עדיין מוקדם להספיד את ההודים

הנתון המעניין מדו"ח המחקר של גרטנר על שוק מיקור החוץ, הוא העובדה שלמרות שעד כה הודו היתה המדינה המועדפת בכל הקשור למסירת עבודות למיקור חוץ, הרי שבשלוש השנים הבאות נתח השוק שלה יקטן באופן משמעותי יחסית. הסיבה העיקרית היא דווקא הגידול המשמעותי שצפוי לחול בשוק זה - יותר מ-60% בכל שנה.

לכאורה אין זה נתון מפתיע לאור הערכות ופרשנויות שונות שנשמעו בשנה האחרונה לגבי השוק ההודי. הנתונים שאספו החוקרים של גרטנר הופכים את ההשערה הזו לעובדה כמעט מדעית. חלק מהנימוקים מוכרים: עליית השכר בהודו, האכזבה של חלק מהגורמים מרמת ההכשרה של מוסדות ההשכלה גבוהה בהודו ועוד. החלופות הן מדינות במזרח אסיה כגון סין ומלזיה, מדינות בדרום אמריקה כגון מקסיקו ואפילו קנדה הגדולה.

אבל צריך לקרוא ולפרש את הנתונים האלו בזהירות רבה, שהרי הם מתייחסים לשוק האמריקני, שגם הוא עובר תהליכים שונים ושינויים. מדינות ה-Near Shore שקרובות אלינו, למשל, אינן מהוות חלופה להודו. המדובר במדינות ששם הסיבה העיקרית להעברת עבודה אליהן, היא השפה, התרבות וקהל היעד. חברה שרוצה לתת שירותים בגרמניה לא תוכל לקבל מענה לצרכיה בבנגלור או בכל מקום אחר בהודו.

צריך גם לשים לב, כי הדו"ח אינן מפלח את סוגי השירותים הניתנים במיקור חוץ, אלא מסתכל עליהם מזווית ראייה כוללנית. כאן עומדת הודו בתחרות קשה מול אותן מדינות שהוזכרו בדו"ח ועוד רבות אחרות. סין היא סיפור בפני עצמו, אבל היא עדיין בעייתית בגלל אופי המשטר בה, התרבות השלטונית ורמת הפתיחות של המוסדות השונים לגבי המשמעויות של כניסת זרים.

בכל מה שקשור ל-IT, הודו תמשיך להיות יעד אטרקטיבי וגם לחברות ישראליות. מה גם שאסור לשכוח שנתח השוק של ה-IT בסך כל מיקור החוץ שקיים בהודו הוא קטן יחסית במספרים, אבל משמעותי מאוד לענף. אפשר להוסיף לזה את הנאמר במחקר עצמו - שההודים עצמם מבינים כי עליהם לעלות שלב ברמת האטרקטיביות כמדינת מיקור חוץ. הם בעצמם פותחים סניפים במקומות שונים.

כמו כן, אסור לשכוח שכל תעשיית מיקור החוץ בהודו, עם כל המיליארדים שהיא מגלגלת, עדיין לא מסוגלת להוות מענה משמעותי למצב הכלכלי-חברתי שם: עוני, רעב, דלות, חוסר תיעוש בהרבה מאוד ענפים ועוד - כל אלו מותירים בידי השלטונות הרבה מאוד עבודה, ובעיקר יעודד את הממשלה להמשיך להיות יותר אטרקטיבית מבחינת עלות כוח אדם והקצאת תשתיות.

הודו עדיין לא אמרה את המילה האחרונה בכל מה שהיא מסוגלת להציע לעולם המערבי, ואם תשאלו את שרי הפיתוח והתעשייה שלה, הם לא יסתירו כי מה שקורץ להם זה לא המיקור חוץ ב-IT אלא להפוך את המדינה ליעד מועדף להשקעות זרות של קרנות הון סיכון ומשקיעים שיניעו את גלגלי הסטארט-אפים.

השאלה המתבקשת היא, כמו תמיד, איך זה משפיע עלינו. מצד אחד ברור שמדינת ישראל בהיותה חלק מהכפר הגלובלי העולמי, תושפע מהמגמות שגרטנר מציגה. גם בישראל שוק מיקור החוץ של שירותי מיחשוב, שהוא השוק העיקרי, גדל בשנה שעברה והגיע לכ-1.5 מיליארד דולרים, גידול של 16%. אולם בשיחות סגורות, יגידו לכם מנהלים בכירים של חברות אינטגרציה ומיקור חוץ הפועלים בישראל, כי מורגשת האטה והתמתנות במוטיבציה של ארגונים להוציא שירותי מיחשוב למיקור חוץ. עובדה זו לא מלמדת על מיתון, אלא על שלב של בגרות מסוימת אליו הגיע השוק הישראלי. פרויקטי מיקור חוץ גדולים עלו לאוויר בשנתיים האחרונות, ובחלק מהם כפי שהסטטיסטיקה מצביעה, נתגלו בעיות והם לא הגיעו לקו הסיום כפי שהיה צפוי, מסיבות אובייקטיביות ולא רשלנות של צד זה או אחר (ראו מקרה הבנק הבינלאומי ו-EDS או נס וחברת הלוויין יס).

בחלק מהמקרים האחרים, ההנהלות טרם ראו את ה-ROI מהוצאת הפרויקטים למיקור חוץ. גם כאן זה לא המקום להיכנס לפאניקה. המומחים בשוק אומרים בשיחות שלא לציטוט, כי אופי שירותי מיקור החוץ ישתנה. לא עוד הוצאת סתם שירותים, אלא העמקת השותפות העסקית בין הלקוח לספק השירותים. הולך ונבנה מודל של שותפות עסקית בין הגורם שמבין שלא כדאי לו לפתח בבית לבין האינטגרטור שיש לו ידע, כלים אבל לא בהכרח מכיר את המגזר שבו הוא רוצה לפעול, ואחת הדוגמאות היפות שהיו השנה, היא עסקת המיקור חוץ שנרקמה בין עיריית תל אביב ונס, כאשר לצידה שורה ארוכה של קבלני מישנה ומומחים.

היקף הפעילות בשוק מיקור החוץ בכל העולם יגדל - לא באופן שווה בכל התחומים וגם לא באופן שווה בכל המדינות. לגבי ישראל, הודו עדיין תהווה אתגר עבור חברות ישראליות שמתמודדות בעולם הגלובלי, והודו תמשיך להיות איום על השוק הישראלי - לא בגלל הפעילות של אותן חברות אלא בהעדר מדיניות מכוונת והשקעה בהעלאת רמת החינוך הטכנולוגי - שמספרם ההולך וקטן של בוגריו גורם לצמצום דרסטי של מספר הלומדים בפקולטות למחשבים. עובדה זו מגבירה את הביקוש לעובדים ומעלה את השכר עוד יותר בשוק הישראלי, פקטור מאוד חשוב שבוודאי לא מקרב אלינו את המשקיעים שעדיין יעדיפו את הודו וכל מה שהיא מסמלת