בשבוע שעבר התחלנו בבניית אסטרטגיה מדורגת שבשלב הראשון, שהכילה רכישת אופציית מכר על 920 נקודות במחיר של 700 שקל. סטיות התקן הנמוכות והזמן הקצר עד לפקיעה (22 לחודש) לא ממש פיתו אותנו לכתוב אופציות. על כן, המלצנו להמתין ולבצע את כתיבת האופציות במשך השבוע, בהתאם למגמת השוק. בימים ראשון עד שלישי ניתן היה לכתוב את אופציית הרכש 990 ולקבל תמורתה עד 250 שקל.

ביום חמישי - למרות שהשוק המשיך לעלות, נסגרה אופציית זו במחיר של 160 שקל. הסיבה לירידת המחיר למרות התקרבותה של האופציה אל תוך הכסף נובעת מהזמן שחלף ומסטיות התקן שקטנו עוד יותר לכיוון ה-14%. להערכתנו, מי שכתב את אופציית הרכש בתחילת השבוע עשה מהלך סביר והוזיל את עלות האסטרטגיה בכ-200-250 שקל (תלוי בעיתוי), אך מהם הצעדים שאותם ניתן לנקוט כרגע על מנת לנסות ולמקסם את התועלת תוך כדי התחשבות בעלויות ובסיכון?

הדילמה בה אנו מצויים כעת היא, האם להישאר עם ההגנה שעלותה גבוהה יחסית וקצת התרחקה מהכסף (4.4%), אך יחד עם זאת, מספקת שינה עריבה והמשך הנאה מלאה מגל העליות?

האלטרנטיבה השנייה הינה, לנסות ולהוזיל את האסטרטגיה במחיר של הגבלת שיעור ההשתתפות בעליות בבורסה ואו להגביל את ההגנה במידה ויתרחשו לפתע ירידות שערים חדות.

כדי להקל על ההחלטה לגבי האפשרות המועדפת בשוק אופציות המעו"ף, נעיף מבט על הנתונים הכלכליים מהשבוע האחרון ונתחיל דווקא בארה"ב. בתקופה האחרונה קיים קונצנזוס בשוק כי בהינתן מצב גיאופוליטי יציב, ירידות השערים יגיעו דווקא מהתהפכות מגמה בשווקי העולם, זאת בשל הנתונים הכלכליים הטובים בישראל והמתאם הגבוה יחסית של שווקי העולם בכלל ושל ביצועי המשק המקומי בכלל לכלכלתה של ארה"ב.

המחלוקת באשר לכלכלת ארה"ב היא סביב השאלה - האם ההתמתנות בשוק הנדל"ן תמשוך איתה את הצריכה הפרטית ובעקבותיה את כלל המשק למיתון, תוך כדי נפילה חזקה או שמה, נחווה נחיתה רכה ומיד לאחריה חזרה לצמיחה סביב רמות הפוטנציאל הטבעי של כלכלת ארה"ב?

על פי נתוני הרבעון הרביעי, נראה שתסריט הנחיתה הרכה הוא כרגע הדומיננטי, שכן, התוצר המקומי גולמי צמח בקצב שנתי של 3.5% - שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בשנה האחרונה. אחת הנקודות המעניינות בנתוני הצמיחה היא הצריכה הפרטית בארה"ב שממשיכה לעלות על אף ההאטה בשוק הנדל"ן.

הנתונים החיובים בארה"ב בהחלט תורמים לאופטימיות גם בקרב החברות הישראליות שמרבית ממרכולתן מיועדת לכלכלה הגדולה בעולם.

בישראל בחר הנגיד, סטנלי פישר, להוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% ובכך פתח פער שלילי חסר תקדים של 1% מול הריבית בארה"ב. הנגיד מנסה בכך ליצור פיחות מתון בשקל אל מול הדולר, ובכך להחזיר את האינפלציה אל תוך היעד לקראת הרבעון הרביעי של שנת 2007. מתוך ההודעה לעיתונות של בנק ישראל מקבלים חיזוקים נוספים על מצב המשק, לדברי בנק ישראל:

• נתוני החשבונאות הלאומית מצביעים על חזרה לקצב הצמיחה הגבוה שאפיין את המשק במחצית הראשונה של 2006.

• סקר החברות של בנק מצביע אף הוא על המשך הגידול בפעילות במרבית הענפים ועל צפייה להמשך ההתרחבות ברביע הראשון של 2007.

• המדד המשולב למצב המשק עבור חודש דצמבר האחרון והעדכון בו כלפי מעלה בחודשים הקודמים מצביעים אף הם על התחזקות בפעילות הריאלית.

• על-פי נתוני המגמה לחודשים אוקטובר ונובמבר אשתקד לגבי הבלתי מועסקים, שיעורם במשק הוא 8.3%. נתון זה מחזק את הירידה הגדולה שנרשמה בשיעור האבטלה ברביע השלישי של 2006 – ל-8.3%, לעומת 8.8% ברביע השני.

• בענף התיירות, נרשם גידול בלינות בבתי מלון (נתונים מנוכי עונתיות) בקצב התואם את מגמת העלייה של החודשים, לאחר הירידה החדה בעקבות הלחימה בצפון.

• בחודש דצמבר האחרון נמשך זרם ההשקעות של תושבי חוץ במשק הישראלי, בהמשך למגמה מראשית 2006. כמו כן, נמשך הגידול ביצוא מעבר לגידול ביבוא תוך יצירת עודף משמעותי בחשבון השוטף של מאזן התשלומים – אשר הגיע ב-2006 לכ-5 אחוזי תוצר.

בנוסף, שר האוצר מעוניין בכל זאת להזיז תהליכים במשק והשבוע הוא העלה הילוך בקידום חוק הפנסיה. חוק זה, שעל דרך ביצועו קיימות מחלוקות לא מעטות יכול בדרך עקיפה לתרום גם לבורסה שכן, יותר ויותר כספים יופנו לחסכון שחלק הולך וגדל ממנו מופנה לבורסה.

באופן דומה לחודשים האחרונים, כך גם כעת, אנו מקבלים תמונה ורודה למדי לגבי נתוני המקרו הכלכלה, בנוסף מחירי המניות נראים סבירים כך שהאווירה האופטימית בהחלט יכולה להמשיך ולהיות מתורגמת לעליות שערים נוספות.

במצב זה של נתונים כלכלים חזקים וסטיות תקן נמוכות אין אנו ממליצים בשלב זה (כשלושה שבועות לפקיעה) לכתוב אופציות רכש מחוץ לכסף, אך בהחלט ניתן לכתוב אופציית מכר אחת במחיר מימוש של 900 תמורת כ-140 שקל, ולהפוך בשלב ראשון את האסטרטגיה למרווח יורד. במידה ושוק המניות יתממש השבוע ייתכן ונכתוב אופציית מכר נוספת מחוץ לכסף ובכך נוזיל יותר את ההגנה.