הדולר בעולם: חלש אך מסרב לוותר

כיצד השפיע מדד האינדיקטורים על הדולר, מה לא יעצור את השוורים, למה לחכות ביום שישי ומי זה לעזזל ה"כייבל". הנה כל התשובות...
אייל אלון - אפיקס |

השוורים הדולריים מוצאים את עצמם עם ידם על התחתונה לאחרונה. נתוני הכלכלה האמריקנית אכן מצביעים על התקררות אחרי שנות הגיאות האחרונות. מאז הסקירה האחרונה השוק ממשיך לקבל חיזוקים לטענה זו בדמות מדדי המחירים בארה"ב הן ליצרן והן לצרכן, שאכזבו והורידו בצורה משמעותית את הסיכויים להעלאת הריבית הדולרית בפגישת הפד הבאה ב-20.9.

סדרת הנתונים המאכזבים כוללת, בין היתר, את מדד האינדיקטורים המובילים, שחוזה את הפעילות הכלכלית בעתיד. המדד ירד ב-0.1% אפילו יחסית למדד האפסי שנצפה. נזכיר, כי ביום שישי התפרסם סקר ביטחון הצרכן של אוניברסיטת מישיגן (הערכה ראשונית) והפתיע לרעה לקריאה של 78.7 יחסית ל-83.6 שנצפתה על ידי אנליסטים. המדד הינו הנמוך מאז הוריקן קטרינה ב-2005.

מה שמעניין לגלות היא ההשפעה של המדד על השוק אשר נראתה רק ביום שני, כשסוחרים חזרו מחופשות והפכו את השטר הירוק לשק חבטות למספר שעות. על רקע המומנטום השלילי לדולר חזינו באירו פורץ את רמת ה-1.29 דולר לאירו וגם את ההתנגדות החזקה ב-1.2910.

זה לא עניין של מה בכך, שכן זוהי רמה שכישלון פריצתה מוקדם יותר החודש שלח את המטבע האירופי לירידות חדות אף לרמה של 1.2745 דולר לאירו.

המטבע הכי אגרסיבי כנגד הדולר היה השטרלינג האנגלי. ה"כייבל" (כך קוראים לו הסוחרים) טיפס לגבוה של 1.8994 דולר, בזמן שהאירו דווקא התקשה להתקדם. חדי העין יכלו להבחין בתוצאה- צמד האירו שטרלינג חזר להיסחר ברמות נמוכות (בסביבות הרמה העגולה של 0.68 שטרלינג לאירו), כשהבריטי טוען להגמוניה בקרב על השליטה ביבשת.

אנליסט מטבעות בבנק אמריקני גדול סיכם בסקירתו, שיעד המגמה בזוג הוא ל-0.65, או אף ל-0.6 "כייבל" לאירו. נחיה ונראה.

העלאת הריבית המפתיעה באנגליה בתחילת אוגוסט קידמה את השטרלינג למרכז הבמה, ונתוני שוק העבודה של ארה"ב סייעו למטבע האנגלי לטפס לגבהים שלא נראו מאז מאי 2005 אל מול הדולר. מאז חווה האנגלי תיקון טכני לרמות של 1.8780 דולר בשפל. מבחינה פונדמנטלית, אכן היו סיבות להיחלשות הבריטי, כמו נתוני מדד המחירים הקמעונאיים החודשי שירדו ב-0.1% יחסית לצפי של אי שינוי ונתוני המכירות הקמעונאיות שגם איכזבו בירידה של 0.3% יחסית לעליה של 0.2% שנצפתה על ידי אנליסטים. הנתונים הביאו לסנטימנט שלילי, וגם נתונים טובים של דורשי אבטלה חדשים בממלכה הבריטית לא סייעו לשטרלינג.

אמנם הנתונים אינם תוצאה של העלאת הריבית, לשכות המסחר באנגליה ויעצים כלכליים טוענים לפגיעה אפשרית של העלאת הריבית בצמיחה ובביטחון העיסקי. עוד טוענים שההחלטה בוצעה משיקולים סלקטיביים, שכן הביטחון העיסקי שלילי, אשראי הצרכנים הוא הנמוך זה תריסר שנים,המחירים בחניוית בכלל לא עולים (לדעתם) ומחירי האנרגיה הגואים פוגעים ביכולת הצרכנים לצרוך מוצרים אחרים.

יש גם מי שמסכים עם הצעד. "אמנם ההעלאה תגרום להתקררות שוק הדיור, אולי היא תמנע העלאות בעתיד כי היא תחליש את הלחצים האינפלציוניים", מוסר כלכלן אנגלי.

לאחר הפריצה הצמד עשוי שוב לבחון את קו ההתנגדות, שיהפוך לקו תמיכה. אם קו התמיכה יצליח להחזיק מעמד, אולי נחזה בהמשך מגמת העליה. הדבר יתמוך בהשערה, כי בחודשים האחרונים מתפתחת לה תבנית של ”CUP WITH A HANDLE" המוגדרת כתבנית המשך מגמה. ה-HANDLE (ידית) הוא בדיוק תווך המחירים המדובר לעיל.

יומן הנתונים של מחר יהיה עמוס בנתונים: סקר האקלים העסקי באירופה, מכירות בתים בארה"ב והזמנות ברי קיימא בארה"ב יככבו. נתונים לא טובים במעצמה האמריקאית עשויים להמשיך את מגמת ההיחלשות של הדולר.

אך אל נא להספיד ענקים. גם אם הנתונים אכן יהיו לא מוצלחים, והשטרלינג שוב יפרוץ את רמת 1.9 דולר, השוורים הדולריים רק מחפשים סיבה כלשהי לקנות אותו. לדוגמא, יום חמישי היה דל בארועים, והיה נדמה כי יום הממסחר הזה אף יסתיים כך, ולא יוליד שום דבר מעניין. ב-19:00 הפסטורליות בא פירסום נתוני סקר הייצור של בנק פילדלפיה. הנתונים החזקים הזרימו לשוק ביקושים עצומים לדולר באותו יום.

לסיום: ביום שישי ינאם יושב ראש הפדרל ריזרב, בן ברננקה. צריך עוד משהו כדי להצית את דימיונכם?

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)גיוס חרדים (צילום: חיים בן־הקון)

חוק הגיוס: כשזה מגיע לחרדים, עוצמה יהודית מאבדת את העוצמה

עוצמה יהודית רוצה מלחמה בלי לוחמים: השתיקה המפלגתית על גיוס החרדים חושפת עד כמה המספרים מתעתעים, איך יוצאים בשאלה נספרים כחרדים, ואיך החוק החדש מאפשר להציג עמידה ביעדים כמעט בלי לגייס באמת, מהלך שמרחיק את החרדים מלהשתלב בתעסוקה ופוגע במשק כולו
ד"ר אדם רויטר |

במסגרת מאמציהם למנוע את רוע הגזירה, משמע לשאת בעול הביטחון כמו כל יהודי אחר במדינת ישראל, מנהיגי החרדים מייצרים כמה שיותר קומבינטוריקה וביסמוט נופל או מופל לפח. במסגרת ההסכמות שחוק הגיוס החדש והרע מאד הזה קובע, ייספרו בתוואי הגיוס כל הבנים שלמדו אי פעם במוסדות חרדיים, כולל 20% מהם שבכלל עזבו את המגזר. אסביר בסוף גם איך כל זה קשור לא רק לביטחון אלא גם לכלכלה.

מסתבר שכיום שיעור היוצאים בשאלה מכל שנתון חרדי עומד על שיעור של כ-20%. אתם קוראים נכון. לפי "עמותת הלל", שהיא הכתובת הראשית של יוצאות ויוצאים בשאלה מהמגזר - שמגיעים אליה ונעזרים בה לרוב כשהם בגילאי 17 עד 25, אלו מביניהם בגילאי 18 עד 20 מתגייסים ברובם לצה"ל. למעשה לפי עמותת הלל כ-75% בגילאים הללו מתגייסים לצה"ל.

בואו ניכנס רגע למספרים. בשנתון הגיוס של 2024-2025 (תשפ"ה) יש כ-76 אלף בנים שנולדו בשנת 2006, מתוכם כ-57 אלף הם יהודים שמתוכם כ-14 אלף הם מהמגזר החרדי. מתוכם התגייסו השנה כ-2,900 שהם כ-20% מהשנתון החרדי (המקור: עיתון "הארץ" )

יש לציין כי זו קפיצה משמעותית ביותר לעומת כ-1,200 מגויסים יוצאי המגזר בממוצע שנתי, משמע 8% מכל שנתון, בשנים שקדמו לתשפ"ה וזו לפחות בהחלט בשורה טובה.

כמה מתוך המתגייסים יצאו מהמגזר וכבר אינם חרדים? ע"פ הערכות כ-20% מכל שנתון עזבו את המגזר. משמע מתוך שנתון של 15,000 כ-3,000 כבר אינם חרדים. לפי עמותת הלל המלווה יוצאים ויוצאות מהמגזר, כ-75% מהם מתגייסים לצה"ל. משמע מתוך ה-2,900 שהתגייסו, שהם יוצאי המגזר החרדי ניתן להניח שכ-2,250 מהם בכלל עזבו את המגזר. מבחינתם, הם לא מתגייסים לצה"ל כחרדים אלא כדתיים לאומיים, כמסורתיים או כחילוניים (רובם נותרים קרובים לאמונה ולמסורת ואינם הופכים לחילוניים). אבל הם נספרים כמתגייסים חרדים - וזו נקודה מאד חשובה.