פיצויי פיטורין חייבים במס מרבי בשיעור של 20% בלבד?
סוגיה ישנה-חדשה צפה ועלתה בעקבות עמ"ה 568/04 כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ נ. פקיד שומה אילת, לעניין חבות המס על החלק החייב במס של מענק פרישה שמקבלים עובדים ממעבידיהם.
סוגיה ישנה-חדשה צפה ועלתה בעקבות עמ"ה 568/04 כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ נ. פקיד שומה אילת* (להלן – הלכת כבלי ציון או פסק דין כבלי ציון), שנתקבל ביום 20.11.2005 בבית המשפט המחוזי בבאר שבע, לעניין חבות המס על החלק החייב במס של מענק פרישה שמקבלים עובדים ממעבידיהם. מחד, היה ויראו בסכום זה כהכנסה פירותית, הרי מדובר בשיעור המס המרבי המגיע כדי 49% כיום. מאידך, היה ויראו סכום זה כהכנסה הונית, הרי שיעור המס המרבי שיחול על החלק החייב במס של פיצויי פיטורים שקיבלו עובדים, לא יעלה על 25% בשנים 2003 עד 2005 ואף יורד לשיעור מס מרבי של 20% משנת 2006 ואילך.
פקודת מס הכנסה [נוסח חדש], התשכ"א-1961 (להלן – הפקודה), פוטרת ממס הכנסה פיצויי פיטורין או מענק בשל מוות הניתן לשארים, עד תקרה בסך של כ-10,000 ₪ לכל שנת עבודה.
החלק העודף של הפיצויים ובכללם כל סכום שהתקבל עקב ניתוק יחסי עובד מעביד, לרבות מענק הסתגלות, פדיון ימי חופשה ומחלה, פיצויים מוגדלים וכדומה, חייב במס. כדי להקטין את החבות במס, נוהגים מקבלי פיצויים החייבים במס לפרוס את הכנסת הפיצויים לצורך חישוב החבות במס, בפריסה של עד שש שנים, כדי לצמצם את שיעור המס שיחול על חלק זה בהתאמה לשיעור המס השולי שיחול עליהם בשנים הבאות, עת יהיו מובטלים או עובדים במשרות מוקטנות.
ההתייחסות למיסוי החלק החייב במס של פיצויים יכול ותהא כדלקמן:
1. המדובר בהכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה, החייבת כיום במס שולי עד 49% מההכנסה.
2. המדובר בהכנסה פירותית כללית החייבת במס לפי סעיף 2(10) לפקודה ולכן חייבת במס שולי עד 49% מההכנסה.
3. המדובר בהכנסה שיש לה מקור חיוב עצמאי הנובע מהוראות סעיף 9(7א) לפקודה.
4. המדובר בהכנסה הונית החייבת במס לפי הוראות חלק ה' לפקודה ולכן חייבת במס מרבי בשיעור של 25% בלבד משנת 2003 ובשיעור של 20% בלבד משנת 2006.
5. המדובר בהכנסה הפטורה מכל מס, מכיוון שאין לה כל מקור בפקודה.
בבית המשפט העליון, בע"א 506/71 חיים חפץ נ. פקיד השומה חיפה (להלן – עניין חפץ) ובע"א 604/73 פרמה שרפ בע"מ נ. פקיד השומה חיפה (להלן – עניין שרפ), נקבע כי פיצויי פיטורין או מענק פרישה כלשון הפקודה, הם הכנסה בעלת מקור עצמאי לפי סעיף 9(7א) לפקודה. בהתאם לכך, נקבע בהלכת כבלי ציון מיום 20.11.2005, כי אין לראות בהכנסה זו הכנסת עבודה לפי סעיף 2(2) לפקודה. נזכיר, כי ההלכות בעניין חפץ ובעניין שרפ נקבעו לפני כמעט כ-35 שנים.
לדעתנו, כמו גם דעת חברינו המלומד ד"ר אבי אלתר שפורסמה לאחרונה בעקבות פסק דין כבלי ציון שהוזכר לעיל, יש מקום לדעה כי יש לראות במענק הפרישה החייב במס כהכנסה הונית. כדאי לציין כי קיימים מלומדים אחרים הסבורים כי המדובר בהכנסה שאינה הונית.
הדעה האמורה נובעת קודם כל ממהות מענק הפרישה הנובע מחיסול "העץ" שהניב את הפירות. העץ שהוא מקור הפקת ההכנסה. דהיינו, מקום העבודה - נכרת ואינו קיים עוד, עם פיטורי העובד ומכאן שמדובר במקור הכנסה הוני. כפועל יוצא מכך, פיצויי הפיטורים שקיבל העובד ייראו כתקבולים הוניים.
אין המדובר בהכנסת עבודה, כי העובד אינו נותן כל שירות למעביד תמורת הפיצויים אשר נכפים עליו שלא מרצונו או מכורח אילוצים שנקבעו בדיני העבודה (כגון, מעבר מקום מגורים, לידה, מצב בריאותי וכדומה). נציין כי זו גם עמדת המוסד לביטוח לאומי אשר אינו רואה פיצויי פיטורים כחייבים בדמי ביטוח לאומי.
אף אם מדובר במקור חיוב עצמאי לפי סעיף 9(7א) לפקודה, הרי לשונו של הסעיף מעידה על תכליתו: "מענק הון שנתקבל עקב פרישה". האמור תואם את הפסיקה המודרנית, לפיה רק סעיף 2 לפקודה עוסק במקורות ההכנסה הפירותית. זו גם הייתה טענת רשות המסים בהלכת כבלי ציון, כי המדובר בהכנסה הונית ולא בהכנסת עבודה. על כך נרחיב במאמר נפרד.
משמעות ההגדרה של פיצויי פרישה כהכנסה הונית, בין אם מדובר בהכנסה ממקור עצמאי לפי סעיף 9(7א) לפקודה ובין אם בהכנסה מכוח הוראות חלק ה' לפקודה, היא כי שיעורי המס המרביים שיחולו על פיצויי פרישה, נמוכים משמעותית לעומת שיעורי המס שיחולו על פיצויי פרישה על פי הגישה הרואה בפיצויי הפרישה הכנסה פירותית.
על כן, עובדים אשר קיבלו פיצויי פיטורים שחייבים חלקם במס עקב היותם מעל התקרה הפטורה ממס, חויבו במס כפול מהמגיע מהם, החל משנת 2003 ואילך.
כך גם לגבי עובדים שקיבלו את פיצויי הפיטורים אף קודם לכן ושנות הפריסה של החלק החייב נמשכו לשנת 2003 ואילך. זאת מכיוון ושיעור המס על הכנסה הונית ריאלית לשנים 2003 ועד וכולל 2005 עמד על 25% בלבד והחל מיום 1.1.2006 יעמוד על שיעור של 20% בלבד רטרואקטיבית מיום 1.1.2003. זאת לעומת שיעור המס השולי הרגיל שחל על פיצויי פיטורין המגיע עד ל-49% מההכנסה.
לאור הלכת כבלי ציון, כדאי למקבלי פיצויי פיטורין שחויבו במס בשל שנת 2003 ואילך לפנות לרשות המסים בתביעה להחזרי מס שיכולים להגיע לסכומים גבוהים ביותר. יש להניח כי למרות עמדת רשות המסים בפסק דין כבלי ציון כי המדובר בהכנסה הונית, לא בקלות תסכים היא להיעתר לבקשות להחזרי מס אלו, בשל המשמעות התקציבית האדירה שלהם. עם זאת, כבר נקבע בעבר על ידי בית המשפט העליון כי שיקולי תקציב אינם רלבנטיים כשמדובר בהחזרי מס המגיעים לפי דין וצדק לנישומים. מה עוד שיש בכך גם צדק מוסרי כלפי עובדים המוצאים עצמם מחוסרי עבודה!
* עמ"ה 568/04 כבלי ציון מפעלים מאוחדים בע"מ נ. פקיד שומה אילת, פורסם בגליון FAX TAX מס' 209 מיום 1.12.2005.
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביהצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?
רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים
לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה
והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.
על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.
עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות
ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.
- הבינלאומי: צמיחה בפעילות הליבה, התשואה על ההון ירדה ל-16.2%
- אנרג'יאן תספק גז טבעי לקפריסין דרך צינור תת ימי חדש
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%
הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון
השנתי של 2025
הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.
התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.
מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.
לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.
- משרד האוצר פרסם את מכרז ביטוח הרכב הגדול בישראל לשנת 2026: כ-400 מיליון שקל בשנה
- מכרז הרכב הממשלתי - רשימת הזוכים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".
