מחיר הנפט: זה לא מתמטיקה זה בסך בכל היצע וביקוש
הנפט מזיז את העולם, אני מתקשה להאמין שיש רבים שחושבים אחרת, אבל לא רק הנפט, יש עוד הרבה סחורות חשובות אחרות בעלות השפעה כלכלית, חברתית ומדינית כמעט הרסנית ובעלת משמעות כמו זו של הנפט. הנחושת למשל ומחירי הזהב (היום פחות מפעם) ומתכות אחרות בעלות השפעה ניכרת על יסודות הכלכלה העולמית.
אבל, האם מישהו ראה בכלל בכותרות שמחירי הנחושת זינקו מתחילת השנה בשיעורים אסטרונומים של מעל 30% ושהם נמצאים במגמת עלייה מדאיגה כבר מעל 3 שנים? או שמחירי הזהב התקרבו בשבועות האחרונים לשיאים חדשים של 16 שנים? התשובה ברורה: לא. זאת משום שעל כך לא מדווחים, זה לא הדבר ה-"חם" עכשיו ברחוב.
אם תשאל אנליסט פשוט מה מתרחש בשווקי פולי הסויה העולמיים כנראה שהוא לא ממש ידע על מה אתה מדבר, אך רק תזכיר את מחירי הנפט וישר העיניים נדלקות. את זה, וכמעט רק את זה, אנחנו כן רואים בכותרות, את מחירי הנפט. נפט עשה ככה ונפט זז ככה, הוא עשה את זה בגלל זה ועשה את זה בגלל זה, כמעט כל יום, בתקופה האחרונה, תופסים מחירי הנפט את כל הכותרות הכלכליות, של השווקים המובילים באירופה בארה"ב ובעולם.
אז אם אפשר, אשמח לחדש משהו לאלה שאינם בקיאים. מחירי הנפט נמצאים במגמת עלייה כבר משנת 1998. העליות החדות במחירים אינם דבר חדש כלל וכלל, ותתפלאו אבל עוד היו תקופות בהם מחירי הנפט עלו בשיעורים לא קטנים והפלא ופלא מחיר המניות והמדדים המובילים בארה"ב רשמו עליות נאות מאוד, גם כשהדבר השפיע על מחירי הדלק, גם כשהדבר השפיע על מחיר התחבורה וגם תוך כדי עלייה הדרגתית בצריכת בנזין.
מה שבאמת משפיע על המחירים אלו נתונים כלכליים ארוכי טווח ומדיניות הממשלות האחראיות על תפוקת הנפט העולמית. אם זה מדינות אופ"ק או מדינות מפיקות נפט שאינן חברות אופ"ק. מי שיסתכל על גל העלייה הההרסני של השלוש שנים האחרונות ייראה כי ניתן לראות מגמתיות תואמת בין העליות החדות של מחירי הנפט והעלייה החדה בצריכת הנפט בסין.
העלייה החדה בצריכת הנפט הסינית לא צריכה להפתיע אף אחד, ולמרות שבשנים האחרונות נעשתה אף חדה יותר, הכלכלה הסינית מראה גידול חד בצריכה כבר קרוב לארבעה עשורים. מאז 1965 צמחה הצריכה הסינית בשיעור חסר תקדים של 1,259%.
סין לא לבד בבזבזנות הלא אחראית הזו, הצריכה המטורפת בארה"ב זינקה ב-178% ב-4 העשורים האחרונים וממשיכה להראות מגמת עלייה בעוד שהצריכה של מדינות אירופה דווקא ירדה לאחר עלייה חדה בשנות ה-60. הצריכה הסינית אמנם קפצה אך יש לעשות תיקון קטן לעוול שמשתמע מהנתונים, כי בכל זאת הצריכה האמריקנית של נפט גבוהה פי 3 בערך מזו הסינית שהיא השנייה בגודלה אחריה.
עכשיו, הרושם המתקבל הוא שהמשבר קצת שונה, מחירי הנפט פשוט הגיעו לרמות מחירים מדאיגות הרבה יותר מהר מהזמן הנדרש לכלכלות העולם להסתגל. המשמעות המיידית הנגזרת היא הכיס של כל אחד ואחד מאיתנו. משבר הנפט אליו הגענו, אם מודדים את תחילת העלייה משנת 1998 ובמחירים ולא באחוזים גבוהה בכמה מונים מזו שהייתה בשנות ה-70.
שוק הנפט היה וישאר שוק בעייתי, בצורה זו או אחרת, ממש בצחוקו של גורל משעשע, מאגרי הנפט הגדולים בעולם שייכים דווקא למדינות לא יציבות בעלות ממשל ארעי ומדיניות שהיא לעיתים מעורעורת וחסרת אחריות. מספיק להזכיר כמה שמות של מפיקות הנפט הגדולות בעולם על מנת להיווכח באירוניה המצחיקה/עצובה הזו.
איראן אחראית על 11% מתפוקת הנפט העולמית, רוסיה, ונזוולה ערב הסעודית וניגריה מככבות כולם בעשיריה הפותחת של יצרניות הנפט הגדולות בעולם.
אם אתם בכל זאת מחפשים חדשות עדכניות שמזניקות את מחירי הנפט, לא חסר, אבל זה לא אותם סיפורים ארעיים שמתפרסמים בכל יום ויומו על סופות חדשות ומפעלי זיקוק, סיבות אלה הם סתם תירוצים. הסיבות האמיתיות הן כלכליות ומשפיעות לטווח ארוך. הצריכה הסינית ממשיכה לגדול ובקצב רציני, כל זאת כשהאוכלוסייה שם הפסיקה לצמוח, הצריכה העולמית של נפט ממשיכה לגדול ולא מראה סימנים של חולשה במגמה, סין והודו נמצאות במלחמה (עדיין, ונקווה שתשאר כך, קרה) על השגת מצבורי נפט לעתודות ולשימוש על מנת לספק את הדרישות הגדלות שמגיעות מכיוון הכלכלות המתפתחות שלהן.
כל זה מתרחש כאשר מדינות אופ"ק שואבות נפט בתפוקה הגבוהה ביותר אי פעם. החגיגה לא תמשך גם ככה זמן רב, בהנתן שצריכת הנפט העולמית לא תמשיך לצמוח חישוב פשוט מעניק 27 שנים עד שמאגרי הנפט מתרוקנית לחלוטין מתכולתם.
אני לא אומר חס וחלילה שכל הדיווחים על סופות הוריקן ותקלה באיזה מזקקה אינם באמת משפיעים על מחירי הנפט. ההפך הוא הנכון הם משפיעים ועוד איך משפיעים, העניין היחיד הוא שהם לא אמורים להשפיע. אין שום סיבה כלכלית מוצדקת שההודעות הללו ישפיעו על המחירים, רוב רובם של ההודעות אין בהם בכדי להשפיע על השווקים לטווח הארוך אלא לטווח רגעי נקודתי עד קצר מאוד בלבד.
אז למה בכל זאת ההודעות היומיומיות משפיעות? הסיבה היחידה הנראית לעין היא זו של פסיכולוגיית מסחר או מסחר טכני. כלומר, את הסיבה לעליות בשנים האחרונות, כן ניתן להסביר במונחים כלכליים הגיוניים של היצע וביקוש אך את המהלכים היומיומיים של מחירי הנפט והמשחק הקטנוני של המחירים ניתן להסביר לדעתי, אך ורק במונחים טכניים של נקודות תמיכה והתנגדות בגרף המחיר ובמשחקים בסיסיים של תורת המשחקים.
אז מה צפוי לנו בעתיד? רק האל יודע, אבל ניתן לומר, ללא סיכון גבוהה שאם לא יימצא פתרון לצריכת הנפט העולמית המצב רק ילך ויחמיר. סוף עונת הסופות, הגדלת ההיצע ממדינות שאינן שייכות לאופ"ק, ותיקון הבעיות של האמריקנים עם מפעלי הזיקוק יעניקו רק פתרון רגעי של כמה שבועות ואולי חודשים, אבל בלי שום ספק בסופו של תהליך ימשיכו המחירים לעלות. אין כאן הפתעות, אין כאן מתמטיקה מסובכת, הכל נעוץ ביסוד הכלכלי הפשוט של היצע וביקוש וכשהביקוש עולה וההיצע קטן הפתרון הטריוויאלי נמצא במחיר.
מאת: יניב לפן.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.

ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.

- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
