הממשלה אישרה את הפסקת האש

כל שרי הממשלה, מלבד השר מופז שנמנע, תמכו בהחלטה 1701 של מועצת הביטחון להפסקת הלחימה. עיקרה: פריסת צבא לבנון בדרום המדינה בגיבוי יוניפי"ל לאחר נסיגת צה"ל
מעריב NRG |

בצל התוצאות הקשות של הקרבות העזים שנערכו אתמול בלבנון והמטח הקטלני ששוגר היום לעבר יישובי הצפון, התכנסה הבוקר הממשלה כדי לדון בהחלטה 1701 של מועצת הביטחון של האו"ם הקוראת להפסקת אש בלבנון ופריסת הצבא הלבנוני בגיבוי של כוחות יוניפי"ל בדרום המדינה. השרים אישרו את הסכם הפסקת האש ברוב מוחץ, כאשר רק שר התחבורה, שאול מופז, נמנע. שרת החוץ לבני הגדירה את החלטת מועצת הביטחון כהישג לישראל ואמרה: "אף צבא בעולם לא היה מצליח לפרק את חיזבאללה מנשקו באמצעים צבאיים בלבד".

בסקירתו בפני שרי הממשלה אמר אולמרט כי החלטת מועצת הביטחון 1701 היא החלטה טובה לישראל, אשר כוללת בתוכה הישגים רבים. לדבריו, ההחלטה תיצור שטח מפורז בדרום לבנון ותהפוך את ממשלת לבנון לכתובת ברורה. עוד ציין אולמרט כי כוח יוניפי"ל מתוגבר יהיה כוח אפקטיבי בעל סמכויות אכיפה.

הפסקת האש אושרה

15 החברות במועצת הביטחון של האו''ם אישרו הלילה פה אחד את החלטה 1701 הקוראת להפסקת הלחימה בלבנון. קונדוליסה רייס: ''התנאים לשלום ארוך טווח צריכים להתגבש עם הזמן''

לכתבה המלאה

כמו כן התייחס ראש הממשלה לפגישתו הבוקר עם משפחות החיילים החטופים. "אני ושר הביטחון נפגשנו הבוקר עם משפחות רגב וגולדווסר, שבניהן מוחזקים בידי מחבלי החיזבאללה", אמר אולמרט. "עדכנו אותם בהחלטות מועצת הביטחון ובצעדים שישראל תעשה כדי להחזיר את בניהם. אנחנו עשינו בעבר עושים בהווה ונעשה בעתיד כל שביכולתנו כדי לגרום לכך שהבנים יחזרו הביתה במהרה ואנחנו גם נמשיך במאמצים לחלץ את גלעד שליט שמוחזק בידי החמאס".

ראש הממשלה התחייב בפני השרים "להיכנס לעובי הקורה בנושא השבת החטופים" ואמר: "אמנה בימים הקרובים נציג בכיר מטעמי כדי לטפל באופן פרטני בהחזרת חיילי צה"ל החטופים לבתיהם בשלום". אולמרט הוסיף שהנציג אותו ימנה יעמוד בקשר שוטף עם המשפחות ויעדכן אותן בנעשה. אולמרט שלח גם תנחומים למשפחות החללים שנהרגו בלבנון ואיחולי החלמה לפצועים. "הלב של כולנו עם חיילי צה"ל בכל מקום", אמר.

"הניהול של המלחמה היה מצויין"

שר הביטחון, עמיר פרץ ציין בישיבת הממשלה כי אולמרט ניהל את המערכה ביד רמה. "הניהול היה מצויין וכך גם התיאום ביני לבין ראש הממשלה, שהתנהל בצורה טובה לכל אורך הדרך", אמר. בנוסף עדכן שר הביטחון כי מתקיימים מגעים לפגישת תיאום ראשונה בין מפקדי צה"ל, יוניפי"ל וצבא לבנון, כדי לדון בפריסת הכוחות בשטח והעברת האחריות

שרת החוץ ציפי ליבני אמרה במהלך הישיבה כי החלטת מועצת הבטחון 1701 היא הישג לישראל. "אף צבא בעולם לא היה מצליח לפרק את חיזבאללה מנשקו באמצעים צבאיים בלבד ולכן היה חייב להתבצע המהלך המדיני המקביל והתומך" אמרה ליבני. "החלטת מועצת הביטחון פותחת גם פתח לחיזוק

יוניפי"ל, לתגבורו ולשיפור המנדט שניתן לו בהמשך, והמצב הקיים אינו סוף פסוק".

עוד לפני ישיבת הממשלה, התייחסו שרים רבים לאפשרות כי הסכם הפסקת האש לא יחזיק מעמד. שר התמ"ת, אלי ישי, אמר לעיתונאים כי ההסכם הוא מול לבנון ולא מול חיזבאללה ולכן קשה לסמוך על חיזבאללה שיקיים אותו.

"צריך להיות ברור כי אם תיזרק אפילו אבן אחת מכפר לבנוני לעבר ישראל צריך להפוך את אותו כפר לגל אבנים ולפגוע קשה מאוד בתשתיות של לבנון", אמר ישי. "אם יירו אפילו קטיושה אחת צריך לפגוע בתשתיות החשמל המים והדלק של לבנון ורק ככה סניורה יבין שאי אפשר לתת לחיזבאללה להמשיך ולפעול".

מועצת הביטחון אישרה את הפסקת האש בלבנון

ישי שב והביע ביקורת עקיפה על עצם הפעולה הקרקעית, לה התנגד מתחילת המבצע ואמר: "אם זה יקרה שוב לא צריך לפעול קרקעית, אלא פשוט לכתוש מהאוויר, בכל מקרה צריכים לחזק את החיילים ולהתפלל לרפואתם ולהצלחתם".

מנגד, הביע שר התיירות, יצחק (בוז'י) הרצוג, תקווה כי ההסכם ישנה את המציאות בלבנון. "אנחנו נמצאים בפרק חדש בלבנון. החלטת מועצת הביטחון יוצרת תשתית לסדר מדיני אחר. ממשלת לבנון היא עכשיו כתובת משמעותית", אמר הרצוג.

שר המשפטים, חיים רמון, אמר כי "הצעת ההחלטה היא בסדר גמור, אבל מכיוון שיש ספקות גדולים אם תיושם וסיכוי גדול שתופר, תג המחיר והאחריות ליישומה יהיו על ממשלת לבנון, ויש לנהוג בה כמו שהיינו נוהגים בכל ממשלה או מדינה אחרת".

השר אופיר פינס מתח ביקורת חריפה על ההחלטה להרחיב את המבצע בלבנון, לאחר שאושרה ההחלטה על הפסקת האש באו"ם. "אני לא מצליח להבין מה הייתה המטרה של הכניסה ללבנון לאחר החלטת מועצת הביטחון", אמר פינס בישיבת הממשלה. "זה היה נכון אולי כדי להביא להתפתחות מדינית, אך בשום אופן לא נכון היה להכנס ללבנון מאסיבית לאחר ההחלטה. אני חושש מהקזת דם הדדית עד שיגיעו הכוחות הבינלאומיים. לבנון היא ביצה, ובביצה, ככל שיש יותר תנועות שוקעים יותר".

בלילה שבין שישי לשבת קיבלה מועצת הביטחון של האו"ם פה אחד את החלטה 1701 הקוראת להפסיק את הלחימה בין ישראל ללבנון. 15 חברות המועצה הצביעו בעד אישור טיוטת ההסכם שגיבשו ארה"ב וצרפת בתום ימים ארוכים של דיונים.

מזכירת המדינה האמריקנית, קונדוליסה רייס, נשאה דברים בפני חברות המועצה ואמרה כי ישראל ולבנון הביעו את הסכמתן לקבל את טיוטת הפסקת האש. יחד עם זאת, היא הזהירה כי אף אחד לא יכול לצפות שההחלטה תביא לסיום מוחלט של האלימות באזור. "התנאים לשלום ארוך טווח צריכים להתגבש עם הזמן", אמרה מזכירת המדינה. "כעת העבודה הקשה והדחופה של היישום מתחילה".

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".