הדולר בעולם: חלש אך מסרב לוותר

כיצד השפיע מדד האינדיקטורים על הדולר, מה לא יעצור את השוורים, למה לחכות ביום שישי ומי זה לעזזל ה"כייבל". הנה כל התשובות...
אייל אלון - אפיקס |

השוורים הדולריים מוצאים את עצמם עם ידם על התחתונה לאחרונה. נתוני הכלכלה האמריקנית אכן מצביעים על התקררות אחרי שנות הגיאות האחרונות. מאז הסקירה האחרונה השוק ממשיך לקבל חיזוקים לטענה זו בדמות מדדי המחירים בארה"ב הן ליצרן והן לצרכן, שאכזבו והורידו בצורה משמעותית את הסיכויים להעלאת הריבית הדולרית בפגישת הפד הבאה ב-20.9.

סדרת הנתונים המאכזבים כוללת, בין היתר, את מדד האינדיקטורים המובילים, שחוזה את הפעילות הכלכלית בעתיד. המדד ירד ב-0.1% אפילו יחסית למדד האפסי שנצפה. נזכיר, כי ביום שישי התפרסם סקר ביטחון הצרכן של אוניברסיטת מישיגן (הערכה ראשונית) והפתיע לרעה לקריאה של 78.7 יחסית ל-83.6 שנצפתה על ידי אנליסטים. המדד הינו הנמוך מאז הוריקן קטרינה ב-2005.

מה שמעניין לגלות היא ההשפעה של המדד על השוק אשר נראתה רק ביום שני, כשסוחרים חזרו מחופשות והפכו את השטר הירוק לשק חבטות למספר שעות. על רקע המומנטום השלילי לדולר חזינו באירו פורץ את רמת ה-1.29 דולר לאירו וגם את ההתנגדות החזקה ב-1.2910.

זה לא עניין של מה בכך, שכן זוהי רמה שכישלון פריצתה מוקדם יותר החודש שלח את המטבע האירופי לירידות חדות אף לרמה של 1.2745 דולר לאירו.

המטבע הכי אגרסיבי כנגד הדולר היה השטרלינג האנגלי. ה"כייבל" (כך קוראים לו הסוחרים) טיפס לגבוה של 1.8994 דולר, בזמן שהאירו דווקא התקשה להתקדם. חדי העין יכלו להבחין בתוצאה- צמד האירו שטרלינג חזר להיסחר ברמות נמוכות (בסביבות הרמה העגולה של 0.68 שטרלינג לאירו), כשהבריטי טוען להגמוניה בקרב על השליטה ביבשת.

אנליסט מטבעות בבנק אמריקני גדול סיכם בסקירתו, שיעד המגמה בזוג הוא ל-0.65, או אף ל-0.6 "כייבל" לאירו. נחיה ונראה.

העלאת הריבית המפתיעה באנגליה בתחילת אוגוסט קידמה את השטרלינג למרכז הבמה, ונתוני שוק העבודה של ארה"ב סייעו למטבע האנגלי לטפס לגבהים שלא נראו מאז מאי 2005 אל מול הדולר. מאז חווה האנגלי תיקון טכני לרמות של 1.8780 דולר בשפל. מבחינה פונדמנטלית, אכן היו סיבות להיחלשות הבריטי, כמו נתוני מדד המחירים הקמעונאיים החודשי שירדו ב-0.1% יחסית לצפי של אי שינוי ונתוני המכירות הקמעונאיות שגם איכזבו בירידה של 0.3% יחסית לעליה של 0.2% שנצפתה על ידי אנליסטים. הנתונים הביאו לסנטימנט שלילי, וגם נתונים טובים של דורשי אבטלה חדשים בממלכה הבריטית לא סייעו לשטרלינג.

אמנם הנתונים אינם תוצאה של העלאת הריבית, לשכות המסחר באנגליה ויעצים כלכליים טוענים לפגיעה אפשרית של העלאת הריבית בצמיחה ובביטחון העיסקי. עוד טוענים שההחלטה בוצעה משיקולים סלקטיביים, שכן הביטחון העיסקי שלילי, אשראי הצרכנים הוא הנמוך זה תריסר שנים,המחירים בחניוית בכלל לא עולים (לדעתם) ומחירי האנרגיה הגואים פוגעים ביכולת הצרכנים לצרוך מוצרים אחרים.

יש גם מי שמסכים עם הצעד. "אמנם ההעלאה תגרום להתקררות שוק הדיור, אולי היא תמנע העלאות בעתיד כי היא תחליש את הלחצים האינפלציוניים", מוסר כלכלן אנגלי.

לאחר הפריצה הצמד עשוי שוב לבחון את קו ההתנגדות, שיהפוך לקו תמיכה. אם קו התמיכה יצליח להחזיק מעמד, אולי נחזה בהמשך מגמת העליה. הדבר יתמוך בהשערה, כי בחודשים האחרונים מתפתחת לה תבנית של ”CUP WITH A HANDLE" המוגדרת כתבנית המשך מגמה. ה-HANDLE (ידית) הוא בדיוק תווך המחירים המדובר לעיל.

יומן הנתונים של מחר יהיה עמוס בנתונים: סקר האקלים העסקי באירופה, מכירות בתים בארה"ב והזמנות ברי קיימא בארה"ב יככבו. נתונים לא טובים במעצמה האמריקאית עשויים להמשיך את מגמת ההיחלשות של הדולר.

אך אל נא להספיד ענקים. גם אם הנתונים אכן יהיו לא מוצלחים, והשטרלינג שוב יפרוץ את רמת 1.9 דולר, השוורים הדולריים רק מחפשים סיבה כלשהי לקנות אותו. לדוגמא, יום חמישי היה דל בארועים, והיה נדמה כי יום הממסחר הזה אף יסתיים כך, ולא יוליד שום דבר מעניין. ב-19:00 הפסטורליות בא פירסום נתוני סקר הייצור של בנק פילדלפיה. הנתונים החזקים הזרימו לשוק ביקושים עצומים לדולר באותו יום.

לסיום: ביום שישי ינאם יושב ראש הפדרל ריזרב, בן ברננקה. צריך עוד משהו כדי להצית את דימיונכם?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
צילום: שירות התעסוקה

שירות התעסוקה: יותר משכילים ובעלי מיומנויות הפכו לדורשי עבודה

ניתוח נתוני השנים האחרונות מראה כי דורשי העבודה לא מגיעים רק מהשכבות המוחלשות אלא ישנם יותר משכילים, בעלי משלחי יד אקדמאיים ומאשכולות גבוהים שמחפשים עבודה


הדס ברטל |

הבוקר מפרסם שירות התעסוקה את דופק שוק העבודה המסכם את התנועות שנרשמו בשוק העבודה הישראלי במהלך חודש נובמבר, כאשר עולה מהם כי מספר דורשי העבודה שנרשמו, דומה למספר דורשי העבודה בשגרה שקדמה למתקפת ה-7 באוקטובר ופרוץ מלחמת חרבות ברזל. עם זאת, גם אם נדמה כי השוק התאושש לגמרי מהשפעות המלחמה, עיון בתמהיל דורשי העבודה מלמד על עקבותיה. כך, למשל,  עלה שיעורם של היהודים שאינם חרדים בקרב דורשי העבודה בהשוואה לשיעורם קודם למלחמה. מגמות אלו ואחרות משקפות את השפעת המלחמה על הרכבה האנושי של מצבת דורשי העבודה.  נתון בולט נוסף הוא עלייה בשיעור דורשי העבודה מאשכולות חברתיים-כלכליים גבוהים, 8 עד 10, לעומת ירידה בשיעור דורשי העבודה מהשכבות המוחלשות, אשכולות 1-3. הנתון עולה ממבט על  התפלגות דורשי העבודה מחודש נובמבר 2022, המלמדת על הצטרפותם של עוד ועוד דורשי עבודה בעלי מיומנויות גבוהות.

מנהלים עסקיים לעומת פועלים בתעשייה

לפי נתוני לשכת התעסוקה נראה כי תמהיל דורשי העבודה השתנה באופן משמעותי, כאשר ישנם יותר אקדמאים ומנהלים ופחות עובדים בלתי מקצועיים. כך, שאף שבמספר הכולל ניכר דמיון בין חודשי נובמבר בזמני שגרה לנובמבר השנה, נראה כי השפעת המלחמה ובכלל השפעת השנים האחרונות ניכרת בתמהיל דורשי העבודה.

מספר דורשי העבודה שהם מפתחי תכנה ומנתחי יישומים הוכפל בכפי 2.5 ממספרם בנובמבר 2019, זה שקדם למשברי השנים האחרונות- מכ-3.3 אלף ב-2019 לכ-8,000 השנה, ושיעורם עלה מ-2.3% ב-2019 לכ-6.3% השנה. בדומה, נרשמה עלייה משמעותית בשיעור המנהלים מקרב דורשי העבודה ובמספרם- מ-17.3 אלף  ב-2019 לכדי 22.8 אלף (מ-12.2% ל-18%) השנה. העלייה ניכרת יותר בקרב מנהלים בתחום השירותים העסקיים והמנהלים האדמינסטרטיביים, מ-6.2 אלף  ב-2019 ל-9.6 אלף (מ-4.4% ל-7.6%)   השנה. מגמה הפוכה נרשמה בקרב בעלי משלחי יד מרוויחי שכר נמוך.כך למשל, ירד מספר דורשי העבודה שהם עובדי ניקיון ועוזרים בבתים פרטיים, בתי מלון ומשרד מכ-9.8 אלף ב-2019 לכדי 6.1 אלף ( מ-6.9% ל-4.8% השנה). בדומה, ירד מספר דורשי העבודה שהם פועלים בלתי מקצועיים בתעשייה מ-5.7 אלף ל-3.8 אלף (מ-4% ל-3%) השנה.

 

אבטלה מובטלים שירות התעסוקה
אבטלה מובטלים שירות התעסוקה - קרדיט: שירות התעסוקה




יותר אבטלה בערים חרדיות וערביות

כבמרבית חודשי השנים האחרונות, גם בנובמבר 2025 הובילו את הרשימה אום אל פחם ורהט (6.1% ו-5.8%, בהתאמה), רהט ואום אל פחם (שיעור זהה של 5.7%), שאחריהן עכו (4.9%) ועפולה (4.6%), כערים הגדולות שבהן יש מספר הרבה דיותר של דורשי עבודה. עפולה היא העיר היהודית בעלת שיעור דורשי העבודה הגבוה ביותר. ככלל, גם החודש הערים עם שיעור דורשי העבודה הגבוהים ביותר הן פריפריאליות, חרדיות או ערביות, כשמנגד השיעורים הנמוכים ביותר נרשמו גם החודש בערים החזקות יותר כרעננה, כפר סבא ורמת השרון. בהשוואה לחודש שקדם, במרבית הערים נרשמה עלייה, אשר עמדה בממוצע על 2.9% - הבולטות ביותר נרשמו בראש פינה (17.8%), קריית גת (9.8%), ובאום אל פחם ורמלה (7.8%, כל אחת). מנגד, בחלק מהערים נרשמה ירידה, כאשר לרוב דובר בערים חזקות מהמרכז.

עובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוקעובדים בתעשיית הביו מד קרדיט: גרוק

האבסורד של תקציב 2026: האחות תשלם יותר, המנהל יקבל הטבה - כך נראית מדיניות מיסוי עקומה

הציבור חיכה לבשורה כלכלית, אבל הממשלה הציעה "פלסטר קוסמטי" שפוגע בעובדים - הפחתת שכר כפויה למגזר הציבורי במקביל להעלאת שכר לבעלי משכורות גבוהות

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שוק העבודה תקציב

בעוד הציבור הישראלי ממתין לבשורה כלכלית לקראת שנת התקציב הבאה, הממשלה הניחה על השולחן במסגרת חוק ההסדרים ל-2026 הצעת חוק ל"ריווח מדרגות המס". על פניו, כותרת מפתה - מי לא רוצה לשלם פחות מס? אבל הפרטים חושפים תמונה מטרידה: הצעד הזה אינו תרופה לחוליי המשק, אלא פלסטר קוסמטי שמסתיר שבר עמוק.


כשבוחנים את הדוחות של רשות המיסים וה-OECD שפורסמו בחודש החולף, ניתן לראות שמערכת המיסוי הישראלית סובלת מעיוות יסודי: היא מכבידה על האדם העובד, אך נוהגת בכפפות של משי בבעלי ההון.


הדוח האחרון של רשות המיסים הוא כתב אישום כלכלי נגד השיטה. הוא מראה כיצד עקרון הפרוגרסיביות – ההנחה שמי שיש לו יותר משלם יותר – קורס בקצה הפירמידה. בעוד שמעמד הביניים והשכירים הבכירים משלמים מס אפקטיבי של כ-30%, דווקא המאיון העליון נהנה משיעור מס מופחת של כ-26.5% בלבד.

הסיבה היא הארביטראז' בין עבודה להון. שכר עבודה ממוסה עד 50%, בעוד הכנסות פסיביות מהון – דיבידנדים, ריבית ושכירות – נהנות משיעורים מופחתים. כש-63% מהכנסות המאיון העליון מגיעות מהון, התוצאה היא מערכת שמענישה עבודה ומתגמלת צבירת נכסים. גם בהשוואה בינלאומית, ישראל חריגה: נטל המס הכללי נמוך (26.8% מהתוצר), אבל התמהיל שגוי – יותר מדי מיסים עקיפים שפוגעים בחלשים, ומעט מדי מיסוי על ההון.


על הרקע הזה, הצעת האוצר הנוכחית נראית מנותקת מהמציאות, במיוחד כשבוחנים את "המורשת" הכלכלית שאנו סוחבים מהגזירות שהונחתו בתקציב 2025. עוד לפני שהתחילה השנה החדשה, ציבור השכירים בישראל כבר סופג מכה משולשת כואבת מכוח החקיקה הקודמת: