המבקר: בעיות בקבלת החלטות ביטחוניות
מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מפרסם היום דוח ביקורת חריף על יחסי העבודה בין הממשלה למועצה לביטחון לאומי, אשר מעלה סימני שאלה קשים באשר לדרך בה מתקבלות ההחלטות המכריעות במדינת ישראל. הביקורת נערכה בין החודשים אוגוסט 2005 ועד לאפריל השנה, ובמהלכה עלתה תמונת מצב עגומה של דרכי קבלת החלטות מדיניות וביטחוניות על ידי ראשי הממשלה ושריה בשש השנים האחרונות, מצב שנמשך גם בזמן המלחמה בלבנון. את ההחלטה לפרסם את הדוח דווקא בעיתוי הנוכחי מסביר המבקר בנימוק כי אלה ימים "שבהם עולה נושא תהליכי קבלת ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי כסוגיה אקטואלית רבת חשיבות".
המבקר מציין בדוח כי קיים פער מהותי ועמוק בין ייעודה של המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), שהוקמה בהחלטת ממשלה בשנת 1999, לבין המציאות בשטח. הסיבה לכך היא שבהחלטת הממשלה לא הוגדרו בצורה בהירה תפקידיה, סמכויותיה ותחומי אחריותה: "המל"ל אינה מהווה בפועל את המטה של ראש הממשלה או של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי", כותב המבקר ומוסיף כי סוגיה זו הוצגה מספר פעמים בפני ראשי הממשלות במהלך השנים האחרונות, אולם הנושא טרם קודם. עוד הוא מציין כי על הממשלה ועל העומד בראשה מוטלת החובה להבטיח את קיומה של עבודת מטה מתאימה בטרם קבלת החלטות בנושאים אלה.
בכל הנוגע לביצוע עבודת מטה – המטרה העיקרית לשמה הוקמה המל"ל - מציג הדו"ח תמונת מצב עגומה לפיה הגורם הדומיננטי בהכנת עבודת מטה הם גופי מערכת הביטחון. פעמים רבות המל"ל אפילו לא שותפה, באופן יזום ומכוון, בהכנת עבודת מטה כבסיס לקבלת החלטות בנושאי הביטחון הלאומי ברמות החשובות ביותר.
חלק ניכר מהנושאים המשמעותיים העומדים על סדר היום הביטחוני-מדיני אינם מצויים בטיפול המל"ל, אשר מתקשה להשפיע ולעיתים אף מנוטרלת בפועל מנגיעה בנושאים אלה, שבדרך כלל 'מובלים' על ידי אחד מגורמי המטה האחרים במערכת הביטחון. דבר זה, מציין המבקר, עלול להביא למצב של קבלת החלטות פגומה.
המזכיר הצבאי - רב השפעה עם סמכויות לא מוגדרות
המציאות בשטח אף מוכיחה מחסור בעבודת מטה אובייקטיבית עבור הממשלה, עבודה אשר באמצעותה יוצג מגוון של דעות ועמדות שבחלקן אף עלולות להיות מנוגדות לעמדות הגוף אשר יוזם את אותן הפעולות. אי שיתוף המל"ל בא, למשל, לידי ביטוי בעת היציאה מלבנון, בניהול המשבר עם ארה"ב בגין מכירת מערכות נשק לסין, בהחלטה על תוכנית ההתנתקות ובעת הדיונים על תקציב הביטחון – כך קובע הדוח.
המבקר מציין גם את תפקידו של המזכיר הצבאי של ראש הממשלה שחולש, לכאורה, באופן משמעותי ביותר על סדר היום המדיני-ביטחוני של ראשי הממשלה ואשר בידו מרוכז כוח רב השפעה על הקביעה אלו נושאים יועלו לדיון ובאיזה עיתוי. המבקר מצא
כי עד היום טרם הוגדרו תפקידיו, סמכויותיו, תחומי אחריותו ויחסי הגומלין בינו לבין הגורמים האחרים, וכי בפועל חלק מהתפקידים שהוא ממלא הם התפקידים שהטילה בזמנו הממשלה על המל"ל. סתירה זו פוגמת באופן מהותי בעבודת המל"ל. בנוסף, העובדה כי בהגדרתו הוא פועל מטעם הרמטכ"ל אך בפועל הוא כפוף לראש הממשלה, עלולה ליצור מצב של אי בהירות ביחס לשייכותו.
נקודה נוספת אותה מעלה המבקר בדוח היא מיקום משרדי המל"ל – ברמת השרון, הרחק ממשרד ראש הממשלה בירושלים. הניסיון מלמד כי בדרג העליון של קבלת ההחלטות, מידת ההשפעה והעוצמה של יועצים עומדת ביחס ישיר לסמיכות הפיזית שלהם למקבלי ההחלטות.
התיקון - באחריות ראש הממשלה
עוד מציין לינדנשטרואס, בדוח שמתפרסם היום, כי חלק ניכר מהדיונים הביטחוניים-מדיניים בהם נקבעת בדרך כלל המדיניות ואשר נערכים על-ידי רה"מ ובהשתתפות מספר מצומצם של יועצים וקרובים, מתקיימים ללא עבודת מטה מקדימה של המל"ל, ללא השתתפות נציגיה ולרוב מבלי שראש המל"ל הוזמן להשתתף. יותר מכך, אף לא מובאת בדיונים אלה עמדתה של המל"ל. לכן, קובע הדוח, לא יוכלו יועצים אלה לבצע הכנת עבודת מטה מעמיקה עבור הממשלה.
בנוסף, ראש המל"ל אינו מוזמן לפורום ועדת ראשי השירותים החשאיים והמל"ל אינה שותפה לתהליכי קבלת ההחלטות בדרג הקברניטים בנושאים הרגישים. מצב זה יוצר מציאות בה תמונת המידע הקיימת במל"ל בתחומים הביטחוניים-אסטרטגיים היא חלקית בלבד, ויכולתה המערכתית מוגבלת. כך נגרמת נכות מובנית ופגיעה ביכולתה של המל"ל למלא את ייעודה ולהוות גורם בעל משקל מרכזי.
ראש המל"ל אמור לכהן גם כיועץ לביטחון לאומי, אך בפועל - לא הוגדרו סמכויותיו ותחומי אחריותו בתפקיד זה והוא נעדר מחלק מהדיונים - כך לא נוצר תוכן ממשי לתפקיד היועץ לביטחון לאומי. עוד עולה מהדוח כי מאז הקמתה, התאפיינה המל"ל בחוסר יציבות כאשר בממוצע כיהן כל אחד מראשיה כשנה וחצי בלבד, נתון המשפיע על יכולת ההתמקצעות, על מהות התפקיד ודימויו, ומקשה על מיצוי תהליכים ארוכי טווח.
בנוסף, תפקידים אחרים שהוטלו על המל"ל בהחלטת הממשלה אינם מבוצעים על ידה ונמצאו מספר ליקויים בתחומי המנהל. למשל, בסוגית כוח האדם עלה כי למרות שחלפו למעלה משש שנים מאז הוקמה, טרם הוקצה למל"ל תקן כוח אדם מסודר ולא נקבע תהליך שיטתי לאיתור ולגיוס עובדים.
לסיכום מציין המבקר כי תיקונם של מרבית הליקויים, אותם הוא מכנה "מעוררי דאגה בדבר איכותם של תהליכי קבלת ההחלטות", הם באחריות ראש הממשלה.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל"ספרד לא ביטלה הזמנות מרפאל" - המנכ"ל חושף: צבר ההזמנות יחצה את ה-75 מיליארד ודוחף להנפקה
ה"בטן" בצבר? - "רפאל חברה שקלית וזה קשור לתנודות במטבע, בפועל הצבר יעבור את ה-75 מיליארד שקל בסוף שנה"; מרגישים "חצי חרם"? - "ההזמנות והמכירות בקצב גבוה אבל, כנראה שאפשר היה יותרצה" - מנכ"ל רפאל יואב תורג'מן מדבר על הכל ומדבר על הנפקה
רפאל סיכמה את הרבעון השני ואת המחצית הראשונה של השנה עם צמיחה בהכנסות וברווח. היקף המכירות ברבעון עמד על 4.74 מיליארד שקל עלייה של כ־20% לעומת התקופה המקבילה והרווח הנקי זינק ל-340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל. בהשוואה לרבעון הראשון
זו צמיחה מתונה יותר של כ־2%, אבל אם מסתכלים חצי שנתית המספרים מרשימים: מכירות של 9.36 מיליארד שקל, עלייה של כמעט 20% לעומת מחצית השנה הקודמת, ורווח נקי של 612 מיליון שקל קפיצה של 68%.
במקביל, נתוני הצבר מעוררים שאלות. ברבעון הראשון נרשם שיא של
67 מיליארד שקל, אבל בסוף הרבעון השני הצבר ירד ל־65.7 מיליארד שקל. עם זאת, בהשוואה לשנה שעברה זו עדיין עלייה משמעותית שאז הצבר עמד על 59 מיליארד שקל. בתוך כך נחתמה עסקה גדולה בגרמניה לאספקת פודי Litening 5 בהיקף מוערך של 350 מיליון אירו, מה שמראה את ההתרחבות
של הפעילות.
על רקע התוצאות הללו, ישבנו לשיחה עם מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן, שהסביר מה עומד מאחורי התנודות בצבר, על תחושת ה"חצי חרם" בעולם, על שימור ההון האנושי וגם על האפשרות שהמדינה תאפשר לחברה ללכת במסלול
של הנפקה.
האמת שזה אולי היה די ברור וצפוי, אבל הייתה קצת, נקרא לזה, ״בטן״ בצבר. מה קרה שם?
"שאלה טובה. שתי דברים אני יכול להגיד על זה. תקופה קצרה מאוד אחרי שסגרנו את הספרים קיבלנו עוד הזמנות בהיקף של כ־5 מיליארד שקלים, כך שהבטן בצבר היא קטנה, קטנה והפכה להיות שלילית זאת אומרת חיובית במובן שלי.
- הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, מכיוון שאנחנו חברה שקלית, בניגוד לתעשייה האווירית ואלביט כשלהם יש הזמנה של מיליארד דולר, אז אם הדולר עולה או יורד, זה נשאר מיליארד דולר. אצלנו, אם יש לי הזמנה של מיליארד דולר והדולר יורד ב־7%, אני מקטין את הצבר ב־7%, ב־70 מיליון. לכן הירידה בשער הדולר השפיעה עלינו. אם הייתי כותב את הדוחות בדולר, זה היה נשאר הסכום במדויק, אבל אני כותב בשקלים ולכן הערך משתנה בהתאם לשער החדש. עכשיו כשהדולר עולה חזרה, זה גם יחזור למעלה. בכל מקרה, זו תנודה מקומית, ותזמון של הגעת הזמנות. כמו כן זמן קצר אחרי שסגרנו את הרבעון הגיעו הזמנות גדולות, ואני צופה שבשנה הזו נעלה אל מעבר להיקף ההזמנות של השנה שעברה - זו הולכת להיות שנת שיא".
מה זה אומר על הצבר? יגיע ל־75 מיליארד?
"הוא יעבור את ה־75 מיליארד".
מה ״הלהיטים״ בצבר נכון להיום?
הצבר של רפאל ירד, אבל צפוי לעלות בהמשך - "נגיע לצבר של 75 מיליארד שקל"
ההכנסות הסתכמו ב-4.7 מיליארד שקל, לעומת כ-4.6 מיליארד שקל ברבעון הראשון - קצב הצמיחה מאט, אבל החברה קיבלה הזמנות גדולות אחרי הרבעון
רפאל רפאל מערכות לחימה מדווחת על מכירות בהיקף של 4,735 מיליון שקלים, עליה של כ-20.4% מהתקופה המקבילה אשתקד, הרווח הנקי ברבעון עומד על סך של 340 מיליון שקל, לעומת 132 מיליון שקל ברבעון המקביל ב- 2024. בהשוואה לרבעון קודם מדובר על צמיחה נמוכה יחסית - מ-4.62 מיליארד שקל - כלומר כ-2%. בולט יותר הצבר שהגיע בסוף הרבעון הראשון ל-67 מיליארד שקל וירד ל-65.7 מיליארד שקל.
היקף המכירות במחצית הראשונה עמדו על 9,358 מיליון שקל, עלייה של 19.5% לעומת מחצית מקבילה. ההזמנות במחצית הגיעו לסך של 11,359 מיליון שקל, לעומת 14,259 מיליון שקל במחצית המקבילה. הרווח הנקי במחצית הראשונה עומד על 612 מיליון עלייה של כ-68% מהרווח במחצית הראשונה של השנה. הנהלת רפאל מדגישה את העלייה בצבר ביחס לשה קודמת, אז הוא עמד על 59 מיליארד שקל, אך כאמור ביחס לרבעון קודם יש ירידה.
יו"ר רפאל, ד"ר יובל שטייניץ: ״רפאל מסכמת את המחצית הראשונה של 2025 עם תוצאות כספיות מרשימות, עלייה של עשרות אחוזים במכירות וביקוש שיא למערכותיה בארץ ובעולם. מלחמת "חרבות ברזל" בכלל ומבצע "עם כלביא" בפרט, המחישו את תרומתה של רפאל לביטחון הלאומי ואת עליונותה הטכנולוגית בשדה הקרב. ההישגים המבצעיים הם פרי עמלם של עובדי ועובדות רפאל, הפועלים בנחישות ובמסירות יומיומית כדי לשרת את מדינת ישראל מתוך כוונה להוות נדבך משמעותי בביטחונה, להיות תמיד בקדמת הטכנולוגיה ולהפוך את הבלתי אפשרי לאפשרי. בשמי ובשם הדירקטוריון אני מברך על כך שהעשייה הביטחונית והמבצעית באה לידי ביטוי גם בצמיחה עסקית וכלכלית חסרת תקדים".
מנכ"ל רפאל, יואב תורג'מן: "בסיכום החציון הראשון של השנה, רפאל מציגה המשך של מגמת הצמיחה המהירה של החברה. רפאל עמדה באופן מלא ביעדיה העסקיים בחציון זה. מערכות רפאל במבצע "עם כלביא" בהגנה, בהשגת העליונות האווירית והמודיעינית ובהתקפה פעלו בהצלחה יוצאת דופן והביאו לידי ביטוי את תרומתה המכרעת של רפאל לעליונות הטכנולוגית של מדינת ישראל. רפאל הגבירה את השקעתה בפיתוח טכנולוגיות ומוצרים מתקדמים, תוך השקעה רבה בתשתיות המדעיות ופיתוח יכולות פורצות דרך כגון מערכת הלייזר רב-העוצמה "מגן אור". רפאל ממשיכה במגמת ההתרחבות והיא קלטה מאז תחילת השנה מאות עובדים חדשים בכל רחבי מדינת ישראל. אני מבקש להודות ולהביע הערכה עמוקה לעובדות ועובדי רפאל, מקצוענותם התגייסותם ומסירותם אפשרו לרפאל לספק למערכת הבטחון יתרון איכותי. קבוצת רפאל הכוללת עשרות חברות בארץ ובעולם, תמשיך להוביל ולהביא יתרון מבצעי וטכנולוגי מכריע לשותפנו בארץ ובעולם".
- רפאל מוכרת לגרמניה מערכות למטוסי קרב ב-350 מיליון אירו
- רפאל ו"לולב ספייס" ישתפו פעולה בפיתוח מערכת ליירוט רחפנים וכטב"מים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הזמנה גדולה מגרמניה
אתמול דיווחה החברה כי הפרלמנט הגרמני אישר את רכישת 90 פודי תצפית והכוונה מדגם Litening 5 מתוצרת רפאל עבור מטוסי ה-Eurofighter Typhoon. מהלך זה ממחיש את השותפות ארוכת השנים בין רפאל וגרמניה ואת האמון במערכות רפאל, במקביל למגמה גלובלית לאימוץ סנסורים רב‑גליים ויכולות תקיפה מדויקות מטווח מבטחים במרחבי אוויר מאוימים.
