חקלאים ועסקים בצפון מפסידים חצי מיליארד ש' ביום
מבחינת ההשלכות הכלכליות של ימי הלוחמה הראשונים בצפון הארץ עולה, כי העלות למשק של ימי המתקפה הראשונים על ישובי צפון הארץ, מחיפה וצפונה, המתבטאים בקיפאון כמעט מוחלט של פעילות עסקית באזור, בתוספת עלויות הפיצוי הנגזרות למעסיקים, בעלי עסקים, חקלאים ונזקי רכוש נאמדת בכחצי מיליארד שקל ביום. כך על פי פרסום מהבוקר של כלכלני D&B - דן אנד ברדסטריט ישראל.
למרות העלות היומית הגבוהה של ימי הלחימה בצפון, סבורים כלכלני דן אנד ברדסטריט, כי אין חשש בשלב זה לחוסנה של הכלכלה הישראלית והיא לכל היותר תתבטא בהתמתנות הצמיחה בלבד.
מנכ"ל דן אנד ברדסטריט, ראובן קובנט: "המשק הישראלי חסון והצמיחה בו מהגבוהות בעולם, לכן אין אנו צופים כי תקופת הלוחמה בצפון תפגע באופן משמעותי בשיעורי הצמיחה השנתיים ותתבטא בהתמתנות קלה בלבד. קובנט מוסיף כי, בניגוד לאינתיפאדה שהתרחשה בתקופת האטה בצמיחה ובביקושים עולמיים על רקע מיתון קשה וממושך, הרי שהמתקפה הנוכחית מתרחשת באחת התקופות טובות בתולדות המשק הישראלי, כאשר הכלכלה הישראלית נמצאת בתהליך צמיחה מבוסס, ויכולתו של המשק לספוג את השלכות ימי המלחמה טובה יותר מאשר בתקופות אחרות".
כלכלני דן אנד ברדסטריט מציינים, כי שנת 2005 הייתה השנה הטובה ביותר בתולדות ההיי-טק הישראלי ובה נרשם ובה עלו הכנסות של חברות הטכנולוגיה המובילות בארץ ב-20% אף לעומת שנת 2000, שנת השיא הקודמת של סקטור זה. גם הייצוא התעשייתי, המהווה קרוב ל-40% מסך תוצר התעשייה רשם עלייה של 5.6%, בהמשך לעלייה התלולה של 17% ב-2004, ונהנה מהמשך הביקושים הגלובליים.
על פי הדיווחים , חברות ההי-טק הפועלות באיזור הצפון לא השביתו לגמרי את פעילותן ובחלקן הגדול העובדים ממשיכים לעבוד מתוך המרחבים המוגנים שהותאמו מבעוד מועד להמשך עבודה שוטפת.
אינדיקטורים כלכליים נוספים תומכים בהערכה, כי יציבותו של המשק לא צפויה להיפגע באופן דרמטי. שיעור האינפלציה, עמד ערב המתקפה, על גבולו התחתון של יעד הממשלה בתחום המוגדר בין 1% ל-3% בשנה. הצמיחה במחצית הראשונה של שנת 2006 עברה את התחזיות האופטימיות ביותר ועמדה על 6% בחישוב שנתי, מהגבוהות במדינות המערב.
עד כה אין פגיעה מהותית בתיירות היוצאת
כלכלני דן אנד ברדסטריט מציינים, כי בחינת הנזקים הצפויים למשק מעלה כי הפגיעה בענף התיירות , שספג מכה בימים האחרונים, התמקדה בעיקר בסגמנט תיירות הפנים ובתיירות הנכנסת, בעוד שמשרדי תיירות מובילים באזור המרכז מסרו כי אין כמעט פגיעה בתיירות היוצאת, והביטולים מאוזנים על ידי הקדמת נסיעות והתעניינות מוגברת ביעדים חלופיים. יתר על כן, משקלו של ענף התיירות בתמ"ג אינו גבוה והעוגן העיקרי של התיירות בצפון, הינה תיירות הפנים, שעם שוך הסערה צפויה לפרוח מחדש ובקצב מוגבר, וזאת בשל "הזיכרון הקצר" של התייר הישראלי, הרצון לנופש ותחושת הסולידאריות והרצון לתמיכה בצפון.
ענף נוסף, הנמנה עם הנפגעים, הינו ענף החקלאות, וזאת בעיקר לאור הדיווחים על קשיים בקטיף הפרי, איסוף ירקות השדה ופגיעה בענף החי.
כלכלני דן אנד ברדסטריט מציינים, כי לצד המגזרים הנפגעים, ישנם ענפים אחרים, אשר ייהנו מהתאוששות בביקושים על רקע המתקפה, כגון תעשיות ביטחוניות שצבר ההזמנות המקומיות שלהן פחת במחצית הראשונה של 2006, קבלני הבנייה והשיפוצים בצפון, שסבלו ממיתון מתמשך בענף ועתה ירתמו לביצוע עבודות השיפוצים באיזורי
כטב"מ הרמס 900 של אלביט. קרדיט: רשתות חברתיותלאור "ליקויים מקצועיים" אלביט ותע"א הוצאו מהתערוכה האווירית בדובאי
במכתב שנשלח שעות אחרי התקיפה בדוחא, תוארו הסיבות הרשמיות, אך הטענה היא השהחלטה התקבלה כבר קודם לכן באופן בלתי רשמי, כחלק ממהלך מתואם להרחיק את ישראל מהאירועים הביטחוניים המרכזיים באזור
מארגני תערוכת התעופה של דובאי הודיעו למספר חברות ביטחוניות ישראליות כי הן אינן מוזמנות להשתתף באירוע הבינלאומי שייערך בנובמבר הקרוב. וכך, היחסים בין ישראל לאיחוד האמירויות, שנבנו בקפידה מאז הסכמי אברהם ב-2020, ממשיכים להיסדק תחת כובד ההשלכות של העימות
הממושך בעזה.
מארגני התערוכה שלחו מכתבים למספר חברות ביטחוניות מישראל, ביניהן התעשייה האווירית ואלביט מערכות אלביט מערכות 0.94% , ובהם נכתב כי השתתפותן לא תאושר. על הנייר, הסיבה היא "ליקויים מקצועיים", אך זוהי כנראה תגובה להתקפה של ישראל על אדמת קטאר לפני יומיים. מעבר לתוצאות המיידיות של התקיפה, הגלים שעוררה, כללו הסתייגות של טראמפ (אמנם קלה, אבל בכל זאת), נאום תוקפני של נשיאת האיחוד האירופי ועכשיו, התגובה הלא רשמית של איחוד האמירויות. כזכור, בריטניה מנעה לאחרונה מנציגים ישראלים להשתתף בתערוכת הביטחון הגדולה שלה, וצרפת חסמה גישה של חברות ישראליות לתערוכת הנשק בפאריז ביוני האחרון.
זו אינה הפעם הראשונה שהתערוכה בדובאי מסתבכת בהקשר הישראלי, היות ובנובמבר 2023, שבועות לאחר פרוץ המלחמה בעזה, הדוכנים של התעשייה האווירית ורפאל נותרו ריקים מבלי שניתן לכך הסבר רשמי.
אלביט מערכות, שהקימה יחידה ייעודית באמירויות, והתעשייה האווירית, שהובילה פרויקטים משותפים עם התאגיד הביטחוני המקומי EDGE, היו חלק בלתי נפרד מהתממשקות ההסכמים בין המדינות מאז 2020. הן לקחו חלק גם בתערוכה האחרונה באבו דאבי בפברואר האחרון. משרד הביטחון הישראלי אישר שקיבל את ההודעה מהמארגנים אך לא מסר פרטים.
- אלביט מערכות חושפת את Frontier: מערכת AI חדשה להגנת גבולות
- דירוג 100 הביטחוניות 2025: אלביט ורפאל עלו, תע״א באותו המקום
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
למרות הכל, התעשייה הביטחונית הולכת ומתחזקת
עם זאת, למרות הצהרות על חרמות ועל שקילה מחודשת של רכישות, לאחרונה דווח כי גרמניה, למשל, מתכננת מישראל (באמצעות התעשייה האווירית) שלושה כטב"מים מסוג "איתן" (Heron) תמורת 1.2 מיליארד דולר, וזאת למרות קולות הולכים וגוברים ממדינות רבות באיחוד האירופי להגביר את הלחץ על ישראל כדי לעצור את המלחמה בעזה.
מייקל אולירי, מנכ"ל רייאנאייר. קרדיט: רשתות חברתיותמנכ"ל ראיינאייר שוקל הפסקת פעילות כוללת בישראל
מייקל אולירי, מנכ"ל החברה אמר כי נגמרה לו הסבלנות להנחיות הבטחון המשתנות בישראל וטוען שהחברה לא תחדש את טיסותיה לפני סוף אוקטובר, וספק אם גם אחריו
ריאנאייר למרות שלאחרונה נראה היה כי פעילות הטיסות חוזרת לשיגרה כלשהי, מנכ"ל ראיינאייר, מייקל אולירי, מעיב על האופטימיות וטוען כי כי החברה "לא בטוחה אם תחדש את פעילותה בישראל. לדבריו, אין ודאות שתשוב לפעול בישראל, גם לאחר שתסתיים הלחימה בעזה. מייקל אולירי, התראיין לרשת RTE באירלנד והוסיף האשמה ישירה כלפי הרשויות המקומיות: "משחקים איתנו".
ריינאייר הודיעה כבר מוקדם יותר הקיץ כי לא תחדש את טיסותיה לישראל לפני ה-25 באוקטובר. אולם דבריו של אולירי מציבים סימן שאלה מהותי לא רק לגבי הטווח הקצר, אלא גם לגבי חורף 2025-2026. הביקורת שהשמיע אינה חדשה. ריינאייר העלתה בעבר טענות נגד אגרות, תיאומים תפעוליים, ותנאים שהציבו הרשויות בישראל, אך אמירות כאלה, כאשר הן נאמרות בפורומים פומביים, מעידות לרוב על ניתוק במגעים בין הצדדים.
עבור הנוסעים הישראלים הדבר עלול לפגוע בהיצע הטיסות ולהפחית את הסיכוי להורדת מחירים. מצד שני, אלו הן חדשות טובות עבור אלעל, שבכל פעם שיש אירוע בטחוני כלשהו, המנייה שלה מזנקת. מבחינת חברות הלואו קוסט הנוספות, ככל הנראה וויזאייר היא זו שתמלא את החלל.
במהלך 2022, הפעילה ריינאייר למעלה מ-30 טיסות שבועיות מישראל, במחירים נמוכים. ב-2023 אף הצהירה על כוונה להרחיב את פעילותה בישראל, אולם התחזיות האלה התרסקו עם ההסלמה הביטחונית וקריסת תנועת התיירים הנכנסת.
- מנכ"ל ריאנאייר מאיים להעביר מטוסים בעקבות המצב הבטחוני
- חברת התעופה האירית שנמצאת בעמדה תחרותית חזקה יותר מכולן
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
אבל אולירי לא התייחס רק לישראל, אלא גם להשפעות העמוקות של הלחימה בין רוסיה לאוקראינה על תעופה אזרחית באירופה. לדבריו, התקיפה האווירית הרוסית על פולין, שכללה חדירה של רחפנים לשטח המדינה, יצרה שיבושים נרחבים ביום רביעי האחרון, ובאותו יום רק 60% מטיסות ריינאייר יצאו בזמן (לעומת 90% ביום רגיל). נמלי תעופה בוורשה, מודלין, ז'שוב ולובלין נסגרו זמנית, ואולירי הזהיר כי "מדובר באירוע שצפוי להימשך לאורך שנים". לדבריו, "אם האיחוד האירופי והבית הלבן לא ינקטו קו תקיף, עם סנקציות עונשיות נגד רוסיה, ההפרעות האלה לא ייפסקו".
