וול סטריט פתחה בעליות שערים: אם-סיסטמס עולה %3.8

לאחר שסאנדיסק, מתחרתה בשוק השבבים, היכתה את תחזיות האנליסטים, המדדים נמשכים מעלה בעקבות דוחו"ת מצויינים של חברת גוגל, היום צפוי מסחר ער במיוחד עקב פקיעת אופציות אוקטובר
יוני נאמן |

המדדים המובילים בבורסות התפוח הגדול פתחו את יום המסחר האחרון בשבוע בעליות שערים, זאת לאחר שבוע מסחר הפכפך במיוחד, בו את כל יום של עליה ליוותה ירידה ביום שלאחריו. הסנטימנט החיובי בפתיחת המסחר היום, בא לאחר הפתעתה של חברת גוגל, אשר היכתה את כל התחזיות בוול סטריט אמש ופירסמה דוחות מצויינים לרבעון השלישי. עוד מסייעים לעליות בפתיחה, מחירי הנפט אשר נסחרים ברמת 59.6 הדולר לחבית, רמה נמוכה אשר לא נראתה מאז חודש יולי. היום לא יתפרסמו בוול סטריט נתוני מאקרו חדשים, ולכן דוחותיהן של החברות צפויים להכתיב את הטון במסחר.

בנוסף, היום תתקיים בוול סטריט פקיעת אופציות אוקטובר על מדדים ומניות, למשקיע הממוצע אין סיבה להתרגש מעובדה זו, אך מתחת לפני השטח כותבי האופציות, אשר הינם לרוב בעלי הון משמעותי, ישקיעו מאמצים רבים בנסיונם לנווט את המניות ואף את המדדים עצמם לנקודה הנוחה עבורם.

מדד הנאסד"ק פתח בעליה של 0.78% לרמה של 2,084 נקודות, מדד הדאו ג'ונס מוסיף בפתיחה 0.17% לרמת 10,298 הנקודות.

בזירת הנפט - יום רביעי רצוף של ירידות, אל ההפתעה מדו"ח מלאי הנפט, התווספה אמש בשורה נוספת, סופת ההוריקון ווילמה אינה צפויה לפגוע במתקני הנפט שבמקסיקו. החוזים העתידיים על מחירה של חבית נפט למסירה בדצמבר יורדים בשעה זו של המסחר האלקטרוני בבורסת הסחורות בניו יורק (ה-NYMEX) ב-39 סנט, סובבים סביב 59.63 דולר.

במסגרת מבול הדו"חות הניתך על ראשי המשקיעים בבורסות התפוח הגדול עתידה לדווח היום ממדד הדאו ג'ונס רק חברת CATERPILLAR שסימולה (CAT).

אמריקניות במרכז

במרכז המסחר היום, כאמור, מפעילת המנוע החיפוש הפופולארי באינטרנט, חברת גוגל (GOOG). מניות החברו מרכזות עניין רב ומזנקות בפתיחת המסחר בשיעור של 12% לרמה של 339 דולר, זאת לאחר שאמש לאחר נעילת המסחר פרסמה החברה את תוצאותיה הנפלאות לרבעון השלישי ועקפה את תחזיות האנליסטים. החברה רשמה רווח נקי של 381.2 מיליון דולר לעומת 52 מיליון דולר בתקופה המקבילה, אשתקד. בניכוי הוצאות חד פעמיות רשמה החברה רווח של 1.51 דולר למניה כאשר הצפי עמד על רווח של 1.36 דולר למניה.

Coca-Cola (שסימולה: KO) שפרסמה אתמול את דו"חותיה הרבעוניים, פתחה את המסחר בעליה של 1.09% לרמה של 42.56 דולר. החברה דיווחה אמש על עלייה של 37% ברווחי הרבעון השלישי ל-1.28 מיליארד דולר או 54 סנט למנייה אל מול רווח של 935 מיליון דולר או 39 סנט למנייה ברבעון המקביל בשנה שעברה. הדעה הרווחת בקרב אנליסטים הייתה לרווח של 53 סנט למנייה.

ענקית בתחום הסלולאר - חברת נוקיה (NOK) הפינלנדית פתחה את המסחר בעליה של 1.64% לרמה של 16.16 דולר, זאת לאחר שאמש פרסמה אתמול דו"חות מעורבים, שכן מחד, הכתה את התחזיות עם רווח של מעל למיליארד דולר, בעוד בשוק חזו לה רווח של 983 מיליון דולר, אך מאידך, פספסה פספסה קלות את התחזית בשורה העליונה עם גידול של 18% בהכנסות ל-10 מיליארד דולר. מניות החברה צפויות להמשיך למשוך תשומת לב גם היום לאחר שירדו אמש ב-7.04% לשער של 15.85% דולר. מניות ננוספות בענף, כמוטורולה (MOT) למשל, עשויות להגיב לדו"חות.

ישראליות בוול סטריט

ענקית הפרמצבטיקה, טבע (שסימולה: TEVA) פתחה את יום המסחר בעליה של 0.96% לרמה של 36.85 דולר. החברה מרכזת עניין רב גם היום, זאת לאחר שאמש הודיעה חברת Roche השוויצרית, יצרנית תרופת ה-Tamiflu, שהינה התרופה המעכבת את פגיעת שפעת העופות בקרב החולים, כי במקרה של התפשטות המחלה תאפשר החברה לארבעה חברות גנריות לייצר את התרופה. ארבעת החברות הגנריות הינם: Barr, Mylan, Ranbaxy, ו-טבע.

מניותיה של ספקית הרשתות הדיגיטליות, הרמוניק (שסימולה: HLIT), פתחו את המסחר בצלילה של 14% לרמה של 4.33 דולר. ברקע, אמש לאחר סגירת המסחר פירסמה החברה את דוחותיה לרבעון השלישי. בשורה התחתונה דיווחה הפסידה החברה ברבעון זה 4 סנט למניה, זאת לעומת הפסד של 3 סנט למניה ברבעון המקביל אשתקד. בתי ההשקעות החלו להגיב היום לדוחות, כשבית ההשקעות לזארד פררס הפחית את המלצתו למניות החברה מ"קניה" ל"החזק".

יצרנית שבבי הפלאש, אם סיסטמס (שסימולה:FLSH) פתחה את המסחר בעליה של 3.8% לרמה של 29.8 דולר. מניות החברה נסחרות בסנטימנט חיובי היום, לאחר שאמש פירסמה חברת סאנדיסק, מתחרתה של אם-סיסטמס, את דוחותיה לרבעון השלישי, אשר היכו את הציפיות בוול סטריט. עוד תורמת לעליות, הודעתה של פלאש מאמש, כי תחל לשווק את ה-U3 באמצעות ספקי OEM. מספר שותפי OEM כבר הודיעו כי ישתמשו בטכנולוגיית ה-U3 במוצריהם. בשנת 2006 צפוייים ספקי OEM נוספים באסיה להצטרף לרשת המשווקים של אם סיסטמס.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
חדוה בר
צילום: גלית סברו
ניתוח

תן וקח - שחיתות מובנית בקשר בין בנק ישראל לבנקים

בצלאל סמוטריץ דורש מס יתר של 15% על רווחי הבנקים העודפים. זה לא פתרון טוב, אבל קודם צריך להבין את הבעיה - הבנקים עושקים אותנו כי הבכירים בבנק ישראל חברים של מנהלי הבנקים ומוצאים אצלם עבודה בהמשך - תראו את חדוה בר שמרוויחה היום מיליונים בבנק מזרחי טפחות ואיטורו והיתה המפקחת על הבנקים

מנדי הניג |

לפני כחודש דיברנו עם פרופ' אמיר ירון, נגיד בנק ישראל. שאלנו אותו על רווחי הבנקים הגבוהים. הוא הסביר שהוא והבנק המרכזי פועלים כדי לייצר תחרות. אמרנו שאם 7 שנים זה לא צלח, אז אולי סמוטריץ' צודק וצריך להעלות את המס. הוא אמר שבשום פנים ואופן כי זו התערבות פוליטית בבנקים וזה יפגע באמון המשקיעים והציבור. אז אמרנו לו שהוא יכול בקלות לדאוג ובצורה יעילה יותר לשינוי צודק ונכון דרך הקטנת הרווחים המופרזים של הבנקים ושיפור הרווחה של הציבור. מספיק להעלות במעט את הריבית בעו"ש. שהבנקים ישלמו ריבית על העו"ש בדיוק כפי שהם גובים על חובה בעו"ש. 

 "לא, זה לא קיים במדינות מערביות, זה גם התערבות בבנקים". אגב, זה קיים לתקופות מסוימות במקומות שונים בעולם, אם כי זה נדיר, אבל גם מערכת כל כך ריכוזית ומוגנת כמו הבנקים המקומיים לא קיימת בשום מקום. היא מוגנת על יד בנק ישראל, לוביסטים, משקיעים, מומחים מטעם, אנשים שחושבים שרווחים של בנק חוזרים לציבור כי הציבור מחזיק בבנקים (ממתי הבנקים הפכו למדינה שמקבל מסים מהעם ודואגת לרווחתו, בריאותו, ביטחונו, ומה הקשר בין גב כהן מחדשרה שעושקים אותה בעו"ש ואין לה פנסיה שמחזיקה במניות בנקים). וחייבים להוסיף - גם התקשורת מגנה על הבנקים, מסיבות כלכליות, מסיבות של פחד מהוראות מלמעלה ומסיבות של קשרים עסקיים וקשרי בעלות.

וכך יצא שגופים שחייבים את כל הרווחים שלהם למודל העסקי הפשוט של עולם הבנקאות - קבל כסף, תן ריבית נמוכה למלווים ותגבה ריבית גבוהה מהלווים, והאם עושים את זה במינוף של 1 ל-10 כי המדינה מאפשרת ומגבה - מרוויחים תשואה של 17% על ההון ו-15% על ההון. אף אחד לא מרוויח ככה, וכל זה כשהציבור מקבל אפס על העו"ש. 

פרופ' ירון אמר בסוף השיחה שהנה מגיעה תחרות עם הרפורמה של המיני בנקים. אחרי שניתקנו הבנו שאולי הוא באמת מאמין בזה, או שהוא מערבב אותנו או שהוא תמים. אבל תמים ככל שיהיה הוא יודע טוב מאוד שלו עצמו ובעיקר לכפופים לו יש סיכוי טוב מאוד להיכנס למערכת הבנקאית. זה לא סתם להיכנס למערכת הבנקאית, זה להרוויח מיליונים. חדוה בר היתה מפקחת 5 שנים עד 2020. לפני שבוע היא נכנסה להיות דירקטורית בבנק מזרחי טפחות. היא מרוויחה מיליון שקל, יש לה סיכוי טוב להיות גם היו"רית בהמשך. לפני זה ובעצם במקביל היא גם יועצת, משנה למנכ"ל איטורו ועוד תפקידים. מיליונים זרמו לחשבון הבנק שלה, וזה בסדר, אבל אם היא היתה סליחה על הביטוי - "ביצ'ית" שעושה את העבודה למען הציבור ונכנסת בבנקים לטובת הציבור, האם היא היתה מוצאת עבודה?

אם בר היתה דואגת לתחרות, מסתכסכת עם הנהלות הבנקים, אבל מייצרת תחרות, מספקת ריבית טובה לציבור ועדיין שומרת על יציבות הבנקים (בנקים יכולים להיות יציבים גם ב-9% תשואה, לא רק ב-15%), האם היא היתה הופכת לחלק מהמערכת הבנקאית? יציבות הבנקים אבל זה לא אומר שהם צריכים להרוויח רווחים עודפים וזה לא אומר שזה צריך לבוא על חשבון הציבור, אבל בפיקוח על הבנקים נמצאים אנשים שרוצים להרוויח בהמשך. במקום לקבל 2 מיליון שקל בשנה בעבודה מפנקת, היא היתה מרצה בשני קורסים במכללה או באוניברסיטה (בלי לזלזל כמובן). 

יבוא יצוא
צילום: תמר מצפי

הפטור ממע"מ ביבוא אישי עולה ל-150 דולר והלחץ עובר לשוק המקומי

התקרה החדשה נכנסת לתוקף בחצות, באוצר מציגים לחץ תחרותי על המחירים, ובשוק המקומי מזהירים מפגיעה בעסקים המקומיים

ליאור דנקנר |

הלילה בחצות נכנסת לתוקף הרחבת הפטור ממע"מ ביבוא אישי, כך שהתקרה עולה מ-75 דולר ל-150 דולר. בפועל זה פותח עוד שכבה גדולה של הזמנות מחו"ל שעד היום נפלו בין הכיסאות ונדרשו במע"מ.

הבדיקה נעשית לפי ערך החבילה ולא לפי מועד ההזמנה, והקובע הוא מועד הגעת החבילה למכס בישראל. המשמעות היא שאותה רכישה יכולה לקבל טיפול שונה לפי מועד השחרור, וגם לפי הדרך שבה החבילה פוצלה או אוחדה בדרך.

ההרחבה הגיעה אחרי פרסום טיוטת הצו להערות הציבור והשלמת הליך החתימה. באוצר מציגים את המהלך כחלק ממדיניות שנועדה לחזק תחרות וללחוץ את מחירי המדף בישראל דרך חלופה מחו"ל, בעיקר בתחומי האופנה ומוצרי הצריכה.


איך זה עובד בשטח ומה נחשב בתוך התקרה

הפטור מתייחס לערך המוצר עצמו. עלויות משלוח לא נכללות בחישוב המע"מ, אבל בפועל יכולות להתווסף עלויות טיפול ושחרור שמשתנות לפי אתר, ספק וחברת שילוח.

מבחינת המכס, הערך נבחן ברמת החבילה. כשכמה פריטים מגיעים יחד באותה חבילה, הם נספרים יחד לצורך התקרה, ובמקרים מסוימים המכס יכול להתייחס לפיצול שנראה מלאכותי כניסיון לעקוף את הכללים ולחייב בהתאם.