בווקלטק נזכרו ברגע האחרון להודיע: אזהרת עסק חי

אכזבת ה-VOIP הישראלית "ניצלה את ההזדמות" בזמן הגשת דוח ה-F20 להודיע למשקעים שהיא לא מצליחה לגייס יותר מקורות למימון הפעילות שלה. אולי מחר נקבל גם הודעה רשמית
רם דגן |

עננת אזהרות הרווח מרחפת ברבעון האחרון מעל ראשן של מספר חברות ישראליות לא מבוטל הנסחרות מעבר לים. לקראת סוף השבוע האחרון היו אלו רדוור וליפמן ששחררו רעה זמנית, ובשוק חושדים גם שצ'ק-פוינט ומרקיורי עשויות ללכת בעיקבותיהן, אולם מי ש"הגדילה" לעשות היא חברת התקשורת הישראלית, ווקלטק, שפרסמה אזהרת עסק חי, ולמי שכבר שכח את הימים הקשים של שנת 2000 נבהיר שלא בטוח שווקלטק תצליח בכלל ליצר דוחות רבעון שני, כיוון שלא בטוח שהנושים שלה יתנו לה להמשיך "לחיות" ולשרוף את המזומנים שעוד נשארו לה.

לא פחות חמור הוא האופן שבו בחרה החברה להזהיר את השוק כולו, ואת המשקיעים שלה בפרט מפני מצבה העגום. ביום חמישי האחרון חל המועד האחרון בו יכלו חברות הנאסד"ק להגיש את ה-F20 ובו עדכונים מהותיים לגבי הפעילות של החברה ומצבה הכללי.

כבר ב-5 למאי פרסמה החברה דוחות רבעוניים ראשונים ל-2005. הדוחות המשיכו להיות שליליים והצביעו על הפסד של 2.2 מיליון דולר על הכנסה של 1.1 מיליון דולר בתקופה. עם פרסום הדוחות אמר מנכ"ל החברה, אלון גנור, כי מחזור המכירות של החברה עדיין דרוש לשיפור, אולם במקביל גרס שהוא מעודד מהתגובות למוצרים של החברה, ובאופן כללי הוא אופטימי.

גנור דיבר על הצורך לגייס כסף לקופה המדוללת של החברה שהסתכמה בתקופה ב-5 מיליון דולר, אולם גם אם תחפשו באופן יסודי לא תוכלו למצוא אף רמז למה שאמור להגיע כחודשיים לאחר מכן, כאשר ממש בדקה ה-90 מצאו לנכון סוף כל סוף בווקלטק "לעדכן" את המשקיעים במצב החמור של החברה.

זה לא סוד גדול שווקלטק נחשבת לאחת ההחמצות הגדולות שידעה תעשיית ההיטק, וזו הישראלית בעיקר. היום כולם מדברים על VOIP ועל הפוטנציאל האדיר של התחום הזה, אשר צפוי לתת מענה למצוקות התשתית הקווית של עולם הטלקום שצומח ומתרחב בכל העולם בקצב אדיר. ווקלטק היתה שם לפני כולם, אבל היום זה לא עוזר לה, וזה לא עוזר לבעלי המניות שלה.

בתחילת יוני ניסתה החברה בצעד כמעט נואש לצרף את גורו האינטרנט/תקשורת האמריקני, ג'ף פולבר, אשר הצטרף למצבת המשקיעים של החברה. אף אחד לא דיבר על סכומי הכסף שהיו מעורבים במהלך, אבל היום בדיעבד די ברור שפולבר היה אמור להוות איזו שהיא נחמה או אטרקציה שתמשוך את המשקיעים והמלווים להזרים מזומנים לחברה שהיתה כבר על סף התהום.

כאמור, רק עם פרסום דוחות ה-F20 מצאו לנכון לפרסם בחברה, שיש חשש משמעותי להמשך תפקודה התפעולי. "אנחנו צרכים לגייס כסף לצורך המשך הפעילות התפעולית, המחקרית והשיווקית של החברה" אמרו בדוח, כמו גם הוסיפו בהערה קצרה וקולעת, כי נוכח העובדה "שעד היום לא גייסנו את הסכומים האמורים קיים ספק רב באשר ליכולתה של החברה לתפקד כעסק חי".

עוד מצאו לנכון לעדכן היום בווקלטק, כי גם אם תצליח החברה לגייס את הכסף שיאפשר לה להמשיך ולנשום, שהרי העלות לבעלי המניות תהיה גבוהה ביותר, והם צפויים לדילול חד.

מעבר להודעה הלאקונית, צדדית, ולא מובלטת בלשון המעטה, לא בצעו היום בווקלטק אף צעד נוסף. בחברה לא מצאו לנכון להוציא הודעה מסודרת לעיתונות, ואף סרבה להגיב לידיעות: "מחר לפני פתיחת המסחר נוציא הודעה מסודרת". כך יוצא שהשוק צריך להמתין 3 ימים (שכן היום לא מתקיים בוול-סטריט מסחר עקב יום העצמאות האמריקני), בכדי לקבל התייחסות רשמית למצבה האמיתי של החברה, ולאפשרות שלה להישרד, אם בכלל.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
אמיר ירון נגיד בנק ישראל
צילום: ליאת מנדל

ניהול סיכונים כושל של בנק ישראל

בנק ישראל מחזיק ברזרבות מט"ח של 235 מיליארד דולר - מה התשואה שהוא משיג על הסכום הזה ולמה הפיזור מסוכן?

ד"ר אדם רויטר |

קרוב ל-80% מרזרבות המט"ח של ישראל חשופות לנעשה בבורסות זרות. כלומר, במקרה של קריסת הבורסות הללו וזה יכול להיות מסיבות שונות ומגוונות כמו פלישת סין לטאיוואן או רוסיה למזרח אירופה, רזרבות המט"ח של ישראל תפגענה באופן חמור ביותר שעלול לייצר למדינת ישראל הפסד של עשרות של מיליארדי דולרים, שווה ערך למחיר של מלחמה.

ניתן לגדר את הסיכון הזה ע"י העברת השקעות מהבורסות לפקדונות בבנקים מרכזיים וע"י רכישת זהב ומתכות אחרות, אך עד כה דבר לא נעשה.

צריך לזכור שזה הכסף של כולנו וזה מעורר חשש לניהול סיכונים כושל של בנק ישראל. עוד לא הזכרנו את התשואה הנמוכה אותה השיג הבנק על רזרבות המט"ח האלו ב-5 השנים האחרונות.

לבנק ישראל שלושה תפקידים מרכזיים: שמירה על אינפלציה נמוכה, פיקוח על מערכת הבנקאות וניהול רזרבות המט"ח של המדינה. את החלק הראשון הוא עושה ע"י החזקת הריבית גבוהה מדי לזמן ארוך מדי, זאת לפחות ע"פ רוב הכלכלנים ואנשי שוק ההון - ואת החשבון משלמים לוקחי האשראי במשק. את החלק השני הוא עושה היטב ע"י הבטחה שמערכת הבנקאות הישראלית היא אמנם אולי הכי יציבה פיננסית בעולם, אך זאת במחיר של רווחיות גבוהה מאד על חשבון הציבור. בכל הנוגע לחלק השלישי הבנק המרכזי מחזיק ומנהל יתרות מט"ח אדירות בהיקף 230 מיליארדי דולרים, שהם 735 מיליארדי ש"ח. יתרות אלו הן השלישיות בגובהן בעולם ביחס לתוצר והן אחד מהפקטורים המרכזיים שמשקיעים זרים בוחנים בהחלטות ההשקעה שלהם. היקפי מט"ח אלו מבטיחים שישראל היא מדינה מאד יציבה פיננסית. אלו הן היתרות הכספיות במט"ח של מדינת ישראל ולכן למעשה של כולנו.

תשואה נמוכה על תיק רזרבות המט"ח

בנק ישראל כשלוח שלנו לא עשה בשנים האחרונות עבודה מדהימה בכל הקשור לתשואה על הכסף הזה. ביצועי העבר של התיק המנוהל הזה שמושקע בעיקר באג"ח ובמניות היו נמוכים - תשואה שנתית ממוצעת של 3.1% ב-5 השנים שבין 2020 ל-2024 (התשואה היא במונחי סל מטבעות). גם במונחים שקליים המצב רחוק מלהיות מזהיר: 3.3% בלבד, בממוצע שנתי, בחמש השנים הללו.

שמואל קצביאן
צילום: עזרא לוי

"השוק המקומי כבר מתומחר גבוה; השקל יגיע ל-3-3.12 בסוף 2026"

דיסקונט ברוקראז' עם סקירה סלקטיבית ל-2026: רוב הסקטורים מקבלים "תשואת שוק" - אפסייד של 26% בנייס, אלביט עם מחיר יעד של 1850 שקל 

מנדי הניג |
נושאים בכתבה דיסקונט

אחרי שנת 2025 חריגה בכל קנה מידה, עם זינוק של כ-50% בת"א 125 וזרימה של כספי משקיעים זרים לבורסה המקומית, דיסקונט ברוקראז' מנסים לשרטט את השוק של 2026. מצד אחד, הכלכלה הריאלית בישראל הולכת להנות משנה של התאוששות משמעותית, אבל מצד שני, שוק המניות כבר לא זול, וקשה יהיה לשחזר (ועל זה יסכימו רבים) את מה שראינו בשנה האחרונה.

נקודת המוצא זה שלא נכנס להחמרה ביטחונית משמעותית. אם נניח ככה, בדיסקונט מעריכים ש-2026 תהיה שנה שבה הכלכלה הישראלית תצמח בקצב גבוה מהעולם ואפילו מרוב מדינות המערב. תחזית הצמיחה של הכלכלה המקומית עומדת על 4.5% עד 5.5%, לעומת כ-3% בלבד בעולם (לפי קונצנזוס בלומברג). המנועים המרכזיים יהיו השקעות, בעיקר למגורים, חזרה של הצריכה הפרטית, וחלק מענפי היצוא.

במקביל, בדיסקונט מצביעים על המשך התמתנות באינפלציה. אחרי שהאינפלציה השנתית כבר ירדה לתוך היעד, הצפי של מחלקת המחקר הוא לירידה נוספת עד כ-1.6% בסוף 2026. לכך תורמים, בין היתר, חוזק השקל, התמתנות באינפלציה הגלובלית, שחרור מגבלות היצע, והעובדה שבשונה מ-2025, לא צפויה העלאת מע"מ.

הסביבה הזאת תאפשר לבנק ישראל להמשיך ולהפחית ריבית. בדיסקונט מעריכים לפחות שלוש הפחתות ריבית במהלך 2026, לרמה של 3% עד 3.5% בסוף השנה. הריבית הריאלית בישראל עדיין גבוהה יחסית, גם היסטורית וגם בהשוואה לעולם, והפער הזה, יחד עם האטה באינפלציה ורגיעה בפרמיית הסיכון, יתמוך בהמשך מהלך ההפחתות שכבר התחיל.


אג"ח ומט"ח: השקל ימשיך להתחזק, ירידת תשואות בטווח הקצר


בשוק האג"ח, בדיסקונט ברוקראז' מעריכים כי התנאים המאקרו-כלכליים תומכים בירידת תשואות, בעיקר בחלק הקצר של עקום התשואות, לפחות בחודשים הראשונים של 2026. המשך התמתנות האינפלציה, לצד צפי להפחתות ריבית והנחה ליציבות יחסית בפרמיית הסיכון, יוצרים סביבה נוחה יותר לאג"ח הממשלתי. עם זאת, הם מדגישים כי במבט של שנה קדימה חוסר הוודאות גובר, בעיקר בשל השאלה כיצד יתפתחו התשואות בארה"ב, ובתרחיש הבסיס הם מצפים לתשואת החזקה חיובית באג"ח הממשלתי בישראל לאורך העקום, אך ללא אחידות בין הטווחים.