מע"מ ששולם לחברה בעד עסקאות-כספים שהוחזקו בנאמנות
פש"ר 1159/04, בש"א 23228/04 א. צ. ברנוביץ ובניו (1985) בע"מ (בפירוק) ואח' נ. בנק הפועלים בע"מ, מע"מ ואח'
ביום 30.10.2003 נחתם הסכם בין מבקשת 1 (להלן - החברה) לבין סולל בונה בע"מ (להלן - סולל בונה), במסגרתו מכרה החברה לסולל בונה את זכויותיה בפרויקט בנס ציונה. החברה היתה אמורה לבצע עבודות בניה בפרויקט בנס ציונה על המקרקעין אשר תוארו בהסכם.
החברה הגישה בקשה להורות למשיב 1 (להלן - הבנק), למלא התחייבות אשר ניתנה על ידו במסגרת בקשה להקפאת הליכים כנגד החברה, ולשלם לרשויות המס את חלק המע"מ אשר קיבל למשמרת בגין העסקה בנס ציונה.
החברה טענה כי עובר להגשת הבקשה, היא היתה מעונינת לגרום לכך שתקבול המע"מ בגין העסקה יועבר ישירות לרשויות המס.
אולם, הבנק ביקש לקבל את הכסף לידיו, על מנת לנצל את התקופה שעד לתשלומו על פי דין, תוך מתן הבטחה מפורשת כי יעביר את הסכום לרשויות המס במועד הקבוע בחוק.
לטענת החברה, הבנק נמנע מלשלם את המע"מ לרשויות המס ללא סיבה מוצדקת.
הבנק טען כי לא התחייב לשלם את חלק המע"מ מתקבולי העסקה בנס ציונה, אשר הופקדו בחשבון החברה המתנהל בבנק.
הבנק ציין כי בבקשה להקפאת הליכים נכתב כי הבנק ובנק נוסף הביעו נכונות עקרונית להסדיר ממקורות שלהם חוב עבר של החברה לשלטונות מע"מ, בכפוף להתקדמות תכנית ההפעלה בתקופת הקפאת ההליכים. לטענת הבנק, אין לראות בהצהרה זו התחייבות מפורשת ובלתי חוזרת לתשלום המע"מ.
כנגד החברה ניתן צו פירוק ולכן בירור מערכת היחסים תעשה כיום בין כונס הנכסים הרשמי (להלן - הכנ"ר) כמפרק זמני של החברה לבין הבנק ומע"מ.
השאלה שיש להכריע בה היא האם יש לחייב את הבנק להעביר את כספי המע"מ אשר הופקדו בחשבון החברה - בין ישירות למע"מ ובין לקופת הפירוק.
אין למעשה מחלוקת כי מדובר בחובות עבר של החברה למע"מ, שכן העסקה בגינה חייבת החברה את התשלום במע"מ היא עסקה מאוקטובר 2003, מועד אשר קדם להקפאת ההליכים ובוודאי שקדם למתן צו הפירוק.
טענתו של הבנק בהקשר זה היא כי מאחר ומדובר בחוב עבר, לא ניתן להעבירו למע"מ אלא על פי סדרי העדיפות הקבועים בחוק.
טענתו של מע"מ היא כי הבעלות בכספי המע"מ היא של המדינה, שכן המוכר מהווה רק צינור להעברת כספי המע"מ אשר התקבלו בגין העסקה.
עמדתו של כונס הנכסים הרשמי היא כי על הבנק להעביר את הכספים לקופת הפירוק, לאור הוראות סעיף 355 לפקודת החברות [נוסח חדש] תשמ"ג-1983.
בית המשפט המחוזי בתל אביב - יפו פסק
על החברה היה לשלם את כספי המע"מ בדצמבר 2003, בגין העסקה אשר נכרתה בין הצדדים באוקטובר 2003. כספי המע"מ הועברו לידי החברה בהתאם לחשבוניות אשר הוצאו על ידה.
אין לקבל את טענת מע"מ בדבר היות כספי המס המוחזקים בידי העוסק בגדר קנינה של המדינה לפני שהועברו אליה.
נראה כי בנסיבות המקרה שבפנינו, ניתן לראות בחברה כמי שהחזיקה את כספי מע"מ במעין נאמנות עבור שלטונות המס ולהחיל עליה את הוראות חוק הנאמנות, התשל"ט-1979 (להלן - חוק הנאמנות).
נאמנות נוצרת כאשר קיימת זיקה לנכס וחובה של נאמן. אין כל קושי במקרה הנוכחי, כאשר כספי המע"מ שולמו והועברו לחזקתה של החברה על מנת שישולמו למע"מ, לקבוע כי קיימת זיקה של החברה לנכס.
החזקת כספים אשר שולמו על ידי הקונה בידי המוכר, כאשר כספים אלה מיועדים לביצוע תשלום המע"מ החל על העסקה על פי דין, מהווה בוודאי זיקה לנכס.
נראה כי ניתן לקבוע גם חובה של נאמן. בנסיבות המקרה, בהן החזיקה החברה בנפרד בסכומי המע"מ אשר יועדו לתשלום בגין העסקה בנס ציונה, שהיו מיועדים לתשלום בחודש שלאחר קבלת מלוא התמורה בגין העסקה, יש לראות בחברה כמי שחבה חובת אמון לרשויות המס ועליה לדאוג לכך כי החיוב על פי דין החל עליה לשלם את המע"מ אכן יבוצע על ידה.
משקיימת זיקה לנכס וחובת אמון כלפי מע"מ, יש מקום להחלת הוראות חוק הנאמנות. העברת הכספים על ידי החברה לידי הבנק, מהווה פעולה אשר נעשתה תוך כדי הפרת אותה חובת אמון. לכן, קמה למע"מ זכות עקיבה בגין הכספים כלפי הבנק.
אין כל מקום לטענה של תום לב מצידו של הבנק. במקרה שבפנינו, מצביעות העובדות על כך כי לא רק שהבנק ידע שכספי המע"מ מופקדים בחשבון הבנק של החברה, אלא שהבנק דרש באופן מפורש כי הכספים יועברו לחשבונה של החברה, כחלק מהתמורה הכוללת בגין מכירת הפרויקט. דרישה זו של הבנק היתה תנאי לשחרור השעבוד החל על הפרוייקט.
הבנק טען כי אין מקום לחייב אותו בהשבת הכספים ולהגדיל בכך את יתרת החוב של החברה כלפיו, שכן בכל מקרה אין סיכוי לתשלום מלוא חוב החברה כלפיו. טענה זו נטענה בחוסר תום לב. הבנק היה שותף מלא לניהול הוצאות החברה בתקופה שבה כבר לא היה לו אמון ביכולת הפרעון שלה ובמועד הפקדת הסכום המיועד לתשלום כספי המע"מ כבר היתה החברה בקשיים חמורים לפי דעתו של הבנק.
לאור קביעת בית המשפט לעיל, אין למעשה צורך בבחינת טענתו של הכנ"ר באשר לביטול הפעולה של העברת כספי המע"מ לבנק.
הבקשה התקבלה. הבנק חויב בהוצאות בסך 10,000 ₪ + מע"מ.
ניתן ביום 27.6.2005 בפני: כבוד השופטת ד. קרת - מאיר.
שי אהרונוביץ, רשות המסים (עמית אלפונטה)המענק לעובדים ייכנס כבר מחר: רשות המסים מקדימה את הפעימה השנייה
כ-201 אלף זכאים יקבלו כ-410 מיליון שקל ישירות לחשבון הבנק, חודש מוקדם מהמתוכנן, כדי להקל על משפחות לפני החגים. ניתן עדיין להגיש בקשות למענק עבור 2023 באתר רשות המסים
רשות המסים מודיעה על הקדמת הפעימה השנייה של מענק עבודה לשנת 2024. אשר תוקדם ותשולם כבר מחר, 18 בספטמבר, במקום באמצע אוקטובר כנהוג מדי שנה. במסגרת ההקדמה יועברו לחשבונות הבנק של הזכאים כ-410 מיליון שקל, שיחולקו לכ־201 אלף עובדים ועובדות. מדובר על סכום ממוצע של כ-2,000 שקל לזכאי. המהלך נועד להקל על משפחות וזכאים נוספים לקראת תקופת החגים, שבה נרשמות הוצאות חריגות.
מענק עבודה, המוכר גם כ"מס הכנסה שלילי" - נועד לחזק עובדים בעלי שכר נמוך ולעודד יציאה לתעסוקה. המענק משולם בארבע פעימות שנתיות, והקדמת התשלום הנוכחי מאפשרת לזכאים לקבל את הכסף מוקדם מהמתוכנן ולהיערך טוב יותר מבחינה כלכלית. מי שטרם הגיש בקשה עבור שנת 2024 עדיין יכול לעשות זאת באופן מקוון באתר רשות המסים, והכספים יועברו לו בהתאם לאישורי הזכאות בפעימות הבאות.
בנוסף, ניתן עד סוף השנה להגיש גם בקשות רטרואקטיביות עבור שנת 2023 - הזדמנות עבור מי שפספס את ההגשה במועד. בין הזכאים ניתן למנות שכירים ועצמאים בני 21 ומעלה שהם הורים, וכן בני 55 ומעלה גם ללא ילדים, בהתאם לרמות ההכנסה שנקבעו במדריך המענק. החל מהשנה מתווספת גם הטבה ייחודית להורים לפעוטות. כמו כן, נשים שכירות בנות 60 ומעלה (ילידות 1960 ואילך) יכולות לבקש מקדמה על חשבון מענק 2025, בכפוף לעמידה בקריטריונים.
רשות המסים מזכירה לזכאים לוודא כי פרטי חשבון הבנק שלהם מעודכנים כדי למנוע עיכובים בהעברה.
יגדיל את הצריכה הפרטית
הקדמת התשלום משתלבת בתוך מגמה רחבה יותר של צעדי מדיניות כלכלית שנועדו לתמוך במשקי הבית, במיוחד על רקע יוקר המחיה. כמו כן, הזרמת כ-410 מיליון שקל למחזור הכספי דווקא בסמוך לחגים צפויה להגדיל את הצריכה הפרטית בתקופה שממילא מתאפיינת בהוצאות גבוהות, ובכך לתרום גם לפעילות הכלכלית במשק.
- מחירי הדירות יורדים, אבל לא מספיק; הציבור הוא זה שממשיך לממן את בעלי האינטרסים
- העלימו מאות מיליוני שקלים - וזה העונש שנגזר עליהם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המענק מופנה בעיקר לאוכלוסיות שעובדות אך מתקשות לסגור את החודש, הורים צעירים, משפחות חד-הוריות וותיקים בגיל העבודה המאוחר. הקדמת התשלום מאפשרת להם להיכנס לתקופת החגים עם פחות דאגות כלכליות, ולנסות לעזור לרווחה בסיסית לילדים ולמשפחה. כמובן שלא מדובר על סכום גדול בהינתן שהסכום הוא לאורך זמן רב - אבל עדיין, מדובר על סכום שבהחלט יכול לעזור.
גל הפיטורין מתגבר והולך ומגיע עד עובדי המדינה
אנחנו עדים לפיטורין במגזר הטק כבר מספר חודשים, ובכל זאת ההודעה של פייבר על חזרה לפורמט של סטארט-אפ ועל פיטורין של 250 עובדים היא דרמטית, ואליה מצטרפת הודעה של זיפריקרוטר, שסוגרת את מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל; בנוסף, גם המגזר הציבורי מתחיל להתערער, כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, אותת על פיטורין צפויים של כ-20,000 עובדי מדינה (שליש מעובדי המטה)
לאחרונה, כמעט ולא היה יום שבו לא היתה כותרת אחת לפחות על פיטורין בחברה גדולה. רשימת השמות אינסופית וכוללת את אינטל (שנמצאת גם ככה במהלכי ייעול דרמטיים), מיקרוסופט, אמזון, גוגל, סיילספורס, והנה אתמול פייבר, חברה ציבורית שנסחרת בוול סטריט, הודיעה על מהלך דרמטי שבו היא מפטרת שליש מכח האדם, כ-250 עובדים, וחוזרת לפורמט של סטארטפ. לרוב, השוק אוהב לשמוע על הודעות פיטורין, שממוסגרות בשיח על ייעול ועל שינוי יעדים. אבל כשהחשב הכללי, יהלי רוטנברג, מדבר על כשליש מעובדי המטה של המדינה ש-"יוחלפו" על ידי הבינה המלאכותית, התופעה חורגת מגבולות המגזר הפרטי ובבירור היא קיימת בשוק העבודה כולו, והמגמה ברורה: פחות עובדים, יותר AI.
אל החדשות על פייבר ועל העתיד התעסוקתי שלה בישראל הצטרפה הבוקר חברה נוספת, כש-ZipRecruiter הודיעה על סגירת מרכז המחקר והפיתוח שלה בישראל, בדרך לפיטורי כל עובדי הסניף המקומי, כ-65 במספר, ימים ספורים לפני החגים.
מנכ"ל פייבר, מיכה קאופמן, הגדיר את המהלך כ-"איתחול כואב" והדגיש כי הפיטורים נוגעים לכל המחלקות, וכי ההחלטה היא אחת הקשות שקיבל עד כה. הסיבה המרכזית הוגדרה כך: טכנולוגיות AI כבר מסוגלות לבצע חלק גדול מהשירותים שבעבר שווקו בפלטפורמת הפרילנסרים של פייבר, ופוגעות ישירות במודל העסקי שלה קאופמן לא לבד, כמובן, ולצד ההצהרה שלו, ניתן לראות גם הצהרות עם טון אחר, כפי ששמענו לאחרונה ממנכ"ל סיילספורס, מארק בניוף, שהתגאה בפני משקיעים בכך שהחליף 4,000 עובדים בסוכני AI, וכך התייעל וצמצם את מחלקת התמיכה שלו מ-9,000 ל-5,000 בלבד.
כמובן, שהגורם המרכזי הוא יכולותיה של הבינה המלאכותית וכמובן שהמגמה אינה ייחודית לישראל. בארה"ב פוטרו מאז
תחילת השנה מעל 800 אלף עובדים, כשענפי הטכנולוגיה, הקמעונאות והייצור הם הנפגעים העיקריים. ענקיות כמו מיקרוסופט, אמזון, מטא ו־סיילספורס קיצצו אלפי משרות תוך כדי השקעה מסיבית במערכות AI. גם מגזרי שירות הלקוחות והפיננסים נפגעים, כאשר בנקים וחברות ביטוח מחליפים
עובדים במערכות אוטומטיות. מגמות דומות ניכרות גם באוסטרליה ובאירופה, שם ממשלות מטמיעות מערכות AI לטיפול בפניות אזרחים ובניהול מערכות חירום.
- ה-AI כבר מחליף עובדים וזה הולך ומתעצם - נתונים מדוח התעסוקה בארה"ב
- עובד ותיק פוטר כשנה לפני פרישתו, תבע - ויפוצה
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הבשורה הדרמטית מגיעה לא רק מהמגזר העסקי אלא גם מהמגזר הציבורי. בארה"ב, הקמת ה-DOGE (המחלקה ליעילות ממשלתית) הובילה לירידה דרמטית במספר עובדי המדינה, בעיקר בתחומי מטה ושירות. בחודש מרץ 2025 לבדו הוכרזו פיטורים בהיקף של כ־275 אלף עובדים פדרליים. במנהל השירותים הממשלתיים (GSA) הוחל בצ’טבוט בשם GSAi שמבצע משימות עבור כ־1,500 עובדים, צעד שהוביל לצמצומים חדים במשרות מנהלתיות. במשרד לענייני ותיקים נרשמה תוכנית רחבה לקיצוץ כ-83 אלף משרות, שבסופו של דבר הוקטנה ל-30 אלף לאחר שילוב פרישות טבעיות והתפטרויות. וכך, הסקטור הציבורי האמריקאי גם הוא חלק מהמגמה של פיטורין והתייעלות.
