אורי פישמן: מדד הניקיי נותר האטרקטיבי בין המדדים

כפי שהערכנו בשבוע שעבר רק מדד הניקיי 225 נסחר במגמה חיובית בעוד שאר המדדים נראים חלשים, מסביר מנהל קרנות הנאמנות של Uבנק, אורי פישמן בסקירה השבועית שלו
אורי פישמן |

המדדים המובילים המשיכו לגלות השבוע סימני חולשה בהמשך למגמת מסחר חלשה בשבוע שלפניו. כפי שהערכנו בשבוע שעבר רק מדד הניקיי 225 נסחר במגמה חיובית בעוד שאר המדדים נראים חלשים.

נראה ששווקי ארה"ב ואירופה נסחרים היום במגמת דשדוש כאשר בארה"ב מדד ה-S&P 500 לא הצליח להיתמך ברמה של 1225 נק'. כל עוד המדד לא מצליח לפרוץ את הרמה הוא יוגדר כמדשדש/יורד. גם השבוע אנו מעריכים שמדד הניקיי 225 נראה האטרקטיבי ביותר בין כל המדדים.

שווקי חו"ל נסחרו בשבוע שעבר במגמת שלילית לאור המשך עליית מחירי האנרגיה ועלייה במחירי חומרי גלם. נתוני מאקרו לא מעודדים מארה"ב לא הפריעו לעלייה בדולר אשר התחזק ב-2.08% לעומת היורו ו-0.83% לעומת היין.

יפן. מדד הניקיי עלה השבוע ב-0.24% לרמה של 12,291.7 נק' כשהוא ממשיך להחזיק מעל לרמה הפסיכולוגית של 12,000 נק'. נראה כי המשקיעים אופטימיים לגבי זכיית קויזומי בבחירות הקרובות כשסקרי דעת הקהל ממשיכים לתמוך בו.

לאחרונה העלו מספר בתי השקעות מובילים בעולם כדוגמת מורגן סטנלי ובנק ברקליס את תחזיותיהם לגבי צמיחת המשק היפני, כמו כן בשבוע שעבר דווח כי משקיעים זרים רכשו מניות ביפן בסכום שיא של 6.57 מיליארד דולר, מדובר ברמה הגבוהה ביותר מזה 17 חודשים. בשבוע שעבר דיווחה טושיבה כי היא מתכננת להגדיל את השקעות ההון שלה לרמה של 9.96 מיליארד דולר לאורך שלושת השנים הקרובות על מנת להגדיל את כושר הייצור של שבבים לתעשיית הסלולר ונגני המוזיקה.

ההתרחבות בכלכלת יפן מאלצת את הפירמות לגייס עובדים חדשים ובכך מביאה לירידה באבטלה, לאחרונה הודיע בנק מיזוהו כי הוא מתכנן לפתוח 100 סניפים חדשים שיעסקו בהלוואות לעסקים קטנים ולצורך כך הוא מכוון לגייס עובדים חדשים ואף עובדים שפוטרו בעבר על רקע קיצוצים.

בשבוע הקרוב צריכים להתפרסם מספר נתוני מאקרו חשובים: מדד אמון הצרכנים לחודש יולי, מדד המדדים המובילים לחודש יוני, ומדד המחירים לצרכן לחודש יולי. היין נחלש ב-0.83% לרמה של 110.38 יין לדולר.

אירופה. שבוע המסחר שעבר הסתיים כמעט ללא שינוי כשמדד ה-STOXX50 נותר ברמה של 3169 נק'. מניות האנרגיה והמחצבים בלטו בירידות שערים על רקע ירידת מחיר הנפט והמחצבים כדוגמת נחושת כש-BP ואנגלו אמריקן בולטות בירידה של 2.24% ושל 4.8% בהתאמה, מנגד בלטה וודאפון, ענקית הסלולר בעלייה של 4.03%.

נסטלה הכתה את צפיות האנליסטים כשדיווחה על עלייה של 32% ברווחים על רקע התייעלות ועלייה במכירות. Gazprom, חברת הגז הגדולה ברוסיה מתכננת לקנות חברת נפט רומנית בסכום של 10 מיליארד דולר. בצד נתוני המאקרו דווח השבוע כי הצריכה הפרטית בצרפת רשמה ירידה של 0.3% ברבעון השני לאחר עלייה של 0.8% ברבעון הראשון.

נראה כי האבטלה הגבוהה והמשך עליית מחירי האנרגיה פוגעים בביטחון הצרכנים בצרפת. גרמניה, המדינה השניה בגודלה בגוש האירו הולכת לבחירות בעוד חודש. על פי ההערכות אשר פורסמו היום נראה שלראשונה מזה 60 שנה תהייה ממשלת אחדות.

אולם המגזר העסקי ביחד עם הכלכלנים לא מרוצים מהאחדות. ההערכה שלהן שהממשלה "המאוחדת" תתקשה להעביר החלטות כלכליות חשובות. המצע הכלכלי של שתי המפלגות שונות באופן מובהק ולכן כלכלת גרמניה אשר לא צמחה כלל ברבעון השני והאבטלה הגיע לרמה של 12% תתקשה להתקדם קדימה.

באנגליה רשמו המכירות הקמעונאיות ירידה של 0.3% בחודש יולי לעומת חודש קודם ואילו מדד המחירים לחודש יולי רשם עלייה של 0.1% לעומת צפי לירידה של 0.2% בעקבות עליית מחירי האנרגיה, בחישוב שנתי רשם מדד המחירים עלייה של 2.3%. העלייה במדד המחירים תקשה על הבנק המרכזי בבריטניה להוריד את הריבית למרות ההאטה בכלכלת בריטניה, בנוסף מפרוטוקול הוועדה של הבנק המרכזי בבריטניה התברר שהנגיד המרכזי היה נגד הורדת הרבית האחרונה , דבר המעיד על נחישותו להשאיר את הרבית ברמה גבוהה ולבלום את ההתפרצות האינפלציונית.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)ראש ממשלת קטאר, מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני (צילום מסך CNN)
מלחמה כלכלית

הנקמה הכלכלית של קטאר - ונקודת החולשה של ישראל

הנשק של קטאר הוא הכסף, הכוח וההשפעה העולמית והיא עלולה לכוון אותו נגדנו; היא גם יכולה במישרין או דרך פרוקסי לקנות נכסים וחברות ישראליות - לא כדאי לזלזל בפגיעה בכבודה וברצון שלה בנקמה; וגם - על הנהגת חמאס, על ארגונים נוספים בעזה שאולי יתחזקו, ועל כך שאי אפשר לחסל רעיון

משה כסיף |
נושאים בכתבה קטאר חמאס

מוחמד בן עבד א-רחמן בן ג'אסם אאל ת'אני, ראש ממשלת קטאר, לצד המנהיגים הקטארים משקיעים הון גדול בעשור האחרון כדי למרק את התדמית שלהם - לא טרור, לא איסלאם קיצוני, לא רק נפט. אנחנו הקטארים יודעים לחיות את החיים - כדורגל, מונדיאל, תיירות, והשקעות ענק סביב הגלובוס בנדל"ן, קבוצות כדורגל, מותגי על, תקשורת, וטכנולוגיה, הרבה טכנולוגיה, בעיקר AI. קטאר מחלחלת את הכסף שלה, גם באופן מושחת וקונה פקידים ופוליטיקאים וגם בהשקעות, כדי להפוך למותג מוכר ומקובל. המטרה שהשם קטאר יתחבר לתיירות, עושר גדול, ספורט, רק לא טרור, עולם חשוך ופחד.

היא מצליחה. היא מנקה את השם שלה והיא התרחקה בעיני רוב הציבור המערבי מטרור. כבר מזהים אותה עם כדורגל עולמי, תיירות, עושר, השקעות. אבל קטאר היא הבית של חמאס. קטאר סייעה ובנתה את חמאס, ובקטאר יש תמיכה גדולה וקשר עמוק גם לאיסלאם הקיצוני.  

ולכן, ההתקפה של ישראל בקטאר היא מכה גדולה לקטאר. לא רק בגלל הריבונות, לא בגלל שאכפת לה מה עלה בגורל מטרות החיסול, מניגי חמאס,, אלא בגלל שהעולם קורא שישראל תקפה מטרות טרור בקטאר. למה ואיך יש מטרות טרור בקטאר? רבים אפילו לא יודעים ולא מקשרים. הרסנו להם. הבאנו את המלחמה אליהם הביתה. אחרי שנים רבות והשקעות גדולות ומאמץ להתנקות, באה ישראל ועושה את החיבור בין קטאר לטרור. קטאר לא תשתוק, ואנחנו לא צריכים לזלזל בה. היא לא צפויה לשלוח מטוסים, היא לא צפויה להגיב צבאית, אבל פגענו בדבר הכי חשוב לה - בתדמית, והיא תחפש אותנו בסיבוב. יש לה הרבה כסף כדי לפגוע בנו, יש לה זמן, ויש לה השפעה כלכלית-עסקית על גופים רבים. ישראל יכולה להיפגע מכך. לא שזה לא מצדיק התקפה, אבל זו סוגיה שצריך להבין ולהיערך לה כדי למזער אותה.  

לקטאר יש השקעות של מאות מיליוני דולרים ברחבי העולם, וזה יעלה תוך 3 שנים על טריליון דולר, זה אומר שיש לה כוח והשפעה בגופים רבים. וזה יגדל. אנחנו לא רוצים להגיע למצב שגופי השקעה שנשלטים על ידי הקטארים לא ישקיעו כאן. אנחנו לא רוצים שגופים תעשייתיים לא יקנו סחורה מישראל כי קטארים מחזיקים בהם, ואנחנו לא רוצים שגופי טכנולוגיה ו-AI שמוחזקים על ידי קטארים, יסתכלו עלינו אחרת, לא ישקיעו בחברות טכנולוגיה ישראליות ועוד. 

קטאר גם יכולה לפעול בהפוך על הפוך - היא יכולה לבלוע חברות ישראליות דרך הגופים שהיא שולטת בהם. מה יקרה אם גוף ענק ירכוש את צ'ק פוינט ולקטאר יש בו החזקה מסוימת? או שגוף גדול יקנה את טבע ואותו גוף יירכש על ידי הקרן הקטארית או אנשי עסקים קטארים? לכסף יש משמעות גדולה, ובמלחמה של קטאר מול ישראל, הכסף הוא נשק משמעותי.  

שי אהרונוביץ רשות המסים
צילום: דני שם טוב דוברות

מספרים לכם שיורידו לכם מסים על השכר - זה לא יקרה

אדיר בן עמי |

הכותרות נשמעות אופטימיות: "ביטול הקפאת מדרגות המס בדרך", "נטו גדול יותר בתלוש". באוצר רומזים, מאותתים. נו באמת? למה לספק תחושה שקרית לציבור. למה ליפול בספין של האוצר, אולי ספין של סמוטריץ' שרוצה להוריד מסים לעם. בשבילו זה נהדר, הוא מחפש ואוסף בוחרים, אבל בשבילכם זו סתם תקוות שווא. לא תהיה הפחתת מסים, גם לא ביטול מדרגות המס, כל עוד המצב הביטחוני לא נרגע. 

המציאות: גירעון, מלחמה והוצאות עתק

הנתונים היבשים מראים על גביית מסים טובה, עלייה של כ-16.7% בגביית מסים ביחס לשנה שעברה, וזה מה שדי עוזר לנו להגיע לגירעון סביר של 4.7% מהתוצר. אחרת היינו ב-6%-7% ויותר. המסים עולים בזכות מספר פעולות, בין היתר, הקפאה של מדרגות המס.

ברגע שמקפיאים את מדרגות המס ולא מצמידים אותם למדד המחירים, הן לא עולות ואז המס נשאר כמו שהוא במקום לרדת. להמחשה פשוטה - נניח שהרווחתם בשנה מסוימת 10,000 שקל והיתה אינפלציה של 5% והמדרגה היא אחת - מעל 8,000 שקלים משלמים מס של 25%. בשנה השנייה השכר שלכם הוא 10,500 שקלים עלייה בדומה לעלייה באינפלציה. 

בשנה הראשונה - המס הוא 25% על 2,000 שקלים - 500 שקלים.

בשנה השנייה הגיעה ההגבלה של האוצר - אין הצמדה על מדרגות המס. המס יהיה 25% על 2,500 שקלים - 625 שקלים. אם המדרגה היתה צמודה, המס היה 525 שקל בלבד. שילמתם עוד 100 שקל בגלל שלא הצמידו את המדרגה.

בסה"כ מדובר במיליארדים וזה עוזר לקופה של האוצר. מתישהו זה יחזור. ההצמדה הזו מתבקשת, אחרת יש שחיקה שוטפת ריאלית של השכר. השאלה מתי - והתשובה היא לא בקרוב. סיכוי טוב מאוד שזה יימשך לתוך 2026. ברגע שיש כבר את התקנה ומקבלים יותר מס, יהיה קשה לחזור למצב הקודם, אלא אם בטוחים לגמרי שהמצב השתפר. כמו כן, עוד לפני זה, יש מגבלות שראוי להסיר ומסים שצריך להפחית. האוצר הטיל העלאה של ביטוח לאומי, שינויים בקצבאות, ומדובר על פגיעה באנשים שאין להם. שם צריך לתת הקלות עוד לפני שמדברים על החזרה להצמדה של מדרגות המס.