מחיר הנפט: זה לא מתמטיקה זה בסך בכל היצע וביקוש

הרושם המתקבל הוא שהמשבר הנוכחי הוא קצת שונה מקודמיו בהיסטוריה. הפעם, מחירי הנפט פשוט הגיעו לרמות מחירים גבוהות מדי הרבה יותר מהר מהזמן הנדרש לכלכלות העולם להסתגל
יניב לפן |

הנפט מזיז את העולם, אני מתקשה להאמין שיש רבים שחושבים אחרת, אבל לא רק הנפט, יש עוד הרבה סחורות חשובות אחרות בעלות השפעה כלכלית, חברתית ומדינית כמעט הרסנית ובעלת משמעות כמו זו של הנפט. הנחושת למשל ומחירי הזהב (היום פחות מפעם) ומתכות אחרות בעלות השפעה ניכרת על יסודות הכלכלה העולמית.

אבל, האם מישהו ראה בכלל בכותרות שמחירי הנחושת זינקו מתחילת השנה בשיעורים אסטרונומים של מעל 30% ושהם נמצאים במגמת עלייה מדאיגה כבר מעל 3 שנים? או שמחירי הזהב התקרבו בשבועות האחרונים לשיאים חדשים של 16 שנים? התשובה ברורה: לא. זאת משום שעל כך לא מדווחים, זה לא הדבר ה-"חם" עכשיו ברחוב.

אם תשאל אנליסט פשוט מה מתרחש בשווקי פולי הסויה העולמיים כנראה שהוא לא ממש ידע על מה אתה מדבר, אך רק תזכיר את מחירי הנפט וישר העיניים נדלקות. את זה, וכמעט רק את זה, אנחנו כן רואים בכותרות, את מחירי הנפט. נפט עשה ככה ונפט זז ככה, הוא עשה את זה בגלל זה ועשה את זה בגלל זה, כמעט כל יום, בתקופה האחרונה, תופסים מחירי הנפט את כל הכותרות הכלכליות, של השווקים המובילים באירופה בארה"ב ובעולם.

אז אם אפשר, אשמח לחדש משהו לאלה שאינם בקיאים. מחירי הנפט נמצאים במגמת עלייה כבר משנת 1998. העליות החדות במחירים אינם דבר חדש כלל וכלל, ותתפלאו אבל עוד היו תקופות בהם מחירי הנפט עלו בשיעורים לא קטנים והפלא ופלא מחיר המניות והמדדים המובילים בארה"ב רשמו עליות נאות מאוד, גם כשהדבר השפיע על מחירי הדלק, גם כשהדבר השפיע על מחיר התחבורה וגם תוך כדי עלייה הדרגתית בצריכת בנזין.

מה שבאמת משפיע על המחירים אלו נתונים כלכליים ארוכי טווח ומדיניות הממשלות האחראיות על תפוקת הנפט העולמית. אם זה מדינות אופ"ק או מדינות מפיקות נפט שאינן חברות אופ"ק. מי שיסתכל על גל העלייה הההרסני של השלוש שנים האחרונות ייראה כי ניתן לראות מגמתיות תואמת בין העליות החדות של מחירי הנפט והעלייה החדה בצריכת הנפט בסין.

העלייה החדה בצריכת הנפט הסינית לא צריכה להפתיע אף אחד, ולמרות שבשנים האחרונות נעשתה אף חדה יותר, הכלכלה הסינית מראה גידול חד בצריכה כבר קרוב לארבעה עשורים. מאז 1965 צמחה הצריכה הסינית בשיעור חסר תקדים של 1,259%.

סין לא לבד בבזבזנות הלא אחראית הזו, הצריכה המטורפת בארה"ב זינקה ב-178% ב-4 העשורים האחרונים וממשיכה להראות מגמת עלייה בעוד שהצריכה של מדינות אירופה דווקא ירדה לאחר עלייה חדה בשנות ה-60. הצריכה הסינית אמנם קפצה אך יש לעשות תיקון קטן לעוול שמשתמע מהנתונים, כי בכל זאת הצריכה האמריקנית של נפט גבוהה פי 3 בערך מזו הסינית שהיא השנייה בגודלה אחריה.

עכשיו, הרושם המתקבל הוא שהמשבר קצת שונה, מחירי הנפט פשוט הגיעו לרמות מחירים מדאיגות הרבה יותר מהר מהזמן הנדרש לכלכלות העולם להסתגל. המשמעות המיידית הנגזרת היא הכיס של כל אחד ואחד מאיתנו. משבר הנפט אליו הגענו, אם מודדים את תחילת העלייה משנת 1998 ובמחירים ולא באחוזים גבוהה בכמה מונים מזו שהייתה בשנות ה-70.

שוק הנפט היה וישאר שוק בעייתי, בצורה זו או אחרת, ממש בצחוקו של גורל משעשע, מאגרי הנפט הגדולים בעולם שייכים דווקא למדינות לא יציבות בעלות ממשל ארעי ומדיניות שהיא לעיתים מעורעורת וחסרת אחריות. מספיק להזכיר כמה שמות של מפיקות הנפט הגדולות בעולם על מנת להיווכח באירוניה המצחיקה/עצובה הזו.

איראן אחראית על 11% מתפוקת הנפט העולמית, רוסיה, ונזוולה ערב הסעודית וניגריה מככבות כולם בעשיריה הפותחת של יצרניות הנפט הגדולות בעולם.

אם אתם בכל זאת מחפשים חדשות עדכניות שמזניקות את מחירי הנפט, לא חסר, אבל זה לא אותם סיפורים ארעיים שמתפרסמים בכל יום ויומו על סופות חדשות ומפעלי זיקוק, סיבות אלה הם סתם תירוצים. הסיבות האמיתיות הן כלכליות ומשפיעות לטווח ארוך. הצריכה הסינית ממשיכה לגדול ובקצב רציני, כל זאת כשהאוכלוסייה שם הפסיקה לצמוח, הצריכה העולמית של נפט ממשיכה לגדול ולא מראה סימנים של חולשה במגמה, סין והודו נמצאות במלחמה (עדיין, ונקווה שתשאר כך, קרה) על השגת מצבורי נפט לעתודות ולשימוש על מנת לספק את הדרישות הגדלות שמגיעות מכיוון הכלכלות המתפתחות שלהן.

כל זה מתרחש כאשר מדינות אופ"ק שואבות נפט בתפוקה הגבוהה ביותר אי פעם. החגיגה לא תמשך גם ככה זמן רב, בהנתן שצריכת הנפט העולמית לא תמשיך לצמוח חישוב פשוט מעניק 27 שנים עד שמאגרי הנפט מתרוקנית לחלוטין מתכולתם.

אני לא אומר חס וחלילה שכל הדיווחים על סופות הוריקן ותקלה באיזה מזקקה אינם באמת משפיעים על מחירי הנפט. ההפך הוא הנכון הם משפיעים ועוד איך משפיעים, העניין היחיד הוא שהם לא אמורים להשפיע. אין שום סיבה כלכלית מוצדקת שההודעות הללו ישפיעו על המחירים, רוב רובם של ההודעות אין בהם בכדי להשפיע על השווקים לטווח הארוך אלא לטווח רגעי נקודתי עד קצר מאוד בלבד.

אז למה בכל זאת ההודעות היומיומיות משפיעות? הסיבה היחידה הנראית לעין היא זו של פסיכולוגיית מסחר או מסחר טכני. כלומר, את הסיבה לעליות בשנים האחרונות, כן ניתן להסביר במונחים כלכליים הגיוניים של היצע וביקוש אך את המהלכים היומיומיים של מחירי הנפט והמשחק הקטנוני של המחירים ניתן להסביר לדעתי, אך ורק במונחים טכניים של נקודות תמיכה והתנגדות בגרף המחיר ובמשחקים בסיסיים של תורת המשחקים.

אז מה צפוי לנו בעתיד? רק האל יודע, אבל ניתן לומר, ללא סיכון גבוהה שאם לא יימצא פתרון לצריכת הנפט העולמית המצב רק ילך ויחמיר. סוף עונת הסופות, הגדלת ההיצע ממדינות שאינן שייכות לאופ"ק, ותיקון הבעיות של האמריקנים עם מפעלי הזיקוק יעניקו רק פתרון רגעי של כמה שבועות ואולי חודשים, אבל בלי שום ספק בסופו של תהליך ימשיכו המחירים לעלות. אין כאן הפתעות, אין כאן מתמטיקה מסובכת, הכל נעוץ ביסוד הכלכלי הפשוט של היצע וביקוש וכשהביקוש עולה וההיצע קטן הפתרון הטריוויאלי נמצא במחיר.

מאת: יניב לפן.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אלי גליקמן מנכל צים
צילום: שלומי יוסף

חברות ספנות זרות מתעניינות בצים - אבל הסיכוי לעסקה נמוך מאוד

המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר אבל הדירקטוריון מנסה לקבל הצעות גם מגופים אחרים

מנדי הניג |
נושאים בכתבה צים אלי גליקמן

צים ZIM Integrated Shipping Services 3.82%  , חברת הספנות הוותיקה של ישראל על המדף.  המנכ"ל, אלי גליקמן מנסה לרכוש את השליטה בחברה יחד עם רמי אונגר שפועל בתחום הרכב, נדל"ן וספנות. אבל הדירקטוריון גם בשל לחץ מבעלי מניות מצהיר כי הוא מנסה לקבל הצעות מגופים אחרים. התקבלו הצעות - כך הודיעה צים בשבוע שעבר, גם מגופים אסטרטגיים.   

ענקיות ספנות בינלאומיות הביעו עניין ברכישת החברה, אבל ההערכה היא שהסיכוי שהמהלך יתממש נמוך מאוד. הסיבה פשוטה - צים נחשבת לנכס לאומי וביטחוני מהמעלה הראשונה, והמדינה צפויה להפעיל את כל הכלים שברשותה כדי למנוע מכירה לגורמים זרים. היא יכולה להטיל ווטו על המכירה. 

היסטורית, צים הוקמה מתוך צורך אסטרטגי,  להבטיח לישראל עצמאות ימית וסחר בטוח. עד היום, היא נתפסת כעורק חיים לאומי, במיוחד בשעת חירום. מלחמות, מגפות, משברים, כשחברות זרות הפסיקו לפעול, צים נשארה היחידה שהמשיכה להביא לישראל מזון, ציוד חיוני ותחמושת.

כמו אל על, גם צים נהנית ממעמד מיוחד לטוב ולרע, שמאפשר למדינה להטיל וטו על מהלכים אסטרטגיים באמצעות מניית זהב או רגולציה מחמירה. באל על, למשל, הוכנס בעל שליטה - משפחת רוזנברג, תחת תנאים מחייבים שהגדירו את אל על כחברת הדגל הלאומית בתעופה. בצים הסיפור יהיה דומה. מדובר בחברה הלאומית בתחום הספנות, והשליטה בה לא תעבור לידיים שעלולות שלא לשרת את האינטרסים של ישראל בשעת הצורך. צריך לזכור ש-98% מהסחר עם העולם נעשה דרך הים. 

לפי הידוע, חברות ענק הביעו עניין בצים, לרבות הפג לויד הגרמנית, ומארסק הדנית.  בהפג לויד מחזיקים גורמים מקטאר וסעודיה.

יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאליואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאל
ראיון

מנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"

יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה

רן קידר |

התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור  - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.

ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב. 

ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?

"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".

נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?

 "אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".

ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?

"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".

גרמניה היא לא ידידה קרובה?

"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".