הנהלת בנק דיסקונט תתייצב ביום א' בבוקר בפני כלי התקשורת, במסיבת עיתונאים רבת משתתפים ומצגות, בה יכריז על סיום פרויקט המיחשוב הענק - פרויקט אופק. בעולם הצר שלנו, העובדה שפרויקט בסדר גודל שכזה מגיע אל סיומו המוצלח, גם אם באיחור מה, היא חדשה טובה. אבל מעבר לזה, יש למנהלי הבנק - ובראשם המנמ"ר נעם הנגבי - את כל הסיבות לחייך. הפרויקט הזה עבר את כל הגלגולים האפשריים מבחינת עשה ואל תעשה. מצד אחד, נעשו בו כמעט כל הטעויות שהיום ברור שאף גוף עסקי לא יכול להרשות לעצמו לעשות, ומצד שני אופק כלל אנשים - במיוחד המנהלים שקיבלו החלטות אמיצות ביותר - שבסופו של דבר הצילו את הפרויקט ואת הבנק.

ב-1997 החליטה הנהלת בנק דיסקונט, שהתחלפה מאז, שאי אפשר יותר לעבוד עם מחשבי היוניסיס שהיו בליבת המיחשוב של הבנק, ודרשה הסבה למחשבי יבמ, כפי שעשו אז מרבית הבנקים. מנהלי הבנק קיבלו אז חוות דעת שאיש לא מוכן היום לקחת עליה את הקרדיט, לפיה יוניסיס מוחקת את עסקיה בתחום המיינפריים והבנק ישאר בודד בעולם המיחשוב. הפאניקה היתה בעיצומה, והתוצאות - היו בהתאם. יוניסיס במשך זמן רב המשיכה לתת שירותים לבנק, החברה ממשיכה להתקיים.

הרקע להפסקת הפרויקט עם יבמ - שנוי במחלוקת, רווי האשמות ואמוציות אישיות של המעורבים בעבר בפרשה, שרובם כבר לא בבנק, ועל חלקים ממנו עדיין רובצת עננה משפטית. ביבמ מעולם לא הסכימו לדבר על הנושא, והשתמשו במעטה סודיות הלקוח כתירוץ. אבל לא צריך לדאוג, מחשבי יבמ נמצאים בבנק, יבמ היתה שותפה לפרויקט הענק, ולמי שמטיל ספק, במסיבת העיתונאים ישתתף מאיר ניסנסון, מנכ"ל יבמ ישראל.הבנק הבין שהוא בצרות, וחיפש פתרונות שונים. תחילה רצו ללכת לפיתוח עצמי - הרפתקה שהייתה עלולה להיות יותר מסוכנת מההרפתקה הראשונה. לקו הסיום הגיעו שתי חברות, כאשר בסופו של דבר נבחרה כמובן אקסנצ'ר - החברה שהביאה את הפרויקט לסיומו המוצלח, היום.

כמובן שאלו שלא זכו מתחו ביקורת על הבחירה, וגם כאן מערכת ההשמצות והרכילות ההדדית לא הפסיקה לפעול אפילו לרגע. הבחירה באקסנצ'ר הייתה למעשה החלטה לבחור בתוכנת מדף, שיש לה ניסיון ועבר בחו"ל ואף נבדקה על ידי גרטנר. לא היה קשה לשכנע את מנהלי הבנק לבחור, כי כל התקנה בכל בנק בינוני באירופה, היא גדולה יותר מזו שבדיסקונט הישראלי.

עד מהרה התברר, כי פרויקט אופק הופך להיות השדרה המרכזית למהפכת מיחשוב אמיתית שהבנק עובר. באקסנצ'ר מדגישים בכל עת, כי אין להם שום קשר לפרויקט ההסבה של יבמ, והפעילות שלהם בבנק היתה מכיוונים אחרים לחלוטין. הם צודקים.

כיום אין כמעט פקיד אחד בבנק, שעבודתו דומה לזו שעשה לפני שנתיים-שלוש. העלייה לאוויר של פרוייקט הענק נעשית כמובן בשלבים, כאשר לא מעט שירותים ויישומים כבר פועלים לטובת הלקוחות, מבלי שכלל ידעו שזהו אחד התוצרים של פרויקט אופק.

מינהלת הפרויקט כללה בראש וראשונה את אלו שמייצגים את הצד העסקי-שיווקי של הבנק. אנשי ה-IT, הפיתוח ותחזוקה ליוו את הפרויקט כאשר הראייה כל הזמן היתה הצד של המשתמש. בעיני אנשי הפרויקט - בבנק ומחוצה לו - המעורבות הישירה ביותר של נציגי המשתמשים הוסיפה להארכת הפרויקט ולעלותו. החלטות שונו על ימין ועל שמאל, אבל בסופו של דבר, אולי דווקא אלו, הצליחו להביא לכך שהפרויקט יסתיים היום. אסור לשכוח שמדובר במוסד פיננסי ושמרני מאין כמוהו. ההתנגדויות בתוך הבנק היו לאורך ולרוחב, כי אף אחד לא רוצה שינוי, ובמיוחד כאשר לשינוי הזה יש כבר היסטוריה של כישלון צורב.

כאמור, החל מהיום, פרויקט אופק הוא פרויקט מוצלח שהגיע לסיומו. ההיסטוריה שלו כבר לא חשובה. בחברת אקסנצ'ר רושמים את הפרויקט כדוגמה מוצלחת לשת"פ עם מוסד גדול, שהחליט לעשות מהפך בכל מערכות המיחשוב שלו, בזמן אמת, ללא השבתה של יום אחד של המערכות הקיימות. אבל לקח אחד חשוב ללמוד ולהפנים: כאשר התקבלה ההחלטה על הפרידה לכאורה מיוניסיס, היה הבנק בבעלות ממשלתית, זכר למשבר הבורסה הגדול שהיה בישראל בשנות ה-80'. בהנהלת הבנק ישבו אנשים שכל מבוקשם היה ללכת הביתה בשלום. את מרבית זמנם הקדישו להפרטה והמכירה - שלא היתה מהלך קל. תהליך קבלת ההחלטות היה מורכב, ואילו הייתה בבנק הנהלה "עסקית", מכוח בעלי מניות שהשקיעו כסף, ספק אם חלק מהאנשים היו שורדים. כניסתו של בעל הון פרטי, עם ראייה וניסיון של שנים רבות בעולם, סייעה רבות לסיומו המוצלח של הפרויקט.

כאשר עמד הבנק למכירה, שאלת המשך פרויקט אופק עמדה על הפרק. האם בעל בית החדש, משפחת ברונפמן, תגביר את שריפת המזומנים כדי להאיץ את הפרויקט, או שמא תפרוס אותו על פני שנים רבות. בפועל, התגלה כי מתיו ברונפמן, בעל הבית החדש, נתן אור ירוק לסיום הפרויקט. הוא הבין שאין דרך חזרה.

ברונפמן, כמו חברי ההנהלה וכל המשקיעים, מצפים בוודאי לפירות ה-ROI של פרויקט זה. זה לא פשוט, ללא קשר לפרויקט. על פי מחקר של העיתון TheMarker, בנק דיסקונט מצוי כיום במקום האחרון ברשימת הבנקים בישראל, הרבה אחרי לאומי והפועלים. השלמת פרויקט המיחשוב היא אחד ממנועי הצמיחה עליה בונה ההנהלה את השיפור בעתיד. חלק מהחידושים הטכנולוגיים שיפותחו בעקבות הפרויקט, יהוו אתגר לא קטן ליתר הבנקים, ששרויים גם הם במירוץ מטורף אחר יצירת כלים פיננסיים חדשים כדי להתחרות אחד בשני.

והערה כמעט מתבקשת: האם הכנסת המיחשוב תגרום לכך שנשלם פחות עמלות? סביר להניח שלא. את התשובה לכך כדאי שייתן גיורא עופר במסיבת העיתונאים השבוע.