מחיר הנפט: זה לא מתמטיקה זה בסך בכל היצע וביקוש

הרושם המתקבל הוא שהמשבר הנוכחי הוא קצת שונה מקודמיו בהיסטוריה. הפעם, מחירי הנפט פשוט הגיעו לרמות מחירים גבוהות מדי הרבה יותר מהר מהזמן הנדרש לכלכלות העולם להסתגל
יניב לפן |

הנפט מזיז את העולם, אני מתקשה להאמין שיש רבים שחושבים אחרת, אבל לא רק הנפט, יש עוד הרבה סחורות חשובות אחרות בעלות השפעה כלכלית, חברתית ומדינית כמעט הרסנית ובעלת משמעות כמו זו של הנפט. הנחושת למשל ומחירי הזהב (היום פחות מפעם) ומתכות אחרות בעלות השפעה ניכרת על יסודות הכלכלה העולמית.

אבל, האם מישהו ראה בכלל בכותרות שמחירי הנחושת זינקו מתחילת השנה בשיעורים אסטרונומים של מעל 30% ושהם נמצאים במגמת עלייה מדאיגה כבר מעל 3 שנים? או שמחירי הזהב התקרבו בשבועות האחרונים לשיאים חדשים של 16 שנים? התשובה ברורה: לא. זאת משום שעל כך לא מדווחים, זה לא הדבר ה-"חם" עכשיו ברחוב.

אם תשאל אנליסט פשוט מה מתרחש בשווקי פולי הסויה העולמיים כנראה שהוא לא ממש ידע על מה אתה מדבר, אך רק תזכיר את מחירי הנפט וישר העיניים נדלקות. את זה, וכמעט רק את זה, אנחנו כן רואים בכותרות, את מחירי הנפט. נפט עשה ככה ונפט זז ככה, הוא עשה את זה בגלל זה ועשה את זה בגלל זה, כמעט כל יום, בתקופה האחרונה, תופסים מחירי הנפט את כל הכותרות הכלכליות, של השווקים המובילים באירופה בארה"ב ובעולם.

אז אם אפשר, אשמח לחדש משהו לאלה שאינם בקיאים. מחירי הנפט נמצאים במגמת עלייה כבר משנת 1998. העליות החדות במחירים אינם דבר חדש כלל וכלל, ותתפלאו אבל עוד היו תקופות בהם מחירי הנפט עלו בשיעורים לא קטנים והפלא ופלא מחיר המניות והמדדים המובילים בארה"ב רשמו עליות נאות מאוד, גם כשהדבר השפיע על מחירי הדלק, גם כשהדבר השפיע על מחיר התחבורה וגם תוך כדי עלייה הדרגתית בצריכת בנזין.

מה שבאמת משפיע על המחירים אלו נתונים כלכליים ארוכי טווח ומדיניות הממשלות האחראיות על תפוקת הנפט העולמית. אם זה מדינות אופ"ק או מדינות מפיקות נפט שאינן חברות אופ"ק. מי שיסתכל על גל העלייה הההרסני של השלוש שנים האחרונות ייראה כי ניתן לראות מגמתיות תואמת בין העליות החדות של מחירי הנפט והעלייה החדה בצריכת הנפט בסין.

העלייה החדה בצריכת הנפט הסינית לא צריכה להפתיע אף אחד, ולמרות שבשנים האחרונות נעשתה אף חדה יותר, הכלכלה הסינית מראה גידול חד בצריכה כבר קרוב לארבעה עשורים. מאז 1965 צמחה הצריכה הסינית בשיעור חסר תקדים של 1,259%.

סין לא לבד בבזבזנות הלא אחראית הזו, הצריכה המטורפת בארה"ב זינקה ב-178% ב-4 העשורים האחרונים וממשיכה להראות מגמת עלייה בעוד שהצריכה של מדינות אירופה דווקא ירדה לאחר עלייה חדה בשנות ה-60. הצריכה הסינית אמנם קפצה אך יש לעשות תיקון קטן לעוול שמשתמע מהנתונים, כי בכל זאת הצריכה האמריקנית של נפט גבוהה פי 3 בערך מזו הסינית שהיא השנייה בגודלה אחריה.

עכשיו, הרושם המתקבל הוא שהמשבר קצת שונה, מחירי הנפט פשוט הגיעו לרמות מחירים מדאיגות הרבה יותר מהר מהזמן הנדרש לכלכלות העולם להסתגל. המשמעות המיידית הנגזרת היא הכיס של כל אחד ואחד מאיתנו. משבר הנפט אליו הגענו, אם מודדים את תחילת העלייה משנת 1998 ובמחירים ולא באחוזים גבוהה בכמה מונים מזו שהייתה בשנות ה-70.

שוק הנפט היה וישאר שוק בעייתי, בצורה זו או אחרת, ממש בצחוקו של גורל משעשע, מאגרי הנפט הגדולים בעולם שייכים דווקא למדינות לא יציבות בעלות ממשל ארעי ומדיניות שהיא לעיתים מעורעורת וחסרת אחריות. מספיק להזכיר כמה שמות של מפיקות הנפט הגדולות בעולם על מנת להיווכח באירוניה המצחיקה/עצובה הזו.

איראן אחראית על 11% מתפוקת הנפט העולמית, רוסיה, ונזוולה ערב הסעודית וניגריה מככבות כולם בעשיריה הפותחת של יצרניות הנפט הגדולות בעולם.

אם אתם בכל זאת מחפשים חדשות עדכניות שמזניקות את מחירי הנפט, לא חסר, אבל זה לא אותם סיפורים ארעיים שמתפרסמים בכל יום ויומו על סופות חדשות ומפעלי זיקוק, סיבות אלה הם סתם תירוצים. הסיבות האמיתיות הן כלכליות ומשפיעות לטווח ארוך. הצריכה הסינית ממשיכה לגדול ובקצב רציני, כל זאת כשהאוכלוסייה שם הפסיקה לצמוח, הצריכה העולמית של נפט ממשיכה לגדול ולא מראה סימנים של חולשה במגמה, סין והודו נמצאות במלחמה (עדיין, ונקווה שתשאר כך, קרה) על השגת מצבורי נפט לעתודות ולשימוש על מנת לספק את הדרישות הגדלות שמגיעות מכיוון הכלכלות המתפתחות שלהן.

כל זה מתרחש כאשר מדינות אופ"ק שואבות נפט בתפוקה הגבוהה ביותר אי פעם. החגיגה לא תמשך גם ככה זמן רב, בהנתן שצריכת הנפט העולמית לא תמשיך לצמוח חישוב פשוט מעניק 27 שנים עד שמאגרי הנפט מתרוקנית לחלוטין מתכולתם.

אני לא אומר חס וחלילה שכל הדיווחים על סופות הוריקן ותקלה באיזה מזקקה אינם באמת משפיעים על מחירי הנפט. ההפך הוא הנכון הם משפיעים ועוד איך משפיעים, העניין היחיד הוא שהם לא אמורים להשפיע. אין שום סיבה כלכלית מוצדקת שההודעות הללו ישפיעו על המחירים, רוב רובם של ההודעות אין בהם בכדי להשפיע על השווקים לטווח הארוך אלא לטווח רגעי נקודתי עד קצר מאוד בלבד.

אז למה בכל זאת ההודעות היומיומיות משפיעות? הסיבה היחידה הנראית לעין היא זו של פסיכולוגיית מסחר או מסחר טכני. כלומר, את הסיבה לעליות בשנים האחרונות, כן ניתן להסביר במונחים כלכליים הגיוניים של היצע וביקוש אך את המהלכים היומיומיים של מחירי הנפט והמשחק הקטנוני של המחירים ניתן להסביר לדעתי, אך ורק במונחים טכניים של נקודות תמיכה והתנגדות בגרף המחיר ובמשחקים בסיסיים של תורת המשחקים.

אז מה צפוי לנו בעתיד? רק האל יודע, אבל ניתן לומר, ללא סיכון גבוהה שאם לא יימצא פתרון לצריכת הנפט העולמית המצב רק ילך ויחמיר. סוף עונת הסופות, הגדלת ההיצע ממדינות שאינן שייכות לאופ"ק, ותיקון הבעיות של האמריקנים עם מפעלי הזיקוק יעניקו רק פתרון רגעי של כמה שבועות ואולי חודשים, אבל בלי שום ספק בסופו של תהליך ימשיכו המחירים לעלות. אין כאן הפתעות, אין כאן מתמטיקה מסובכת, הכל נעוץ ביסוד הכלכלי הפשוט של היצע וביקוש וכשהביקוש עולה וההיצע קטן הפתרון הטריוויאלי נמצא במחיר.

מאת: יניב לפן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
דן תורג'מן. קרדיט: אור ברוךדן תורג'מן. קרדיט: אור ברוך

לאור מחדלי התביעה, דן תורג'מן ניצל ממאסר בפועל

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל; לצד עבודות השירות,  הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל - מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו

רן קידר |
נושאים בכתבה עבירות מס

בית משפט השלום בתל אביב גזר תשעה חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות על דן תורג'מן, שחקן הקולנוע והתיאטרון המוכר, לאחר שהורשע בשורת עבירות מס חמורות בהיקף של יותר מ-3.6 מיליון שקל. לצד עבודות השירות הוטלו עליו קנסות בסכום כולל של 200 אלף שקל – מחציתם אישית ומחציתם על חברה שבבעלותו.

תורג'מן הורשע בשש עבירות של השמטת הכנסה וב-14 עבירות של מרמה, עורמה ותחבולה, בגין אי-דיווח שיטתי על הכנסות מיזמות נדל"ן והשכרת דירות לאורך שנים. על פי הכרעת הדין, הוא עסק ביזמות, שיווק מגרשים ומתן שירותי בנייה באמצעות חברה בבעלותו, מבלי שדיווח לרשויות המס, מבלי שניהל ספרים ומבלי שהפיק חשבוניות כחוק.

למרות חומרת המעשים והיקפם, בית המשפט נמנע מהטלת מאסר בפועל - בניגוד לעמדת הפרקליטות, שדרשה 15 חודשי מאסר - וזאת בשל מה שהוגדר ככשל חמור בהתנהלות רשויות האכיפה. השופטת מתחה ביקורת חריפה על רשות המסים והפרקליטות, וקבעה כי כתב האישום הוגש בשיהוי קיצוני ובלתי מוסבר, שנים רבות לאחר ביצוע העבירות המרכזיות.

בהכרעתה קבעה השופטת כי העבירות בוצעו בעיקר בין השנים 2007 ל-2012, אך כתב האישום הוגש רק בשנת 2023, כ-11 עד 16 שנים לאחר מכן. לדבריה, החקירה הפכה גלויה כבר בשנת 2018, אך התיק “נתקע” במשך שנים הן ביחידה החוקרת והן בפרקליטות, ללא הצדקה עניינית. “מדובר במקרה חריג שבחריגים, עינוי דין של ממש”, כתבה, וציינה כי במקרים דומים נגזרים עונשי מאסר בפועל גם כאשר היקף העבירות נמוך יותר.

כתב האישום כלל שלושה אישומים עיקריים: העלמת הכנסות מיזמות ושיווק נדל"ן בסכום של כ־2.7 מיליון שקל; התחמקות מתשלום מס שבח באמצעות רישום נכס על שם אחר; והשמטת הכנסות נוספות של כמיליון שקל מהשכרת דירות. במסגרת ההליך האזרחי חתם הנאשם על הסכמי שומה והסיר את המחדלים, תוך תשלום מס של כחצי מיליון שקל.

צהל עזה חרבות ברזל
צילום: דובר צהל

ועדת החוץ והביטחון אישרה לקריאה שנייה ושלישית את חוק הפנסיות לפורשי צה״ל

החקיקה מסדירה את סמכות הרמטכ״ל בעקבות פסיקת בג״ץ, על רקע התרעות בצה״ל על גל פרישות והתנגדות חריפה בכנסת לעלות התקציבית

אדיר בן עמי |

ועדת החוץ והביטחון של הכנסת אישרה לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות הקבע בצבא הגנה לישראל (גמלאות), תיקון מספר 36, המסדיר את סמכות הרמטכ"ל להעניק לפורשי צה"ל רכיב פנסיה מוגדל. ההצעה אושרה ברוב של חמישה תומכים מול מתנגד אחד, לאחר דחיית כלל ההסתייגויות שהוגשו לה.

החקיקה נועדה להסדיר מצב משפטי שנוצר בעקבות פסיקת בג"ץ מחודש ספטמבר האחרון, שקבע כי המדיניות הנהוגה בצה"ל להענקת תוספות פנסיה לפורשים חורגת מהמסגרת שקבע המחוקק ואינה מעוגנת בדין. בית המשפט קבע כי ללא חקיקה ראשית, הסמכות תבוטל החל מ־1 בינואר 2026, תוך מתן פרק זמן להסדרת הנושא בכנסת. מאז פסק הדין קיימה ועדת החוץ והביטחון שורת דיונים בהצעת החוק, שבמהלכם הציגו נציגי צה"ל תמונת מצב מדאיגה באשר להשפעת חוסר הוודאות על משרתי הקבע. באגף כוח האדם התריעו כי מאז פרסום פסק הדין הוגשו כ־300 בקשות פרישה, לצד כ־300 בקשות נוספות שנמצאות עדיין בתהליך.

רח"ט אכ"א, תא"ל אמיר ודמני, אמר בדיונים כי צה"ל נאלץ להתמודד עם פערים בכוח האדם באמצעות קידום משרתים צעירים ובעלי ניסיון מצומצם יותר. לדבריו, קיימת שחיקה הן במעמד והן בתנאי השירות, והחשש המרכזי הוא שאנשים איכותיים בוחרים שלא להישאר בשירות הקבע.


התנגדות חריפה להצעת החוק 

ח"כ עמית הלוי הגיש למעלה מ־3,000 הסתייגויות וטען כי מדובר במהלך תקציבי בהיקף של מיליארדי שקלים, שמוסתר מהציבור. לדבריו, הכספים מיועדים לפנסיות של פורשי קבע במקום להפניית משאבים ללוחמים הזקוקים לציוד ולתוספות תקציביות. הלוי טען עוד כי הפנסיות הצבאיות גבוהות משמעותית מהפנסיה הממוצעת בשירות המדינה, וכי מדובר בפורשים צעירים יחסית, לעיתים בשנות ה־40 לחייהם. לדבריו, החוק מוסיף התחייבות תקציבית נוספת של כ־1.7 מיליארד שקל למערכת שכבר נהנית מתנאים מועדפים.

בדיון האחרון אמר ח"כ הלוי כי החוק, שהובא להצבעה, מהווה בעיניו פגיעה קשה במשרתי הקבע ובלוחמי צה"ל. הוא טען כי ההשלכות ארוכות הטווח של ההחלטה עלולות לפגוע במערכת הביטחון עצמה.