משרדי הממשלה יחלו את ההסבות לויסטה בתוך שנה
משרדי הממשלה יחלו את ההסבות למערכת ההפעלה חלונות ויסטה בתוך שנה ב-2008, בכפוף לבדיקת תאימות וחומרה, כך מעריך רמי שטיינפלד, מנהל מגזר הממשלה והמגזר הציבורי במיקרוסופט ישראל. שטיינפלד, שב בסוף השבוע מכנס GLF השנתי, שערכה מיקרוסופט לראשי מדינות ולנציגי ממשלות. את הכנס השנה אירח הפרלמנט הסקוטי והשתתפו בו שרים, ראשי מדינות ונציגים מ-20 מדינות באירופה. ישראל היתה המדינה היחידה מחוץ לאירופה שלקחה חלק נכבד בכנס, ולדברי שטיינפלד, זכתה להכרה ולהוקרה רבה מצד כל המדינות, כמו גם מצד ראשי מיקרוסופט. זאת, בזכות הפעילות של ישראל בתחום ממשל זמין, בשיתוף עם מיקרוסופט.
את ישראל ייצגו שרת החינוך, פרופ' יולי תמיר, סגן בכיר לחשב הכללי במשרד האוצר, איציק כהן, ומנהל פרויקט תהילה, בועז דולב. מטעם מיקרוסופט ישראל השתתפו שטיינפלד, בר ישראל, מנהלת מיגזר החינוך, וברק רגב, מנהל תיק לקוח ממשלת ישראל.
בדיקות תאימות
לדברי שטיינפלד, גולת הכותרת בכנס היו הפגישות שערכו הישראלים כהן ודולב עם נשיא מיקרוסופט אירופה, ז'אן פיליפ קורטוואה. שטיינפלד אמר, כי השיחה היתה טובה מאוד, ובין היתר נדונו בה נושאים כגון הקמת ה-CCC.
שטיינפלד אמר, כי כבר בימים הקרובים יחלו המגעים בין צוותי מיקרוסופט לממשלה כדי להקים את ה-CCC, תוך שאיבת ידע מהמצרים, אצלם כבר הוקם CCC. שטיינפלד ציין, כי נדונו נושאים עקרוניים בדברים המשותפים למיקרוסופט ולממשלה כלקוח, ונציגי שני הצדדים הסכימו להמשיך ולעבוד ביחד, כדי לתת מענה לדרישות המיוחדות שנציגי הממשלה העלו.
שטיינפלד הוסיף כי נושא המעבר לויסטה לא עלה ישירות במפגש עם הנשיא קורטוואה, אולם להערכתו יש הבנה מצד נציגי הממשלה, כי יש להיערך לקראת תחילת ההסבות, ואלו יחלו בתוך שנה. שטיינפלד אמר עוד, כי לא ידוע לו על בעיות תאימות מיוחדות שהממשלה נתקלת בהן, והוסיף כי למיטב ידיעתו דולב וצוותו עורכים בימים אלו את בדיקות התאימות הנדרשות.
כזכור, פרסמה הממשלה הודעה לפני כמה חודשים, כי אין בכוונתה לעבור בטווח הקרוב לויסטה, וכי הנושא לא עומד כלל על הפרק. שטיינפלד מציין, כי לא ידוע לו על סיכומים או דיונים שנערכו בנושאים מסחריים ספציפיים, העומדים על הפרק כרגע.
עוד 20 מיליון מקומות עבודה
במסמך מסכם שפרסמה מיקרוסופט העולמית בסוף השבוע, נדונו הנושאים העיקריים בהם דובר בכנס. אחד מהם היה התרומה העקיפה של מיקרוסופט העולמית לשוק העבודה באירופה. נשיא מיקרוסופט אירופה, קורטוואה, אמר בכנס כי בתוך שלוש שנים, יותר מ-20 מיליון אירופים יוכלו לקבל הכשרה ותעסוקה במקצועות ה-IT. זאת, בזכות הפעילות של מיקרוסופט במדינות אלו.
בנוסף צויין במסמך, כי הוכח כבר בעבר, וכעת באופן מודגש יותר - כי ענף ה-IT מספק עבודה לעוד מיליונים רבים של אנשים מחוץ לתעשיית ההיי-טק. לדברי שטיינפלד, המסר החשוב בכנס, הוא שהופעת ויסטה תעצים עוד יותר את נושא האקו-סיסטם, וצפוי להיפתח חלון הזדמנויות לחברות תוכנה, שתפתחנה פתרונות בנושאים הקשורים בגלישה בטוחה של הילדים ברשת ומניעת סיכונים בשל גלישה שכזו.
הנושא השני, היה תחום החינוך וצמצום הפער הדיגיטלי, עליו שוחחו בנפרד גם ביל גייטס עם השרה יולי תמיר, וגם הנואמים בפרלמנט. בנושא זה גילה שטיינפלד, כי 20 חברות תוכנה ישראליות, העוסקות בפיתוח פתרונות למגזר החינוך, נהנות מסיוע עקיף של מיקרוסופט העולמית, על ידי פתיחת שווקים, וצירופם לחלק שלוב בתוכנית כלל עולמית, אותה מקדם כעת גייטס. על פי התוכנית, שורת מדינות תהפוכנה למעין קהילה אחת גדולה של מפתחי פתרונות לשוק החינוך - על בסיס כלים של מיקרוסופט. המידע יהיה משותף לכולם, ומיקרוסופט תפתח בפני החברות שווקים חדשים, כמו גם תפתח מודלים של בתי ספר לדוגמה שיהוו מעין מעבדה חיה - לגבי החזון של החינוך ובעיקר השקעה במורים. על חזון זה הרחיב את הדיבור רבות גייטס בעת נאומו בפרלמנט הסקוטי.
איציק כהן אמר עם שובו ארצה, כי "ישראל, שהיתה המדינה היחידה מחוץ לאירופה שהשתתפה בכנס, התגלתה כממוצבת באופן חזק מאוד על מפת העולם, בכל מה שקשור לטיפול בממשל זמין, חינוך ופער דיגיטלי". לדבריו, כאשר שאל אותו נשיא מיקרוסופט אירופה, קורטוואה: "מה ישראל עושה בדיוק בכנס? שהרי זה כנס אירופי!", השיב לו כהן: "אנחנו כאן, בדיוק כמו שמכבי תל אביב שלנו משחקת בגביע אירופה". קורטוואה הנשיא קיבל את התשובה בצחוק רם, וחיבק חיבוק עז את ידידו הישראלי כהן.
במיקרסופט ישראל מציינים בסיפוק גם את הצלחת פגישתה של השרה תמיר עם גייטס, שחלק לה ולישראל שבחים רבים. הם ציינו, כי גייטס אמר שהוא רואה עין בעין את גישתה של תמיר, לפיה יש לחבר בין תשתיות המיחשוב החינוכיות, המיועדות לפדגוגיה - לבין התשתיות המנהליות והניהוליות של בתי הספר, וכי מיקרוסופט נחושה בדעתה, לסייע לישראל בנושא זה.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".