המבקר: בעיות בקבלת החלטות ביטחוניות
מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, מפרסם היום דוח ביקורת חריף על יחסי העבודה בין הממשלה למועצה לביטחון לאומי, אשר מעלה סימני שאלה קשים באשר לדרך בה מתקבלות ההחלטות המכריעות במדינת ישראל. הביקורת נערכה בין החודשים אוגוסט 2005 ועד לאפריל השנה, ובמהלכה עלתה תמונת מצב עגומה של דרכי קבלת החלטות מדיניות וביטחוניות על ידי ראשי הממשלה ושריה בשש השנים האחרונות, מצב שנמשך גם בזמן המלחמה בלבנון. את ההחלטה לפרסם את הדוח דווקא בעיתוי הנוכחי מסביר המבקר בנימוק כי אלה ימים "שבהם עולה נושא תהליכי קבלת ההחלטות בתחום הביטחון הלאומי כסוגיה אקטואלית רבת חשיבות".
המבקר מציין בדוח כי קיים פער מהותי ועמוק בין ייעודה של המועצה לביטחון לאומי (מל"ל), שהוקמה בהחלטת ממשלה בשנת 1999, לבין המציאות בשטח. הסיבה לכך היא שבהחלטת הממשלה לא הוגדרו בצורה בהירה תפקידיה, סמכויותיה ותחומי אחריותה: "המל"ל אינה מהווה בפועל את המטה של ראש הממשלה או של ועדת השרים לענייני ביטחון לאומי", כותב המבקר ומוסיף כי סוגיה זו הוצגה מספר פעמים בפני ראשי הממשלות במהלך השנים האחרונות, אולם הנושא טרם קודם. עוד הוא מציין כי על הממשלה ועל העומד בראשה מוטלת החובה להבטיח את קיומה של עבודת מטה מתאימה בטרם קבלת החלטות בנושאים אלה.
בכל הנוגע לביצוע עבודת מטה – המטרה העיקרית לשמה הוקמה המל"ל - מציג הדו"ח תמונת מצב עגומה לפיה הגורם הדומיננטי בהכנת עבודת מטה הם גופי מערכת הביטחון. פעמים רבות המל"ל אפילו לא שותפה, באופן יזום ומכוון, בהכנת עבודת מטה כבסיס לקבלת החלטות בנושאי הביטחון הלאומי ברמות החשובות ביותר.
חלק ניכר מהנושאים המשמעותיים העומדים על סדר היום הביטחוני-מדיני אינם מצויים בטיפול המל"ל, אשר מתקשה להשפיע ולעיתים אף מנוטרלת בפועל מנגיעה בנושאים אלה, שבדרך כלל 'מובלים' על ידי אחד מגורמי המטה האחרים במערכת הביטחון. דבר זה, מציין המבקר, עלול להביא למצב של קבלת החלטות פגומה.
המזכיר הצבאי - רב השפעה עם סמכויות לא מוגדרות
המציאות בשטח אף מוכיחה מחסור בעבודת מטה אובייקטיבית עבור הממשלה, עבודה אשר באמצעותה יוצג מגוון של דעות ועמדות שבחלקן אף עלולות להיות מנוגדות לעמדות הגוף אשר יוזם את אותן הפעולות. אי שיתוף המל"ל בא, למשל, לידי ביטוי בעת היציאה מלבנון, בניהול המשבר עם ארה"ב בגין מכירת מערכות נשק לסין, בהחלטה על תוכנית ההתנתקות ובעת הדיונים על תקציב הביטחון – כך קובע הדוח.
המבקר מציין גם את תפקידו של המזכיר הצבאי של ראש הממשלה שחולש, לכאורה, באופן משמעותי ביותר על סדר היום המדיני-ביטחוני של ראשי הממשלה ואשר בידו מרוכז כוח רב השפעה על הקביעה אלו נושאים יועלו לדיון ובאיזה עיתוי. המבקר מצא כי עד היום טרם הוגדרו תפקידיו, סמכויותיו, תחומי אחריותו ויחסי הגומלין בינו לבין הגורמים האחרים, וכי בפועל חלק מהתפקידים שהוא ממלא הם התפקידים שהטילה בזמנו הממשלה על המל"ל. סתירה זו פוגמת באופן מהותי בעבודת המל"ל. בנוסף, העובדה כי בהגדרתו הוא פועל מטעם הרמטכ"ל אך בפועל הוא כפוף לראש הממשלה, עלולה ליצור מצב של אי בהירות ביחס לשייכותו.
נקודה נוספת אותה מעלה המבקר בדוח היא מיקום משרדי המל"ל – ברמת השרון, הרחק ממשרד ראש הממשלה בירושלים. הניסיון מלמד כי בדרג העליון של קבלת ההחלטות, מידת ההשפעה והעוצמה של יועצים עומדת ביחס ישיר לסמיכות הפיזית שלהם למקבלי ההחלטות. התיקון - באחריות ראש הממשלה
עוד מציין לינדנשטרואס, בדוח שמתפרסם היום, כי חלק ניכר מהדיונים הביטחוניים-מדיניים בהם נקבעת בדרך כלל המדיניות ואשר נערכים על-ידי רה"מ ובהשתתפות מספר מצומצם של יועצים וקרובים, מתקיימים ללא עבודת מטה מקדימה של המל"ל, ללא השתתפות נציגיה ולרוב מבלי שראש המל"ל הוזמן להשתתף. יותר מכך, אף לא מובאת בדיונים אלה עמדתה של המל"ל. לכן, קובע הדוח, לא יוכלו יועצים אלה לבצע הכנת עבודת מטה מעמיקה עבור הממשלה.
בנוסף, ראש המל"ל אינו מוזמן לפורום ועדת ראשי השירותים החשאיים והמל"ל אינה שותפה לתהליכי קבלת ההחלטות בדרג הקברניטים בנושאים הרגישים. מצב זה יוצר מציאות בה תמונת המידע הקיימת במל"ל בתחומים הביטחוניים-אסטרטגיים היא חלקית בלבד, ויכולתה המערכתית מוגבלת. כך נגרמת נכות מובנית ופגיעה ביכולתה של המל"ל למלא את ייעודה ולהוות גורם בעל משקל מרכזי.
ראש המל"ל אמור לכהן גם כיועץ לביטחון לאומי, אך בפועל - לא הוגדרו סמכויותיו ותחומי אחריותו בתפקיד זה והוא נעדר מחלק מהדיונים - כך לא נוצר תוכן ממשי לתפקיד היועץ לביטחון לאומי. עוד עולה מהדוח כי מאז הקמתה, התאפיינה המל"ל בחוסר יציבות כאשר בממוצע כיהן כל אחד מראשיה כשנה וחצי בלבד, נתון המשפיע על יכולת ההתמקצעות, על מהות התפקיד ודימויו, ומקשה על מיצוי תהליכים ארוכי טווח.
בנוסף, תפקידים אחרים שהוטלו על המל"ל בהחלטת הממשלה אינם מבוצעים על ידה ונמצאו מספר ליקויים בתחומי המנהל. למשל, בסוגית כוח האדם עלה כי למרות שחלפו למעלה משש שנים מאז הוקמה, טרם הוקצה למל"ל תקן כוח אדם מסודר ולא נקבע תהליך שיטתי לאיתור ולגיוס עובדים.
לסיכום מציין המבקר כי תיקונם של מרבית הליקויים, אותם הוא מכנה "מעוררי דאגה בדבר איכותם של תהליכי קבלת ההחלטות", הם באחריות ראש הממשלה.
