הבורסה בוחנת אפשרות לקיים "מכרז נעילה"

מכרז רב צדדי במתכונת של "מסחר הפתיחה". לפני מכרז הנעילה יתקיים, שלב "טרום נעילה" במשך כ-10 דקות. לאחר תום מכרז הנעילה יתקיים שלב מסחר בשער הנעילה - במתכונת הקיימת היום
דרור איטח |

הבורסה לניירות ערך הודיעה כי בישיבת דירקטוריון הבורסה התקבלה החלטה עקרונית לקיים בתום כל יום המסחר ובכל ניירות הערך "מכרז נעילה" - מכרז רב צדדי במתכונת של "מסחר הפתיחה". מכרז הנעילה עתיד לרכז בנקודת זמן אחת בתום המסחר כמות גדולה של פקודות לקניה ומכירה של ניירות ערך ובכך יושג שער מייצג יותר. במניות הסחירות שער הנעילה יהיה השער הקובע, ובפחות סחירות השער הקובע יחושב כממוצע משוקלל של שער הנעילה ושל העסקות האחרונות בשלב הרציף.

ההחלטה על מכרז הנעילה התקבלה בעקבות ההמלצות המתגבשות ע"י "הועדה לבחינת האפשרויות למזעור תרמיות בשוק ההון", שמונתה על ידי יו"ר הרשות לני"ע, משה טרי. הועדה מורכבת ממומחים מהרשות ומהבורסה ובראשה מכהן פרופ' שמואל האוזר - הכלכלן הראשי של הרשות.

בימים אלה מעבדים בבורסה את פרטי השיטה החדשה והם יובאו בקרוב לאישור סופי של דירקטוריון הבורסה ורשות ניירות ערך.

לפני מכרז הנעילה יתקיים, מידי יום, שלב "טרום נעילה" (מקביל לשלב ה"טרום פתיחה") במשך כ-10 דקות. לאחר תום מכרז הנעילה יתקיים שלב מסחר בשער הנעילה - במתכונת הקיימת היום.

הכלכלן הראשי של רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אמר כי הוא מברך על החלטת הבורסה לקיים מכרז נעילה. האוזר מציין, כי פעולה זו מצטרפת לשיפורים רבים שבצעה הבורסה בעבר בעידודה של רשות ניירות ערך, בשיטות המסחר ובכללי הכניסה והיציאה ממדדי הבורסה, במטרה לצמצם תרמיות במסחר. בין המנגנונים שהונהגו ראוי לציין במיוחד את הנהגת האקראיות במועד ביצוע מסחר הפתיחה, ואת הגדלת השיעור המינימלי הנדרש של החזקות הציבור ("כמות צפה") לכניסה למדד ת"א-25, ל-20%.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.



נתניהו לוויתן
צילום: עמוס בן גרשום

112 מיליארד שקל: אושרה עסקת הגז הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים

ההסכם מבוסס על הרחבת יצוא הגז ממאגר לווייתן, צפוי להניב כ־58 מיליארד שקל לקופת המדינה ולהימשך עד שנת 2040



אדיר בן עמי |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הודיע הערב כי אושרה עסקת יצוא הגז הטבעי הגדולה בתולדות ישראל עם מצרים. לפי דבריו, היקף העסקה הכולל עומד על כ־112 מיליארד שקל, וההכנסות הצפויות לקופת המדינה מוערכות בכ־58 מיליארד שקל לאורך חיי ההסכם.


העסקה מבוססת על הסכם שנחתם כבר באוגוסט האחרון בין השותפות במאגר לווייתן, ניו־מד אנרג’י, רציו ושברון, לבין חברת Blue Ocean Energy (BOE), הרוכשת גז טבעי מישראל עבור השוק המצרי. מדובר בהרחבה משמעותית של היקפי היצוא הקיימים, במסגרת הסכם ארוך טווח שיימשך עד שנת 2040 או עד למכירת מלוא הכמות שנקבעה.


לפי הדיווחים, העסקה כוללת אספקה מצטברת של כ־130 מיליארד מטרים מעוקבים של גז טבעי, ושוויה הכלכלי מוערך בכ־35 מיליארד דולר. שברון, המפעילה את מאגר לווייתן, היא השותפה השלישית בעסקה ומשמשת גורם מרכזי בפיתוח ובהובלת התשתיות הנדרשות להרחבת היצוא.


בדבריו ציין נתניהו כי בשנים הראשונות ההכנסות למדינה יהיו מתונות יחסית, אך יגדלו בהדרגה. לדבריו, בתוך כמה שנים צפויות ההכנסות השנתיות להגיע לכ־6 מיליארד שקל, לאחר השקעות נרחבות של החברות בהרחבת תשתיות ההולכה, ובראשן הרחבת צינור הגז למצרים.


ראש הממשלה הדגיש כי העסקה אושרה לאחר בחינת כלל ההיבטים הביטחוניים, הכלכליים והמדיניים, וציין כי ההכנסות מהגז מיועדות לחיזוק תקציבי החינוך, הבריאות, הביטחון והתעשייה. לדבריו, מדובר במהלך אסטרטגי שמעמיק את מעמדה של ישראל כספקית אנרגיה אזורית ומבטיח מקור הכנסה משמעותי לשנים הבאות.