הוט מתכוונת לספק שירותי סלולר ולהוריד מחירים ב-30%
מנכ"ל הוט, דוד קמיניץ, הודיע הבוקר (ד') במסיבת עיתונאים, כי בכוונת הוט לספק שירותי רט"ן באמצעות תשתית חברות הסלולר הקיימות בישראל כמפעיל רט"ן (רדיו/טלפון נייד) וירטואלי (MVNO).
הכוונה היא שהוט תשמש כמפעיל סלולר וירטואלי אשר קונה משאבי רשת ממפעיל בעל רשת סלולרית קיימת. בעולם קיימות מעל ל-120 רשתות הפועלות בשיטה זו, בעיקר חברות המוכרות גם כחברות תוכן וכמפעילות תקשורת קווית.
לשם כך, פנה קמיניץ במכתב למנכ"ל משרד התקשורת מרדכי מרדכי, על מנת לקבל בהקדם האפשרי רשיון למתן שירותי סלולר. לדבריו, "אנו סבורים כי על-פי הוראות חוק התקשורת (בזק ושידורים) התשמ"ב-1982 בנוסחו כיום, נתונה לשר התקשורת סמכות להורות לבעלי רשיונות רט"ן לאפשר להוט טלקום או לגוף לו יוענק הרשיון, שימוש וקישור גומלין ברשת הרט"ן לשם אספקת השירותים".
כזכור, ב-12 לספטמבר 2006 קבעה הממשלה, כי תחום הרט"ן במדינת ישראל משווע למהלכים שיביאו להגברת התחרות באופן שתוצאותיה יורגשו אצל ציבור צרכני התקשורת הניידת. "אין ספק כי מתן רשיון למפעיל רט"ן וירטואלי יוכל להפיח רוח חיים בתחרות המקרטעת בתחום הרט"ן" מחדד קמיניץ את בקשתו.
בדברי ההסבר להצעת ההחלטה נכתב, כי תחום ה-MVNO זוהה בעולם כאמצעי לעידוד התחרות בתחום הרט"ן וכי מוצע לבחון בארץ מודל פעולה לעידוד פעילותם של מפעלים וירטואליים. לדברי קמיניץ, בתוך שנה ביום קבלת הרשיון נוכל תוכל הוט לשמש כמפעיל סלולר וירטואלי ואז תוריד את מחירי השיחה ב-30%. "נציע מחיר אחד ואחיד לדקת שיחה", מבטיח קמיניץ.
לכן מבקש קמיניץ ממשרד התקשורת "להודיענו בהקדם אם נדרשים נתונים או פרטים נוספים שאתם מבקשים לקבל מאיתנו על מנת לאשר את הענקת הרשיון שבנדון להוט טלקום בהקדם האפשרי".
מחזור הכנסות שנתי מעל ל-2 מיליארד שקל
הכנסות שוק התקשורת בישראל מסלולר עומדות על 58% ו-16 מיליארד שקל בשנה. לצורך השוואה, ההכנסות מתקשורת קווית עומדות על 19% ו-13 הכנסות מטלוויזיה רב ערוצית. שוק הסלולר מתחלק כמעט באופן שווה בין סלקום, פלאפון ואורנג' עם נתח שוק של כ-32% עד 34% לכל חברה, כאשר מירס מחזיקה בנתח שוק קטן מלקוחות עסקיים.
בשל העובדה הזו שאין למעשה תחרות גדולה בין החברות, קיים ניצול של חברות הסלולר של הלקוחות והעלאת תעריפים לפחות 4 פעמים בשנה. סיבה נוספת לעליית המחירים היא הורדת דמי הקישוריות החל מחודש מרץ 2005 בשיחות אל יעדים סלולריים, דבר שגרם לנגיסה משמעותית בהכנסות החברות.

לאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.

מנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".