הבורסה מסכמת שנה: מחזור המסחר זינק ב-50% מול 04'

הסתכם במיליארד שקל בממוצע ביום - יותר מהממוצע בכל שנות הגאות בעבר. שני בנקים זרים נוספים במו"מ מתקדם להכנסות כחברי בורסה. הבורסה תפעל לעידוד כניסתם של זרים נוספים
חזי שטרנליכט |

במסיבת העתונאים השנתית סיכמה היום (ג') הנהלת הבורסה התל אביבית את אחת השנים הסוערות, במובן החיובי, שידעה מימיה. בשנה שאותה מגדירים בבורסה כ"שנת ה-70 לפעילות בורסאית בארץ", חלו תמורות גדולות בהיקפי הפעילות המסחרית בבורסה. ממחזורי המסחר ועד כמובן לתשואות שהניבו המניות בבורסה.

למי שזוכר את ימי המסחר בבורסה בשנים האחרונות, במיוחד בשנות השפל - הלא רחוקות - קשה שלא להתרשם. אם בשיא תקופת השפל בשנים 2002 ו-2003 היו ימי מסחר שריכזו מחזור של כ-140 עד 200 מיליון שקל, הרי שהמחזור הממוצע בשנת הגאות הנוכחית עמד מדי יום על כמיליארד שקלים. מחזור עצום ורב.

פרופ' אורגלר, יו"ר הבורסה, אמר בסיפוק כי הגידול החד במחזורים עבר ללא כל כשלים טכניים. המערכת פעלה כשורה במהלך שנה שבה ראתה הבורסה התרחבות עצומה גם בשוק הנגזרים. מחזור יומי ממוצע של 250 אלף אופציות, במחזור השיא שהיה ב-26 לאוקטובר נסחרו 682 אלף אופציות ביום אחד.

גם בשוק האג"ח נרשמה שנה מצויינת מבחינת הסחירות. מחזור המסחר באג"ח חצה את רף ה-1.3 מיליארד שקל בממוצע היומי, 40% יותר מ-2004, ו-85% יותר מב-2003. "אין יותר פרמייה על אי סחירות בשוק הזה", אומר אורגלר.

בתחום הגיוסים נרשמה שנה ערה למדי שדומה בהיקפיה לשנת 2000. בסך הכל גויסו 12.2 מיליארד שקל במניות, 70% יותר משנת 2004. לשאלתנו האם הגידול בגיוסי המניות שלא היה חד כמו הגידול בהיקפי הפעילות לא מעיד על צורך לשינוי במבנה שוק החיתום בארץ משיבה ההנהלה בשלילה מוחלטת. להיפך, מנכ"ל הבורסה סם ברונפלד סבור כי זאת עדות לכך שלא הנפיקו כל דבר בשנת הגאות. "המוסדיים לא אספו זבל", לדבריו.

לדברי מנכ"ל הבורסה ברונפלד, זהו העשור הראשון שהבורסה חוגגת את סיומו ללא "קטסטרופה". מפולות העבר היו ב-1994, בשלהיי שנות ה-80, בשנות השבעים וגם בשנות השישים. העשור הנוכחי מסתיים באקורד חיובי מאוד, בתקווה שיימשך כך בעשור הבא, הוא מוסיף. הגידול בכמות המשקיעים ייצר כח שכנגד להערכתו שעשוי לבסוף לפעול להחלשת הרגולציה העודפת בישראל. רגולציה שהיתה נדרשת כשהסחירות לא היתה כאן גבוהה והשוק המקומי היה קטן יותר.

זמירות חדשות גם מגיעות מפיו של מנכ"ל הבורסה ככל שזה נוגע לתחרות מול השווקים הזרים. אם בעבר עוד רטנו בהנהלה ברחוב אחד העם מספר 54 על כך שמורידים את שיעורי המס ומאפשרים לישראלים לצאת לחו"ל, אך לא מאפשרים לבורסה את התנאים ההוגנים לתחרות מול השווקים הזרים, הרי שבסיומה של השנה הנוכחית מודה ההנהלה: נכון קצב יציאת כספי המשקיעים הישראלים לחו"ל (לרבות המוסדיים) הואץ והסתכם בכ-2.5 מיליארד דולר השנה. אך הכסף של הזרים שזרם פנימה במקביל היה גדול לעין שיעור והבורסה גאתה.

אבל הנימה האופטימית שלטה ובצדק בסיכומה של שנת 2005. שנה של עליות ועליות ועוד פעם עליות בבורסה. מהיכן יבוא הכסף הגדול שיסייע לשוק ההון הישראלי בשנה הקרובה? ובכן האתגרים רבים, אך המשנה למנכ"ל הבורסה, אסתר לבנון, מציינת כי בבורסה יתמקדו השנה בהבאת משקיעים זרים, תוך הצעה של כלים חדשים למסחר בתל אביב בחו"ל. אורגלר רמז בדבריו על מגעים מתקדמים עם שני בנקים זרים נוספים שרוצים להרשם לפעילות כאן, שיתווספו לשמות כמו HSBC, דויטשה בנק ו-UBS.

לגבי האטרקטיביות של תל אביב למול לונדון, שהפכה בשנה האחרונה ליעד לא קטן להנפקות של חברות ישראליות, מגיבה סמנכ"לית הבורסה, רונית הראל בן זאב ואומרת כי בקרב רוב ההמנפיקות הישראליות חלה ירידה של עד כ-50% בהיקפי המסחר בחודשים שלאחר ההנפקה, ורק 4 מהן הצליחו להגדיל את המחזורים במידה ניכרת. ברונפלד העריך כי החברות שיפרחו וישגשגו יגיעו בסוף לרשימה הראשית בלונדון, ואז יבצעו רישום כפול בתל אביב בכדי להסחר כאן.

יש גם מן הסתם כלים חדשים שצפויים להשקה במהלך השנה. הראשון ביניהם הוא החוזים העתידיים על ה"שחר" שצפוי להשקה רשמית באפריל. במהלך הרבעון הראשון יושק גם אתר חדש לבורסה, יושלמו ביצועי מסקנות ועדת האוזר, שאחת מהן היא מכרז הנעילה ב"רצף". זאת עשויה גם להיות שנת ה-REIT והאג"ח מגובות משכנתאות ותזרימים. ולא שכחנו את הכוונות להנפיק אופציות למניות בודדות בבורסה, שאנחנו שומעים אותן כבר השנה השלישית ברציפות. אך הן תלויות בהשלמות חקיקה ורגולציה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".