אם המודעות והיחס שיש לנושא זכויות יוצרים בישראל, היו דומים במעט לרייטינג שצברה ועדת הכלכלה לקראת הדיון הבוקר (ג') בהצעת חוק זכות יוצרים - יכול להיות שהמצב היה כל כך טוב, שבכלל לא היה צריך חוק. לא פחות מ-80 (!) איש אישרו את השתתפותם בדיון המתמשך בהצעת החוק מטעם הממשלה, לחקיקת חוק יוצרים עדכני וחדש בישראל.

הבוקר ייערך דיון על סעיפים 24 ו-26 בהצעת החוק, שעניינם - התרת העתקות בתנאים מגבילים לתוכנה ולאמצעי מדיה אחרים. לדיון הוזמנו כל העולם ואשתו: נציגי משרדי הממשלה השונים, המועצה לשידורי כבלים ולוויין, כל נציגי גורמי השידור בישראל לרבות רדיו וטלוויזיה, פורום היוצרים, איגוד האינטרנט, חברת מיקרוסופט, חברות הפקה ועוד. ובקיצור: מי שלא מופיע ברשימת המוזמנים, צריך לבדוק את עצמו היטב - האם הוא בביזנס הנכון או במדינה הנכונה.

לכולם יש מה לומר ולכולם יש הערות לחוק. אף אחד לא מבטיח את עתידו של החוק הזה, ומתי הוא ייצא לאוויר העולם, אבל רייטינג תקשורתי יהיה לו, ללא ספק. עד כדי כך, שמזכירות הוועדה נאלצה להגביל את מספר המשתתפים מכל ארגון, ומכל מדיום תקשורת. "דבר כזה עוד לא היה לנו בעשר השנים האחרונות", אמרה ל-DailyMaily מזכירת הוועדה.

לעצם העניין: נושא זכויות היוצרים הפך להיות אקוטי בשנים האחרונות. זאת, ככל שהאינטרנט חדר יותר ויותר לכל תחום בחיינו. תופעת ההורדות של שירים, קבצים, סרטים וכל מידע דיגיטלי - הפכה להיות זמינה כמעט לכל גולש מתחיל. ההורדה היא הגרסה המשודרגת של העתקה, או גניבת זכויות יוצרים, ואתרי המוסיקה השונים היו הזרזים למציאת פתרון הולם להגנה על יוצרים קטנים כגדולים, שזכויותיהם נרמסו לאור היום.

מצד שני, הטכנולוגיה התקדמה בקצב אש, וכיום ברור לכל, שאי אפשר לעצור את התופעה, אולם אפשר לעגן אותה בחוקים. תחום אחר שנפגע, הוא תחום התוכנות, בעיקר תוכנות של מיקרוסופט וכן תוכנות משחקים. בישראל, תופעת ההעתקות חיסלה לחלוטין את תעשיית פיתוח וייצור המשחקים, פגעה קשות בתעשיית המוסיקה, והיא מהווה עילה לתביעות שמוגשות חדשות לבקרים נגד מפירי רשיונות תוכנה – תביעות המוגשות מצד מיקרוסופט, או ארגון ה-BSA העולמי.

הבסיס החוקי לזכויות יוצרים בישראל, הוא החוק שנחקק בשנת 1911. זהו חוק אנגלי, אשר הוחל בארץ ישראל מכוח "דבר המלך" על חוק זכות יוצרים על ארץ ישראל, משנת 1924, וכן "פקודות זכויות היוצרים" המנדטוריות, כפי שתוקנו במהלך שנות המנדט הבריטי.

ביולי שנה שעברה, הגישה הממשלה לכנסת הצעת חוק שנועדה להחליף את החקיקה הקיימת - בחוק חדש ועדכני. בדברי ההקדמה לחוק שהוגשו לכנסת, נאמר בין היתר, כי "מטרת החוק היא להשיג את האיזון הראוי בין האינטרסים השונים, ובין היתר - כדי לענות על כל הדרישות באמנות בינלאומיות, שישראל מחייבת להן - בתחום זכויות היוצרים".

אחת ההרחבות שהחוק מבקש לתת, היא הגדרת הזכות המוסרית שיש בזכויות יוצרים, ולא רק הזכות הכלכלית-מסחרית. "הזכות האמורה, היא זכות אישית של היוצר, הנובעת מהקשר האישי המיוחד שבין היוצר ליצירתו".

הדיון הבוקר בכנסת, המתקיים בוועדת הכלכלה בראשותו של חבר הכנסת משה כחלון, מתייחס לסעיפים 24-26 בחוק, שעניינם העתקת תוכנה וכל מה שמסביב לה, וכן השימוש בעותקים של מדיות דיגיטליות משודרות, בהקלטה ארעית על ידי גורם משדר חוקי. סעיף 26 בחוק מציע לפטור מאחריות גורמי ביניים טכניים, באמצעותם פועלת רשת האינטרנט ורשתות תקשורת, וכן העתקות זמניות, הנעשות לצורך שימוש חוקי אחר ביצירה, ולקבוע כי אלו אינן מפרות זכויות.

בדברי ההסבר לסעיף 24, מצויין כי אחד החידושים בחוק המוצע, מטרתו להתיר, בכפוף לתנאים מגבילים, שימוש בעותק חוקי של תוכנת מחשב, בלא רשות נוספת מבעלי הזכויות. מנסחי הסעיף גם מתכוונים לנסח סעיף קטן לחוק, שיתיר עשיית עותק לגיבוי, מחיר מיוחד לתוכנה המשמשת פיתוח תוכנות חדשות, כדי לאפשר דה-קומפיליזציה (ההדרה מחדש) של תוכנת מחשב.

בין הגורמים הרבים שביקשו להעיר לסעיף זה, היה איגוד האינטרנט, שייוצג בדיון על ידי עו"ד חיים רביה, היועץ המשפטי של האיגוד. ממסמך רקע שהוגש לוועדה, עולה בין היתר, כי איגוד האינטרנט מציע תוספת קטנה לסעיף. התוספת דנה בעסקים, שמהותם הוא מתן שירות בעסקי תוכנה ומחשבים, אם הם מחזיקים בדין - רשיון לאותה תוכנה.

במסמך של האיגוד מוסבר הסעיף, דרך הדוגמה הבאה: מר ישראלי רכש כדין רישיון שימוש בתוכנה, שמותקנת במחשבו. אם הוא זקוק לשירות, שיכול לבוא לידי ביטוי בהתקנה מחדש של התוכנה, או בתיקון תקלה שארעה בתוכנה - עלולה לכאורה להיווצר בעיה של הפרת זכויות יוצרים – כך על פי רוח הצעת החוק. עוד נאמר, כי עותקי תוכנה מגיעים כיום דרך האינטרנט ואין צורך בכלל לרכוש אותם באופן פיסי בחנות.

איגוד האינטרנט מציע שהסעיף הקטן יתיר לחברת מחשבים לספק את השירות ללא צורך ברכישת תוכנה חוקית נוספת עבור אותו מחשב, וזאת מבלי להיתבע על הפרת זכויות. אי הפעלת סעיף זה, אומר עו"ד רביה, עשויה ליצור מצב שמעבדות שירות תצטרכנה להחזיק שני רשיונות, על מנת לתפעל עותק אחד של תוכנה - דבר שהוא איננו הגיוני. רביה מעיר בהמשך המסמך, כי מדובר במציאות, אשר חוזרת על עצמה יומיום. כך, לא מזמן, חברת מחשבים גדולה ביקשה לתבוע מעבדה, שנתפסו בה עותקי תוכנה צרובים ממקור חוקי, למרות שהיה ברור כי הם נועדו לצורך שירות בלבד.

איגוד האינטרנט גם מסתייג מסעיף אחר בחוק - סעיף 63, שקובע כי מכירה או השכרה של עותק מפר יצירה - היא עבירה פלילית. לדברי האיגוד, תוכנות מחשב הן יצירות מוגנות על פי חוק, והסכם הרישוי שהרוכש חותם עליו, הוא על בסיס חוק החוזים האחידים. זאת, משום שפירוש נורמות פלילית במשפט הישראלי, נקבע הלכה למעשה בחוזים אחידים, שהם מתחום המשפט האזרחי עסקי. ועוד - לא פעם, החוזים האחידים מוכתבים על ידי חברה זרה, ומי שעובר עבירה על חוקיה, כפוף לסמכות ולדיני שיפוט זרים.

הדיון היום לא יהיה הדיון האחרון בחוק חשוב זה, אבל ללא ספק הוא יהיה המתוקשר ביותר. ואם הוא יתרום להגברת המודעות בנושא זכויות יוצרים בכלל, ובתוכנה בפרט - הרי שהחוק המוצע כבר השיג מטרה אחת חשובה.