שוק האופציות: הדילמה - האם לשמור על ההגנה הקיימת?
בשבוע שעבר התחלנו בבניית אסטרטגיה מדורגת שבשלב הראשון, שהכילה רכישת אופציית מכר על 920 נקודות במחיר של 700 שקל. סטיות התקן הנמוכות והזמן הקצר עד לפקיעה (22 לחודש) לא ממש פיתו אותנו לכתוב אופציות. על כן, המלצנו להמתין ולבצע את כתיבת האופציות במשך השבוע, בהתאם למגמת השוק. בימים ראשון עד שלישי ניתן היה לכתוב את אופציית הרכש 990 ולקבל תמורתה עד 250 שקל.
ביום חמישי - למרות שהשוק המשיך לעלות, נסגרה אופציית זו במחיר של 160 שקל. הסיבה לירידת המחיר למרות התקרבותה של האופציה אל תוך הכסף נובעת מהזמן שחלף ומסטיות התקן שקטנו עוד יותר לכיוון ה-14%. להערכתנו, מי שכתב את אופציית הרכש בתחילת השבוע עשה מהלך סביר והוזיל את עלות האסטרטגיה בכ-200-250 שקל (תלוי בעיתוי), אך מהם הצעדים שאותם ניתן לנקוט כרגע על מנת לנסות ולמקסם את התועלת תוך כדי התחשבות בעלויות ובסיכון?
הדילמה בה אנו מצויים כעת היא, האם להישאר עם ההגנה שעלותה גבוהה יחסית וקצת התרחקה מהכסף (4.4%), אך יחד עם זאת, מספקת שינה עריבה והמשך הנאה מלאה מגל העליות?
האלטרנטיבה השנייה הינה, לנסות ולהוזיל את האסטרטגיה במחיר של הגבלת שיעור ההשתתפות בעליות בבורסה ואו להגביל את ההגנה במידה ויתרחשו לפתע ירידות שערים חדות.
כדי להקל על ההחלטה לגבי האפשרות המועדפת בשוק אופציות המעו"ף, נעיף מבט על הנתונים הכלכליים מהשבוע האחרון ונתחיל דווקא בארה"ב. בתקופה האחרונה קיים קונצנזוס בשוק כי בהינתן מצב גיאופוליטי יציב, ירידות השערים יגיעו דווקא מהתהפכות מגמה בשווקי העולם, זאת בשל הנתונים הכלכליים הטובים בישראל והמתאם הגבוה יחסית של שווקי העולם בכלל ושל ביצועי המשק המקומי בכלל לכלכלתה של ארה"ב.
המחלוקת באשר לכלכלת ארה"ב היא סביב השאלה - האם ההתמתנות בשוק הנדל"ן תמשוך איתה את הצריכה הפרטית ובעקבותיה את כלל המשק למיתון, תוך כדי נפילה חזקה או שמה, נחווה נחיתה רכה ומיד לאחריה חזרה לצמיחה סביב רמות הפוטנציאל הטבעי של כלכלת ארה"ב?
על פי נתוני הרבעון הרביעי, נראה שתסריט הנחיתה הרכה הוא כרגע הדומיננטי, שכן, התוצר המקומי גולמי צמח בקצב שנתי של 3.5% - שיעור הצמיחה הגבוה ביותר בשנה האחרונה. אחת הנקודות המעניינות בנתוני הצמיחה היא הצריכה הפרטית בארה"ב שממשיכה לעלות על אף ההאטה בשוק הנדל"ן.
הנתונים החיובים בארה"ב בהחלט תורמים לאופטימיות גם בקרב החברות הישראליות שמרבית ממרכולתן מיועדת לכלכלה הגדולה בעולם.
בישראל בחר הנגיד, סטנלי פישר, להוריד את הריבית ב-0.25% ל-4.25% ובכך פתח פער שלילי חסר תקדים של 1% מול הריבית בארה"ב. הנגיד מנסה בכך ליצור פיחות מתון בשקל אל מול הדולר, ובכך להחזיר את האינפלציה אל תוך היעד לקראת הרבעון הרביעי של שנת 2007. מתוך ההודעה לעיתונות של בנק ישראל מקבלים חיזוקים נוספים על מצב המשק, לדברי בנק ישראל:
• נתוני החשבונאות הלאומית מצביעים על חזרה לקצב הצמיחה הגבוה שאפיין את המשק במחצית הראשונה של 2006.
• סקר החברות של בנק מצביע אף הוא על המשך הגידול בפעילות במרבית הענפים ועל צפייה להמשך ההתרחבות ברביע הראשון של 2007.
• המדד המשולב למצב המשק עבור חודש דצמבר האחרון והעדכון בו כלפי מעלה בחודשים הקודמים מצביעים אף הם על התחזקות בפעילות הריאלית.
• על-פי נתוני המגמה לחודשים אוקטובר ונובמבר אשתקד לגבי הבלתי מועסקים, שיעורם במשק הוא 8.3%. נתון זה מחזק את הירידה הגדולה שנרשמה בשיעור האבטלה ברביע השלישי של 2006 – ל-8.3%, לעומת 8.8% ברביע השני.
• בענף התיירות, נרשם גידול בלינות בבתי מלון (נתונים מנוכי עונתיות) בקצב התואם את מגמת העלייה של החודשים, לאחר הירידה החדה בעקבות הלחימה בצפון.
• בחודש דצמבר האחרון נמשך זרם ההשקעות של תושבי חוץ במשק הישראלי, בהמשך למגמה מראשית 2006. כמו כן, נמשך הגידול ביצוא מעבר לגידול ביבוא תוך יצירת עודף משמעותי בחשבון השוטף של מאזן התשלומים – אשר הגיע ב-2006 לכ-5 אחוזי תוצר.
בנוסף, שר האוצר מעוניין בכל זאת להזיז תהליכים במשק והשבוע הוא העלה הילוך בקידום חוק הפנסיה. חוק זה, שעל דרך ביצועו קיימות מחלוקות לא מעטות יכול בדרך עקיפה לתרום גם לבורסה שכן, יותר ויותר כספים יופנו לחסכון שחלק הולך וגדל ממנו מופנה לבורסה.
באופן דומה לחודשים האחרונים, כך גם כעת, אנו מקבלים תמונה ורודה למדי לגבי נתוני המקרו הכלכלה, בנוסף מחירי המניות נראים סבירים כך שהאווירה האופטימית בהחלט יכולה להמשיך ולהיות מתורגמת לעליות שערים נוספות.
במצב זה של נתונים כלכלים חזקים וסטיות תקן נמוכות אין אנו ממליצים בשלב זה (כשלושה שבועות לפקיעה) לכתוב אופציות רכש מחוץ לכסף, אך בהחלט ניתן לכתוב אופציית מכר אחת במחיר מימוש של 900 תמורת כ-140 שקל, ולהפוך בשלב ראשון את האסטרטגיה למרווח יורד. במידה ושוק המניות יתממש השבוע ייתכן ונכתוב אופציית מכר נוספת מחוץ לכסף ובכך נוזיל יותר את ההגנה.

העלמתי הכנסות של 100 אלף שקל לפני עשור - להצהיר עליהן בגילוי מרצון?
למה נוהל גילוי מרצון לא יספק את מה שמצפים ממנו - אנשים יחששו לדווח באופן לא אנונימי ואין ביטול אוטומטי של קנסות, הצמדה וריבית
לאחר למעלה משלוש שנות ציפייה, רשות המסים פרסמה את נוהל הגילוי מרצון החדש - רשות המסים
מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
על פניו, מדובר במהלך חיובי שמטרתו לעודד שקיפות, להגדיל את רשת חייבי המס ולספק לנישומים הזדמנות להסדיר חובות עבר בכפוף לחיסון פלילי. זה גם אמור להגדיל את הקופה
הציבורית מגביית מסים. בפועל קשה לומר שמדובר ב"בשורה" של ממש, וספק בתמריץ אמיתי לחשיפה.
ראשית, בניגוד לנהלים קודמים בנושא זה, הנוהל הנוכחי מציע אך ורק הליך שאינו אנונימי. אנשים צריכים להזדהות כאשר הם מגישים בקשה לנוהל גילוי מרצון. אין כאן כשל של רשות המסים אלא התנגדות של משרד המשפטים, אך המשמעות ברורה: נישומים רבים, שגם כך חוששים מהליך כזה, יירתעו עוד יותר מלהיחשף. מדובר על מחסום בסיסי של אנשים להיחשף מול הרשויות גם מכיוון שהם עשויים לחשוב שהם "סומנו" על ידי רשות המסים. כשמשלבים זאת עם החמרות נוספות, שכעת כתובות במפורש ובעבר היו בגדר "תורה שבעל פה", נוצרת תחושה שהרשות אמנם הפנימה את לקחי העבר אך בחרה לסגור פינות באופן קשיח מדי.
כדי להבין את הבעייתיות, נניח נישום שלא דיווח על הכנסה חייבת בשיעור מס שולי של 100 אלף ש"ח בשנת 2015. אילו היה מדווח במועד, המס היה עומד, נניח, על כ-35 אלף שקל בלבד. כיום, בהליך גילוי מרצון, אותו נישום עשוי למצוא את עצמו מול תוצאה דרמטית:
תשלום על קרן המס בסך של 35 אלף שקל, ריבית והצמדה כ-5 אלף שקל ועל כל אלה מתווסף קנס גרעון של כ-30 אלף שקל נוספים. כלומר, חוב של 35 אלף שקל צומח לפי שלושה ויותר. איזה תמריץ יש כאן לנישום להיחפז ולדווח ביוזמתו? שהרי האמת צריכה להיאמר- אם לא נתגלה עד היום "מחדלו" זה, מה הסבירות שיתגלה אי פעם?
- רשות המסים מודיעה על גילוי מרצון: דיווח על נכסים והכנסות שלא דווחו, בתמורה לתשלום מס וללא הליך פלילי
- האם גילוי מרצון מכשיר העברות כספים חשודים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הנוהל החדש מבהיר שאין ביטול אוטומטי של הצמדה וריבית, ואין ביטול של קנסות גרעון אלא בכפוף לשיקול דעת פקיד השומה.

עם פתיחת שנת הלימודים: מוניות רגילות יוכלו להסיע תלמידי חינוך מיוחד
התקנות החדשות מבטלות דרישות טכניות שהותאמו לאוטובוסים, ומאפשרות לרשויות המקומיות להפעיל הסעות מותאמות וגמישות יותר במיוחד במסלולים קטנים ומרוחקים של תלמידי החינוך המיוחד
תקנות תעבורה חדשות שחתמה עליהן שרת התחבורה, מירי רגב, יאפשרו לראשונה שימוש במוניות רגילות להסעת תלמידים, בפרט תלמידים עם צרכים מיוחדים. התקנות צפויות להיכנס לתוקף כבר בימים הקרובים, אחרי עבודת מטה שנערכה במשרד התחבורה בשיתוף משרד החינוך לקראת פתיחת שנת הלימודים.
מאות רשויות מקומיות ברחבי הארץ מפעילות מדי יום מערך הסעות מורכב עבור תלמידי החינוך המיוחד. לא מדובר באוטובוסים עמוסים, אלא לרוב במסלולים נקודתיים עם שניים או שלושה תלמידים בלבד לפעמים מיישובים שונים, לפעמים בנסיעה ארוכה, לעיתים תוך צורך בהתאמות מיוחדות. במציאות הזו, מונית רגילה היא פתרון הגיוני וזמין, אלא שעד כה חלו עליה כללים שהיו מותאמים בכלל עבור כלי רכב גדולים כמו אוטובוסים או מיניבוסים.
כך למשל, התקנות דרשו התקנת פנסי איתות מיוחדים מאחור, או הורדת תלמידים אך ורק מצד ימין כללים שקשה או בלתי אפשרי ליישם במונית סטנדרטית. בפועל, נהג המונית יושב קרוב לתלמידים, יכול להשגיח עליהם מקרוב, ולעיתים אפילו עוזר באופן אישי. לכן, ההיגיון שהנחה את משרד התחבורה היה לעדכן את ההגדרה בחוק של "הסעת תלמידים" כך שלא תחול על מוניות רגילות, ובכך לאפשר גמישות תפעולית לצד שמירה על בטיחות.
שרת התחבורה רגב מסבירה: "עם כניסתי לתפקיד הנחיתי את אנשי משרדי לבחון את מערך תקנות התעבורה, ובכל מקום שבו ניתן להפחית חסמים בירוקרטיים ותקינה מיותרת, בלי להתפשר על הבטיחות - לפעול לטובת האזרח. בוודאי כאשר מדובר באלה שהכי זקוקים לעזרתנו - תלמידי החינוך המיוחד. מערכת הסעות התלמידים, ושל תלמידי החינוך המיוחד בפרט, היא אתגר יומיומי לרשויות המקומיות ולמשפחות. התקנות החדשות יאפשרו להסיע ילדים גם במוניות רגילות, בצורה שתיתן מענה יעיל, בטוח ונגיש יותר. משרד התחבורה רואה חשיבות עליונה בשוויון ההזדמנויות ובנגישות לכל ילד, בכל מקום״.
- משרד התחבורה עושה סדר במספרי הדרכים והכבישים - הכל במקום אחד
- ה-BRT יוצא לדרך: יחבר בין ראשל"צ, רמלה ולוד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם מנכ"ל משרד התחבורה, משה בן זקן, מתייחס לשינוי: "התקנות החדשות נועדו לתת מענה מותאם למציאות של החינוך המיוחד – להסיע פחות תלמידים, לעיתים למרחקים גדולים, בצורה יעילה ובטוחה. זהו מהלך שיקל על הרשויות, יוזיל עלויות ויביא גמישות שדרושה בשטח."