הדולר בעולם: חלש אך מסרב לוותר
השוורים הדולריים מוצאים את עצמם עם ידם על התחתונה לאחרונה. נתוני הכלכלה האמריקנית אכן מצביעים על התקררות אחרי שנות הגיאות האחרונות. מאז הסקירה האחרונה השוק ממשיך לקבל חיזוקים לטענה זו בדמות מדדי המחירים בארה"ב הן ליצרן והן לצרכן, שאכזבו והורידו בצורה משמעותית את הסיכויים להעלאת הריבית הדולרית בפגישת הפד הבאה ב-20.9.
סדרת הנתונים המאכזבים כוללת, בין היתר, את מדד האינדיקטורים המובילים, שחוזה את הפעילות הכלכלית בעתיד. המדד ירד ב-0.1% אפילו יחסית למדד האפסי שנצפה. נזכיר, כי ביום שישי התפרסם סקר ביטחון הצרכן של אוניברסיטת מישיגן (הערכה ראשונית) והפתיע לרעה לקריאה של 78.7 יחסית ל-83.6 שנצפתה על ידי אנליסטים. המדד הינו הנמוך מאז הוריקן קטרינה ב-2005.
מה שמעניין לגלות היא ההשפעה של המדד על השוק אשר נראתה רק ביום שני, כשסוחרים חזרו מחופשות והפכו את השטר הירוק לשק חבטות למספר שעות. על רקע המומנטום השלילי לדולר חזינו באירו פורץ את רמת ה-1.29 דולר לאירו וגם את ההתנגדות החזקה ב-1.2910.
זה לא עניין של מה בכך, שכן זוהי רמה שכישלון פריצתה מוקדם יותר החודש שלח את המטבע האירופי לירידות חדות אף לרמה של 1.2745 דולר לאירו.
המטבע הכי אגרסיבי כנגד הדולר היה השטרלינג האנגלי. ה"כייבל" (כך קוראים לו הסוחרים) טיפס לגבוה של 1.8994 דולר, בזמן שהאירו דווקא התקשה להתקדם. חדי העין יכלו להבחין בתוצאה- צמד האירו שטרלינג חזר להיסחר ברמות נמוכות (בסביבות הרמה העגולה של 0.68 שטרלינג לאירו), כשהבריטי טוען להגמוניה בקרב על השליטה ביבשת.
אנליסט מטבעות בבנק אמריקני גדול סיכם בסקירתו, שיעד המגמה בזוג הוא ל-0.65, או אף ל-0.6 "כייבל" לאירו. נחיה ונראה.
העלאת הריבית המפתיעה באנגליה בתחילת אוגוסט קידמה את השטרלינג למרכז הבמה, ונתוני שוק העבודה של ארה"ב סייעו למטבע האנגלי לטפס לגבהים שלא נראו מאז מאי 2005 אל מול הדולר. מאז חווה האנגלי תיקון טכני לרמות של 1.8780 דולר בשפל. מבחינה פונדמנטלית, אכן היו סיבות להיחלשות הבריטי, כמו נתוני מדד המחירים הקמעונאיים החודשי שירדו ב-0.1% יחסית לצפי של אי שינוי ונתוני המכירות הקמעונאיות שגם איכזבו בירידה של 0.3% יחסית לעליה של 0.2% שנצפתה על ידי אנליסטים. הנתונים הביאו לסנטימנט שלילי, וגם נתונים טובים של דורשי אבטלה חדשים בממלכה הבריטית לא סייעו לשטרלינג.
אמנם הנתונים אינם תוצאה של העלאת הריבית, לשכות המסחר באנגליה ויעצים כלכליים טוענים לפגיעה אפשרית של העלאת הריבית בצמיחה ובביטחון העיסקי. עוד טוענים שההחלטה בוצעה משיקולים סלקטיביים, שכן הביטחון העיסקי שלילי, אשראי הצרכנים הוא הנמוך זה תריסר שנים,המחירים בחניוית בכלל לא עולים (לדעתם) ומחירי האנרגיה הגואים פוגעים ביכולת הצרכנים לצרוך מוצרים אחרים.
יש גם מי שמסכים עם הצעד. "אמנם ההעלאה תגרום להתקררות שוק הדיור, אולי היא תמנע העלאות בעתיד כי היא תחליש את הלחצים האינפלציוניים", מוסר כלכלן אנגלי.
לאחר הפריצה הצמד עשוי שוב לבחון את קו ההתנגדות, שיהפוך לקו תמיכה. אם קו התמיכה יצליח להחזיק מעמד, אולי נחזה בהמשך מגמת העליה. הדבר יתמוך בהשערה, כי בחודשים האחרונים מתפתחת לה תבנית של ”CUP WITH A HANDLE" המוגדרת כתבנית המשך מגמה. ה-HANDLE (ידית) הוא בדיוק תווך המחירים המדובר לעיל.
יומן הנתונים של מחר יהיה עמוס בנתונים: סקר האקלים העסקי באירופה, מכירות בתים בארה"ב והזמנות ברי קיימא בארה"ב יככבו. נתונים לא טובים במעצמה האמריקאית עשויים להמשיך את מגמת ההיחלשות של הדולר.
אך אל נא להספיד ענקים. גם אם הנתונים אכן יהיו לא מוצלחים, והשטרלינג שוב יפרוץ את רמת 1.9 דולר, השוורים הדולריים רק מחפשים סיבה כלשהי לקנות אותו. לדוגמא, יום חמישי היה דל בארועים, והיה נדמה כי יום הממסחר הזה אף יסתיים כך, ולא יוליד שום דבר מעניין. ב-19:00 הפסטורליות בא פירסום נתוני סקר הייצור של בנק פילדלפיה. הנתונים החזקים הזרימו לשוק ביקושים עצומים לדולר באותו יום.
לסיום: ביום שישי ינאם יושב ראש הפדרל ריזרב, בן ברננקה. צריך עוד משהו כדי להצית את דימיונכם?
כלכלת ישראל (X)נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?
נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?
לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.
המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.
הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון
בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.
הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.
הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.
