פישמן: הנפט ממשיך להיות השחקן המרכזי בעולם הפיננסי
כפי שהערכנו בתחזיותינו הקודמת, מדד הניקיי נראה האטרקטיבי ביותר ואכן רק הוא הצליח לעלות בעוד המדדים האחרים סבלו מירידות. השווקים בארה"ב ואירופה הגיעו לרמה הנמוכה של תחומי הדשדוש אותם הגדרנו ונראה שהם יכולים לבצע תיקון לירידות של השבועיים האחרונים.
אין אנו משנים את תחומי התחזית, אולם במידה והמדדים בארה"ב ובאירופה יפרצו את רמות התמיכה הם יוגדרו כשליליים. גם השבוע נראה מדד הניקיי כאטרקטיבי ביותר והוא עדיין נראה חיובי.
הנפט ממשיך להיות השחקן המרכזי בעולם הפיננסי. מחירי הנפט הגואים גורמים לחששות בדבר הצמיחה העולמית וממשיכים להשפיע על מדינות ומגזרים שלמים. מגזרי מניות חומרי הגלם ממשיכים למשוך משקיעים בעקבות ההערכות השונות שמחיריהן של מניות חברות הנפט ומגזריו השונים לא משקפים עדיין את מחירי הנפט הגבוהים.
חלק מאנליסטים טוענים שמחירי חברות האנרגיה משקפים מחיר של 30 דולר לחבית, אחרים בדקו ומצאו שמניות חברות האנרגיה קפצו ב-100% בתקופה שמחירי הנפט קפצו ב-250%. מגזרים אשר מוצרי האנרגיה מהווים חומר גלם עיקרי, כגון מגזרי התעופה, ממשיכים לסבול מחששות המשקיעים.
מדינות התלויות מאד בייבוא נפט כמו יפן, אינדונזיה ומדינות נוספות במזרח מושפעות מחששות לגבי נתוני הצמיחה ומהחלשות המטבע המקומי עקב ייקור הנפט.
יפן. מדד הניקיי עלה בשבוע שעבר ב-1.2% לרמה של 12,439.4 נקודות תוך התנתקות מהאווירה השלילית בארה"ב ותוך שמירה על רמות שיא של ארבע שנים. המשק היפני מתכונן לבחירות ב-11 לספטמבר, בשבוע שעבר דווח שהמפלגה בראשות קואיזימו, השולטת גם כיום, מגבירה את כוחה ועפ"י הסקר שפורסם היא זוכה לתמיכה של 53.2% לאחר עלייה של 5.5%.
בחירתו המחודשת תעלה את כוחו ותאפשר לו להמשיך ברפורמות המתוכננות בקצב מהיר יותר. הערכות אלה גרמו בשבוע שעבר למדד הניקיי להעפיל לשיא של 4 שנים בעקבות רכישות של משקיעים זרים. הערכות אלה גם גרמו להתחזקותו של היין במחצית הראשונה של השבוע שעבר.
מדד השירותים התעשיתיים הצליח לעלות ביוני תוך דיווח על רכישות מוגברות של הצרכן היפני ברשתות השיווק ובאתרי המסחר באינטרנט. הצרכן היפני מחזק את תחושתו החיובית בעקבות הירידה המתמדת באבטלה וסיכוייו הגוברים של קויזימו להיבחר מחדש.
התגברות הצריכה הפרטית, אשר עלתה ב-1.1% ברבעון השני תחזק מאד את המשק היפני ואת השקעות ההון בו, ותוריד את התלות ההתאוששות של המשק בייצוא. אחד הסיכונים המיידים למשק היפני הינו מחירי הנפט הגבוהים. יפן צרכנית כבדה של נפט ומוצריו ובעקבות המשך עליית מחירי הנפט נחלש לקראת סוף השבוע מדד הניקיי והיין במקביל להערכות שהמשק היפני יצטרך להמיר יותר יינים לשם רכישות ח"ג הקשורים לנפט עם מחירים גבוהים יותר.
העודף במאזן הסחר של יפן הצטמצם בשבוע שעבר בעקבות עליית מחירי הנפט וגם בעקבות עלייה בצריכה הפרטית אשר מעלה את ייבוא מוצרי הצריכה ומגדילה את השקעות ההון. הייבוא ביפן גדל ב 11.6% והייצוא היפני גדל ב 4.3%. מניותיהן של חברות חומרי גלם ושל חברות התלויות בצריכה המקומית הפגינו עוצמה גבוהה בשבוע שחלף.
אירופה. שבוע המסחר שעבר הסתיים כשמדד ה-STOXX50 יורד ב-3.01% לרמה של 3073 נק'. אירופה ממשיכה לקוות לשיפור בנתוני הכלכלה המקומית אחרי תקופה ממושכת של חולשה. לראשונה מזה תשעה חודשים דווחה גרמניה על עלייה בביקושים המקומיים ברבעון השני, הכוללים גם נתוני הצריכה הפרטית וגם נתונים של השקעות במגזר העיסקי.
ההשקעות במפעלים ובמלאי עלו ב-0.6% וחיפו על הירידה בצריכה הפרטית ב-0.3%. מדד אמון המשקיעים בגרמניה עלה לשיא של שנה וחצי בעקבות הצפייה לשיפור בנתוני המאקרו. היחלשות האירו בכ-10% מתחילת השנה עזרה אף היא לתחושת האופטימיות.
גרמניה, כמו כל העולם מושפעת מנסיקת מחירי הנפט, דבר שהשפיע לרעה על מדד אמון העיסקי שירד במפתיע בחודש אוגוסט.חברות חומרי הגלם, בעיקר חברת הכרייה, ומניות חברות האנרגיה האירופאיות המשיכו לעלות תוך הערכות להמשך עלייה בביקושים במגזרים אלה. חברות התעופה האירופאיות, כמו KLM, סבלו מירידות עקב המשך העלייה במחירי הנפט ואף חששות ליציבותן.
חברות הטכנולוגיה האירופאיות הושפעו לשלילה מהחולשה בנאסד"ק ומהאווירה השלילית בשווקים האירופאים בעקבות המשך העלייה במחירי הנפט. כמה בבנקי השקעות באירופה מאמינים מאד בהתרחבות משקים במזרח ומחפשות אפיקי השקעה שם, השבוע דווח שקרדיט סוויס מעוניין להשקיע 500 מליון דולר בבנק הבניין הסיני, ובנק ברקליס הודיע על תכניות השקעה בסין והודו.
נראה שבנקים אירופאים מחפשים השקעות מחוץ לאירופה על מנת להגדיל את פעילותן ואת רווחיהן לאור התקופה הקשה שעוברת על אירופה. סוויס ריי הודיע שרווחיה ברבעון היו נמוכים ב-6% לעומת שנה שעברה בעקבות חולשה ברווחי ההשקעות.
חברות קמעונאות בגדים המובילות באירופה, כמו מרקס אנד ספנסר, ימשיכו כנראה לסבול בעקבות כשלון הגבלת הייבוא הסיני.
אנליסטים מעריכים שכעת זו לא תקופה טובה לחברות אלה והחורף יהיה להן מאד קשה בתחרות מול הייבוא הסיני.
חברת נוקיה ממשיכה ליהנות מהערכות חיוביות והשבוע דווח על עלייה של 12% בביקושים לפלאפונים ברבעון השני ועל תחזיות לעלייה של 15% בביקושים ברבעון השלישי, דבר שיהפוך את הרבעון הבא לאחד הרבעונים החזקים מאי פעם.
במקביל לעלייה בביקושים ממשיכה נוקיה להוביל את שוק הפלאפונים ולהגדיל את נתח השוק שלה אשר הגיע כבר ל-32%.
החברות האירופאיות ממשיכות לחפש דרכים להתייעלות אשר מיזוגים ורכישות הנה אחד מהן. השבוע דווח על על כך שווירפול רוכשת את חברת מייטאג תמורת 1.7 מיליארד דולר ובכך נהפכת ליצרן מכשירי חשמל ביתיים הגדול בעולם.
"לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
חוק הרווחים הכלואים מאפשר לשלם קנס של 2% על הרווחים הכלואים או מס על דיבידנדים של 5% מהרווחים הכלואים - מה עדיף, והאם יש בכלל העדפה?
השאלה שעסקים וראי החשבון שלהם מתעסקים בה כעת היא האם לשלם מס-קנס של 2% על הרווחים העודפים או לחלק דיבידנד מתוך הרווחים העודפים? תזכורת מהירה: חוק הרווחים הכלואים מגדיר רווחים מהעבר תחת חישובים והגדרות כרווחים שמחוייבים בחלוקה כדיבידנד באופן מדורג - 5% השנה, 6% בשנה הבאה. אם לא מחלקים משלמים קנס-מס של 2% על יתרת הרווחים האלו.
המטרה של האוצר ורשות המסים היתה להגדיל את הקופה ולצד מהלכים נוספים הם הצליחו - ""אני ברווחיות של כמעט 30%, בגלל שאני מרוויח ויעיל, אני צריך לשלם יותר מס?". השאלה מה צריך לעשות בעל עסק שנכנס להגדרה הזו שהיא אגב כוללנית מאוד ועל פי ההערכות יש מעל 300 אלף גופים כאלו. בפועל, כל בעל שליטה שהעסק שלו לא ציבורי (חברות ציבוריות), לא עולה על מחזור של 30 מיליון שקל ומרוויח מעל 25% הוא בפנים.
יש הגדרות מדויקות לרווחיות, אבל ככלל אלו ההגדרות ואם תחשבו על זה - כמעט כל עסקי מתן השירותים והייעוץ בפנים, סיכוי טוב שגם עסקים קטנים, חנויות, רשתות, אפילו מאפיות, מסעדות וכו' בפנים. המונים בפנים והם מקבלים את ההודעות מרואי החשבון שלהם בשנה האחרונה.
ברגע שהם בפנים שי שני סוגי מיסוי - הראשון על הרווחים של שנים קודמות והשני על השוטף. נתחיל בשני - אם אתם עומדים בהגדרות האלו, אז המיסוי השוטף שלכם יהיה לפי המס השולי, יעלו בעצם את הרווחים מהעסק אליכם, יורידו את "המחיצה" שבינכם לבין העסק. המיסוי יהפוך להיות אישי, לא "ישותי".
- מחלבות גד: צמיחה בהכנסות, שחיקה ברווחיות - ודיבידנד ראשון כחברה ציבורית
- אחרי 12 שנה, סלקום תחלק 200 מיליון שקל דיבידנד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
חוץ מזה, ממסים כאמור את העודפים. מגדירים מה הם הרווחים העודפים, אלו לא הרווחים החשבונאיים, ואת הסכום הזה רוצים שתחלקו כדיבידנד כדי שקופת המדינה תתמלא במס. יש שתי אפשרויות - תחלקו 5% שיעלו ל-6% מסכום הרווחים העודפים או תשלמו קנס של 2% על העודפים. מה עדיף, שואלים בעלי החברות: "לשלם מס של 2% או לחלק דיבידנד?"
