מחיר הנפט: זה לא מתמטיקה זה בסך בכל היצע וביקוש

הרושם המתקבל הוא שהמשבר הנוכחי הוא קצת שונה מקודמיו בהיסטוריה. הפעם, מחירי הנפט פשוט הגיעו לרמות מחירים גבוהות מדי הרבה יותר מהר מהזמן הנדרש לכלכלות העולם להסתגל
יניב לפן |

הנפט מזיז את העולם, אני מתקשה להאמין שיש רבים שחושבים אחרת, אבל לא רק הנפט, יש עוד הרבה סחורות חשובות אחרות בעלות השפעה כלכלית, חברתית ומדינית כמעט הרסנית ובעלת משמעות כמו זו של הנפט. הנחושת למשל ומחירי הזהב (היום פחות מפעם) ומתכות אחרות בעלות השפעה ניכרת על יסודות הכלכלה העולמית.

אבל, האם מישהו ראה בכלל בכותרות שמחירי הנחושת זינקו מתחילת השנה בשיעורים אסטרונומים של מעל 30% ושהם נמצאים במגמת עלייה מדאיגה כבר מעל 3 שנים? או שמחירי הזהב התקרבו בשבועות האחרונים לשיאים חדשים של 16 שנים? התשובה ברורה: לא. זאת משום שעל כך לא מדווחים, זה לא הדבר ה-"חם" עכשיו ברחוב.

אם תשאל אנליסט פשוט מה מתרחש בשווקי פולי הסויה העולמיים כנראה שהוא לא ממש ידע על מה אתה מדבר, אך רק תזכיר את מחירי הנפט וישר העיניים נדלקות. את זה, וכמעט רק את זה, אנחנו כן רואים בכותרות, את מחירי הנפט. נפט עשה ככה ונפט זז ככה, הוא עשה את זה בגלל זה ועשה את זה בגלל זה, כמעט כל יום, בתקופה האחרונה, תופסים מחירי הנפט את כל הכותרות הכלכליות, של השווקים המובילים באירופה בארה"ב ובעולם.

אז אם אפשר, אשמח לחדש משהו לאלה שאינם בקיאים. מחירי הנפט נמצאים במגמת עלייה כבר משנת 1998. העליות החדות במחירים אינם דבר חדש כלל וכלל, ותתפלאו אבל עוד היו תקופות בהם מחירי הנפט עלו בשיעורים לא קטנים והפלא ופלא מחיר המניות והמדדים המובילים בארה"ב רשמו עליות נאות מאוד, גם כשהדבר השפיע על מחירי הדלק, גם כשהדבר השפיע על מחיר התחבורה וגם תוך כדי עלייה הדרגתית בצריכת בנזין.

מה שבאמת משפיע על המחירים אלו נתונים כלכליים ארוכי טווח ומדיניות הממשלות האחראיות על תפוקת הנפט העולמית. אם זה מדינות אופ"ק או מדינות מפיקות נפט שאינן חברות אופ"ק. מי שיסתכל על גל העלייה הההרסני של השלוש שנים האחרונות ייראה כי ניתן לראות מגמתיות תואמת בין העליות החדות של מחירי הנפט והעלייה החדה בצריכת הנפט בסין.

העלייה החדה בצריכת הנפט הסינית לא צריכה להפתיע אף אחד, ולמרות שבשנים האחרונות נעשתה אף חדה יותר, הכלכלה הסינית מראה גידול חד בצריכה כבר קרוב לארבעה עשורים. מאז 1965 צמחה הצריכה הסינית בשיעור חסר תקדים של 1,259%.

סין לא לבד בבזבזנות הלא אחראית הזו, הצריכה המטורפת בארה"ב זינקה ב-178% ב-4 העשורים האחרונים וממשיכה להראות מגמת עלייה בעוד שהצריכה של מדינות אירופה דווקא ירדה לאחר עלייה חדה בשנות ה-60. הצריכה הסינית אמנם קפצה אך יש לעשות תיקון קטן לעוול שמשתמע מהנתונים, כי בכל זאת הצריכה האמריקנית של נפט גבוהה פי 3 בערך מזו הסינית שהיא השנייה בגודלה אחריה.

עכשיו, הרושם המתקבל הוא שהמשבר קצת שונה, מחירי הנפט פשוט הגיעו לרמות מחירים מדאיגות הרבה יותר מהר מהזמן הנדרש לכלכלות העולם להסתגל. המשמעות המיידית הנגזרת היא הכיס של כל אחד ואחד מאיתנו. משבר הנפט אליו הגענו, אם מודדים את תחילת העלייה משנת 1998 ובמחירים ולא באחוזים גבוהה בכמה מונים מזו שהייתה בשנות ה-70.

שוק הנפט היה וישאר שוק בעייתי, בצורה זו או אחרת, ממש בצחוקו של גורל משעשע, מאגרי הנפט הגדולים בעולם שייכים דווקא למדינות לא יציבות בעלות ממשל ארעי ומדיניות שהיא לעיתים מעורעורת וחסרת אחריות. מספיק להזכיר כמה שמות של מפיקות הנפט הגדולות בעולם על מנת להיווכח באירוניה המצחיקה/עצובה הזו.

איראן אחראית על 11% מתפוקת הנפט העולמית, רוסיה, ונזוולה ערב הסעודית וניגריה מככבות כולם בעשיריה הפותחת של יצרניות הנפט הגדולות בעולם.

אם אתם בכל זאת מחפשים חדשות עדכניות שמזניקות את מחירי הנפט, לא חסר, אבל זה לא אותם סיפורים ארעיים שמתפרסמים בכל יום ויומו על סופות חדשות ומפעלי זיקוק, סיבות אלה הם סתם תירוצים. הסיבות האמיתיות הן כלכליות ומשפיעות לטווח ארוך. הצריכה הסינית ממשיכה לגדול ובקצב רציני, כל זאת כשהאוכלוסייה שם הפסיקה לצמוח, הצריכה העולמית של נפט ממשיכה לגדול ולא מראה סימנים של חולשה במגמה, סין והודו נמצאות במלחמה (עדיין, ונקווה שתשאר כך, קרה) על השגת מצבורי נפט לעתודות ולשימוש על מנת לספק את הדרישות הגדלות שמגיעות מכיוון הכלכלות המתפתחות שלהן.

כל זה מתרחש כאשר מדינות אופ"ק שואבות נפט בתפוקה הגבוהה ביותר אי פעם. החגיגה לא תמשך גם ככה זמן רב, בהנתן שצריכת הנפט העולמית לא תמשיך לצמוח חישוב פשוט מעניק 27 שנים עד שמאגרי הנפט מתרוקנית לחלוטין מתכולתם.

אני לא אומר חס וחלילה שכל הדיווחים על סופות הוריקן ותקלה באיזה מזקקה אינם באמת משפיעים על מחירי הנפט. ההפך הוא הנכון הם משפיעים ועוד איך משפיעים, העניין היחיד הוא שהם לא אמורים להשפיע. אין שום סיבה כלכלית מוצדקת שההודעות הללו ישפיעו על המחירים, רוב רובם של ההודעות אין בהם בכדי להשפיע על השווקים לטווח הארוך אלא לטווח רגעי נקודתי עד קצר מאוד בלבד.

אז למה בכל זאת ההודעות היומיומיות משפיעות? הסיבה היחידה הנראית לעין היא זו של פסיכולוגיית מסחר או מסחר טכני. כלומר, את הסיבה לעליות בשנים האחרונות, כן ניתן להסביר במונחים כלכליים הגיוניים של היצע וביקוש אך את המהלכים היומיומיים של מחירי הנפט והמשחק הקטנוני של המחירים ניתן להסביר לדעתי, אך ורק במונחים טכניים של נקודות תמיכה והתנגדות בגרף המחיר ובמשחקים בסיסיים של תורת המשחקים.

אז מה צפוי לנו בעתיד? רק האל יודע, אבל ניתן לומר, ללא סיכון גבוהה שאם לא יימצא פתרון לצריכת הנפט העולמית המצב רק ילך ויחמיר. סוף עונת הסופות, הגדלת ההיצע ממדינות שאינן שייכות לאופ"ק, ותיקון הבעיות של האמריקנים עם מפעלי הזיקוק יעניקו רק פתרון רגעי של כמה שבועות ואולי חודשים, אבל בלי שום ספק בסופו של תהליך ימשיכו המחירים לעלות. אין כאן הפתעות, אין כאן מתמטיקה מסובכת, הכל נעוץ ביסוד הכלכלי הפשוט של היצע וביקוש וכשהביקוש עולה וההיצע קטן הפתרון הטריוויאלי נמצא במחיר.

מאת: יניב לפן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)

המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה

כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים

צלי אהרון |


רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.

מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות. 

בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.

רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.

יגדיל את הצריכה הפרטית

הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.

המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.

אילוסטרציה מעצר. קרדיט: AIאילוסטרציה מעצר. קרדיט: AI

21 חשודים נעצרו בחשד לזיוף תקנים בהיקף של 15 מיליון שקל

בתום חקירה סמויה, עוכבו 21 חשודים בחשד למעורבות בביצוע עבירות שחיתות ציבורית חמורות בהן, קבלת דבר במרמה בנסיבות מחמירות, שוחד, הלבנת הון, עבירות על חוק מע"מ ועל פקודת המכס ועבירות על פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים

רן קידר |
נושאים בכתבה הלבנת הון

במסגרת שיתוף פעולה בין היחידה הארצית למאבק בפשיעה הכלכלית (יאל"כ), להב 433, חקירות מכס מע"מ ת"א, בקרת יבוא במכס אשדוד ומשרד הכלכלה והתעשייה, עלה חשד כי אחת ממעבדות הבדיקה בתחום יבוא מוצרים לישראל, חברה לגורמים עבריינים ויחדיו קשרו לקשר שוחדי ומרמתי, במסגרתו שוחררו והופצו כמויות גדולות של מוצרים החייבים עמידה בדרישות תקנים רשמיים, מבלי שעברו את מלוא הבדיקות הנדרשות, ובנוסף לא הועבר הדיווח הנדרש לרשויות בהתאם. 

מרגע שנודעו החשדות האמורים, הוקפאה ההכרה של המעבדה לבדיקות יבוא. בנוסף, עלו חשדות על קשר בין החשוד המרכזי למעבדה במערכת שוחדית, כאשר הוא מפנה אליה יבואנים, תמורת תשלום עמלות ואילו המעבדה בתמורה, מאשרת את שחרור המוצרים. ללא ביצוע הבדיקות וללא דיווח לרגולטור, כנדרש. 

בדרך זו, עולה החשד, כי נכנסו לישראל כמויות גדולות של מוצרים החשודים כמסוכנים, ללא הבדיקות הנדרשות וללא הדיווח הנדרש לרשויות. בשלב זה, על פי החשדות, המוצרים או מרביתם הועברו לשטחים. החקירה מלווה על ידי היחידה המשפטית לתיקים מיוחדים ברשות המיסים ויחידת התביעה הפלילית במשרד הכלכלה. סך עבירות המס נכון ליום זה של החקירה הינן למעלה מ-15 מיליון שקל.

הליך היבוא התקני 

הליך יבוא תקני לישראל נבנה כך שיוודא שכל מוצר שנכנס לשוק המקומי עומד ברף בטיחות ואיכות בסיסי, כך שגם המדינה וגם הצרכן לא נפגעים. הכל מתחיל ברשימון היבוא שמוגש למכס, מסמך רשמי שבו היבואן מפרט את כל פרטי הסחורה, היכן יוצרה, מה ערכה הכספי ומה הייעוד שלה. לאחר מכן מגיע שלב קריטי של בדיקות מעבדה ותקינה: מוצרים מתחומים רגישים כמו חשמל, צעצועים לילדים, קוסמטיקה או ציוד רפואי חייבים לעמוד בתקנים ישראליים מחייבים. כאן נכנסות לפעולה המעבדות המורשות, שאמורות לבדוק אם המוצרים אכן תואמים את התקנות מבחינת בטיחות שימוש, חומרים מסוכנים או התאמה חשמלית. 

במקביל, היבואן מחויב לשלם את כלל המיסים הנדרשים, מכס, מע"מ ולעיתים מסי קנייה נוספים, לפני שהמוצרים יכולים להשתחרר מהנמל. רק כאשר כל התנאים הללו מתקיימים, מקבל היבואן אישור רשמי לשחרור הסחורה לשוק המקומי ולהפצתה לצרכנים. כאשר התהליך הזה נעקף באמצעות שוחד, זיוף אישורים או העלמות מס, נגרמת פגיעה משולשת: ראשית, הציבור חשוף למוצרים שעלולים להיות מסוכנים, החל במוצרי חשמל לא תקינים ועד צעצועים עם חומרים רעילים; שנית, נפגעת התחרות מול יבואנים שמקפידים על החוק ונדרשים להוצאות גבוהות יותר; ושלישית, נגרע כסף רב מקופת המדינה עקב אובדן מסים. 

וכך, הפרשה הנוכחית לא רק שגורעת כספים מהמדינה לטובת מוצרים שחלקם מועברים לשטחים, אלא גם חושפת את הציבור למוצרים שעלולים להוות סכנה.