הבורסה מסכמת שנה: מחזור המסחר זינק ב-50% מול 04'

הסתכם במיליארד שקל בממוצע ביום - יותר מהממוצע בכל שנות הגאות בעבר. שני בנקים זרים נוספים במו"מ מתקדם להכנסות כחברי בורסה. הבורסה תפעל לעידוד כניסתם של זרים נוספים
חזי שטרנליכט |

במסיבת העתונאים השנתית סיכמה היום (ג') הנהלת הבורסה התל אביבית את אחת השנים הסוערות, במובן החיובי, שידעה מימיה. בשנה שאותה מגדירים בבורסה כ"שנת ה-70 לפעילות בורסאית בארץ", חלו תמורות גדולות בהיקפי הפעילות המסחרית בבורסה. ממחזורי המסחר ועד כמובן לתשואות שהניבו המניות בבורסה.

למי שזוכר את ימי המסחר בבורסה בשנים האחרונות, במיוחד בשנות השפל - הלא רחוקות - קשה שלא להתרשם. אם בשיא תקופת השפל בשנים 2002 ו-2003 היו ימי מסחר שריכזו מחזור של כ-140 עד 200 מיליון שקל, הרי שהמחזור הממוצע בשנת הגאות הנוכחית עמד מדי יום על כמיליארד שקלים. מחזור עצום ורב.

פרופ' אורגלר, יו"ר הבורסה, אמר בסיפוק כי הגידול החד במחזורים עבר ללא כל כשלים טכניים. המערכת פעלה כשורה במהלך שנה שבה ראתה הבורסה התרחבות עצומה גם בשוק הנגזרים. מחזור יומי ממוצע של 250 אלף אופציות, במחזור השיא שהיה ב-26 לאוקטובר נסחרו 682 אלף אופציות ביום אחד.

גם בשוק האג"ח נרשמה שנה מצויינת מבחינת הסחירות. מחזור המסחר באג"ח חצה את רף ה-1.3 מיליארד שקל בממוצע היומי, 40% יותר מ-2004, ו-85% יותר מב-2003. "אין יותר פרמייה על אי סחירות בשוק הזה", אומר אורגלר.

בתחום הגיוסים נרשמה שנה ערה למדי שדומה בהיקפיה לשנת 2000. בסך הכל גויסו 12.2 מיליארד שקל במניות, 70% יותר משנת 2004. לשאלתנו האם הגידול בגיוסי המניות שלא היה חד כמו הגידול בהיקפי הפעילות לא מעיד על צורך לשינוי במבנה שוק החיתום בארץ משיבה ההנהלה בשלילה מוחלטת. להיפך, מנכ"ל הבורסה סם ברונפלד סבור כי זאת עדות לכך שלא הנפיקו כל דבר בשנת הגאות. "המוסדיים לא אספו זבל", לדבריו.

לדברי מנכ"ל הבורסה ברונפלד, זהו העשור הראשון שהבורסה חוגגת את סיומו ללא "קטסטרופה". מפולות העבר היו ב-1994, בשלהיי שנות ה-80, בשנות השבעים וגם בשנות השישים. העשור הנוכחי מסתיים באקורד חיובי מאוד, בתקווה שיימשך כך בעשור הבא, הוא מוסיף. הגידול בכמות המשקיעים ייצר כח שכנגד להערכתו שעשוי לבסוף לפעול להחלשת הרגולציה העודפת בישראל. רגולציה שהיתה נדרשת כשהסחירות לא היתה כאן גבוהה והשוק המקומי היה קטן יותר.

זמירות חדשות גם מגיעות מפיו של מנכ"ל הבורסה ככל שזה נוגע לתחרות מול השווקים הזרים. אם בעבר עוד רטנו בהנהלה ברחוב אחד העם מספר 54 על כך שמורידים את שיעורי המס ומאפשרים לישראלים לצאת לחו"ל, אך לא מאפשרים לבורסה את התנאים ההוגנים לתחרות מול השווקים הזרים, הרי שבסיומה של השנה הנוכחית מודה ההנהלה: נכון קצב יציאת כספי המשקיעים הישראלים לחו"ל (לרבות המוסדיים) הואץ והסתכם בכ-2.5 מיליארד דולר השנה. אך הכסף של הזרים שזרם פנימה במקביל היה גדול לעין שיעור והבורסה גאתה.

אבל הנימה האופטימית שלטה ובצדק בסיכומה של שנת 2005. שנה של עליות ועליות ועוד פעם עליות בבורסה. מהיכן יבוא הכסף הגדול שיסייע לשוק ההון הישראלי בשנה הקרובה? ובכן האתגרים רבים, אך המשנה למנכ"ל הבורסה, אסתר לבנון, מציינת כי בבורסה יתמקדו השנה בהבאת משקיעים זרים, תוך הצעה של כלים חדשים למסחר בתל אביב בחו"ל. אורגלר רמז בדבריו על מגעים מתקדמים עם שני בנקים זרים נוספים שרוצים להרשם לפעילות כאן, שיתווספו לשמות כמו HSBC, דויטשה בנק ו-UBS.

לגבי האטרקטיביות של תל אביב למול לונדון, שהפכה בשנה האחרונה ליעד לא קטן להנפקות של חברות ישראליות, מגיבה סמנכ"לית הבורסה, רונית הראל בן זאב ואומרת כי בקרב רוב ההמנפיקות הישראליות חלה ירידה של עד כ-50% בהיקפי המסחר בחודשים שלאחר ההנפקה, ורק 4 מהן הצליחו להגדיל את המחזורים במידה ניכרת. ברונפלד העריך כי החברות שיפרחו וישגשגו יגיעו בסוף לרשימה הראשית בלונדון, ואז יבצעו רישום כפול בתל אביב בכדי להסחר כאן.

יש גם מן הסתם כלים חדשים שצפויים להשקה במהלך השנה. הראשון ביניהם הוא החוזים העתידיים על ה"שחר" שצפוי להשקה רשמית באפריל. במהלך הרבעון הראשון יושק גם אתר חדש לבורסה, יושלמו ביצועי מסקנות ועדת האוזר, שאחת מהן היא מכרז הנעילה ב"רצף". זאת עשויה גם להיות שנת ה-REIT והאג"ח מגובות משכנתאות ותזרימים. ולא שכחנו את הכוונות להנפיק אופציות למניות בודדות בבורסה, שאנחנו שומעים אותן כבר השנה השלישית ברציפות. אך הן תלויות בהשלמות חקיקה ורגולציה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אנבידיהאנבידיה

קריית טבעון - למה אנבידיה בחרה בה ו-10 עובדות על האזור

מה צפוי לקרות למחירי הדירות בקריית טבעון, ואיך ישפיע הקמפוס של אנבידיה על האזור? אפשר לחלום, אבל צריך להיות מציאותיים
אדיר בן עמי |

רשות מקרקעי ישראל אישרה הקצאת קרקע בפטור ממכרז לחברת אנבידיה בקריית טבעון, כחלק מתוכנית להקמת קמפוס טכנולוגי ענק - קריית טבעון על המפה של אנבידיה: הקמפוס החדש צפוי לשנות את פני הצפון.  הפרויקט, שממתין לאישור סופי מהנהלת החברה העולמית, צפוי להעסיק קרוב ל-10,000 עובדים ולהשפיע על לפחות 10,000 נוספים. קריית טבעון שמתגוררים בה כ-20,000 תושבים, עומדת לכאורה בפני שינוי גדול. האם הציפיות מוגזמות?

הקמפוס החדש יעסיק כאמור עובדים חדשים רבים, אבל לא חייבים לגור בקריית טבעון כדי לעבוד באנבידיה. יש ישובים רבים בסמוך, חיפה במרחק של 18 דקות. גם תל אביב במרחק של שעה, נתניה בפחות מ-50 דקות. ויש תחבורה יחסית נוחה - זה היה התנאי הגדול של אנבידיה. כלומר, זה בהחלט אירוע חשוב לקריית טבעון ולאזור כולו, אבל צריך לקחת אותו בפרופורציות. חלק גדול מהעובדים יגיע לאזור בבוקר ויעזוב אחרי הצהריים.  יהיו כאלו שיעדיפו לגור בסביבה, אבל צריך לזכור שמדובר על הקמה שתיקח שנים ושהמעבר לאזור על פני שנים, כנראה לא יהיה בהיקפים ענקיים - כן, האזור יגדל באוכלוסייה, יתחזק כנראה כלכלית, אבל האם קריית טבעון תגדל ל-30 אלף איש תוך 3 שנים? - מה פתאום.    

אז מה כן יקרה? מחירי הדירות יעלו. גם ככה אין היצע גדול של דירות והמחירים בעלייה, והציפיה לאנבידיה תוביל לעלייה מדורגת במחירי הדירות באזור. יהיו עסקים רבים בקמפוס והתעסוקה באזור תגדל - גם של יהודים וגם של ערבים (שמהווים כ-25%-30% מאוכלוסיית האזור). האם זה יוביל לפריחה אדירה? אולי זה יקרה במרחק של 10 שנים מהיום, אם הקמפוס יילך ויתרחב. אלו תהליכים ארוכים. תהיה פריחה, אבל לא בום כלכלי אדיר באזור.  

 

הקמפוס של אנבידיה ישתרע על 90 דונם, עם פוטנציאל לבניית 120,000 מ"ר של מבנים. המיקום, בגבול המערבי של קריית טבעון ליד מחלף שער העמקים בכביש 6. תחנת הרכבת בכפר יהושע, במרחק קצר. אנבידיה, שמתמקדת בפיתוח שבבי AI ומערכות גרפיקה, רואה בקמפוס זה חלק מהרחבת פעילותה בישראל. החברה כבר מפעילה מרכזי פיתוח בתל אביב ובאר שבע, וכעת היא מכוונת לצפון כדי לנצל כוח אדם מיומן באזור חיפה. ההקצאה בפטור ממכרז משקפת אסטרטגיה ממשלתית לעודד השקעות זרות בפריפריה, עם תמריצים כספיים שמפחיתים עלויות ראשוניות ומעודדים יצירת מקומות עבודה איכותיים. השאלה אם המדינה לא נותנת בחינם. נזכיר כי גם לאינטל נתנו הנחות ענקיות. בדיעבד לא בטוח שזה היה צעד חכם. עכשיו אנבידיה היא המלכה, אבל הגלגל מסתובב. את המתנות לחברות הגלובליות צריך לדעת לפזר, לא לשים את כל הבצים בסל אחד.


הקמפוס החדש יאפשר פיתוח מוצרים כמו שבבי Blackwell, שמיועדים למרכזי נתונים. מנכ"ל אנבידיה ג'נסן הואנג ציין בעבר כי ישראל היא "מרכז חדשנות מרכזי". ישראל מהווה כ-10% מכוח האדם של אנבידיה ובמו"פ כנראה שמדובר על סדר גודל של 15%. המרכזים בישראל והצמיחה כאן מאוד חשובים לאנבידיה שצפויה להשקיע 2 מיליארד דולר בקמפוס. אנבידיה כבר מעסיקה בישראל כ-5,000 עובדים עוד כ-3 שנים זה  יוכפל. 

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הקרטל של תנובה ושטראוס - סמוטריץ' נלחם במחירי החלב

על הפער בין מחירי הגבינה הצהובה של תנובה לגבינה צהובה מיובאת, על השליטה של תנובה ושטראוס בשוק החלב, ועל הרפורמה של סמוטריץ'

רן קידר |

תנובה ושטראוס מתנהלות כמו סוג של קרטל. הן כמעט ושולטות בשוק החלב ומוצריו, ושר האוצר, בצלאל סמוטריץ' נערך למלחמה מולם לטובת הצרכנים. לא בטוח שזה יצליח, חבל שזה רק עכשיו לקראת סיום הקדנציה שלו. חבל שהוא רק מדבר נגד רווחי הבנקים ועושק הציבור ולא באמת פועל. "אני פותח היום במהלך כלכלי וחברתי שאני לא מתכוון לוותר עליו - רפורמת החלב. רפורמה טובה, אחראית, ובעיקר כזו שמציבה את הציונות ואת האזרח הישראלי במרכז. אנחנו באנו לעבוד בשבילכם, ולא בשביל אף אינטרס אחר". אמר סמוטריץ' והמשיך - "בניגוד לקמפיין הדמגוגי ועתיר המשאבים נגדי, רפורמת החלב שלי שומרת על היצור המקומי, שומרת על החקלאות, שומרת על החקלאים, וכן, גם פותחת את השוק לתחרות בריאה שתגדיל את ההיצע ותוריד את המחירים לעם ישראל.

"המטרה הראשונה והחשובה ביותר של רפורמת החלב היא פשוטה וברורה: להוריד את יוקר המחיה. אין כאן קיצורי דרך, אין קסמים, יש עבודה מקצועית, יש אחריות, ויש נחישות שלא להסיט את העיניים מהמטרה המרכזית: להפחית את מחירי מוצרי היסוד לכל משפחה בישראל.


"כדי להבין המהלך הזה צריך קודם כל להפנים: שוק החלב בישראל נשלט שנים רבות על ידי שתי מחלבות ענק , תנובה ושטראוס, שהוכרזו רשמית כמונופולים. כל מי שמבין בכלכלה יודע שאין דרך להתמודד עם יוקר מחיה בלי לפרק מונופולים, ודרך אחת לפרק אותם זה ליצור תחרות אמיתית. תחרות שמייצרת מחיר הוגן, איכות טובה יותר, ושוק שמשרת את הצרכן ולא את הרווח של תאגידים.


"התחרות הזו תגיע באמצעות פתיחת השוק ליבוא, במינון נכון, בזהירות ובאחריות. אנחנו לא פוגעים בייצור המקומי, אלא מגדירים מחדש את האיזון: 80% ייצור ישראלי, ו־20% פתיחה לתחרות. זהו שינוי היסטורי. זה שומר על העצמאות והחוסן החקלאי שלנו, אבל גם יוצר לחץ תחרותי שמונע מהמונופולים להמשיך לייצר רווחי עתק על חשבונכם.

ואם כבר מדברים על אינטרסים זרים, תנובה נמצאת בבעלות סינית. אז לפני שמספרים לכם כל מיני אגדות על מי ייהנה מהמהלך הזה, כדאי לזכור מי נהנה כיום מהריכוזיות הזו, ובעיקר מי משלם עליה: הציבור הישראלי.