הבורסה בוחנת אפשרות לקיים "מכרז נעילה"
הבורסה לניירות ערך הודיעה כי בישיבת דירקטוריון הבורסה התקבלה החלטה עקרונית לקיים בתום כל יום המסחר ובכל ניירות הערך "מכרז נעילה" - מכרז רב צדדי במתכונת של "מסחר הפתיחה". מכרז הנעילה עתיד לרכז בנקודת זמן אחת בתום המסחר כמות גדולה של פקודות לקניה ומכירה של ניירות ערך ובכך יושג שער מייצג יותר. במניות הסחירות שער הנעילה יהיה השער הקובע, ובפחות סחירות השער הקובע יחושב כממוצע משוקלל של שער הנעילה ושל העסקות האחרונות בשלב הרציף.
ההחלטה על מכרז הנעילה התקבלה בעקבות ההמלצות המתגבשות ע"י "הועדה לבחינת האפשרויות למזעור תרמיות בשוק ההון", שמונתה על ידי יו"ר הרשות לני"ע, משה טרי. הועדה מורכבת ממומחים מהרשות ומהבורסה ובראשה מכהן פרופ' שמואל האוזר - הכלכלן הראשי של הרשות.
בימים אלה מעבדים בבורסה את פרטי השיטה החדשה והם יובאו בקרוב לאישור סופי של דירקטוריון הבורסה ורשות ניירות ערך.
לפני מכרז הנעילה יתקיים, מידי יום, שלב "טרום נעילה" (מקביל לשלב ה"טרום פתיחה") במשך כ-10 דקות. לאחר תום מכרז הנעילה יתקיים שלב מסחר בשער הנעילה - במתכונת הקיימת היום.
הכלכלן הראשי של רשות ניירות ערך, פרופ' שמואל האוזר, אמר כי הוא מברך על החלטת הבורסה לקיים מכרז נעילה. האוזר מציין, כי פעולה זו מצטרפת לשיפורים רבים שבצעה הבורסה בעבר בעידודה של רשות ניירות ערך, בשיטות המסחר ובכללי הכניסה והיציאה ממדדי הבורסה, במטרה לצמצם תרמיות במסחר. בין המנגנונים שהונהגו ראוי לציין במיוחד את הנהגת האקראיות במועד ביצוע מסחר הפתיחה, ואת הגדלת השיעור המינימלי הנדרש של החזקות הציבור ("כמות צפה") לכניסה למדד ת"א-25, ל-20%.
מטרו (נת"ע)אג"ח למטרו: נת"ע בוחנת גיוס חוב לפרויקט בגוש דן
מי המוסדי שישקיע בפרויקט הכי גדול במדינה אבל גם הכי מסוכן? החברה הממשלתית מקדמת הנפקת אג"ח כדי לגשר על פערי עיתוי בין הוצאות העתק להכנסות עתידיות ממסים ואגרות, אך מתווה המימון עדיין לא הוכרע, והשאלות על סיכונים, לוחות זמנים והרלוונטיות התחבורתית של
הפרויקט מתרבות
פרויקט המטרו יהיה ארוך מהצפוי ויעלה יותר מהצפוי. פרויקט המטרו עלול להגיע לקו הסיום בעוד 20-23 שנים ולהיות לא רלוונטי כי יהיו פתרונות לתחבורה אחרים מהירים ויעילים יותר כי יהיה רובטקסי , אוטובוסים אוטונומיים וכמות הרכבים על הכביש תהיה נמוכה יותר משמעתית כי זה החזון העתידי של עולם הרכבים האוטונומיים. אז למה שמישהו ישקיע באג"ח של המטרו? הסיכון מטורף. הסיבה היחידה היא בגיבוי של המדינה - המדינה הולכת על הפרויקט שעשוי להגיע גם ל-250 מיליארד שקל ויותר והיא צפויה לגבות אותו כלכלית.
נת"ע, החברה הממשלתית שאמורה לבצע את פרויקט המטרו בגוש דן, מקדמת בחודשים האחרונים אפשרות להנפיק אג"ח בבורסת תל אביב. המטרה: לגשר על פער העיתוי בין ההוצאות האדירות הנדרשות להקמת הפרויקט לבין ההכנסות ממסים ואגרות, שחלקן אמורות להגיע רק בעוד שנים רבות - אם בכלל. המהלך ממתין להכרעה של מיכל עבאדי-בויאנג'ו, המועמדת לתפקיד החשבת הכללית, שעדיין לא אושרה בממשלה. השאלה שנשאלת היא מי בדיוק ירצה להשקיע באג"ח של פרויקט שיכול להימשך שנים, בעולם שבו הטכנולוגיה משתנה כל רגע ובקצב שדברים מתקדמים, אנחנו עשויים להיות במרחק שנים מרובוטקסי ברחובות.
מדובר בפרויקט תשתית בקנה מידה חריג, אולי הגדול שידעה ישראל, עם תג מחיר שמתקרב ל־180 מיליארד שקל לאחר הצמדות. אלא שבניגוד לכביש או מחלף, כאן מדובר במיזם רב־שנתי, רב־שלבי ורב־סיכונים, שמעטים יכולים לומר בביטחון מתי יושלם, כמה יעלה בפועל, והאם יעמוד בתחזיות הביקוש המקוריות. הוצאות על תכנון, חפירה וביצוע צפויות להתחיל הרבה לפני שמסים, אגרות גודש והשבחת קרקע יתחילו לזרום. חלק מההכנסות, אם יגיעו, תלויות בהחלטות של יזמים, תזמון מימוש נכסים ומצב שוק הנדל"ן, משתנים שקשה מאוד לבנות עליהם תזרים יציב.
במילים אחרות, מישהו צריך לממן את הפער. האפשרות שמונחת כעת על השולחן היא לגייס את הכסף מהציבור, דרך אג"ח. מדובר בחוב שמגובה בפרויקט שטרם התחיל בפועל, שמועד סיומו אינו ברור, ושכבר כיום מלווה באזהרות חוזרות ונשנות של מבקר המדינה ובנק ישראל. גם אם תינתן ערבות מדינה, כמעט הכרחית במקרה כזה, קשה להתעלם מהעובדה שמדובר בחוב שמגלם סיכון תפעולי, רגולטורי ופוליטי גבוה. כל שינוי במדיניות, כל עיכוב תכנוני, כל משבר תקציבי, עלולים לדחות עוד יותר את היום שבו המטרו יהפוך מרעיון למציאות.
- מבקר המדינה: פרויקט המטרו בגוש דן סובל מעיכובים, מחסור בכוח אדם וחוסר היערכות לאומית
- בעקבות המטרו: רובע חדש לחולון עם 18,000 יח"ד הופקד ונכנס לתכנון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפתרון התחבורתי של העתיד?
עולה גם שאלה לגבי עצם ההיגיון התחבורתי
של הפרויקט: האם המטרו, כפי שהוא מתוכנן כיום, אכן מייצג את פתרון הניידות המתאים לעשורים הבאים. שוק התחבורה העולמי מצוי בתקופה של שינוי מואץ, עם התפתחות של טכנולוגיות אוטונומיות, מודלים של תחבורה כשירות, ושירותי שיתוף שמערערים על ההבחנה המסורתית בין תחבורה ציבורית
לפרטית. במקביל, רעיונות כמו הפעלה מסחרית של כלי רכב אוטונומיים, כולל שירותי רובוטקסי שנמצאים כיום בשלבי ניסוי והטמעה ראשוניים, מעלים שאלות לגבי גמישות, קיבולת ועלויות. בניגוד לתשתית מסילתית קבועה, פתרונות מבוססי תוכנה ורכב אוטונומי עשויים להתאים את עצמם מהר
יותר לשינויים בדפוסי הביקוש, בצפיפות ובטכנולוגיה, ולהציב סימן שאלה סביב השקעות עתק בתשתיות קשיחות שמועד מימושן רחוק והיכולת להתאימן מוגבלת.
