פישמן: הנפט ממשיך להיות השחקן המרכזי בעולם הפיננסי

כך מציין מנהל קרנות הנאמנות של Uבנק, אורי פישמן, בסקירתו השבועית. האם נוצרו הזדמנויות במניות גלובליות עקב כך? פישמן גם מעריך שהניקיי נותר אטרקטיבי
אורי פישמן |

כפי שהערכנו בתחזיותינו הקודמת, מדד הניקיי נראה האטרקטיבי ביותר ואכן רק הוא הצליח לעלות בעוד המדדים האחרים סבלו מירידות. השווקים בארה"ב ואירופה הגיעו לרמה הנמוכה של תחומי הדשדוש אותם הגדרנו ונראה שהם יכולים לבצע תיקון לירידות של השבועיים האחרונים.

אין אנו משנים את תחומי התחזית, אולם במידה והמדדים בארה"ב ובאירופה יפרצו את רמות התמיכה הם יוגדרו כשליליים. גם השבוע נראה מדד הניקיי כאטרקטיבי ביותר והוא עדיין נראה חיובי.

הנפט ממשיך להיות השחקן המרכזי בעולם הפיננסי. מחירי הנפט הגואים גורמים לחששות בדבר הצמיחה העולמית וממשיכים להשפיע על מדינות ומגזרים שלמים. מגזרי מניות חומרי הגלם ממשיכים למשוך משקיעים בעקבות ההערכות השונות שמחיריהן של מניות חברות הנפט ומגזריו השונים לא משקפים עדיין את מחירי הנפט הגבוהים.

חלק מאנליסטים טוענים שמחירי חברות האנרגיה משקפים מחיר של 30 דולר לחבית, אחרים בדקו ומצאו שמניות חברות האנרגיה קפצו ב-100% בתקופה שמחירי הנפט קפצו ב-250%. מגזרים אשר מוצרי האנרגיה מהווים חומר גלם עיקרי, כגון מגזרי התעופה, ממשיכים לסבול מחששות המשקיעים.

מדינות התלויות מאד בייבוא נפט כמו יפן, אינדונזיה ומדינות נוספות במזרח מושפעות מחששות לגבי נתוני הצמיחה ומהחלשות המטבע המקומי עקב ייקור הנפט.

יפן. מדד הניקיי עלה בשבוע שעבר ב-1.2% לרמה של 12,439.4 נקודות תוך התנתקות מהאווירה השלילית בארה"ב ותוך שמירה על רמות שיא של ארבע שנים. המשק היפני מתכונן לבחירות ב-11 לספטמבר, בשבוע שעבר דווח שהמפלגה בראשות קואיזימו, השולטת גם כיום, מגבירה את כוחה ועפ"י הסקר שפורסם היא זוכה לתמיכה של 53.2% לאחר עלייה של 5.5%.

בחירתו המחודשת תעלה את כוחו ותאפשר לו להמשיך ברפורמות המתוכננות בקצב מהיר יותר. הערכות אלה גרמו בשבוע שעבר למדד הניקיי להעפיל לשיא של 4 שנים בעקבות רכישות של משקיעים זרים. הערכות אלה גם גרמו להתחזקותו של היין במחצית הראשונה של השבוע שעבר.

מדד השירותים התעשיתיים הצליח לעלות ביוני תוך דיווח על רכישות מוגברות של הצרכן היפני ברשתות השיווק ובאתרי המסחר באינטרנט. הצרכן היפני מחזק את תחושתו החיובית בעקבות הירידה המתמדת באבטלה וסיכוייו הגוברים של קויזימו להיבחר מחדש.

התגברות הצריכה הפרטית, אשר עלתה ב-1.1% ברבעון השני תחזק מאד את המשק היפני ואת השקעות ההון בו, ותוריד את התלות ההתאוששות של המשק בייצוא. אחד הסיכונים המיידים למשק היפני הינו מחירי הנפט הגבוהים. יפן צרכנית כבדה של נפט ומוצריו ובעקבות המשך עליית מחירי הנפט נחלש לקראת סוף השבוע מדד הניקיי והיין במקביל להערכות שהמשק היפני יצטרך להמיר יותר יינים לשם רכישות ח"ג הקשורים לנפט עם מחירים גבוהים יותר.

העודף במאזן הסחר של יפן הצטמצם בשבוע שעבר בעקבות עליית מחירי הנפט וגם בעקבות עלייה בצריכה הפרטית אשר מעלה את ייבוא מוצרי הצריכה ומגדילה את השקעות ההון. הייבוא ביפן גדל ב 11.6% והייצוא היפני גדל ב 4.3%. מניותיהן של חברות חומרי גלם ושל חברות התלויות בצריכה המקומית הפגינו עוצמה גבוהה בשבוע שחלף.

אירופה. שבוע המסחר שעבר הסתיים כשמדד ה-STOXX50 יורד ב-3.01% לרמה של 3073 נק'. אירופה ממשיכה לקוות לשיפור בנתוני הכלכלה המקומית אחרי תקופה ממושכת של חולשה. לראשונה מזה תשעה חודשים דווחה גרמניה על עלייה בביקושים המקומיים ברבעון השני, הכוללים גם נתוני הצריכה הפרטית וגם נתונים של השקעות במגזר העיסקי.

ההשקעות במפעלים ובמלאי עלו ב-0.6% וחיפו על הירידה בצריכה הפרטית ב-0.3%. מדד אמון המשקיעים בגרמניה עלה לשיא של שנה וחצי בעקבות הצפייה לשיפור בנתוני המאקרו. היחלשות האירו בכ-10% מתחילת השנה עזרה אף היא לתחושת האופטימיות.

גרמניה, כמו כל העולם מושפעת מנסיקת מחירי הנפט, דבר שהשפיע לרעה על מדד אמון העיסקי שירד במפתיע בחודש אוגוסט.חברות חומרי הגלם, בעיקר חברת הכרייה, ומניות חברות האנרגיה האירופאיות המשיכו לעלות תוך הערכות להמשך עלייה בביקושים במגזרים אלה. חברות התעופה האירופאיות, כמו KLM, סבלו מירידות עקב המשך העלייה במחירי הנפט ואף חששות ליציבותן.

חברות הטכנולוגיה האירופאיות הושפעו לשלילה מהחולשה בנאסד"ק ומהאווירה השלילית בשווקים האירופאים בעקבות המשך העלייה במחירי הנפט. כמה בבנקי השקעות באירופה מאמינים מאד בהתרחבות משקים במזרח ומחפשות אפיקי השקעה שם, השבוע דווח שקרדיט סוויס מעוניין להשקיע 500 מליון דולר בבנק הבניין הסיני, ובנק ברקליס הודיע על תכניות השקעה בסין והודו.

נראה שבנקים אירופאים מחפשים השקעות מחוץ לאירופה על מנת להגדיל את פעילותן ואת רווחיהן לאור התקופה הקשה שעוברת על אירופה. סוויס ריי הודיע שרווחיה ברבעון היו נמוכים ב-6% לעומת שנה שעברה בעקבות חולשה ברווחי ההשקעות.

חברות קמעונאות בגדים המובילות באירופה, כמו מרקס אנד ספנסר, ימשיכו כנראה לסבול בעקבות כשלון הגבלת הייבוא הסיני.

אנליסטים מעריכים שכעת זו לא תקופה טובה לחברות אלה והחורף יהיה להן מאד קשה בתחרות מול הייבוא הסיני.

חברת נוקיה ממשיכה ליהנות מהערכות חיוביות והשבוע דווח על עלייה של 12% בביקושים לפלאפונים ברבעון השני ועל תחזיות לעלייה של 15% בביקושים ברבעון השלישי, דבר שיהפוך את הרבעון הבא לאחד הרבעונים החזקים מאי פעם.

במקביל לעלייה בביקושים ממשיכה נוקיה להוביל את שוק הפלאפונים ולהגדיל את נתח השוק שלה אשר הגיע כבר ל-32%.

החברות האירופאיות ממשיכות לחפש דרכים להתייעלות אשר מיזוגים ורכישות הנה אחד מהן. השבוע דווח על על כך שווירפול רוכשת את חברת מייטאג תמורת 1.7 מיליארד דולר ובכך נהפכת ליצרן מכשירי חשמל ביתיים הגדול בעולם.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייביאלי כהן, שר האנרגיה והתשתיות. קרדיט: אופיר אייבי

הצעת החוק לסגירת תאגידי המים אושרה בוועדת השרים לחקיקה; איך זה ישפיע על חשבון המים שלכם?

רשויות שיעמדו בקריטריונים שיוגדרו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, בתנאי למשק כספי סגור ולייעול ההוצאות במים ובביוב; שאלות ותשובות על השינויים הצפויים

ליאור דנקנר |

לאחר שנים שבהן תאגידי המים נמצאים תחת ביקורת ציבורית על ייקור חשבונות המים ועל ניהול מנופח, המערכת הפוליטית מתקרבת לשינוי במבנה משק המים. המהלך שמוביל משרד האנרגיה והתשתיות מבקש לאפשר לרשויות מקומיות לחזור לניהול ישיר של תחום המים והביוב, כפוף לעמידה בקריטריונים מקצועיים ושמירה על כך שהגבייה תישאר מיועדת לטיפול במים ובהשקעה בתשתיות.

על פי הצעת החוק של שר האנרגיה והתשתיות אלי כהן, רשויות שיעמדו בקריטריונים שיקבעו יוכלו לנהל את משק המים בעצמן, זאת בתנאי שיישאר כמשק כספי סגור. המהלך צפוי לשים סוף לבזבוז ולניהול המנופח הקיים כיום ברבים מהתאגידים, ולהוביל לחיסכון בהוצאות משק המים והביוב. הצעת החוק אושרה היום בוועדת חוקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי, היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

שר האנרגיה והתשתיות, אלי כהן אומר כי ״מטרת החוק שאנו מקדמים הוא ביטול תאגידי המים ברשויות יעילות. אין מקום במשק לעשרות תאגידים מנופחים עם מאות ג׳ובים מיותרים. זהו מקרה קלאסי בו הגולם קם על יוצרו ויצר בזבוז של מאות מיליוני שקלים בשנה. רשויות העומדות בקריטריונים יוכלו לנהל בעצמם את משק המים, וכך לחסוך מיליוני שקלים. מים הם מוצר צריכה בסיסי, ועלינו להבטיח שיטופל ביעילות מירבית במטרה להפחית את התעריף. הרשויות שיבחרו לבטל את התאגידים יתחייבו לניהול משק כספי סגור, באופן שיבטיח שההכנסות מהמים ישמשו אך ורק לצרכי ניהול משק המים והשקעה בתשתיות״.


עבודת המטה והמתווה לרשויות המקומיות

ההצעה לתיקון החקיקה מגיעה לאחר עבודת מטה מקצועית בנושא תאגידי המים, בהובלת מנכ״ל משרד האנרגיה והתשתיות יוסי דיין וצוות המשרד, יחד עם היועצים זאב בילסקי, ראש עיריית רעננה לשעבר, ועו״ד דרור שטרום, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר.

בהתאם לתיקון, רשויות מקומיות שעומדות בקריטריונים שיקבעו יוכלו לפעול ללא חובת תאגוד, תוך שמירה על משק כספי סגור. היום אושרה הצעת החוק בוועדת השרים לחקיקה, ולאחר שתעבור לניסוח משפטי היא צפויה לעלות לקריאה ראשונה בכנסת בעוד כחודש.

בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

הגירעון התכווץ לרמה של 4.5% מהתוצר: הכנסות המדינה זינקו ב-15%

הגירעון יורד ל-4.5% מהתוצר בעקבות שילוב של זינוק של 15% בהכנסות המדינה והאטה בקצב ההוצאות, בעוד הוצאות המלחמה המצטברות מאז אוקטובר 2023 מטפסות ל-226.9 מיליארד שקל; הגירעון החודשי בנובמבר התכווץ ל-3.3 מיליארד שקל והממשלה ממשיכה לנוע מתחת ליעד הגירעון השנתי של 2025

מנדי הניג |
נושאים בכתבה החשב הכללי באוצר

הגירעון הממשלתי מתכווץ. לפי האומדן העדכני של החשב הכללי באוצר נרשמת ירידה לגירעון של 4.5% מהתוצר ב-12 החודשים האחרונים, בהשוואה ל-4.9% בסוף אוקטובר. מדובר בתזוזה מצטברת של כ-0.4 נקודות אחוז, שמשלבת בין גידול משמעותי בהכנסות המדינה לבין האטה בגידול ההוצאות, זאת בתוך שנה המאופיינת עדיין בהשפעות כבדות של המלחמה על המסגרת התקציבית.

התמונה בולטת במיוחד בנובמבר האחרון. הגירעון החודשי הסתכם ב-3.3 מיליארד שקל בלבד, לעומת 12.2 מיליארד שקל בנובמבר אשתקד, פער שמחדד את התנודתיות בהוצאות הממשלה בסוף השנה ואת התרומה של הקפיצה בהכנסות ממסים. מתחילת השנה עומד הגירעון המצטבר על 74.7 מיליארד שקל, ירידה של כ-36% בהשוואה ל-116.8 מיליארד שקל בתקופה המקבילה ב-2024.

מנוע השיפור נמצא בצד ההכנסות. סך הכנסות המדינה מתחילת השנה הגיע ל-503.3 מיליארד שקל, עלייה של 15.1% לעומת התקופה המקבילה. הכנסות ממסים זינקו ב-15.6%, כאשר המסים הישירים, המשקפים בין היתר הכנסות משכר, רווחי חברות ורווחי הון – עלו ב-18.7%. המסים העקיפים, ובראשם מיסי צריכה, עלו ב-11.3%. בחודש נובמבר לבדו נרשמו הכנסות של 45.8 מיליארד שקל.

לצד זאת, הוצאות הממשלה עלו בקצב מתון בהרבה. מתחילת השנה הגיע היקף ההוצאות ל-578 מיליארד שקל, עלייה של 4.3% בלבד בהשוואה ל-2024. הוצאות המשרדים האזרחיים עלו ב-3.5%, והוצאות מערכת הביטחון עלו ב-2%. הגידול המתון משקף שילוב בין ריסון יחסי בהוצאות השוטפות לבין התזמון של העברות חד-פעמיות ורכישות ביטחוניות לאורך השנה.

מרכיב מרכזי בדו"ח נוגע להוצאות המלחמה. לפי אומדן החשכ"ל, הוצאות המלחמה ברוטו בשנת 2025 עומדות על 85.3 מיליארד שקל. מפרוץ המלחמה באוקטובר 2023 מסתכם היקף ההוצאה המצטבר ב-226.9 מיליארד שקל, כולל 8.3 מיליארד שקל מקרן הפיצויים, מתוכם 3.8 מיליארד שקל בגין נזק ישיר. בנוסף נכללות בדו"ח הוצאות ביטחוניות שמומנו מסיוע אמריקאי והוצאות במסגרת תכנית "תקומה".