הבורסה מסכמת שנה: מחזור המסחר זינק ב-50% מול 04'

הסתכם במיליארד שקל בממוצע ביום - יותר מהממוצע בכל שנות הגאות בעבר. שני בנקים זרים נוספים במו"מ מתקדם להכנסות כחברי בורסה. הבורסה תפעל לעידוד כניסתם של זרים נוספים
חזי שטרנליכט |

במסיבת העתונאים השנתית סיכמה היום (ג') הנהלת הבורסה התל אביבית את אחת השנים הסוערות, במובן החיובי, שידעה מימיה. בשנה שאותה מגדירים בבורסה כ"שנת ה-70 לפעילות בורסאית בארץ", חלו תמורות גדולות בהיקפי הפעילות המסחרית בבורסה. ממחזורי המסחר ועד כמובן לתשואות שהניבו המניות בבורסה.

למי שזוכר את ימי המסחר בבורסה בשנים האחרונות, במיוחד בשנות השפל - הלא רחוקות - קשה שלא להתרשם. אם בשיא תקופת השפל בשנים 2002 ו-2003 היו ימי מסחר שריכזו מחזור של כ-140 עד 200 מיליון שקל, הרי שהמחזור הממוצע בשנת הגאות הנוכחית עמד מדי יום על כמיליארד שקלים. מחזור עצום ורב.

פרופ' אורגלר, יו"ר הבורסה, אמר בסיפוק כי הגידול החד במחזורים עבר ללא כל כשלים טכניים. המערכת פעלה כשורה במהלך שנה שבה ראתה הבורסה התרחבות עצומה גם בשוק הנגזרים. מחזור יומי ממוצע של 250 אלף אופציות, במחזור השיא שהיה ב-26 לאוקטובר נסחרו 682 אלף אופציות ביום אחד.

גם בשוק האג"ח נרשמה שנה מצויינת מבחינת הסחירות. מחזור המסחר באג"ח חצה את רף ה-1.3 מיליארד שקל בממוצע היומי, 40% יותר מ-2004, ו-85% יותר מב-2003. "אין יותר פרמייה על אי סחירות בשוק הזה", אומר אורגלר.

בתחום הגיוסים נרשמה שנה ערה למדי שדומה בהיקפיה לשנת 2000. בסך הכל גויסו 12.2 מיליארד שקל במניות, 70% יותר משנת 2004. לשאלתנו האם הגידול בגיוסי המניות שלא היה חד כמו הגידול בהיקפי הפעילות לא מעיד על צורך לשינוי במבנה שוק החיתום בארץ משיבה ההנהלה בשלילה מוחלטת. להיפך, מנכ"ל הבורסה סם ברונפלד סבור כי זאת עדות לכך שלא הנפיקו כל דבר בשנת הגאות. "המוסדיים לא אספו זבל", לדבריו.

לדברי מנכ"ל הבורסה ברונפלד, זהו העשור הראשון שהבורסה חוגגת את סיומו ללא "קטסטרופה". מפולות העבר היו ב-1994, בשלהיי שנות ה-80, בשנות השבעים וגם בשנות השישים. העשור הנוכחי מסתיים באקורד חיובי מאוד, בתקווה שיימשך כך בעשור הבא, הוא מוסיף. הגידול בכמות המשקיעים ייצר כח שכנגד להערכתו שעשוי לבסוף לפעול להחלשת הרגולציה העודפת בישראל. רגולציה שהיתה נדרשת כשהסחירות לא היתה כאן גבוהה והשוק המקומי היה קטן יותר.

זמירות חדשות גם מגיעות מפיו של מנכ"ל הבורסה ככל שזה נוגע לתחרות מול השווקים הזרים. אם בעבר עוד רטנו בהנהלה ברחוב אחד העם מספר 54 על כך שמורידים את שיעורי המס ומאפשרים לישראלים לצאת לחו"ל, אך לא מאפשרים לבורסה את התנאים ההוגנים לתחרות מול השווקים הזרים, הרי שבסיומה של השנה הנוכחית מודה ההנהלה: נכון קצב יציאת כספי המשקיעים הישראלים לחו"ל (לרבות המוסדיים) הואץ והסתכם בכ-2.5 מיליארד דולר השנה. אך הכסף של הזרים שזרם פנימה במקביל היה גדול לעין שיעור והבורסה גאתה.

אבל הנימה האופטימית שלטה ובצדק בסיכומה של שנת 2005. שנה של עליות ועליות ועוד פעם עליות בבורסה. מהיכן יבוא הכסף הגדול שיסייע לשוק ההון הישראלי בשנה הקרובה? ובכן האתגרים רבים, אך המשנה למנכ"ל הבורסה, אסתר לבנון, מציינת כי בבורסה יתמקדו השנה בהבאת משקיעים זרים, תוך הצעה של כלים חדשים למסחר בתל אביב בחו"ל. אורגלר רמז בדבריו על מגעים מתקדמים עם שני בנקים זרים נוספים שרוצים להרשם לפעילות כאן, שיתווספו לשמות כמו HSBC, דויטשה בנק ו-UBS.

לגבי האטרקטיביות של תל אביב למול לונדון, שהפכה בשנה האחרונה ליעד לא קטן להנפקות של חברות ישראליות, מגיבה סמנכ"לית הבורסה, רונית הראל בן זאב ואומרת כי בקרב רוב ההמנפיקות הישראליות חלה ירידה של עד כ-50% בהיקפי המסחר בחודשים שלאחר ההנפקה, ורק 4 מהן הצליחו להגדיל את המחזורים במידה ניכרת. ברונפלד העריך כי החברות שיפרחו וישגשגו יגיעו בסוף לרשימה הראשית בלונדון, ואז יבצעו רישום כפול בתל אביב בכדי להסחר כאן.

יש גם מן הסתם כלים חדשים שצפויים להשקה במהלך השנה. הראשון ביניהם הוא החוזים העתידיים על ה"שחר" שצפוי להשקה רשמית באפריל. במהלך הרבעון הראשון יושק גם אתר חדש לבורסה, יושלמו ביצועי מסקנות ועדת האוזר, שאחת מהן היא מכרז הנעילה ב"רצף". זאת עשויה גם להיות שנת ה-REIT והאג"ח מגובות משכנתאות ותזרימים. ולא שכחנו את הכוונות להנפיק אופציות למניות בודדות בבורסה, שאנחנו שומעים אותן כבר השנה השלישית ברציפות. אך הן תלויות בהשלמות חקיקה ורגולציה.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חיילים סייבר 8200
צילום: דובר צהל

משקיעים בחאקי: כך הפכו החיילים את הבסיסים לחממת השקעות לוהטת

השוק גואה, האפליקציות זמינות - ומחנות צה"ל הופכים לזירות של  מסחר ואמביציה; גם החיילים שחוזרים מהקרב משקיעים-מהמרים בשווקים; בינתיים כולם מרוויחים
ענת גלעד |
נושאים בכתבה חיילים בורסה

יום שלישי, 23:00. חדר המגורים בבסיס האימונים בדרום שקט יחסית. אור יחיד בוקע מהפינה שבה יושב סמל איתי כהן. רוב חבריו לפלוגה כבר קרסו מותשים מיום מפרך בשטח, אך הוא לא מצליח לעצום עין. הראש שלו עובד שעות נוספות על הגרף האדום המהבהב באפליקציית המסחר בטלפון הנייד שלו. איתי, לוחם בגדוד חי"ר, לא חולם רק על סוף המסלול או על הדרגות הבאות.

במקום סתם לגלול באינסטגרם, הוא מנצל את השעות השקטות כדי לנהל תיק השקעות קטן. "כשהחבר'ה מדברים על המשחק כדורגל אתמול, אני בודק מה עשה הביטקוין", הוא מספר בחיוך קטן. 

בין שמירה לשמירה ובין אימון ניווט למארב, איתי חולם במספרים, והוא לא לבד. בשנתיים האחרונות, המסכים של הסמארטפונים השתנו: אפליקציות משחקים פינו את מקומן לאפליקציות בנקאות, ושיחות על כדורגל או יציאות לסופ"ש הוחלפו בדיונים על מדדי S&P 500, קרנות מחקות וגם קריפטו. בסיסי צה"ל הפכו, בניגוד גמור לדימוי המסורתי של "תקופת ביניים" חסרת דאגות כלכליות, לחממת השקעות לוהטת, והשינוי הזה אינו מקרי. 

נקודת המפנה המשמעותית התרחשה בינואר 2022, אז נכנסה לתוקף העלאה דרמטית בשכר החיילים הסדירים - זינוק של 50%. עבור לוחם כמו איתי, מדובר בתוספת משמעותית שהפכה את המשכורת החודשית מכסף כיס סמלי לסכום המאפשר חיסכון משמעותי. "פתאום אתה רואה 'נכנס לחשבון 2,400 שקל'", הוא מסביר, "זה סכום שאפשר לעשות איתו משהו. להשאיר אותו בעו"ש זה פשוט לבזבז אותו על שטויות. הבנתי שאני רוצה שהכסף הזה יעבוד בשבילי".

 חלק מהשגרה, כמו טיול לשק"ם

הגורם השני שתרם לשינוי הוא הזמן. במיוחד בקרב המשרתים בתפקידי לחימה, שגרת השירות כרוכה בימים ארוכים של המתנה, שעות רבות בבסיס ויציאות מצומצמות הביתה (מגמה שהתעצמה משמעותית מאז ה-7 באוקטובר). הזמן הזה, שבעבר נוצל למנוחה או שיחות בטלות, מתועל כיום ללימוד. "אנחנו יושבים באוהל, אחרי שסיימנו את המשימות, במקום סתם לגלול בטיקטוק, אנחנו רואים סרטוני הסבר על בורסה. זה הפך להיות חלק מהשגרה, כמו טיול לילי לשק"ם", מספר איתי.

אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.