פישמן: הנפט ממשיך להיות השחקן המרכזי בעולם הפיננסי

כך מציין מנהל קרנות הנאמנות של Uבנק, אורי פישמן, בסקירתו השבועית. האם נוצרו הזדמנויות במניות גלובליות עקב כך? פישמן גם מעריך שהניקיי נותר אטרקטיבי
אורי פישמן |

כפי שהערכנו בתחזיותינו הקודמת, מדד הניקיי נראה האטרקטיבי ביותר ואכן רק הוא הצליח לעלות בעוד המדדים האחרים סבלו מירידות. השווקים בארה"ב ואירופה הגיעו לרמה הנמוכה של תחומי הדשדוש אותם הגדרנו ונראה שהם יכולים לבצע תיקון לירידות של השבועיים האחרונים.

אין אנו משנים את תחומי התחזית, אולם במידה והמדדים בארה"ב ובאירופה יפרצו את רמות התמיכה הם יוגדרו כשליליים. גם השבוע נראה מדד הניקיי כאטרקטיבי ביותר והוא עדיין נראה חיובי.

הנפט ממשיך להיות השחקן המרכזי בעולם הפיננסי. מחירי הנפט הגואים גורמים לחששות בדבר הצמיחה העולמית וממשיכים להשפיע על מדינות ומגזרים שלמים. מגזרי מניות חומרי הגלם ממשיכים למשוך משקיעים בעקבות ההערכות השונות שמחיריהן של מניות חברות הנפט ומגזריו השונים לא משקפים עדיין את מחירי הנפט הגבוהים.

חלק מאנליסטים טוענים שמחירי חברות האנרגיה משקפים מחיר של 30 דולר לחבית, אחרים בדקו ומצאו שמניות חברות האנרגיה קפצו ב-100% בתקופה שמחירי הנפט קפצו ב-250%. מגזרים אשר מוצרי האנרגיה מהווים חומר גלם עיקרי, כגון מגזרי התעופה, ממשיכים לסבול מחששות המשקיעים.

מדינות התלויות מאד בייבוא נפט כמו יפן, אינדונזיה ומדינות נוספות במזרח מושפעות מחששות לגבי נתוני הצמיחה ומהחלשות המטבע המקומי עקב ייקור הנפט.

יפן. מדד הניקיי עלה בשבוע שעבר ב-1.2% לרמה של 12,439.4 נקודות תוך התנתקות מהאווירה השלילית בארה"ב ותוך שמירה על רמות שיא של ארבע שנים. המשק היפני מתכונן לבחירות ב-11 לספטמבר, בשבוע שעבר דווח שהמפלגה בראשות קואיזימו, השולטת גם כיום, מגבירה את כוחה ועפ"י הסקר שפורסם היא זוכה לתמיכה של 53.2% לאחר עלייה של 5.5%.

בחירתו המחודשת תעלה את כוחו ותאפשר לו להמשיך ברפורמות המתוכננות בקצב מהיר יותר. הערכות אלה גרמו בשבוע שעבר למדד הניקיי להעפיל לשיא של 4 שנים בעקבות רכישות של משקיעים זרים. הערכות אלה גם גרמו להתחזקותו של היין במחצית הראשונה של השבוע שעבר.

מדד השירותים התעשיתיים הצליח לעלות ביוני תוך דיווח על רכישות מוגברות של הצרכן היפני ברשתות השיווק ובאתרי המסחר באינטרנט. הצרכן היפני מחזק את תחושתו החיובית בעקבות הירידה המתמדת באבטלה וסיכוייו הגוברים של קויזימו להיבחר מחדש.

התגברות הצריכה הפרטית, אשר עלתה ב-1.1% ברבעון השני תחזק מאד את המשק היפני ואת השקעות ההון בו, ותוריד את התלות ההתאוששות של המשק בייצוא. אחד הסיכונים המיידים למשק היפני הינו מחירי הנפט הגבוהים. יפן צרכנית כבדה של נפט ומוצריו ובעקבות המשך עליית מחירי הנפט נחלש לקראת סוף השבוע מדד הניקיי והיין במקביל להערכות שהמשק היפני יצטרך להמיר יותר יינים לשם רכישות ח"ג הקשורים לנפט עם מחירים גבוהים יותר.

העודף במאזן הסחר של יפן הצטמצם בשבוע שעבר בעקבות עליית מחירי הנפט וגם בעקבות עלייה בצריכה הפרטית אשר מעלה את ייבוא מוצרי הצריכה ומגדילה את השקעות ההון. הייבוא ביפן גדל ב 11.6% והייצוא היפני גדל ב 4.3%. מניותיהן של חברות חומרי גלם ושל חברות התלויות בצריכה המקומית הפגינו עוצמה גבוהה בשבוע שחלף.

אירופה. שבוע המסחר שעבר הסתיים כשמדד ה-STOXX50 יורד ב-3.01% לרמה של 3073 נק'. אירופה ממשיכה לקוות לשיפור בנתוני הכלכלה המקומית אחרי תקופה ממושכת של חולשה. לראשונה מזה תשעה חודשים דווחה גרמניה על עלייה בביקושים המקומיים ברבעון השני, הכוללים גם נתוני הצריכה הפרטית וגם נתונים של השקעות במגזר העיסקי.

ההשקעות במפעלים ובמלאי עלו ב-0.6% וחיפו על הירידה בצריכה הפרטית ב-0.3%. מדד אמון המשקיעים בגרמניה עלה לשיא של שנה וחצי בעקבות הצפייה לשיפור בנתוני המאקרו. היחלשות האירו בכ-10% מתחילת השנה עזרה אף היא לתחושת האופטימיות.

גרמניה, כמו כל העולם מושפעת מנסיקת מחירי הנפט, דבר שהשפיע לרעה על מדד אמון העיסקי שירד במפתיע בחודש אוגוסט.חברות חומרי הגלם, בעיקר חברת הכרייה, ומניות חברות האנרגיה האירופאיות המשיכו לעלות תוך הערכות להמשך עלייה בביקושים במגזרים אלה. חברות התעופה האירופאיות, כמו KLM, סבלו מירידות עקב המשך העלייה במחירי הנפט ואף חששות ליציבותן.

חברות הטכנולוגיה האירופאיות הושפעו לשלילה מהחולשה בנאסד"ק ומהאווירה השלילית בשווקים האירופאים בעקבות המשך העלייה במחירי הנפט. כמה בבנקי השקעות באירופה מאמינים מאד בהתרחבות משקים במזרח ומחפשות אפיקי השקעה שם, השבוע דווח שקרדיט סוויס מעוניין להשקיע 500 מליון דולר בבנק הבניין הסיני, ובנק ברקליס הודיע על תכניות השקעה בסין והודו.

נראה שבנקים אירופאים מחפשים השקעות מחוץ לאירופה על מנת להגדיל את פעילותן ואת רווחיהן לאור התקופה הקשה שעוברת על אירופה. סוויס ריי הודיע שרווחיה ברבעון היו נמוכים ב-6% לעומת שנה שעברה בעקבות חולשה ברווחי ההשקעות.

חברות קמעונאות בגדים המובילות באירופה, כמו מרקס אנד ספנסר, ימשיכו כנראה לסבול בעקבות כשלון הגבלת הייבוא הסיני.

אנליסטים מעריכים שכעת זו לא תקופה טובה לחברות אלה והחורף יהיה להן מאד קשה בתחרות מול הייבוא הסיני.

חברת נוקיה ממשיכה ליהנות מהערכות חיוביות והשבוע דווח על עלייה של 12% בביקושים לפלאפונים ברבעון השני ועל תחזיות לעלייה של 15% בביקושים ברבעון השלישי, דבר שיהפוך את הרבעון הבא לאחד הרבעונים החזקים מאי פעם.

במקביל לעלייה בביקושים ממשיכה נוקיה להוביל את שוק הפלאפונים ולהגדיל את נתח השוק שלה אשר הגיע כבר ל-32%.

החברות האירופאיות ממשיכות לחפש דרכים להתייעלות אשר מיזוגים ורכישות הנה אחד מהן. השבוע דווח על על כך שווירפול רוכשת את חברת מייטאג תמורת 1.7 מיליארד דולר ובכך נהפכת ליצרן מכשירי חשמל ביתיים הגדול בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בנימין נתניהובנימין נתניהו

משבר הגדלות הרמטכ"ל: הפשרה נדחתה, החקיקה בסכנה

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות של כספים לאנשי הקבע ללא הצדקה - מה זה בכלל, והאם הן יחולקו לפורשים מהצבא?

ענת גלעד |
נושאים בכתבה פנסיה תקציבית

לאחר פגישה לילית בין ראש הממשלה בנימין נתניהו, יו"ר ועדת חוץ וביטחון ח"כ בועז ביסמוט וח"כ עמית הלוי מהליכוד, שינה נתניהו את עמדתו. במקום תמיכה בהכשרה מלאה של הגדלות הרמטכ"ל כפי שדרש אגף כוח האדם בצה"ל, הוא תמך בפשרה זמנית: הכשרת התוספות לשנתיים בלבד תוך החרגת פנסיות הגישור שמוענקות לפורשי קבע מגיל 42 עד 67. אגף כוח האדם דחה את ההצעה, מה שהוביל לביטול דיון שתוכנן בוועדה. המועד האחרון שקבע בג"ץ להסדרה הוא סוף החודש הנוכחי, והיעדר הסכמה עלול להקפיא את התוספות לפורשים חדשים, כ-1,200 איש בשנה.

המשבר מתרחש על רקע מחסור משמעותי בכוח אדם קבע בצה"ל לאחר יותר משנתיים של לחימה. שיעור השימור בקרב קצינים בכירים ירד ב-15% ועומד כיום על 70%. צה"ל רואה בהגדלות כלי מרכזי לשימור כוח אדם, בעוד משרד האוצר מזהיר מנטל תקציבי של 1.7 מיליארד שקל בשנה, מתוכם 700 מיליון שקל לפנסיות גישור.

הגדלות הרמטכ"ל הן תוספות שכר ופנסיה שמאשר הרמטכ"ל לפורשי קבע מעבר למסגרת החוקית. הנוהל נקבע ב-1987 כחריגים ייחודיים לפורשים שנפגעו ממעברים תפקודיים, אך בפועל הוענקו ל-98% מהפורשים ללא הבחנה. התוספת הממוצעת היא 9% משכר הפרישה, מקסימום 19%. היא כוללת צבירה כפולה של ותק, 4% לשנה במקום 2%,  כולל על שלוש שנות חובה, מה שמגדיל את הפנסיה המצטברת ב-12% נוספים. מבקר המדינה התריע על התופעה ב-2016 בשל חוסר פיקוח וחריגה מסמכות. העתירות הוגשו ב-2019 על ידי עמותות צדק פיננסי ורווח נקי.

בג"ץ קיבל את העתירות פה אחד וקבע שהנוהל חורג מסעיף 18(ב) לחוק שירות הקבע. בית המשפט השהה את היישום עד סוף החודש הנוכחי כדי לאפשר חקיקה. אין השבה כספית ל-15,000 פורשים קיימים שקיבלו את התוספת. הנוהל נוהל על ידי 12 רמטכ"לים רצופים, והיקף התשלומים הרטרואקטיביים מגיע ל-20 מיליארד שקל מאז 2010 ול-25 מיליארד שקל מאז 2015. ללא חקיקה, כ-500 פורשים בכירים בשנה יאבדו זכאות ששווה בממוצע 25,000 שקל בחודש.

הפשרה שהוצעה לאחרונה כללה הכשרה זמנית לשנתיים עם עבודת מטה להערכת עלויות והחרגת פנסיות הגישור, שמהוות 40% מהתוספת הכוללת ומגיעות ל-8,000 שקל בחודש בממוצע. אגף כוח האדם התעקש על הסדרה מקיפה מחשש לפגיעה בשימור. ביטול הדיון נבע גם מעומס הוועדה על חוק הפטור מגיוס חרדים, החיוני לאישור תקציב 2026. ח"כ הלוי איים בפיליבסטר שיאיים על התקציב, הכולל 110 מיליארד שקל למערכת הביטחון – עלייה של 12% לעומת השנה הקודמת. הדיון הבא נקבע לשבוע הבא, אך ללא הסכמת אגף כוח האדם סיכויי החקיקה נמוכים מ-30%.