מועד רכישת חלקה אשר נמכרה ולאחר מכן הושבה לבעליה

ועדת הערר בעניין מס שבח מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו, קבעה כי מועד רכישת חלקה אשר נמכרה בעקבות פסק דין, אך הושבה לבעליה בעקבות ערעור על פסק הדין – הינו המועד המקורי של רכישת החלקה ולא מועד ההשבה.
עו"ד לילך דניאל |

ע"ש 4103/98 גבעת הכרך בע"מ נ. מס שבח רחובות

ביום 5.2.1996 מכרה העוררת חלקה (להלן – החלקה או המקרקעין), אשר הינה חלק מחלקה מקורית מס' 1 בגוש 3946 (להלן – חלקה 1).

חלקה 1 היתה בבעלות משותפת, בחלקים בלתי מסויימים, של מאות שותפים. בשנת 1950 הגישה אחת השותפות תביעה לפירוק שיתוף. ביום 20.7.1961, ניתן על ידי בית המשפט צו לפירוק השיתוף בחלקה 1, בדרך של מכירה פומבית (להלן – פסק החלוקה). במסגרת המכירה הפומבית, נרכשו חלקי הבעלים הרשומים בחלקה 1 על ידי חברת אגד (א.ש.ד) אגודה שיתופית לתחבורה בישראל בע"מ (להלן - אגד), בנאמנות עבור מספר חברות. ביום 2.8.1961 פנתה אגד לרשם המקרקעין, בבקשה לרשום את חלקה 1 על שם שבע חברות שונות, ביניהן חברת פנינת הכרך בע"מ (להלן - פנינת הכרך).

חלק מהבעלים הרשומים של חלקה 1 ערעורו על פסק החלוקה לבית המשפט המחוזי. ההליך בבית המשפט המחוזי הסתיים בפשרה, אשר קיבלה תוקף של פסק דין, לפיו חלק מהבעלים המקוריים יוותרו בבעלותם בקרקע, אך יעבירו זכויותיהם בחלקה 1 לחברות אשר יתאגדו לשם כך (להלן – הפשרה).

קבוצה של שבעה בעלים, מתוך הבעלים המקוריים שהוסכם לגביהם בפשרה, התאגדה בחברה העוררת. אגד השיבה לשבעת הבעלים המקוריים את זכויותיהם בחלקה 1, על ידי העברת אותן זכויות מפנינת הכרך לעוררת. העברת הזכויות בחלקה 1 נרשמה כמכר ללא תמורה, במסגרת הסדר מיוחד שנעשה בין העוררת לבין המשיב.

השאלה שבמחלוקת היא מהו מועד רכישת החלקה, האם יום רכישתה על ידי הבעלים המקוריים, בשנים 1949-1947, או שמא ביום בו העבירה פנינת הכרך את זכויותיה במקרקעין לעוררת, בחודש אוקטובר 1964.

במידה ויקבע כי החלקה נרכשה בשנים 1949-1947, הרי שיחול על העסקה סעיף 48א(ד) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ"ג-1963 (להלן - החוק), הקובע שיעורי מס מופחתים למקרקעין אשר נרכשו, בין היתר, בשנים 1949-1947.

ועדת הערר שליד בית המשפט המחוזי החליטה כי החלקה נרכשה בשנים 1949-1947. המשיב ערער על החלטה זו. בית המשפט העליון קיבל את הערעור והחזיר את הדיון לוועדת ערר אחרת שליד בית המשפט המחוזי. מכאן הערר.

ועדת הערר בעניין מס שבח מקרקעין שליד בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו פסקה

המשיב טוען כי היות ובעקבות פסק החלוקה והפשרה שבאה בעקבותיו, אירע מכר ללא תמורה, בגינו ניתן אף פטור, יש לראות בהעברת הזכויות בחזרה לעוררת כמועד רכישת המקרקעין על ידה, כקבוע בסעיף 29 לחוק. מאידך, העוררת גורסת כי אין המדובר באירוע מכר חדש או מכר חוזר של המקרקעין, כי אם בהשבתם, ללא תמורה, לבעליהם המקוריים ומשכך, ולאור תחולתו המהותית של סעיף 70 לחוק, יש לפנות לסעיף 30 לחוק ולקבוע כי מועד הרכישה הינו מועד הרכישה המקורי של המקרקעין על ידי העוררת.

יישומן הדווקני של הוראות סעיף 70 לחוק, מחייב לכאורה את המסקנה לפיה הצדק עם המשיב, שהרי לשם החלת סעיף 30 לחוק נדרש כי יהא קיים פטור לפי סעיף 70 לחוק, פטור שאינו מתקיים לכאורה בענייננו, היות והמוכרת לעוררת הינה פנינת הכרך ולא בעלי הזכויות בעוררת, כנדרש בסעיף 70 לחוק. אך מיסוי העסקה וקביעת "מועד הרכישה" ייעשו תוך העדפת מהותה של העסקה על פני צורתה וכן לאור כללי הפרשנות התכליתית של הדין, החותרים לכוונת המחוקק ולמהותו הכלכלית של דבר חקיקה, חלף היצמדות ללשון החוק ולפרשנותו המילולית.

בעקבות ערעור של חלק מבעלי הקרקע המקוריים על פסק החלוקה, הושגה פשרה בין הצדדים, שמהותה ביטול המכירה של מקצת הזכויות של מקצת השותפים, כאילו לגבי זכויות אלו לא התקיים כלל משפט החלוקה. מדובר איפוא בהחזרה ולא בעסקה חדשה או במכירה חוזרת. העובדה שלא נתקבלה תמורה בגין מכירת המקרקעין מפנינת הכרך לעוררת אך מחזקת מסקנה זו. פסק החלוקה אינו מפסיק את שרשרת הזכויות ויש לראות את בעליהם המקוריים של המקרקעין כאילו אלה לא יצאו כלל מידיהם, מבעלותם.

אי רישום חוזר של הזכויות על שמותיהם של הבעלים המקוריים, כי אם על שם חברה שהקצתה להם מניות, נבע משיקול פרקטי בלבד. המשיב הכיר בכך שאין מדובר בעסקה חדשה ועל כן פטר אותה ממס שבח. אף כי מבחינה פורמלית המשיב לא ציין כי הפטור ניתן מכוח הוראות סעיף 70 לחוק, הרי שמהותית, לאור המסכת העובדתית, ברי כי להלכה, לא ניתן הפטור לעסקה אלא מכוח סעיף 70 לחוק ועקב עמידה בתנאיו, והכל, לשם הנוחות ופישוט ההליכים.

הפטור הקבוע בסעיף 70 לחוק אינו פטור מוחלט ממס, כי אם דחיית מס, לפיה מקבל הזכויות נכנס לנעלי המוכרים. לאור רציונל זה, הושת סעיף 30 לחוק, הקובע כי שווי רכישה של זכות במקרקעין שרכישתם על ידי איגוד מקרקעין היתה פטורה ממס מכוח סעיף 70 לחוק, יהא השווי שהיה נקבע אילו נמכרה הזכות על ידי האדם ממנו נתקבלה, הרוכשים המקוריים בענייננו.

בהתאמה, "מועד הרכישה" בנסיבות בהן "שווי הרכישה" נקבע בהתאם לסעיף 30 לחוק, יהא בענייננו כאמור בסעיף 37(1)(א) לחוק, היינו יום הרכישה שהיה נקבע כיום הרכישה לצורך קביעת השבח והמס אילו היה המוכר אותו אדם ממנו נרכשה הזכות. בענייננו, יש לראות את העוררת כנכנסת "לנעלי" בעלי מניותיה, אליהם הוחזרו המקרקעין מפנינת הכרך בהתאם לפשרה, היינו לראותה כאילו רכשה את המקרקעין בשנים 1949- 1947.

הערר התקבל. המשיב חוייב בהוצאות משפטיות בסך 10,000 ₪.

ניתן ביום: 11.10.2005 בפני: כב' השופט (בדימוס) ז. עמוס - יו"ר הועדה, מר ד. מרגליות, עו"ד ושמאי מקרקעין – חבר, מר צ. פרידמן, רו"ח – חבר.

ב"כ העוררת: עו"ד משה שוב; ב"כ המשיב: עו"ד שירלי אנגלרד.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
רו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קלייןרו"ח ענת דואני, צילום: כרמית קליין
ראיון

הפעולות שחייבים לעשות כדי לחסוך במס; עצות למשקיעים, בעלי חברות ושכירים

חושבים שכבר שמעתם הכול על בדיקות סוף שנה? בראיון מקיף, רו"ח עינת דואני, מומחית למיסוי, מפרטת מה כדאי לעשות ב-15 ימים שנשארו לנו; עצות שרלוונטיות לשכירים, למשקיעים גם לבעלי חברות: דיברנו על חברות ארנק, רווחים כלואים וגילוי מרצון, ועד מימוש ניירות ערך בהפסד ועסקאות קריפטו; מה אתם חייבים לבצע לפני סוף השנה ומה יכול להמתין להמשך

מנדי הניג |

לפני שאתם ממשיכים הלאה וחושבים שכנראה שמעתם כבר את כל מה שאפשר לשמוע על "בדיקות סוף שנה" ואף אחד כבר לא יכול לחדש לכם, תעצרו. דווקא בחלון הזמן שאנחנו נמצאים בו, סה"כ 15 ימים לסוף שנת המס, יש לא מעט החלטות שיכולות להשפיע בפועל על חבות המס שלכם. בין אם אתם משקיעים בשוק ובין אם אתם בעלי חברה. אגב, זה לא 'טריקים' ואין כאן חלילה עקיפה של החוק, אלא תכנון מס לגיטימי, כזה שהחוק מאפשר ובמקרים מסוימים יש אפילו צפיה שתעשו את זה. לחלק מכם המשמעות יכולה להיות חיסכון של אלפי שקלים, ולאחרים אפילו הרבה מעבר לזה.

סוף שנת מס תמיד מגיע עם אותה שאלה שחוזרת על עצמה: מה עוד אפשר לעשות עכשיו, רגע לפני שהשנה נסגרת, ומה כבר מאוחר מדי לדחות לינואר. אלא שלדברי רו"ח עינת דואני, מומחית לענייני מיסוי, השאלה הזאת רחוקה מלהיות רק שאלה טכנית של תזמון. "יש פער מאוד גדול בין דברים שאפשר להשלים בדיעבד במסגרת הדוחות, לבין פעולות שאם לא נעשו בפועל בתוך שנת המס", היא אומרת. "יש דברים שאם לא עשיתם בשנת המס הקודמת, בדיקה בינואר לא תמיד תעזור, אפילו אם הכול היה נכון על הנייר".

יש מהלכים שאפשר לסגור גם אחרי סיום השנה, דרך התאמות חשבונאיות, אבל יש לא מעט פעולות שבהן הזמן עצמו הוא הגורם המכריע. אם הן לא בוצעו עד 31 בדצמבר, הן לא ייספרו לשנה הזאת ולא משנה כמה מוקדם תפתחו את הדוחות בינואר.

אז מה חייב לקרות עכשיו כדי שישפיע על המס, ואיזה משימות אפשר להשאיר להמשך?

"יש דברים שמאחר והם נמדדים לפי תקופת שנת המס, אם אנחנו רוצים שהם ייכנסו לאותה משבצת, לאותה קופסה, אנחנו חייבים לבצע אותם עד ה-31 בדצמבר", היא מסבירה. "אם עושים אותם אחרי, זה כבר נכנס לשנה העוקבת, ואין דרך לתקן את זה בדיעבד" חשוב להבחין בין פעולות חשבונאיות לבין פעולות משפטיות ומעשיות, "יש הפרשות שונות, כמו הפרשה לחוב אבוד או לירידת ערך, שאפשר לבצע לפני הגשת הדוחות, במסגרת התאמות חשבונאיות. אבל לא תמיד מכירים בהן לצורכי מס. לעומת זאת, כשמדובר בפעולות שמשפיעות ישירות על המס, יש דברים שחייבים להיעשות בפועל בתוך שנת המס".

דוגמה טובה לזה היא חלוקת דיבידנד. רבים מבעלי חברות מניחים שכל עוד את המס על הדיבידנד אפשר לשלם בתחילת השנה הבאה, גם עצם ההחלטה על החלוקה יכולה להמתין לינואר. בפועל, זה לא עובד כך. חלוקת דיבידנד אינה פעולה חשבונאית שניתן "להשלים בדיעבד", אלא החלטה משפטית לכל דבר. "גם אם את המס עצמו משלמים בינואר או בפברואר, ההחלטה המשפטית חייבת להתקבל עד סוף השנה. צריך פרוטוקול, החלטה של הדירקטוריון ושל האספה הכללית. מי שרוצה שדיבידנד ייחשב לשנת 2025, חייב שהמסמכים המשפטיים יראו שהחלוקה בוצעה השנה. אחרת זה פשוט לא זה".

סטודנטים, לימודים
צילום: Istock

OECD: בישראל יש כישרון גדול והשכלה גבוהה שלא מיתרגמים לשכר גבוה

דוח חדש של ה-OECD אומר כי בישראל יש המרה נמוכה בין רמת המיומנויות וההשכלה הגבוהה ובין איכות התעסוקה, שמתווספים לפערים גדולים במיומנויות ובכישורים המושפעים מהסטטוס הסוציו-אקונומי


הדס ברטל |

דוח חדש של ה-OECD שפורסם השבוע מצביע על משהו שישראלים רבים מרגישים: לא משנה כמה נשקיע בהשכלה גבוהה וברכישת כישורים ומיומנויות רלוונטיים, ההשקעה לא בהכרח מיתרגמת לעבודה איכותית או לשכר גבוה. הדוח מצביע גם על פערים סוציו אקונומיים משמעותיים ועמוקים ברמת המיומנויות וכן על פערי תעסוקה מגדרים שאינם מצטמצמים. מהשוואה מול מדינות אחרות, בהן לימודים והכשרה על תיכונית יביאו לעלייה במיומנויות שתביא לעלייה ברמת השכר, בישראל הלימודים וההכשרה העל תיכונית לא תביא לעלייה של ממש ברמת המיומנויות. אצלנו גובה רמת ההשכלה משפיע באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות, ואינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 


דוח OECD Skills Outlook 2025 בא לבחון את רמת המיומנויות התעסוקתיות במדינות החברות בארגון ואת המיומנויות הנדרשות בשוק העבודה במאה ה-21 ומהם הגורמים המשפיעים על רמת המיומנויות. עבור הדוח, מופו כ-3,500 מקצועות שונים שמאחוריהם כ-14,000 מיומנויות עבודה שונות. כאשר המיומנויות ההופכות לחיוניות ביותר בשוק העבודה המשתנה, זה שבצל האוטומציה והבינה המלאכותית, הן אוריינות, נומרציה, דיגיטל, יצירתיות ומעל הכל למידה מתמדת לאורך החיים. הדוח מלמד בבירור שהמיומנויות שלנו טובות יותר וברמה גבוהה יותר ככל שההשכלה שלנו גבוהה יותר, ולרוב כפועל יוצא מכך, יעלה הסיכוי שלנו להשתלב באופן אפקטיבי יותר בשוק העבודה ולהשתכר טוב יותר. אך בישראל גובה רמת ההשכלה משפיע אך באופן מוגבל יחסית על רמת המיומנויות ביחס למדינות אחרות והיא אינה ערובה להשתלבות איכותית בשוק העבודה ולרמות שכר גבוהות. 

בישראל השכלה אינה שווה מיומנויות

הדוח מעלה תמונה לא טובה עבור ישראל. דוח ה-OECD משווה בכל מדינה בין רמת המיומנויות של ציבור שלא מסיים לימודי תיכון ובין הציבור שלו יש השכלה על תיכונית.המיומנויות שנבחנות על ידי ה-OECD היא אוריינות ויכולת הבנת טקסט, יכולת פתרון בעיות כמותניות ופתרון בעיות מורכבות. במדינות כמו ניו זילנד או פינלנד רואים פער משמעותי בין שתי הקבוצות, עם סטיית תקן העומד על כ-0.72 וכ-1.16 סטיות תקן בהתאמה. המשמעות של כך היא כי רמת המיומנויות של הציבור שמסיים תיכון וממשיך ללימודים על תיכוניים היא משמעותית גבוהה יותר מרמת המיומנויות של אלו שלא.  

לעומת פינלנד וניו זילנד, בישראל הפער נמוך בהרבה, עם כ-0.27 סטיות תקן במסלול מקצועי וכ-0.32 במסלול עיוני. המשמעות של הפער הוא כי בעוד שבמדינות אחרות ב-OECD נראה קשר חזק ועקבי בין עלייה ברמת ההשכלה לבין קפיצה גדולה במיומנויות חשיבה כמותית, בישראל ההשפעה של לימודים על תיכוניים היא מוגבלת הרבה יותר, ואין ללימודים על יסודיים או פוסט תיכוניים השפעה של ממש על המיומנויות של הציבור. 

ובכל זאת, מהדוח עולה כי המסלול שמראה את הפער הגדול ביותר מאנשים ללא השכלה, הוא המסלול של לימודים אקדמאיים, בעלי תואר ראשון ומעלה, כאשר שאר המסלולים העל תיכוניים אינם מציגים סטיית תקן גבוהה כלל, מה שאומר שאלו לימודים והכשרות שאינם משפרים את המיומנויות באופן ניכר. למעשה, השכלה גבוהה מעלה את איכות התעסוקה ב-18 נקודות אחוז בממוצע.