הבורסה מסכמת שנה: מחזור המסחר זינק ב-50% מול 04'
במסיבת העתונאים השנתית סיכמה היום (ג') הנהלת הבורסה התל אביבית את אחת השנים הסוערות, במובן החיובי, שידעה מימיה. בשנה שאותה מגדירים בבורסה כ"שנת ה-70 לפעילות בורסאית בארץ", חלו תמורות גדולות בהיקפי הפעילות המסחרית בבורסה. ממחזורי המסחר ועד כמובן לתשואות שהניבו המניות בבורסה.
למי שזוכר את ימי המסחר בבורסה בשנים האחרונות, במיוחד בשנות השפל - הלא רחוקות - קשה שלא להתרשם. אם בשיא תקופת השפל בשנים 2002 ו-2003 היו ימי מסחר שריכזו מחזור של כ-140 עד 200 מיליון שקל, הרי שהמחזור הממוצע בשנת הגאות הנוכחית עמד מדי יום על כמיליארד שקלים. מחזור עצום ורב.
פרופ' אורגלר, יו"ר הבורסה, אמר בסיפוק כי הגידול החד במחזורים עבר ללא כל כשלים טכניים. המערכת פעלה כשורה במהלך שנה שבה ראתה הבורסה התרחבות עצומה גם בשוק הנגזרים. מחזור יומי ממוצע של 250 אלף אופציות, במחזור השיא שהיה ב-26 לאוקטובר נסחרו 682 אלף אופציות ביום אחד.
גם בשוק האג"ח נרשמה שנה מצויינת מבחינת הסחירות. מחזור המסחר באג"ח חצה את רף ה-1.3 מיליארד שקל בממוצע היומי, 40% יותר מ-2004, ו-85% יותר מב-2003. "אין יותר פרמייה על אי סחירות בשוק הזה", אומר אורגלר.
בתחום הגיוסים נרשמה שנה ערה למדי שדומה בהיקפיה לשנת 2000. בסך הכל גויסו 12.2 מיליארד שקל במניות, 70% יותר משנת 2004. לשאלתנו האם הגידול בגיוסי המניות שלא היה חד כמו הגידול בהיקפי הפעילות לא מעיד על צורך לשינוי במבנה שוק החיתום בארץ משיבה ההנהלה בשלילה מוחלטת. להיפך, מנכ"ל הבורסה סם ברונפלד סבור כי זאת עדות לכך שלא הנפיקו כל דבר בשנת הגאות. "המוסדיים לא אספו זבל", לדבריו.
לדברי מנכ"ל הבורסה ברונפלד, זהו העשור הראשון שהבורסה חוגגת את סיומו ללא "קטסטרופה". מפולות העבר היו ב-1994, בשלהיי שנות ה-80, בשנות השבעים וגם בשנות השישים. העשור הנוכחי מסתיים באקורד חיובי מאוד, בתקווה שיימשך כך בעשור הבא, הוא מוסיף. הגידול בכמות המשקיעים ייצר כח שכנגד להערכתו שעשוי לבסוף לפעול להחלשת הרגולציה העודפת בישראל. רגולציה שהיתה נדרשת כשהסחירות לא היתה כאן גבוהה והשוק המקומי היה קטן יותר.
זמירות חדשות גם מגיעות מפיו של מנכ"ל הבורסה ככל שזה נוגע לתחרות מול השווקים הזרים. אם בעבר עוד רטנו בהנהלה ברחוב אחד העם מספר 54 על כך שמורידים את שיעורי המס ומאפשרים לישראלים לצאת לחו"ל, אך לא מאפשרים לבורסה את התנאים ההוגנים לתחרות מול השווקים הזרים, הרי שבסיומה של השנה הנוכחית מודה ההנהלה: נכון קצב יציאת כספי המשקיעים הישראלים לחו"ל (לרבות המוסדיים) הואץ והסתכם בכ-2.5 מיליארד דולר השנה. אך הכסף של הזרים שזרם פנימה במקביל היה גדול לעין שיעור והבורסה גאתה.
אבל הנימה האופטימית שלטה ובצדק בסיכומה של שנת 2005. שנה של עליות ועליות ועוד פעם עליות בבורסה. מהיכן יבוא הכסף הגדול שיסייע לשוק ההון הישראלי בשנה הקרובה? ובכן האתגרים רבים, אך המשנה למנכ"ל הבורסה, אסתר לבנון, מציינת כי בבורסה יתמקדו השנה בהבאת משקיעים זרים, תוך הצעה של כלים חדשים למסחר בתל אביב בחו"ל. אורגלר רמז בדבריו על מגעים מתקדמים עם שני בנקים זרים נוספים שרוצים להרשם לפעילות כאן, שיתווספו לשמות כמו HSBC, דויטשה בנק ו-UBS.
לגבי האטרקטיביות של תל אביב למול לונדון, שהפכה בשנה האחרונה ליעד לא קטן להנפקות של חברות ישראליות, מגיבה סמנכ"לית הבורסה, רונית הראל בן זאב ואומרת כי בקרב רוב ההמנפיקות הישראליות חלה ירידה של עד כ-50% בהיקפי המסחר בחודשים שלאחר ההנפקה, ורק 4 מהן הצליחו להגדיל את המחזורים במידה ניכרת. ברונפלד העריך כי החברות שיפרחו וישגשגו יגיעו בסוף לרשימה הראשית בלונדון, ואז יבצעו רישום כפול בתל אביב בכדי להסחר כאן.
יש גם מן הסתם כלים חדשים שצפויים להשקה במהלך השנה. הראשון ביניהם הוא החוזים העתידיים על ה"שחר" שצפוי להשקה רשמית באפריל. במהלך הרבעון הראשון יושק גם אתר חדש לבורסה, יושלמו ביצועי מסקנות ועדת האוזר, שאחת מהן היא מכרז הנעילה ב"רצף". זאת עשויה גם להיות שנת ה-REIT והאג"ח מגובות משכנתאות ותזרימים. ולא שכחנו את הכוונות להנפיק אופציות למניות בודדות בבורסה, שאנחנו שומעים אותן כבר השנה השלישית ברציפות. אך הן תלויות בהשלמות חקיקה ורגולציה.
משקיע סוחר בקריפטו (רשתות)העלימו רווחי קריפטו בעשרות מיליונים - כך חוקרי רשות המסים תפסו אותם
תושב חולון, תושב באר שבע ותושב נצרת נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים
במסגרת מבצע חקירות כלל ארצי: תושב נצרת, תושב באר שבע ותושב חולון נחקרו בחשד להעלמת הכנסות מקריפטו בסך עשרות מיליוני שקלים. לא ברור איך אנשים חושבים שרשות המס לא תעלה עליהם. בסוף יש עקבות דיגיטליות ועקבות בכלל ששמים את כל המעלימים בסיכון גדול. השיטה הבסיסית היא מודיעין מהשטח והלשנות. השיטה השנייה היא מעקב דיגיטלי. רשות המסים מתקדמת טכנולוגית וחוקרים שלה יכולים לעלות על כתובות IP מישראל שמשתתפים ונמצאים בפלטפורמות דיגיטליות.
החוקרים גם נמצאים בפורומים, ברשתות ומזהים גורמים חשודים ואז מרחיבים את החקירה גם במישורים נוספים. חוץ מזה, בסוף אנשים רוצים להשתמש בכסף שהרוויחו. זה מחלחל לחשבון הבנק, זה נמשך דרך כרטיסי אשראי, יש סימנים.
יש עוד הרבה דרכי פעולה, כשהיום מדווחת רשות המסים כי במסגרת החקירה התגלה כי לחשוד ששמו איגור שרגורודסקי, תושב חולון, שנחקר על ידי פקיד שומה חקירות מרכז יש דירות ונכסים שלא מוסברים דרך השכר השוטף שלו. מחומר החקירה עולה חשד כי לפיו הוא פעל בזירות מסחר למטבעות וירטואליים בחו"ל בהיקפים גבוהים בשנים 2020 - 2024 ולא דיווח לרשויות המס. כמו כן עולה חשד כי הוא לא דיווח על הכנסות שהיו לו מחברות בחו"ל ובסך הכל התחמק מדיווח על הכנסות בסך עשרות מיליוני שקלים.
שרגורודסקי שגר בחולון מחזיק מספר דירות בבעלותו, ששוויין עולה פי כמה וכמה על פוטנציאל הנכסים שלו בהינתן הכנסותיו המדוחות. נבדק חשד לעבירות על חוק איסור הלבנת הון, בכך שרשם נכס שבו עשה שימוש בעלים על שם אדם אחר. הוא חשוד שהרוויח עשרות מיליונים בקריפטו בלי לדווח לרשות המס.
- טלפון של חשוד יישאר בידי החוקרים לעוד 180 יום
- החשד: העלמת הכנסות משיפוצים ובנייה בסכום של כ-1.5 מיליון שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

העלאות הארנונה ב-2026: האם גם לכם הארנונה תעלה?
המדינה מאשרת חריגות נקודתיות בתל אביב, ירושלים ורחובות, ודוחה מהלכים רחבים יותר. מאחורי המספרים עומד מנגנון עדכון חדש שמחזק רשויות חלשות ומצמצם מרווח תמרון לאחרות
הארנונה לשנת 2026 עולה כמעט בכל הארץ כבר בנקודת הפתיחה. העדכון האוטומטי עומד על 1.626%, והוא נגזר משילוב של ממוצע מדד המחירים לצרכן ומדד השכר במגזר הציבורי. מעבר לזה, משרדי הפנים והאוצר מסכמים בחודשים האחרונים רשימה של אישורים חריגים לרשויות שביקשו לעלות מעל האוטומטי, לצד שורת דחיות שמורידות מהשולחן דרישות משמעותיות.
לתוך המערכת הזו נכנסות
השנה 108 בקשות חריגות שהוגשו מ-96 רשויות. הרוב המוחלט מתמקד בהעלאות, ובמספרים מדובר על 95 בקשות שמכוונות לעלייה. בסך הכול זו תוספת הכנסות מוערכת של כ-250 מיליון שקל, כאשר כ-45-50 מיליון שקל מתוכה צפויים להגיע מהמגזר העסקי. זה כסף שנכנס לקופת הרשות, ולא מעט
ממנו מתגלגל אחר כך גם למחירים של שירותים ומוצרים.
מנגנון העלאה חדש שמציב תקרה ומסננת
השינוי המרכזי הוא לא רק באישור או דחייה של בקשות נקודתיות, אלא במנגנון שמגדיר מי בכלל נכנס למסלול החריג. הכללים מאפשרים העלאה רוחבית של עד 5% מעבר לעדכון האוטומטי, אבל רק לרשות שמציגה צורך פיננסי מוצדק. אחד הסמנים שנכנסו לשיח הוא יחס חובות שעולה על 30% מההכנסות, כמדד שמאותת על לחץ תקציבי.
התוצאה בשטח היא מדיניות הדוקה יותר. פחות מסלולים “יצירתיים”, יותר דרישה להצדקה מסודרת, והרבה פחות מרחב לרשויות שמבקשות לתקן עיוותים היסטוריים בלי להציג מצב תקציבי חריג או תוכנית התייעלות ברורה.
במקביל, במקומות שבהם יש תוכניות הבראה או אזורים חדשים שנכנסים למערך חיוב, המדינה מוכנה לאשר מהלכים רחבים יותר.
- מס חדש: הארנונה עלולה לזנק ב-10% ומעלה ב-2026
- תושבי ירושלים יקבלו החזר ארנונה של אלפי שקלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
רמת גן נשארת בלי האישור שבנתה עליו, דחייה שפוגעת בתקציב
ברמת גן מתקבלת דוגמה בולטת לקו המחמיר. העירייה ביקשה העלאה של 7.5% בארנונה העסקית באזור הבורסה. הטענה המרכזית היא עיוות תעריפים שנשאר מהעבר, כשאזור שהיה מזוהה יותר עם תעשייה ותשתיות הפך למרכז עסקי עמוס משרדים, בנקים וחברות טכנולוגיה, אבל התעריפים לא התיישרו בהתאם. מבחינת העירייה, זה מצב שבו עסקים גדולים משלמים לעיתים פחות מחנויות קטנות, למרות פערים ברמת ההכנסות ובשימוש בנכס.
