פישמן: אירופה וארה"ב נותרו מדשדשות והניקיי טיפס
מדדי חו"ל עלו בשבוע שעבר, אולם כפי שהערכנו בתחזית הקודמת רק מדד הניקיי עלה בגלל שהוא נמצא במגמה חיובית, ואילו שאר המדדים (אירופה וארה"ב) עלו בגלל שהגיעו לגבול התחתון של תחומי הדשדוש שהגדרנו, וביצעו תיקון לירידות. מגמת המסחר באירופה וארה"ב נשארה מגמת דשדוש עם הגבולות המצוינים, ואילו המגמה ביפן נשארה חיובית.
סופת ההוריקן קתרינה השפיעה על השווקים הפיננסיים בעולם, כשהיא שולחת את מחירי האנרגיה לשיאים חדשים, הנפט ביקר בשבוע שעבר ברמה גבוהה מ-70 דולר ומחירי הגז זינקו בצורה חדה. מימדי הסופה הביאו להערכות שקצב העלאת הריבית יואט מה שהחליש את הדולר מול המטבעות המובילים והביא לעליות בשוקי המניות בכל העולם.
יפן. מדד הניקיי המשיך בשבוע שעבר את המומנטום החיובי כשרשם עלייה של 1.29% לרמה של 12,600 נקודות, כשברקע הבחירות הקרבות לפרלמנט (11.9) וציפיות המשקיעים לניצחון של קויזומי ראש הממשלה התומך ברפורמות מבניות במשק היפני.
המשך עליית מחירי האנרגיה לא עצרה את המומנטום החיובי אך יכולה להשפיע לרעה על צמיחת כלכלת יפן המייבאת את רוב תצרוכת הנפט שלה. בשבוע שעבר בלטו לחיוב חברות מתחום המתכת והנפט בעקבות עליית מחירי הסחורות, יצרניות הפלדה הגדולות צפויות לדווח על רווחי שיא בעקבות העלייה במחירי המתכות.
מנגד יש לזכור כי התחרות הקשה עם יצרניות הפלדה הסיניות יכולה להביא להגדלת התפוקה העולמית ולירידת מחירים בהתאם. יצרניות הרכב היפניות ממשיכות להגדיל את נתח השוק שלהן בארה"ב על רקע עליית מחירי האנרגיה המביאים לרכישת מכוניות בעלות תצרוכת דלק נמוכה.
בשבוע שעבר התבטא נציג של הבנק המרכזי ביפן כי המשק היפני נמצא בצמיחה מתמשכת היכולה להתקיים על בסיס צריכה פנימית בתוך יפן אולם בשבוע שעבר התפרסמו מספר נתוני מאקרו שהראו על חולשה: שיעור האבטלה עלה לרמה של 4.4% בחודש יולי מרמה של 4.2% בחודש יוני, הוצאות משקי בית רשמו ירידה של 3.3% לעומת צפי לעלייה של 0.8% בחודש יולי בחישוב שנתי והתפוקה התעשייתית לחודש יולי רשמה ירידה של 2.2% בחישוב שנתי.
נראה כי האמרת מחירי האנרגיה נותנת את אותותיה גם במשק היפני, מצד שני נרשמה עלייה זה החודש הרביעי ברציפות במשכורות העובדים על רקע הפריחה הכלכלית בחברות היפניות והדרישה לעובדים חדשים. בשבוע הקרוב צפויים להתפרסם מספר נתונים חשובים: השקעות ההון של החברות לרבעון השני, מדד אמון הצרכנים לחודש יולי, והזמנות של מכונות חדשות.
אירופה. מדדי המניות באירופה רשמו בשבוע שעבר עליות שערים כשמדד ה-STOXX50 עולה ב-1.76% לרמה של 3127 נקודות. חברות האנרגיה בלטו בעליות שערים כש-TOTAL, BP ו-SHELL מובילות את המגמה החיובית. חברות מתחום המחצבים והשירותים בלטו אף הן בעליות שערים על רקע עליית מחירי הסחורות.
בצד היורדות ניתן לציין את דיימלר-קרייזלר בירידה של 3.46% בעקבות חקירה של הרשות הגרמנית בחשד לשימוש במידע פנים. התחזקות היורו כנגד הדולר ב-1.8% לרמה של 1.254 דולר ליורו הביאה לירידות לקראת סוף השבוע שעבר אך לא מנעה מהשווקים לסיים בעליות שערים כשגם הקאק, הדאקס ופוטסי רושמים עליות של יותר מ-1% בסיכום שבועי.
בשבוע שעבר רשמו תשואות האג"ח ל-10 שנים בגרמניה רמות שפל כשהתשואה יורדת לרמה של 3.058% לעומת 3.15% בתחילת השבוע שעבר ושל 3.68% בתחילת השנה. ירידת התשואות החדה בארה"ב, הורדת תחזיות הצמיחה לגוש היורו ע"י הבנק המרכזי האירופי וחשש לקיפאון בכלכלת גוש היורו היו מהגורמים העיקריים לירידה החדה.
בשבוע שעבר דווח כי מדד אמון הצרכנים בגרמניה רשם עלייה לראשונה מזה חמישה חודשים כשהבחירות בגרמניה קרבות והסקרים מצביעים על ניצחון המפלגה הדמוקרטית, ואילו המכירות הקמעונאיות רשמו ירידה מפתיעה של 0.6% בחודש יולי לעומת צפי לעלייה של 0.4%. בצרפת דווח כי שיעור האבטלה ירד במפתיע מרמה של 10.1% לרמה של 9.9%.
לוריאל, יצרנית מוצרי הקוסמטיקה הגדולה בעולם אכזבה את המשקיעים עם ירידה במכירות וברווחים ואילו דויטשה בנק בלט בעלייה כשבשבוע שעבר הוא מדווח כי בכוונתו לרכוש 10% מבנק סיני תמורת 220 מיליון דולר על מנת להעמיק את חדירתו לסין ולשווקים מתעוררים בכלל, גם אליאנץ דיווחה כי היא מתכוונת לקנות חלק בבנק סיני. יש לזכור כי חברות הביטוח האירופאיות כדוגמת אליאנץ ובעיקר מבטחות המשנה כמו סוויס רה ומיוניק רה יכולות להיות חשופות לתביעות בגין נזקי ההוריקן בארה"ב.

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל
הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון
מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.
היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.
ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.
לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד.
- ההשקעה הגדולה של קטאר והאם היא יכולה להפוך ממעצמת אנרגיה למעצמה טכנולוגית
- קטאר 2036: אחרי המונדיאל קטאר מסמנת את האולימפיאדה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה
הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע.
המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק
הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.
ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה.
בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.
בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.
- מדרגות מס הכנסה: איך נקבע המס שאתם משלמים? מדריך
- הקפאת מדרגות המס עברו בקריאה ראשונה - איך זה ישפיע עליכם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.