות של אז, ואילו השנה הם בשקיפות מלאה. "עם מספרים כאלו, אין ספק כי מלם-תים היא קבוצת ה-ITהגדולה בישראל", אמר איזנברג.
רק לשם השוואה, מטריקס דיווחה לא מכבר על תוצאות שיא של 1.176 מיליארד שקלים ונס טכנולוגיות, למרות שאינה מפרטת את חלקה בשוק הישראלי, הגיעה באחרונה למחזור מוערך של פחות ממיליארד שקלים. איזנברג עצמו אמר, כי הוא מעדיף שלא להתייחס לתוצאות של אחרים, וכי "המספרים ידברו בעד עצמם". עוד אמר, כי החל מהשנה מצטרפת מלם-תים לחברות אחרות בענף ובבורסה בכלל, ומפרסמות את נתוני ה-EBITDA שמשקפים את הרוח לפני הוצאות מימון ומיסים. אלו, אמר, הגיעו השנה ל-90 מיליון שקלים, בהשוואה ל-40 מיליון שקלים בלבד ב-2005. הקבוצה עצמה מנתה 2,232 עובדים בסוף 2006 והיא נמצאת במגמת צמיחה וגידול מתמיד מבחינת כוח אדם, הוסיף איזנברג.
מנכ"ל מלם, לוי הלוי, אמר בהקשר לדוחות המאוחדים, כי הקבוצה הראתה את שיעור הצמיחה הכי גבוה בענף - 17% - לעומת החברות האחרות. "מעבר לכך, מדובר בשתי חברות ותיקות ביותר - מלם פועלת בשוק 50 שנה, תים פועלת 35 שנה - ואנו גם מייצגים את מגוון הפתרונות הכי גדול בשוק: בתשתיות, שירותים ומוצרים. לאף אחד מהמתחרים שלנו אין קו מוצרים משמעותי ולגבינו זה יתרון, במיוחד בפעילות של תים".
הלוי מנה חלק מהישגיה השנתיים של החברה, שאת המנכ"לות עליה קיבל בחצי השני של השנה שעברה, והזכיר את פרויקט הענק בחברת האוטובוסים דן, עיריית ירושלים ואת פרויקט דואר ישראל. "ב-2007 מלם תמשיך לזכות במכרזים הגדולים ולספק ללקוחותיה פתרונות מתקדמים", סיכם הלוי.
חיים מזרחי, מנכ"ל תים אמר, מנה את מנועי הצמיחה העיקריים של החברה וציין בין היתר נושא האחסון, שהפך לתחום מרכזי מאוד בחברה ונקרא כיום אגף זמינות מידע ברמת סמנכ"ל, אבי נורמן. לדברי מזרחי, תחום האחסון גדל בתים בהיקף של 70% בשנה האחרונה והוא הזכיר רק חלק קטן מהזכיות של החברה: חברת חשמל, בנק ישראל (בשיתוף עם חברה אמריקנית) ועוד. באגף זמינות בתים, ציין, מועסקים עשרות אנשים.
הדוחות אינם מבטאים את הרכישה של ליגד על ידי תים, הדגיש מזרחי, ויחד עם החברה החדשה תציג תים יכולת עשייה בתחום התשתיות בהיקף של 100 מיליון דולרים. תים עצמה כוללת 15 חברות.
בדוחות הכספיים המאוחדים שהועברו אמש לבורסה מתיחסת הקבוצה גם לנושא התחרות בשוק: "בישראל ובעולם קיימים גופים רבים העוסקים בפיתוח וייצור מוצרים ושירותים. חלק מהשירותים שהקבוצה מספקת אינם ייחודית, ולכן כניסת מתחרים לשוק היא קלה יחסית, אולם להערכת החברה יש לה יתרון יחסי בכוח אדם, נסיון ומוניטין אותה צברה במשך שנים. (...) למיטב ידיעת החברה ביחס למתחרותיה בשוק, היא תופסת 5% משוק התוכנה והפרויקטים בישראל".
מלם: הרווח הנקי זינק ב-71% במהלך הרבעון האחרון של 2006 קטנו הכנסותיה של מלם ל-137.09 מיליון שקלים, קיטון של 3.98% לעומת הכנסות של 142.77 מיליון שקלים ברבעון המקביל בשנת 2005. בחישוב שנתי, לעומת זאת, הגדילה החברה את הכנסותיה ב-16.71% - מ-510.01 מיליון שקלים ב-2005 ל-595.24 מיליון שקלים ב-2006.
הרווח הנקי של מלם קטן ברבעון המדווח ל-5.7 מיליון שקלים, ירידה של 9.79% לעומת רווח נקי של 6.31 מיליון שקלים ברבעון המקביל ב-2005. בשקלול שנת 2006 כולה, לעומת זאת, הרווח הנקי דווקא עלה ל-31.42 מיליון שקלים – זינוק של 71.05% לעומת 18.37 מיליון השקלים שדווחו בסעיף הרווח הנקי ב-2005.
הרווח הגולמי ברבעון האחרון של 2006 עמד על 25.99 מיליון שקלים, גידול קל של 7.92% לעומת רווח גולמי של 24.09 מיליון שקלים ברבעון המקביל בשנת 2005. בחישוב שנתי עלה הרווח הגולמי ל-118.37 מיליון שקלים, המהווים עליה של 24.93% לעומת רווח גולמי של 94.75 מיליון השקלים עליהם דווח ב-2005.
הרווח התפעולי של מלם ברבעון הרביעי של 2006 עמד על 9.47 מיליון שקלים, גידול קל של 1.94% בהשוואה ל-9.28 מיליון השקלים עליהם דיווחה מלם ב-2005. בחישוב שנתי, עלה הרווח התפעולי ל-53.94 מיליון שקלים, גידול של 43.99% בהשוואה ל-37.45 מיליון שקלים בשנת 2005.
ברבעון האחרון של שנת 2006 הצליחה מלם להקטין את הוצאותיה ב-6.4% - מ-118.68 מיליון שקלים ברבעון האחרון של 2005 ל-111.09 מיליון שקלים ברבעון המדווח. בשנת 2006 כולה, לעומת זאת, עלו ההוצאות ל-476.87 מיליון שקלים - גידול של 14.84% בהשוואה להוצאות בסך 415.27 מיליון שקלים ב-2005.
הוצאות המו"פ הרבעוניות של החברה לא היו גדולות במיוחד והסתכמו ב-163 אלף שקלים בלבד לעומת 471 אלף השקלים שנרשמו ברבעון המקביל ב-2005. ב-2006 כולה הסתכמו הוצאות המו"פ ב-971 אלף שקלים – קיטון מרשים לעומת 1.79 מיליון השקלים שנרשמו ב-2005.
תים: הרווח הנקי קפץ ב-162% הכנסותיה השנתיות של תים גדלו ב-2006 ל-333.31 מיליון שקלים, עליה של 17.9% בהשוואה ל-282.7 מיליון השקלים שנרשמו ב-2005. הרווח הנקי השנתי של תים עמד ב-2006 על 33.01 מיליון שקלים, זינוק אדיר של 162.41% לעומת 12.58 מיליון השקלים עליהם דיווחה החברה בשנת 2005.
.jpg)
הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים - פרטים נוספים
חשיפה שמטלטלת את עולם הספורט: עשרות כדורגלנים, שופטים ורופאים חשודים בקבלת קצבאות פיקטיביות בסך כולל של עשרות מיליונים; מועדונים בליגת העל התחייבו להשיב כספים, אך החקירה עדיין בעיצומה
פרשת ההונאה בביטוח הלאומי מסתעפת. כבר בהתחלה היה ברור שמדובר בהונאת ענק של שחקני כדורגל שנעזרו ברופאים (הונאת הענק בביטוח הלאומי: שחקנים, שופטים ורופאים גנבו מיליונים) , וכעת מתברר שהיו מעורבים גם שופטי כדורגל ושהחקירה בעיצומה כשקבוצות כדורגל גם בליגת העל נדרשות להחזיר כספים לביטוח לאומי על תשלומים שלא מגיעים להן.
זו הונאה שמשלבת עשרות שחקני כדורגל, רופאים, ועל פי החשדות גם: שופטים, מבקרי שופטים, אנשי הנהלה במועדונים ועובדים לשעבר של ביטוח לאומי. אלו פעלו לכאורה לכאורה במשותף כדי למשוך קצבאות בטענה של פציעה ואובדן כושר עבודה.
שחקנים שהמשיכו לשחק ולהרוויח שכר דיווחו לביטוח הלאומי על אובדן כושר עבודה. בתיאום עם עורכי דין, הוזמנו חוות דעת רפואיות מטעם רופא שהעריך אחוזי נכות גבוהים במיוחד, הרבה מעבר למציאות. אותם שחקנים הופיעו בפני ועדות רפואיות וקיבלו קצבאות חודשיות בגין פגיעות לכאורה, בזמן שהם המשיכו לשחק באותו הרכב בדיוק.
החקירה, שמנוהלת בשיתוף פעולה בין הביטוח הלאומי ליחידת להב 433, התבצעה במשך חודשים רבים תחת מעטה חשאיות. מאז שנעשתה גלויה, נחקרו כבר למעלה מ‑50 חשודים, בהם שמות מוכרים בעולם הספורט. חלק מהשחקנים כבר הודו, חלק ממשיכים להכחיש, אך כל העדויות מצביעות על דפוס פעולה קבוע ורחב היקף.
- המוסד לביטוח לאומי ביטל קצבה בגלל רכישת רכב - האם זה מוצדק?
- ביטוח לאומי לא אישר קצבה לזוג שהיה ברילוקיישן; מה קבע בית המשפט?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על פי החשד, הקצבאות הועברו לא רק לשחקנים, אלא גם למועדונים עצמם. הפועל באר שבע, בית"ר ירושלים והפועל חיפה התחייבו להחזיר כספים שהתקבלו שלא כדין. בקבוצה אחרת נמצא כי פעל רופא מתחזה, שהנפיק אישורים רפואיים בשמות של רופאים אחרים, ללא כל הסמכה רפואית חוקית.

תלוש פיקטיבי - המנכ"ל שהוציא תלוש לאשתו ומה העונש?
פורמולה וונצ'רס רשמה שכר של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של שי בייליס, בעל השליטה, למרות מעולם לא עבדה בחברה; ובכך העבירה החברה כסף לקרובו של בעל השליטה וגם הפחיתה את חבות המס בחברה
הדרכים להפחתת המס מרובות. חלק מהן במסגרת תכנון מס לגיטימי, חלק אחר אפור, אבל אפשרי וחלק אחר כבר חוצה את הקו האדום. בהתחלה מנסים לתכנן בהתאם לחוק, ואז במקרים לא מעטים גולשים ועוברים את הגבול. לפעמים זו מעידה קלה ורשות המס מוותרת על הליך פלילי, אבל קובעת כופר. הנה מקרה של הגדלת הוצאות באופן פיקטיבי שמבטא גם העברת כספים גדולה של 1 מיליון שקל לבעל השליטה מבלי שהוא צריך לשלם על זה מס.
המקרה של פורמולה וונצ'רס ויו"ר ומנכ"ל החברה שי בייליס - על פי פרסום רשמי של רשות המסים, בין השנים 2017 ל-2022 רשמה החברה בספריה תשלומי שכר בסך כולל של קרוב ל-1 מיליון שקל לאשתו של בעל השליטה - מינה בייליס. על אף שמעולם לא עבדה בפועל בחברה. כלומר, הכסף שולם ללא כל תרומה עסקית מצידה. המהלך הזה סיפק לחברה 'תועלת כפולה' - אך לא חוקית: העברת כסף למקורב, במקרה זה, לאשתו של בעל השליטה, מבלי שנדרשה לבצע עבודה בפועל. ובכך היא ביצעה הפחתה של חבות המס, הרי ששכר עבודה נחשב כהוצאה מוכרת לצורכי מס. כשהחברה רושמת הוצאה כזו, היא מקטינה את ההכנסה החייבת שלה, וכך משלמת פחות מס לקופת המדינה. אלא שהמשמעות בפועל היא פגיעה כפולה: מצד אחד, המדינה, כלומר הציבור - מקבל פחות הכנסות ממסים. אבל מצד שני, והחמור יותר - משקיעי החברה רואים חלק מהכסף שלהם מנותב למטרות שאין להן ערך עסקי אמיתי. ולא נועדו כדי להצמיח את החברה אלא כדי להונות את המשקיעים באופן של תרמית מתוחכמת כביכול, והפעם במקרה שלנו - היא יצאה מזה עם קנס של פחות מ-300 אלף שקל.
במקום לנהל הליך פלילי שיכול להיגרר שנים, לרשות המסים יש אפשרות להציע לנישום הסדר כופר - תשלום קנס מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. זה לא 'פיצוי' בלבד, אלא סוג של עסקת טיעון אזרחית-מנהלית: הנישום לא מודה באשמה בבית משפט, אבל משלם סכום שנקבע, ומנקה את התיק הפלילי הספציפי הזה. במקרה של פורמולה וונצ'רס, ההסדר הזה הסתיים בתשלום כופר של 275 אלף שקל לרשות המסים. מבחינת המדינה, זה חוסך זמן, משאבים ודיונים משפטיים; מבחינת החברה, זה סוגר את הפרשה בלי להגיע לכתב אישום - אך כמובן לא מונע את הצורך לשלם את חבות המס האמיתית, שכוללת גם ריבית וקנסות. רשות המסים לא מסתפקת בקריאת דוחות שנתיים. היא משווה נתוני שכר מול ביטוח לאומי, בודקת היתכנות מקצועית (האם ה''עובד' מדווח במקביל על משרה אחרת, האם יש לו כתובת דואר אלקטרוני פעילה בחברה, האם הוא נוכח בפגישות), ולעיתים מקבלת מידע פנימי מעובדים או שותפים לשעבר.
מסלול של 'הסדר כופר'
על פי פקודת מס הכנסה, רישום כוזב של הוצאות - ובכלל זה שכר לעובד פיקטיבי, מוגדר כ'עבירה פלילית חמורה', כאשר סעיפים מוגדרים בפקודה קובעים כי במקרים של כוונה להתחמק ממס מדובר בעבירה שעונשה עד שבע שנות מאסר, לצד קנסות כבדים. במקרים מסוימים בתי המשפט אף שלחו נאשמים למאסר בפועל, במיוחד כשנמצא דפוס פעולה שיטתי והיקפים כספיים גבוהים. במקביל, רשות המסים יכולה לבחור במסלול של 'הסדר כופר' - תשלום מוסכם שמחליף את ההליך הפלילי. פתרון שחוסך זמן ומשאבים לשני הצדדים, אך מונע הכרעת דין פומבית ואינו מרתיע כמו הרשעה.