פישמן: הנפט ממשיך להיות השחקן המרכזי בעולם הפיננסי

כך מציין מנהל קרנות הנאמנות של Uבנק, אורי פישמן, בסקירתו השבועית. האם נוצרו הזדמנויות במניות גלובליות עקב כך? פישמן גם מעריך שהניקיי נותר אטרקטיבי
אורי פישמן |

כפי שהערכנו בתחזיותינו הקודמת, מדד הניקיי נראה האטרקטיבי ביותר ואכן רק הוא הצליח לעלות בעוד המדדים האחרים סבלו מירידות. השווקים בארה"ב ואירופה הגיעו לרמה הנמוכה של תחומי הדשדוש אותם הגדרנו ונראה שהם יכולים לבצע תיקון לירידות של השבועיים האחרונים.

אין אנו משנים את תחומי התחזית, אולם במידה והמדדים בארה"ב ובאירופה יפרצו את רמות התמיכה הם יוגדרו כשליליים. גם השבוע נראה מדד הניקיי כאטרקטיבי ביותר והוא עדיין נראה חיובי.

הנפט ממשיך להיות השחקן המרכזי בעולם הפיננסי. מחירי הנפט הגואים גורמים לחששות בדבר הצמיחה העולמית וממשיכים להשפיע על מדינות ומגזרים שלמים. מגזרי מניות חומרי הגלם ממשיכים למשוך משקיעים בעקבות ההערכות השונות שמחיריהן של מניות חברות הנפט ומגזריו השונים לא משקפים עדיין את מחירי הנפט הגבוהים.

חלק מאנליסטים טוענים שמחירי חברות האנרגיה משקפים מחיר של 30 דולר לחבית, אחרים בדקו ומצאו שמניות חברות האנרגיה קפצו ב-100% בתקופה שמחירי הנפט קפצו ב-250%. מגזרים אשר מוצרי האנרגיה מהווים חומר גלם עיקרי, כגון מגזרי התעופה, ממשיכים לסבול מחששות המשקיעים.

מדינות התלויות מאד בייבוא נפט כמו יפן, אינדונזיה ומדינות נוספות במזרח מושפעות מחששות לגבי נתוני הצמיחה ומהחלשות המטבע המקומי עקב ייקור הנפט.

יפן. מדד הניקיי עלה בשבוע שעבר ב-1.2% לרמה של 12,439.4 נקודות תוך התנתקות מהאווירה השלילית בארה"ב ותוך שמירה על רמות שיא של ארבע שנים. המשק היפני מתכונן לבחירות ב-11 לספטמבר, בשבוע שעבר דווח שהמפלגה בראשות קואיזימו, השולטת גם כיום, מגבירה את כוחה ועפ"י הסקר שפורסם היא זוכה לתמיכה של 53.2% לאחר עלייה של 5.5%.

בחירתו המחודשת תעלה את כוחו ותאפשר לו להמשיך ברפורמות המתוכננות בקצב מהיר יותר. הערכות אלה גרמו בשבוע שעבר למדד הניקיי להעפיל לשיא של 4 שנים בעקבות רכישות של משקיעים זרים. הערכות אלה גם גרמו להתחזקותו של היין במחצית הראשונה של השבוע שעבר.

מדד השירותים התעשיתיים הצליח לעלות ביוני תוך דיווח על רכישות מוגברות של הצרכן היפני ברשתות השיווק ובאתרי המסחר באינטרנט. הצרכן היפני מחזק את תחושתו החיובית בעקבות הירידה המתמדת באבטלה וסיכוייו הגוברים של קויזימו להיבחר מחדש.

התגברות הצריכה הפרטית, אשר עלתה ב-1.1% ברבעון השני תחזק מאד את המשק היפני ואת השקעות ההון בו, ותוריד את התלות ההתאוששות של המשק בייצוא. אחד הסיכונים המיידים למשק היפני הינו מחירי הנפט הגבוהים. יפן צרכנית כבדה של נפט ומוצריו ובעקבות המשך עליית מחירי הנפט נחלש לקראת סוף השבוע מדד הניקיי והיין במקביל להערכות שהמשק היפני יצטרך להמיר יותר יינים לשם רכישות ח"ג הקשורים לנפט עם מחירים גבוהים יותר.

העודף במאזן הסחר של יפן הצטמצם בשבוע שעבר בעקבות עליית מחירי הנפט וגם בעקבות עלייה בצריכה הפרטית אשר מעלה את ייבוא מוצרי הצריכה ומגדילה את השקעות ההון. הייבוא ביפן גדל ב 11.6% והייצוא היפני גדל ב 4.3%. מניותיהן של חברות חומרי גלם ושל חברות התלויות בצריכה המקומית הפגינו עוצמה גבוהה בשבוע שחלף.

אירופה. שבוע המסחר שעבר הסתיים כשמדד ה-STOXX50 יורד ב-3.01% לרמה של 3073 נק'. אירופה ממשיכה לקוות לשיפור בנתוני הכלכלה המקומית אחרי תקופה ממושכת של חולשה. לראשונה מזה תשעה חודשים דווחה גרמניה על עלייה בביקושים המקומיים ברבעון השני, הכוללים גם נתוני הצריכה הפרטית וגם נתונים של השקעות במגזר העיסקי.

ההשקעות במפעלים ובמלאי עלו ב-0.6% וחיפו על הירידה בצריכה הפרטית ב-0.3%. מדד אמון המשקיעים בגרמניה עלה לשיא של שנה וחצי בעקבות הצפייה לשיפור בנתוני המאקרו. היחלשות האירו בכ-10% מתחילת השנה עזרה אף היא לתחושת האופטימיות.

גרמניה, כמו כל העולם מושפעת מנסיקת מחירי הנפט, דבר שהשפיע לרעה על מדד אמון העיסקי שירד במפתיע בחודש אוגוסט.חברות חומרי הגלם, בעיקר חברת הכרייה, ומניות חברות האנרגיה האירופאיות המשיכו לעלות תוך הערכות להמשך עלייה בביקושים במגזרים אלה. חברות התעופה האירופאיות, כמו KLM, סבלו מירידות עקב המשך העלייה במחירי הנפט ואף חששות ליציבותן.

חברות הטכנולוגיה האירופאיות הושפעו לשלילה מהחולשה בנאסד"ק ומהאווירה השלילית בשווקים האירופאים בעקבות המשך העלייה במחירי הנפט. כמה בבנקי השקעות באירופה מאמינים מאד בהתרחבות משקים במזרח ומחפשות אפיקי השקעה שם, השבוע דווח שקרדיט סוויס מעוניין להשקיע 500 מליון דולר בבנק הבניין הסיני, ובנק ברקליס הודיע על תכניות השקעה בסין והודו.

נראה שבנקים אירופאים מחפשים השקעות מחוץ לאירופה על מנת להגדיל את פעילותן ואת רווחיהן לאור התקופה הקשה שעוברת על אירופה. סוויס ריי הודיע שרווחיה ברבעון היו נמוכים ב-6% לעומת שנה שעברה בעקבות חולשה ברווחי ההשקעות.

חברות קמעונאות בגדים המובילות באירופה, כמו מרקס אנד ספנסר, ימשיכו כנראה לסבול בעקבות כשלון הגבלת הייבוא הסיני.

אנליסטים מעריכים שכעת זו לא תקופה טובה לחברות אלה והחורף יהיה להן מאד קשה בתחרות מול הייבוא הסיני.

חברת נוקיה ממשיכה ליהנות מהערכות חיוביות והשבוע דווח על עלייה של 12% בביקושים לפלאפונים ברבעון השני ועל תחזיות לעלייה של 15% בביקושים ברבעון השלישי, דבר שיהפוך את הרבעון הבא לאחד הרבעונים החזקים מאי פעם.

במקביל לעלייה בביקושים ממשיכה נוקיה להוביל את שוק הפלאפונים ולהגדיל את נתח השוק שלה אשר הגיע כבר ל-32%.

החברות האירופאיות ממשיכות לחפש דרכים להתייעלות אשר מיזוגים ורכישות הנה אחד מהן. השבוע דווח על על כך שווירפול רוכשת את חברת מייטאג תמורת 1.7 מיליארד דולר ובכך נהפכת ליצרן מכשירי חשמל ביתיים הגדול בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.