הדולר בעולם: חלש אך מסרב לוותר
השוורים הדולריים מוצאים את עצמם עם ידם על התחתונה לאחרונה. נתוני הכלכלה האמריקנית אכן מצביעים על התקררות אחרי שנות הגיאות האחרונות. מאז הסקירה האחרונה השוק ממשיך לקבל חיזוקים לטענה זו בדמות מדדי המחירים בארה"ב הן ליצרן והן לצרכן, שאכזבו והורידו בצורה משמעותית את הסיכויים להעלאת הריבית הדולרית בפגישת הפד הבאה ב-20.9.
סדרת הנתונים המאכזבים כוללת, בין היתר, את מדד האינדיקטורים המובילים, שחוזה את הפעילות הכלכלית בעתיד. המדד ירד ב-0.1% אפילו יחסית למדד האפסי שנצפה. נזכיר, כי ביום שישי התפרסם סקר ביטחון הצרכן של אוניברסיטת מישיגן (הערכה ראשונית) והפתיע לרעה לקריאה של 78.7 יחסית ל-83.6 שנצפתה על ידי אנליסטים. המדד הינו הנמוך מאז הוריקן קטרינה ב-2005.
מה שמעניין לגלות היא ההשפעה של המדד על השוק אשר נראתה רק ביום שני, כשסוחרים חזרו מחופשות והפכו את השטר הירוק לשק חבטות למספר שעות. על רקע המומנטום השלילי לדולר חזינו באירו פורץ את רמת ה-1.29 דולר לאירו וגם את ההתנגדות החזקה ב-1.2910.
זה לא עניין של מה בכך, שכן זוהי רמה שכישלון פריצתה מוקדם יותר החודש שלח את המטבע האירופי לירידות חדות אף לרמה של 1.2745 דולר לאירו.
המטבע הכי אגרסיבי כנגד הדולר היה השטרלינג האנגלי. ה"כייבל" (כך קוראים לו הסוחרים) טיפס לגבוה של 1.8994 דולר, בזמן שהאירו דווקא התקשה להתקדם. חדי העין יכלו להבחין בתוצאה- צמד האירו שטרלינג חזר להיסחר ברמות נמוכות (בסביבות הרמה העגולה של 0.68 שטרלינג לאירו), כשהבריטי טוען להגמוניה בקרב על השליטה ביבשת.
אנליסט מטבעות בבנק אמריקני גדול סיכם בסקירתו, שיעד המגמה בזוג הוא ל-0.65, או אף ל-0.6 "כייבל" לאירו. נחיה ונראה.
העלאת הריבית המפתיעה באנגליה בתחילת אוגוסט קידמה את השטרלינג למרכז הבמה, ונתוני שוק העבודה של ארה"ב סייעו למטבע האנגלי לטפס לגבהים שלא נראו מאז מאי 2005 אל מול הדולר. מאז חווה האנגלי תיקון טכני לרמות של 1.8780 דולר בשפל. מבחינה פונדמנטלית, אכן היו סיבות להיחלשות הבריטי, כמו נתוני מדד המחירים הקמעונאיים החודשי שירדו ב-0.1% יחסית לצפי של אי שינוי ונתוני המכירות הקמעונאיות שגם איכזבו בירידה של 0.3% יחסית לעליה של 0.2% שנצפתה על ידי אנליסטים. הנתונים הביאו לסנטימנט שלילי, וגם נתונים טובים של דורשי אבטלה חדשים בממלכה הבריטית לא סייעו לשטרלינג.
אמנם הנתונים אינם תוצאה של העלאת הריבית, לשכות המסחר באנגליה ויעצים כלכליים טוענים לפגיעה אפשרית של העלאת הריבית בצמיחה ובביטחון העיסקי. עוד טוענים שההחלטה בוצעה משיקולים סלקטיביים, שכן הביטחון העיסקי שלילי, אשראי הצרכנים הוא הנמוך זה תריסר שנים,המחירים בחניוית בכלל לא עולים (לדעתם) ומחירי האנרגיה הגואים פוגעים ביכולת הצרכנים לצרוך מוצרים אחרים.
יש גם מי שמסכים עם הצעד. "אמנם ההעלאה תגרום להתקררות שוק הדיור, אולי היא תמנע העלאות בעתיד כי היא תחליש את הלחצים האינפלציוניים", מוסר כלכלן אנגלי.
לאחר הפריצה הצמד עשוי שוב לבחון את קו ההתנגדות, שיהפוך לקו תמיכה. אם קו התמיכה יצליח להחזיק מעמד, אולי נחזה בהמשך מגמת העליה. הדבר יתמוך בהשערה, כי בחודשים האחרונים מתפתחת לה תבנית של ”CUP WITH A HANDLE" המוגדרת כתבנית המשך מגמה. ה-HANDLE (ידית) הוא בדיוק תווך המחירים המדובר לעיל.
יומן הנתונים של מחר יהיה עמוס בנתונים: סקר האקלים העסקי באירופה, מכירות בתים בארה"ב והזמנות ברי קיימא בארה"ב יככבו. נתונים לא טובים במעצמה האמריקאית עשויים להמשיך את מגמת ההיחלשות של הדולר.
אך אל נא להספיד ענקים. גם אם הנתונים אכן יהיו לא מוצלחים, והשטרלינג שוב יפרוץ את רמת 1.9 דולר, השוורים הדולריים רק מחפשים סיבה כלשהי לקנות אותו. לדוגמא, יום חמישי היה דל בארועים, והיה נדמה כי יום הממסחר הזה אף יסתיים כך, ולא יוליד שום דבר מעניין. ב-19:00 הפסטורליות בא פירסום נתוני סקר הייצור של בנק פילדלפיה. הנתונים החזקים הזרימו לשוק ביקושים עצומים לדולר באותו יום.
לסיום: ביום שישי ינאם יושב ראש הפדרל ריזרב, בן ברננקה. צריך עוד משהו כדי להצית את דימיונכם?
משה בן זקן. מנכ"ל משרד התחבורה. קרדיט: שלומי יוסףהממשלה מקדמת שינוי בחוק שיפתח את הטבת המכס גם ליבואנים מקבילים
התיקון מסיר חסם ביבוא הרכב, מרחיב את היבוא האישי והמקביל ומוסיף דרישות מחייבות בהגנת סייבר לענף
הממשלה מאשרת תיקון לחוק רישוי שירותים ומקצועות בענף הרכב, שמקודם על ידי משרד התחבורה והבטיחות בדרכים. התיקון עבר אישור בוועדת השרים לענייני חקיקה ומקודם בהליך מואץ.
בליבת התיקון עומד שינוי בדרך שבה מוחלת העדפת מכס על יבוא רכב, כך שהטבה שניתנה בפועל בעיקר ליבואנים ישירים, תוכל לחול גם על יבואנים שאינם ישירים. התיקון מסיר חסם שמנע עד עכשיו מיבואנים עקיפים, זעירים וביבוא אישי ליהנות מהעדפת מכס בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל. במשרד התחבורה ובשיתוף רשות המיסים מציגים את המהלך כניסיון להרחיב תחרות בענף דרך הגדלת היבוא המקביל והיבוא האישי.
הטבת המכס עוברת גם ליבואנים שאינם ישירים
עד היום, המנגנון הקיים אפשר ליבואנים ישירים לממש פטור ממכס בשיעור 7%, בהתאם להסכמי הסחר הבינלאומיים של ישראל, בעוד שיבואנים עקיפים, זעירים ויבוא אישי לא נהנו מההעדפה באותה צורה. בפועל נוצר יתרון מובנה לערוץ יבוא אחד על פני אחרים, ותחרות מצומצמת יותר על אותו קהל לקוחות.
התיקון מאפשר לרשות המסים להחיל את ההטבה גם על יבואנים שאינם ישירים. המשמעות היא הרחבת ההטבה לערוצי יבוא נוספים, מה שמצמצם את היתרון שהיה עד היום ליבואנים הישירים.
- שיא- 361,255 נוסעים ברכבת ביום חמישי האחרון
- בעלות של 35 מיליון שקלים: מסוף אוטובוסים חדש יחובר לכביש 412
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המהלך נשען על מודל שפעל כהוראת שעה בשנים 2023-2025. בתקופה הזו נרשם גידול בהיקף יבוא הרכב וניצול רחב יותר של העדפת המכס, וכעת הממשלה מבקשת לעגן את ההסדר כהסדר קבוע בחוק.
עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקהאבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה
הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות
בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.
כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.
הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.
הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.
- המנהלים שלכם כבר לא צריכים אתכם - "כולם ניתנים להחלפה": השינוי הגדול בשוק העבודה
- מספר המשרות הפנויות בארה״ב נותר גבוה - אך שוק העבודה מאותת על האטה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת:
