הדולר בעולם: חלש אך מסרב לוותר

כיצד השפיע מדד האינדיקטורים על הדולר, מה לא יעצור את השוורים, למה לחכות ביום שישי ומי זה לעזזל ה"כייבל". הנה כל התשובות...
אייל אלון - אפיקס |

השוורים הדולריים מוצאים את עצמם עם ידם על התחתונה לאחרונה. נתוני הכלכלה האמריקנית אכן מצביעים על התקררות אחרי שנות הגיאות האחרונות. מאז הסקירה האחרונה השוק ממשיך לקבל חיזוקים לטענה זו בדמות מדדי המחירים בארה"ב הן ליצרן והן לצרכן, שאכזבו והורידו בצורה משמעותית את הסיכויים להעלאת הריבית הדולרית בפגישת הפד הבאה ב-20.9.

סדרת הנתונים המאכזבים כוללת, בין היתר, את מדד האינדיקטורים המובילים, שחוזה את הפעילות הכלכלית בעתיד. המדד ירד ב-0.1% אפילו יחסית למדד האפסי שנצפה. נזכיר, כי ביום שישי התפרסם סקר ביטחון הצרכן של אוניברסיטת מישיגן (הערכה ראשונית) והפתיע לרעה לקריאה של 78.7 יחסית ל-83.6 שנצפתה על ידי אנליסטים. המדד הינו הנמוך מאז הוריקן קטרינה ב-2005.

מה שמעניין לגלות היא ההשפעה של המדד על השוק אשר נראתה רק ביום שני, כשסוחרים חזרו מחופשות והפכו את השטר הירוק לשק חבטות למספר שעות. על רקע המומנטום השלילי לדולר חזינו באירו פורץ את רמת ה-1.29 דולר לאירו וגם את ההתנגדות החזקה ב-1.2910.

זה לא עניין של מה בכך, שכן זוהי רמה שכישלון פריצתה מוקדם יותר החודש שלח את המטבע האירופי לירידות חדות אף לרמה של 1.2745 דולר לאירו.

המטבע הכי אגרסיבי כנגד הדולר היה השטרלינג האנגלי. ה"כייבל" (כך קוראים לו הסוחרים) טיפס לגבוה של 1.8994 דולר, בזמן שהאירו דווקא התקשה להתקדם. חדי העין יכלו להבחין בתוצאה- צמד האירו שטרלינג חזר להיסחר ברמות נמוכות (בסביבות הרמה העגולה של 0.68 שטרלינג לאירו), כשהבריטי טוען להגמוניה בקרב על השליטה ביבשת.

אנליסט מטבעות בבנק אמריקני גדול סיכם בסקירתו, שיעד המגמה בזוג הוא ל-0.65, או אף ל-0.6 "כייבל" לאירו. נחיה ונראה.

העלאת הריבית המפתיעה באנגליה בתחילת אוגוסט קידמה את השטרלינג למרכז הבמה, ונתוני שוק העבודה של ארה"ב סייעו למטבע האנגלי לטפס לגבהים שלא נראו מאז מאי 2005 אל מול הדולר. מאז חווה האנגלי תיקון טכני לרמות של 1.8780 דולר בשפל. מבחינה פונדמנטלית, אכן היו סיבות להיחלשות הבריטי, כמו נתוני מדד המחירים הקמעונאיים החודשי שירדו ב-0.1% יחסית לצפי של אי שינוי ונתוני המכירות הקמעונאיות שגם איכזבו בירידה של 0.3% יחסית לעליה של 0.2% שנצפתה על ידי אנליסטים. הנתונים הביאו לסנטימנט שלילי, וגם נתונים טובים של דורשי אבטלה חדשים בממלכה הבריטית לא סייעו לשטרלינג.

אמנם הנתונים אינם תוצאה של העלאת הריבית, לשכות המסחר באנגליה ויעצים כלכליים טוענים לפגיעה אפשרית של העלאת הריבית בצמיחה ובביטחון העיסקי. עוד טוענים שההחלטה בוצעה משיקולים סלקטיביים, שכן הביטחון העיסקי שלילי, אשראי הצרכנים הוא הנמוך זה תריסר שנים,המחירים בחניוית בכלל לא עולים (לדעתם) ומחירי האנרגיה הגואים פוגעים ביכולת הצרכנים לצרוך מוצרים אחרים.

יש גם מי שמסכים עם הצעד. "אמנם ההעלאה תגרום להתקררות שוק הדיור, אולי היא תמנע העלאות בעתיד כי היא תחליש את הלחצים האינפלציוניים", מוסר כלכלן אנגלי.

לאחר הפריצה הצמד עשוי שוב לבחון את קו ההתנגדות, שיהפוך לקו תמיכה. אם קו התמיכה יצליח להחזיק מעמד, אולי נחזה בהמשך מגמת העליה. הדבר יתמוך בהשערה, כי בחודשים האחרונים מתפתחת לה תבנית של ”CUP WITH A HANDLE" המוגדרת כתבנית המשך מגמה. ה-HANDLE (ידית) הוא בדיוק תווך המחירים המדובר לעיל.

יומן הנתונים של מחר יהיה עמוס בנתונים: סקר האקלים העסקי באירופה, מכירות בתים בארה"ב והזמנות ברי קיימא בארה"ב יככבו. נתונים לא טובים במעצמה האמריקאית עשויים להמשיך את מגמת ההיחלשות של הדולר.

אך אל נא להספיד ענקים. גם אם הנתונים אכן יהיו לא מוצלחים, והשטרלינג שוב יפרוץ את רמת 1.9 דולר, השוורים הדולריים רק מחפשים סיבה כלשהי לקנות אותו. לדוגמא, יום חמישי היה דל בארועים, והיה נדמה כי יום הממסחר הזה אף יסתיים כך, ולא יוליד שום דבר מעניין. ב-19:00 הפסטורליות בא פירסום נתוני סקר הייצור של בנק פילדלפיה. הנתונים החזקים הזרימו לשוק ביקושים עצומים לדולר באותו יום.

לסיום: ביום שישי ינאם יושב ראש הפדרל ריזרב, בן ברננקה. צריך עוד משהו כדי להצית את דימיונכם?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.

בית משפט (גרוק)בית משפט (גרוק)

ניצחון לביטוח הלאומי בבג״צ - עתירת חברות הסיעוד בדרך למחיקה

ההליך ביקש להגביל את שיקול הדעת של הביטוח הלאומי במקרים שבהם זכאי סיעוד לא מקבלים שירות בפועל. בית המשפט מאותת להשאיר את הסמכות בידי הביטוח הלאומי, על רקע מחסור בשירותים, כ-390 אלף זכאים לקצבה, ומאבק מתמשך סביב מכרזי הסיעוד

ליאור דנקנר |

בג״צ ממליץ לחברות הסיעוד למשוך את העתירה שהגישו נגד המדינה והביטוח הלאומי, סביב האפשרות להעביר גמלת סיעוד בכסף לזכאים שלא מקבלים שירות בפועל מחברות הסיעוד. לפי הדברים שנאמרים בדיון, השופטים מצביעים על כך שההסדר נשען על שיקול דעת מנהלי, ובנסיבות שבהן השירות לא מסופק בשטח, הביטוח הלאומי פועל בתוך המסגרת החוקית.

המחלוקת נוגעת לשאלה פרקטית שמתרגמת מהר לכסף ולשירות. כאשר זכאי סיעוד מאושר לשעות טיפול, אבל בפועל לא מקבל את המענה שאושר לו, הביטוח הלאומי מעביר את שווי הגמלה בכסף כדי לא להשאיר אותו בלי פתרון. חברות הסיעוד ביקשו למנוע את המנגנון הזה, ולטענתן אין לאפשר העברת זכאות במזומן בהיעדר שירותים זמינים.

ברקע עומד גם המהלך המתמשך של הביטוח הלאומי לקדם מכרז סיעוד שמבקש, בין היתר, להטיל סנקציות על חברות במקרים שבהם לא ניתנים שירותים לאזרחים ותיקים סיעודיים. לאורך השנים, וכחלק מההתאמה למציאות בשטח, הביטוח הלאומי מעביר את כספי הגמלה בכסף במצבים שבהם קשישים לא קיבלו שירות, כדי להבטיח שהזכאות שלהם לא תישאר תאורטית.


המחסור בשירות והפער בין זכאות על הנייר למציאות בשטח

לתוך הדיון נכנס נתון שמחדד את הפער בענף. יש כ-390 אלף זכאים לקצבת סיעוד, וכ-50% מהם מטופלים על ידי בני משפחה. הנתון הזה משמש אינדיקציה לכך שחלק גדול מהטיפול בפועל לא נשען על מערך שירות זמין ורציף, אלא על הבית, והוא מצביע על מחסור במטפלות סיעודיות מוכשרות, במיוחד באזורים שבהם קשה יותר לגייס כוח אדם.

לדיון מגיעים סגן יו״ר הכנסת אליהו רביבו, נציגי עמותות ׳נכה לא חצי בנאדם׳ ועמותת ׳מטה מאבק הסיעודיים׳. הנוכחות שלהם באולם מדגישה שהאירוע לא נשאר בתוך מסגרת משפטית בלבד, אלא נוגע לשאלת ההגנה על זכויות ולדרך שבה המדינה מתמודדת עם מצב שבו השירות המובטח לא תמיד ניתן בפועל.