בווקלטק נזכרו ברגע האחרון להודיע: אזהרת עסק חי
עננת אזהרות הרווח מרחפת ברבעון האחרון מעל ראשן של מספר חברות ישראליות לא מבוטל הנסחרות מעבר לים. לקראת סוף השבוע האחרון היו אלו רדוור וליפמן ששחררו רעה זמנית, ובשוק חושדים גם שצ'ק-פוינט ומרקיורי עשויות ללכת בעיקבותיהן, אולם מי ש"הגדילה" לעשות היא חברת התקשורת הישראלית, ווקלטק, שפרסמה אזהרת עסק חי, ולמי שכבר שכח את הימים הקשים של שנת 2000 נבהיר שלא בטוח שווקלטק תצליח בכלל ליצר דוחות רבעון שני, כיוון שלא בטוח שהנושים שלה יתנו לה להמשיך "לחיות" ולשרוף את המזומנים שעוד נשארו לה.
לא פחות חמור הוא האופן שבו בחרה החברה להזהיר את השוק כולו, ואת המשקיעים שלה בפרט מפני מצבה העגום. ביום חמישי האחרון חל המועד האחרון בו יכלו חברות הנאסד"ק להגיש את ה-F20 ובו עדכונים מהותיים לגבי הפעילות של החברה ומצבה הכללי.
כבר ב-5 למאי פרסמה החברה דוחות רבעוניים ראשונים ל-2005. הדוחות המשיכו להיות שליליים והצביעו על הפסד של 2.2 מיליון דולר על הכנסה של 1.1 מיליון דולר בתקופה. עם פרסום הדוחות אמר מנכ"ל החברה, אלון גנור, כי מחזור המכירות של החברה עדיין דרוש לשיפור, אולם במקביל גרס שהוא מעודד מהתגובות למוצרים של החברה, ובאופן כללי הוא אופטימי.
גנור דיבר על הצורך לגייס כסף לקופה המדוללת של החברה שהסתכמה בתקופה ב-5 מיליון דולר, אולם גם אם תחפשו באופן יסודי לא תוכלו למצוא אף רמז למה שאמור להגיע כחודשיים לאחר מכן, כאשר ממש בדקה ה-90 מצאו לנכון סוף כל סוף בווקלטק "לעדכן" את המשקיעים במצב החמור של החברה.
זה לא סוד גדול שווקלטק נחשבת לאחת ההחמצות הגדולות שידעה תעשיית ההיטק, וזו הישראלית בעיקר. היום כולם מדברים על VOIP ועל הפוטנציאל האדיר של התחום הזה, אשר צפוי לתת מענה למצוקות התשתית הקווית של עולם הטלקום שצומח ומתרחב בכל העולם בקצב אדיר. ווקלטק היתה שם לפני כולם, אבל היום זה לא עוזר לה, וזה לא עוזר לבעלי המניות שלה.
בתחילת יוני ניסתה החברה בצעד כמעט נואש לצרף את גורו האינטרנט/תקשורת האמריקני, ג'ף פולבר, אשר הצטרף למצבת המשקיעים של החברה. אף אחד לא דיבר על סכומי הכסף שהיו מעורבים במהלך, אבל היום בדיעבד די ברור שפולבר היה אמור להוות איזו שהיא נחמה או אטרקציה שתמשוך את המשקיעים והמלווים להזרים מזומנים לחברה שהיתה כבר על סף התהום.
כאמור, רק עם פרסום דוחות ה-F20 מצאו לנכון לפרסם בחברה, שיש חשש משמעותי להמשך תפקודה התפעולי. "אנחנו צרכים לגייס כסף לצורך המשך הפעילות התפעולית, המחקרית והשיווקית של החברה" אמרו בדוח, כמו גם הוסיפו בהערה קצרה וקולעת, כי נוכח העובדה "שעד היום לא גייסנו את הסכומים האמורים קיים ספק רב באשר ליכולתה של החברה לתפקד כעסק חי".
עוד מצאו לנכון לעדכן היום בווקלטק, כי גם אם תצליח החברה לגייס את הכסף שיאפשר לה להמשיך ולנשום, שהרי העלות לבעלי המניות תהיה גבוהה ביותר, והם צפויים לדילול חד.
מעבר להודעה הלאקונית, צדדית, ולא מובלטת בלשון המעטה, לא בצעו היום בווקלטק אף צעד נוסף. בחברה לא מצאו לנכון להוציא הודעה מסודרת לעיתונות, ואף סרבה להגיב לידיעות: "מחר לפני פתיחת המסחר נוציא הודעה מסודרת". כך יוצא שהשוק צריך להמתין 3 ימים (שכן היום לא מתקיים בוול-סטריט מסחר עקב יום העצמאות האמריקני), בכדי לקבל התייחסות רשמית למצבה האמיתי של החברה, ולאפשרות שלה להישרד, אם בכלל.
חנן פרידמן, מנכ"ל בנק לאומי (צילום: אורן דאי)השנה של מנהלי הבנקים - הטוב, החלש, הפיננסי, והאם כל אחד יכול לנהל בנק?
הרווחיות במערכת נשארת גבוהה, האוצר מקדם מס רווחי יתר של 15%, ובחדרי ההנהלה הדגש עובר להתייעלות, שירות ודיגיטל; היתרונות והחסרונות של כל מנכ"ל
השנה הבנקים בישראל מסיימים תקופה של רווחים גבוהים ופעילות מואצת כמעט בכל קו עסקי. בתוך התמונה הזו משרד האוצר מקדם מס רווחי יתר על הבנקים בשיעור של 15%, צעד שמגיע בזמן שהמערכת נהנית ממרווחים ומהיקפי פעילות שמחזקים מאוד את השורה התחתונה. המס מתוכנן לארבע שנים, וההערכה היא שהוא מכניס לקופת המדינה 1 עד 1.5 מיליארד שקל בכל אחת מהשנים הקרובות. מבחינת הבנקים זו תוספת עלות שמתרגמת להפחתה ברווח הנקי, בתקופה שבה התוצאות עצמן נראות חזקות ביחס לשנים קודמות. הבנקים יתגברו על "הקנס" הזה גם אם הוא יעבור, הם מרוויחים בקצב של 30 מיליארד שקל, השנה שני בנקים חצו את ה-100 מיליארד שקל - לאומי שמוביל ופועלים אחריו. כבר אמרו חכמים בהשקעות שחברה טובה יכולה להכיל מנהל לא מבריק. וורן באפט אמר שהוא מחפש חברות שכל אחד יכול לנהל אותן.
בנקים זה עסק קשה מבחינת ניהול כוח אדם, רגולציה, פוליטיקה ארגונית, אבל המודל העסקי - פשוט מאוד. אמרו לנו בעבר כמה מנכ"לי בנקים שאכן זה ניהול צמוד, שוטף, הרבה מאוד מטלות ועניינים לארגן ולסדר בכל יום, אבל לא ניהול שדורש גאונות נדירה. היה אחד שחשב שאנחנו צוחקים איתו כששאלנו אותו מה הוא חושב על ההשקפה הזו - הוא היה בטוח שהתוצאות של הבנק הן רק בזכותו. יש כאלה, והוא כבר שנים לא במערכת הבנקאית.
בכל מקרה, אנחנו בנקודת זמן וחייבם לומר זאת שמי שבאמת אחראי על רווחי הנבקים הוא הנגיד, פרופ' אמיר ירון. בלחיצת כפתור הוא מעלה או מוריד את ההון המרותק ומשפיע על הרווחים, בשיחת מייל הוא מחייב ריבית נמוכה על העו"ש ומקטין את הרווחים דרמטית. בנקים מרוויחים בהתאם לטווח ידוע וברור, ולראייה - הם מאוד קרובים ביכולת ייצור התשואה על ההון מהפעילות הבנקאית. ועדיין - מבין כל הבנקים, יש טובים וטובים פחות. מי הטוב ביותר? מנהל סניף גדול מאוד של בנק אחר אמר לנו - "הוא מצליח בגלל שהוא לא בנקאי, הוא חושב אחרת". הוא התכוון לחנן פרידמן שהצליח בשנים האחרונות וגם בשנה החולפת להוביל את לאומי לפסגה ולהישאר שם. הוא ידע לזהות בקורונה את ההזדמנות הנוחה להתייעל, הוא ידע לכוון להייטק, והוא מצליח לייצר רווחים גם מסביב, לרבות מהשקעות ריאליות של הבנק דרך לאומי פרטנרס.
באופן יחסי, דיסקונט מאחור, אבי לוי עוד לא מצליח לחלץ לגמרי את העגלה התקועה, אבל היא מתחילה לזוז נכון. כל האחרים איכשהו במרכז, כשבכלל - ההבדלים בין כולם קטנים יחסית. מי שהיום חלש יכול שנה הבאה לזנק וההיפך.
- גליה מאור, חדוה בר ורוני חזקיהו- מה משותף להם?
- ההמלצה למכור מניות בנקים - "מעריכים שנראה ירידה בתוצאות"
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
בלי גרעין שליטה, עם תקרות שכר ועם פחות רעש מסביב
מבין חמשת הבנקים הגדולים, שלושה פועלים בלי גרעין שליטה. כולם כפופים למגבלות שכר על הנהלות בכירות, אבל בפועל מנכ"ל אחד מציג עלות שכר גבוהה יותר מהשאר, בעיקר בגלל האופן שבו מחושבת התקרה בפועל. ומכאן זה ממשיך לעוד מאפיינים משותפים שמגדירים את שכבת ההנהלה בבנקים הגדולים השנה.
ההוצאה הממוצעת של משקי הבית בישראל: 18 אלף שקל לחודש
סקר ההוצאות וההכנסות החדש של הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מצביע על הפערים הגדולים בחברה הישראלית בהוצאה החודשית - 93% ממשקי הבית בעשירון העליון מחזיקים לפחות במכונית אחת, לעומת כ-41% בלבד בעשירון התחתון
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה פרסמה היום את סקר הוצאות והכנסות שלה למשקי בית לשנת 2023. מן הדוח עולה כי ההכנסה הכספית הממוצעת ברוטו למשק בית עמדה באותה שנה על כ-26,330 שקל, בעוד ההכנסה נטו, לאחר ניכויים עמדה על כ-21,606 שקל לחודש. 77.7% מהכנסות משקי הבית מגיעות מעבודה, בעוד 12.9% מגיעות מקצבאות ומתמיכות, כאשר היתר מגיע מפנסיות וקופות גמל.
לפני הסקר, ההוצאה הכוללת לתצרוכת של משקי הבית, הכוללת את אומדן צריכת שירותי הדיור, הסתכמה ב־18,088 שקל לחודש, ירידה ריאלית של 1.4% לעומת 2022, זאת בעוד שההוצאה הכספית ללא דיור ירדה בשיעור חד יותר של 2.1% והסתכמה ב-14,823 שקל. סעיף הדיור נותר רכיב ההוצאה המרכזי (25.3% מההוצאה הכוללת), כאשר לאחריו ההוצאה מתחלקת בין תחבורה ותקשורת, כ-18.6% מההוצאה ומזון כולל פירות וירקות, כ-17.9% מההוצאה. כמו כן עולה כי הרכב ההוצאה נותר יציב ביחס לשנה הקודמת.
- גם עם הגירה שלילית: בישראל 10.178 מיליון תושבים
- הלמ"ס: השקעת המדינה בשירותי הבריאות נמוכה יחסית לעולם
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הפערים הכלכליים באים לידי ביטוי גם בבעלות על נכסים ומוצרים בני־קיימה ובתנאי הדיור: בעוד שכ-94% ממשקי הבית בעשירון העליון החזיקו מחשב אחד לפחות וכ-97% מהם היו בעלי מינוי לאינטרנט, בעשירון התחתון מדובר בכ-52% בלבד. גם בשוק הדיור ניכרים פערים משמעותיים. ערך דירה ממוצעת בבעלות משק בית בעשירון העליון עמד על 3.96 מיליון שקל, פי 2.6 מערך הדירה בעשירון התחתון שאומדנה מוערך בכ-1.51 מיליון שקל.
