פישמן: הנפט ממשיך להיות השחקן המרכזי בעולם הפיננסי

כך מציין מנהל קרנות הנאמנות של Uבנק, אורי פישמן, בסקירתו השבועית. האם נוצרו הזדמנויות במניות גלובליות עקב כך? פישמן גם מעריך שהניקיי נותר אטרקטיבי
אורי פישמן |

כפי שהערכנו בתחזיותינו הקודמת, מדד הניקיי נראה האטרקטיבי ביותר ואכן רק הוא הצליח לעלות בעוד המדדים האחרים סבלו מירידות. השווקים בארה"ב ואירופה הגיעו לרמה הנמוכה של תחומי הדשדוש אותם הגדרנו ונראה שהם יכולים לבצע תיקון לירידות של השבועיים האחרונים.

אין אנו משנים את תחומי התחזית, אולם במידה והמדדים בארה"ב ובאירופה יפרצו את רמות התמיכה הם יוגדרו כשליליים. גם השבוע נראה מדד הניקיי כאטרקטיבי ביותר והוא עדיין נראה חיובי.

הנפט ממשיך להיות השחקן המרכזי בעולם הפיננסי. מחירי הנפט הגואים גורמים לחששות בדבר הצמיחה העולמית וממשיכים להשפיע על מדינות ומגזרים שלמים. מגזרי מניות חומרי הגלם ממשיכים למשוך משקיעים בעקבות ההערכות השונות שמחיריהן של מניות חברות הנפט ומגזריו השונים לא משקפים עדיין את מחירי הנפט הגבוהים.

חלק מאנליסטים טוענים שמחירי חברות האנרגיה משקפים מחיר של 30 דולר לחבית, אחרים בדקו ומצאו שמניות חברות האנרגיה קפצו ב-100% בתקופה שמחירי הנפט קפצו ב-250%. מגזרים אשר מוצרי האנרגיה מהווים חומר גלם עיקרי, כגון מגזרי התעופה, ממשיכים לסבול מחששות המשקיעים.

מדינות התלויות מאד בייבוא נפט כמו יפן, אינדונזיה ומדינות נוספות במזרח מושפעות מחששות לגבי נתוני הצמיחה ומהחלשות המטבע המקומי עקב ייקור הנפט.

יפן. מדד הניקיי עלה בשבוע שעבר ב-1.2% לרמה של 12,439.4 נקודות תוך התנתקות מהאווירה השלילית בארה"ב ותוך שמירה על רמות שיא של ארבע שנים. המשק היפני מתכונן לבחירות ב-11 לספטמבר, בשבוע שעבר דווח שהמפלגה בראשות קואיזימו, השולטת גם כיום, מגבירה את כוחה ועפ"י הסקר שפורסם היא זוכה לתמיכה של 53.2% לאחר עלייה של 5.5%.

בחירתו המחודשת תעלה את כוחו ותאפשר לו להמשיך ברפורמות המתוכננות בקצב מהיר יותר. הערכות אלה גרמו בשבוע שעבר למדד הניקיי להעפיל לשיא של 4 שנים בעקבות רכישות של משקיעים זרים. הערכות אלה גם גרמו להתחזקותו של היין במחצית הראשונה של השבוע שעבר.

מדד השירותים התעשיתיים הצליח לעלות ביוני תוך דיווח על רכישות מוגברות של הצרכן היפני ברשתות השיווק ובאתרי המסחר באינטרנט. הצרכן היפני מחזק את תחושתו החיובית בעקבות הירידה המתמדת באבטלה וסיכוייו הגוברים של קויזימו להיבחר מחדש.

התגברות הצריכה הפרטית, אשר עלתה ב-1.1% ברבעון השני תחזק מאד את המשק היפני ואת השקעות ההון בו, ותוריד את התלות ההתאוששות של המשק בייצוא. אחד הסיכונים המיידים למשק היפני הינו מחירי הנפט הגבוהים. יפן צרכנית כבדה של נפט ומוצריו ובעקבות המשך עליית מחירי הנפט נחלש לקראת סוף השבוע מדד הניקיי והיין במקביל להערכות שהמשק היפני יצטרך להמיר יותר יינים לשם רכישות ח"ג הקשורים לנפט עם מחירים גבוהים יותר.

העודף במאזן הסחר של יפן הצטמצם בשבוע שעבר בעקבות עליית מחירי הנפט וגם בעקבות עלייה בצריכה הפרטית אשר מעלה את ייבוא מוצרי הצריכה ומגדילה את השקעות ההון. הייבוא ביפן גדל ב 11.6% והייצוא היפני גדל ב 4.3%. מניותיהן של חברות חומרי גלם ושל חברות התלויות בצריכה המקומית הפגינו עוצמה גבוהה בשבוע שחלף.

אירופה. שבוע המסחר שעבר הסתיים כשמדד ה-STOXX50 יורד ב-3.01% לרמה של 3073 נק'. אירופה ממשיכה לקוות לשיפור בנתוני הכלכלה המקומית אחרי תקופה ממושכת של חולשה. לראשונה מזה תשעה חודשים דווחה גרמניה על עלייה בביקושים המקומיים ברבעון השני, הכוללים גם נתוני הצריכה הפרטית וגם נתונים של השקעות במגזר העיסקי.

ההשקעות במפעלים ובמלאי עלו ב-0.6% וחיפו על הירידה בצריכה הפרטית ב-0.3%. מדד אמון המשקיעים בגרמניה עלה לשיא של שנה וחצי בעקבות הצפייה לשיפור בנתוני המאקרו. היחלשות האירו בכ-10% מתחילת השנה עזרה אף היא לתחושת האופטימיות.

גרמניה, כמו כל העולם מושפעת מנסיקת מחירי הנפט, דבר שהשפיע לרעה על מדד אמון העיסקי שירד במפתיע בחודש אוגוסט.חברות חומרי הגלם, בעיקר חברת הכרייה, ומניות חברות האנרגיה האירופאיות המשיכו לעלות תוך הערכות להמשך עלייה בביקושים במגזרים אלה. חברות התעופה האירופאיות, כמו KLM, סבלו מירידות עקב המשך העלייה במחירי הנפט ואף חששות ליציבותן.

חברות הטכנולוגיה האירופאיות הושפעו לשלילה מהחולשה בנאסד"ק ומהאווירה השלילית בשווקים האירופאים בעקבות המשך העלייה במחירי הנפט. כמה בבנקי השקעות באירופה מאמינים מאד בהתרחבות משקים במזרח ומחפשות אפיקי השקעה שם, השבוע דווח שקרדיט סוויס מעוניין להשקיע 500 מליון דולר בבנק הבניין הסיני, ובנק ברקליס הודיע על תכניות השקעה בסין והודו.

נראה שבנקים אירופאים מחפשים השקעות מחוץ לאירופה על מנת להגדיל את פעילותן ואת רווחיהן לאור התקופה הקשה שעוברת על אירופה. סוויס ריי הודיע שרווחיה ברבעון היו נמוכים ב-6% לעומת שנה שעברה בעקבות חולשה ברווחי ההשקעות.

חברות קמעונאות בגדים המובילות באירופה, כמו מרקס אנד ספנסר, ימשיכו כנראה לסבול בעקבות כשלון הגבלת הייבוא הסיני.

אנליסטים מעריכים שכעת זו לא תקופה טובה לחברות אלה והחורף יהיה להן מאד קשה בתחרות מול הייבוא הסיני.

חברת נוקיה ממשיכה ליהנות מהערכות חיוביות והשבוע דווח על עלייה של 12% בביקושים לפלאפונים ברבעון השני ועל תחזיות לעלייה של 15% בביקושים ברבעון השלישי, דבר שיהפוך את הרבעון הבא לאחד הרבעונים החזקים מאי פעם.

במקביל לעלייה בביקושים ממשיכה נוקיה להוביל את שוק הפלאפונים ולהגדיל את נתח השוק שלה אשר הגיע כבר ל-32%.

החברות האירופאיות ממשיכות לחפש דרכים להתייעלות אשר מיזוגים ורכישות הנה אחד מהן. השבוע דווח על על כך שווירפול רוכשת את חברת מייטאג תמורת 1.7 מיליארד דולר ובכך נהפכת ליצרן מכשירי חשמל ביתיים הגדול בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
עובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוקעובדים צעירים נכנסים לשוק העבודה, קרדיט: גרוק
פרשנות

שכר המינימום מתעדכן, המציאות לא

שכר במינימום, יוקר במקסימום: הנוסחה הקיימת מעלה את השכר הנומינלי, אבל מתעלמת מהמחירים ומהכנסה פנויה וגם - בכמה יעלה יעלה שכר המינימום באפריל על פי המנגנון החדש?

אדם בלומנברג |
נושאים בכתבה שכר מינימום

היום, ה-4 בינואר 2026, שוק העבודה הישראלי חווה רגע נדיר של נחת. מנגנון העדכון האוטומטי של חוק שכר מינימום נכנס לתוקפו, ובהתאם לנתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה - השכר יזנק החל ממשכורת אפריל הקרוב בכ-3.3% לרמת שיא של 6,443.85 ש"ח. על הנייר, זוהי בשורה פנטסטית: בזמן שיוקר המחיה משתולל, העובדים ברמות השכר הנמוכות מקבלים תוספת של כ-196 ש"ח בחודש. במציאות שבה כ-23.3% מהשכירים בישראל משתכרים "שכר נמוך" (עד שני שלישים מהשכר החציוני), מדובר באוויר לנשימה.

הפרדוקס הישראלי: שכר גבוה, ארנק ריק

כדי להבין את ייחודיות המצב בישראל, כדאי להרים את הראש אל מעבר לים. האיחוד האירופי אימץ לאחרונה את דירקטיבת "שכר המינימום ההולם" (Adequate Minimum Wages), המהווה שינוי תפיסתי דרמטי: לא עוד מספר שרירותי, אלא יעד כפול - שכר מינימום שיהווה לפחות 60% מהשכר החציוני ו-50% מהשכר הממוצע.

כאן נחשף הפרדוקס: במונחים יחסיים, ישראל היא "מעצמת שוויון". שכר המינימום שלנו (כ-61% מהשכר החציוני) הוא מהגבוהים ב-OECD ביחס לשכר הכללי במשק. אולם, כשבודקים את יכולת ההשתכרות במונחי כוח קנייה (PPP), הבלון מתפוצץ. בגלל יוקר המחיה הקיצוני - מהדיור ועד מחירי המזון - השכר הישראלי קונה הרבה פחות משכר מקביל בגרמניה או בהולנד. בעוד אירופה מתמקדת ב"הלימות" ובקיום בכבוד, ישראל נצמדת לנוסחה מתמטית עיוורת (47.5% מהשכר הממוצע). נוסחה זו נגזרת מעליות השכר בענף ההייטק, אך מתעלמת לחלוטין ממחירי העגבנייה והשכירות. התוצאה? השכר הממוצע עולה נומינלית, אך ההכנסה הפנויה של משקי הבית נותרת מאחור.

זאת ועוד: העובד הישראלי נדרש לעבוד 42 שעות שבועיות כדי להגיע לשכר המינימום, לעומת ממוצע של 37 שעות ב-OECD. המשמעות היא שעלינו לעבוד 14% יותר ממקבילינו בעולם כדי להגיע לאותו רף בסיסי.

שני צדדים למטבע הכלכלי

מול הנימוקים המוסריים והחברתיים של תומכי ההעלאה, ניצבים המתנגדים - המגזר העסקי וחלק מהאקדמיה הכלכלית. לשיטתם, התערבות אגרסיבית במחיר העבודה בעת משבר עלולה לפגוע במרקם העסקי ובתעסוקה. גם החשש מ"סחרור אינפלציוני" עולה בכל פעם שהשכר מתעדכן, וזאת למרות שהוכח כי משקלה של עליית שכר המינימום באינפלציה של השנים האחרונות היה זניח.