הבורסה בוחנת אפשרות לקיים "מכרז נעילה"

מכרז רב צדדי במתכונת של "מסחר הפתיחה". לפני מכרז הנעילה יתקיים, שלב "טרום נעילה" במשך כ-10 דקות. לאחר תום מכרז הנעילה יתקיים שלב מסחר בשער הנעילה - במתכונת הקיימת היום
דרור איטח |

הבורסה לניירות ערך הודיעה כי בישיבת דירקטוריון הבורסה התקבלה החלטה עקרונית לקיים בתום כל יום המסחר ובכל ניירות הערך "מכרז נעילה" - מכרז רב צדדי במתכונת של "מסחר הפתיחה". מכרז הנעילה עתיד לרכז בנקודת זמן אחת בתום המסחר כמות גדולה של פקודות לקניה ומכירה של ניירות ערך ובכך יושג שער מייצג יותר. במניות הסחירות שער הנעילה יהיה השער הקובע, ובפחות סחירות השער הקובע יחושב כממוצע משוקלל של שער הנעילה ושל העסקות האחרונות בשלב הרציף.

ההחלטה על מכרז הנעילה התקבלה בעקבות ההמלצות המתגבשות ע"י "הועדה לבחינת האפשרויות למזעור תרמיות בשוק ההון", שמונתה על ידי יו"ר הרשות לני"ע, משה טרי. הועדה מורכבת ממומחים מהרשות ומהבורסה ובראשה מכהן פרופ' שמואל האוזר - הכלכלן הראשי של הרשות.

בימים אלה מעבדים בבורסה את פרטי השיטה החדשה והם יובאו בקרוב לאישור סופי של דירקטוריון הבורסה ורשות ניירות ערך.

לפני מכרז הנעילה יתקיים, מידי יום, שלב "טרום נעילה" (מקביל לשלב ה"טרום פתיחה") במשך כ-10 דקות. לאחר תום מכרז הנעילה יתקיים שלב מסחר בשער הנעילה - במתכונת הקיימת היום.

הכלכלן הראשי של רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אמר כי הוא מברך על החלטת הבורסה לקיים מכרז נעילה. האוזר מציין, כי פעולה זו מצטרפת לשיפורים רבים שבצעה הבורסה בעבר בעידודה של רשות ניירות ערך, בשיטות המסחר ובכללי הכניסה והיציאה ממדדי הבורסה, במטרה לצמצם תרמיות במסחר. בין המנגנונים שהונהגו ראוי לציין במיוחד את הנהגת האקראיות במועד ביצוע מסחר הפתיחה, ואת הגדלת השיעור המינימלי הנדרש של החזקות הציבור ("כמות צפה") לכניסה למדד ת"א-25, ל-20%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)בצלאל סמוטריץ (דוברות האוצר, מירי שמעונוביץ)

"המס על הבנקים הוא מס על הציבור - והוא זה שישלם את המחיר"

בהמשך לכוונת שר האוצר סמוטריץ’ למסות את הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את תגובתו לדו"ח עבודת צוות האוצר וטוען כי הדו"ח חסר השוואות לרווחיות בענפים אחרים, לא בחנו את ההשלכות הכלכליות, והמס צפוי לפגוע בציבור הרחב; מנכ"ל איגוד הבנקים, איתן מדמון "שר האוצר מבקש, באמצעות המהלך הזה, לגבות מס נוסף, בדרך עקיפה ולכאורה מתוחכמת מהציבור"

מנדי הניג |

ברקע הכוונה של שר האוצר בצלאל סמוטריץ’ להטיל מס מיוחד נוסף על הבנקים, איגוד הבנקים מגיש את עמדתו לדו"ח עבודת הצוות שבחן את המהלך. לטענת האיגוד, הדו"ח שאמור היה לשמש בסיס מקצועי להחלטה, לוקה בחוסרים מהותיים, מדלג על בדיקות קריטיות ובעיקר אינו מתמודד עם השאלה מי ישלם בסופו של דבר את מחיר המס.

המסמך מוגש אף שעמדת בנק ישראל, שהוא חלק בלתי נפרד מהצוות, טרם פורסמה, ובאיגוד סבורים כי מדובר בהליך שמתקדם מהר מדי, בלי בחינה כלכלית מלאה של ההשלכות על הציבור והמשק.

לטענת איגוד הבנקים, הדו"ח שפרסם הצוות באוצר לא כולל את שתי הבדיקות המרכזיות שעל הבסיס שלהן אפשר בכלל לדון בהטלת מס על סקטור ספציפי. קודם כל, בדו"ח אין כל השוואה בין הרווחיות של הבנקים לבין הרווחיות של ענפים אחרים במשק. באיגוד מדגישים כי זה  בדיוק הבדיקה שנדרשה מהצוות לבצע, כדי לבחון האם מתקיימות נסיבות חריגות שמצדיקות מיסוי מיוחד של ענף אחד בלבד. למרות זאת, הדו"ח, כך נטען, מדלג לחלוטין על השוואה כזאת.

שנית, הדו"ח לא בוחן את ההשלכות הכלכליות של המהלך על המשק הישראלי. אמנם מצויין בדו"ח כי הטלת מס על הבנקים עלולה להוביל לעליית ריבית, לצמצום האשראי, לפגיעה במשקיעים ולנזק לציבור הרחב, אבל בפועל לא ניסו לאמוד את ההשפעות האלה או להעריך את ההיקף שלהן. באיגוד מציינים כי מדובר בתוצאות שכבר התרחשו בפועל במדינות שבהן הוטל מס דומה, ולכן היעדר ניתוח עלות־תועלת מהווה, לדבריהם, כשל מהותי בעבודת הצוות ואף עומד בניגוד לעקרונות חוק האסדרה.

כמו כן, באיגוד טוענים כי הדו"ח מציג נתון שגוי שלפיו הציבור מחזיק בכ-70% ממניות הבנקים, בעוד שבפועל שיעור אחזקות הציבור עומד על כ-90%. לטענתם, מדובר בפער מהותי, שכן הציבור הוא זה שנושא בפועל בעלות של כל מס שיוטל על הבנקים. למרות זאת, בדו"ח אין כל ניסיון לאמוד את הפגיעה הצפויה בחיסכון הציבורי, בדיבידנדים או בשווי אחזקות הציבור. באיגוד מדגישים כי מבנה בעלות כזה אינו קיים באף מדינה אחרת שהטילה מס על הבנקים, ולכן השוואות בינלאומיות מחייבות זהירות מיוחדת.