אחד הנושאים החמים יותר היום, שיילך ויצבור תאוצה בשנה הבאה, הוא ללא ספק נושא שילוב המיחשוב בתחום הבריאות, ובעיקר בבתי החולים. אתמול (ב') פרסמנו ידיעה בלעדית של פלי הנמר, המבוססת על תחזית קודרת של יבמ העולמית, המבוססת מחקר מעמיק שביצעה החברה: אין למערכות הבריאות הלאומיות בעולם סיכוי לשרוד ללא מהפכה בתחום מערכות המידע בכלל והמיחשוב הרפואי בפרט.

בין המסקנות המרתקות של סקר זה: על המטופלים לקחת אחריות על המידע הרפואי שלהם ועל קופות החולים להפוך לספקי ערך מוסף. עוד קורא המחקר, לעבוד בשיתוף פעולה עם כל גורמי הרפואה כדי להאיץ את קצב החדרת המיחשוב לבתי החולים, כמעט בכל תחום ובמיוחד בתחום הטיפול הפרטני בחולים.

כידוע, בתי החולים בכל העולם סובלים מקשיים תקציביים, במיוחד אלו הממומנים מכספי ציבור. עליית תוחלת החיים והמודעות הרבה יותר לטיפול במניעת מחלות קשות, גורם לכך שהמוסדות הרפואיים נאלצים לטפל ביותר ויותר מטופלים, לקוחות או חולים, מבלי שהתשתית הבסיסית שלהם גדלה, וכמובן גם התקציבים. מערכות המיחשוב והמידע מהוות את אחד הפתרונות לייעול העבודה בבתי החולים, לצד הכנסת טכנולוגיות אלחוט חדשות כגון שבבי RFID. בבתי החולים הולכים לאיבוד מאות מיליוני שקלים בשנה, כתוצאה משימוש לא יעיל ולא נכון במיכשור רפואי, בציוד מתכלה ובתרופות. רישום ממוחשב נכון של תרופות, למשל, יכול לחסוך הרבה מאוד כסף - ולא רק.

בארצות הברית מתים בכל שנה כ-100 אלף בני אדם כתוצאה מטעויות רפואיות וטעויות שנובעות מדרכי תקשורת לא מוגדרות ולא ברורות בין כל העוסקים בטיפול בחולה. כולנו מכירים את טפסי המחלה שהרופאים שלנו ממלאים, שכתובים בשפה בלתי קריאה, שספק רב אם מישהו אחר יכול להבין.

הקריטיות של כניסת המיחשוב ומערכות המידע רלוונטית גם לישראל. אבל, כמו בדברים אחרים שקשורים ליישום בפועל של היי-טק, ישראל מתקדמת הרבה יותר ממדינות מערביות אחרות בכל הקשור לשילוב מערכות מידע ברפואה. בכנס מיחשוב רפואי שערכנו בפברואר אשתקד, הכריז פיליפ ליבמן, סמנכ"ל שיווק בגרטנר המזרח התיכון, כי גרטנר העולמית עורכת מחקר מקיף של אנליסטים על הנעשה בשוק ה-IT בישראל בתחום הבריאות. למי שמכיר את הגופים הענקיים האלו, ויודע עד כמה קשה להעביר שם החלטות, אין ספק שעצם העובדה שהם עושים כאן מחקר היא מחמאה בפני עצמה.

אבל לא רק. מסתבר שפרויקטים מסויימים שמתבצעים מזה מספר שנים בישראל, נחשבים למתקדמים ביותר בקנה מידה עולמי. בין הפרויקטים היותר מוכרים בתחום הרפואה, ניתן להזכיר את פרויקט נמ"ר, שהתבצע בבתי החולים הממשלתיים והציבוריים ואת פרויקט מיחשוב תשתיתי, ששידרג את כל מערכות ה-Back Office בבתי החולים, והוגדר כהצלחה לא רעה. פרויקט אחר, שנמצא עדיין בשלביו הראשונים ויש האומרים דורך במקום, הוא פרויקט הרשומה הרפואית הלאומית. תכליתו: איחוד כל המידע הרפואי שקיים על כל מבוטח – אזרח מדינת ישראל - לרשומה אחת דיגיטלית, שתאפשר לדעת עליו כל מה שנחוץ בכל רגע נתון (בדרך הכלל - הרגע שבו הוא יזדקק לעזרה). את הפרויקט מוביל משרד הבריאות בסיוע מאסיבי ביותר של פרויקט המרכבה הממשלתי וממשל זמין. לפרויקט יש פוטנציאל די גדול לייעול המערכות הרפואיות, אבל הוא מעורר חששות בקרב גורמים רפואיים ומשפטיים לגבי היכולת להגן על המידע הרפואי, שהוא ערך עליון לכל מי שעוסק בתחום.

הנושא הזה, אגב, שנוי במחלוקת גם בארצות הברית, שם חופש המידע של הפרט קדוש ביותר, וכל נסיון לחשוף אותו בצורה כלשהי מעורר ויכוחים רבים. אם נחזור לישראל ולמחקר של גרטנר, כפי שפרסמנו כאן לפני שנה, ניזכר שגרטנר ממליצה על פתרון מבוסס פורטל, שבו ירוכזו כל הנתונים ואלה יהיו זמינים למי שצריך. הפתרון של משרד הבריאות והממשלה, לעומת זאת, הוא הקמת מעין מסד נתונים מרכזי, שלא יאפשר לאגור מידע שלא שייך למהות הטיפול בחולה באותו רגע, אבל יאפשר לרופא לקבל את תמונצ המצב האמיתית. גרטנר מציינת, עם זאת, כי פרויקט הרשומה הרפואית בישראל נחשב לפרויקט חלוצי, שחשוב מאוד לאזרחי מדינת ישראל.

במערכות בריאות אחרות, כגון שירותי בריאות כללית, קיימת מערכות דומות, ותיקות יותר שעוסקות בייעול ואיחוד המידע הרפואי, בסניפים, במחוזות וברמת התכנון של מטה הקופה והנהלתה. אחד הפרויקטים היותר גדולים של הכללית הוא פרויקט אופק, שמשלב גם את רעיון מסד הנתונים וגם את הפורטל. ההערכה היא שבסופו של תהליך, אחרי שהגורמים השונים יתגברו על המחלוקות המקצועיות והאישיות, יהיה איחוד בין שני הפרויקטים, כלומר שפרויקט אופק יהיה תשתית כניסה לרשומה רפואית לאומית, ולו רק בגלל העובדה ששירותי בריאות כללית על מוסדותיה ובתי החולים שלה, משרתים כ-60% מהאוכלוסיה. איציק כהן, סגן בכיר לחשב הכללי, הגדיר את פרויקט רשומה רפואית לאומית כ"רשומה לאומית מתפוגגת", שבעצם מבטיח את רעיון השמירה על החיסיון.

מלבד שני פרויקטים אלו קיימים פרויקטים דומים בקופות החולים מכבי ולאומית. זאת, בנוסף להכנסת טכנולוגיות חדישות לחדרי המיון, חדרי הטיפולים בבתי החולים ולסניפים השונים. אבל ללא ספק מה שיתן את הדחיפה הגדולה למיחשוב המידע הרפואי הוא פרויקט רשומה רפואית של משרד הבריאות. הדרך ליישום מלא עדיין ארוכה, ואולי דווקא העובדה שהפתרון הזה לא נוסה מעולם בשום מקום, מהווה חסם או מעצור למקבלי החלטות שחוששים להתקדם בקצב מהיר יותר. הפרויקט עצמו מהווה מקור ללא מעט יישומים של בתי תוכנה וסטארט-אפים, שמציעים פתרונות שונים לממשלה על בסיס מוצרים קיימים. ביל גייטס, שביקר בישראל לפני שנה, התלהב מאוד מהרעיון של רשומה רפואית ובעת ביקורו הורה מיד לאנשיו לבדוק כיצד מיקרוסופט יכולה עוד לסייע לפרויקט זה מעבר לנוכוחותה כעת.

בעוד שבעולם מתחבטים כיצד להפעיל ולשלב את מערכות המידע בתחום הבריאות, בין היתר כדי לחסוך בהוצאות ולייעל את העבודה, בישראל הולכים כמה צעדים קדימה, והתקווה היא שהממשלה, שמנהלת את הפרויקט, לא תפגע בו על ידי קיצוצים מתמשכים בתקציבים.