בווקלטק נזכרו ברגע האחרון להודיע: אזהרת עסק חי
עננת אזהרות הרווח מרחפת ברבעון האחרון מעל ראשן של מספר חברות ישראליות לא מבוטל הנסחרות מעבר לים. לקראת סוף השבוע האחרון היו אלו רדוור וליפמן ששחררו רעה זמנית, ובשוק חושדים גם שצ'ק-פוינט ומרקיורי עשויות ללכת בעיקבותיהן, אולם מי ש"הגדילה" לעשות היא חברת התקשורת הישראלית, ווקלטק, שפרסמה אזהרת עסק חי, ולמי שכבר שכח את הימים הקשים של שנת 2000 נבהיר שלא בטוח שווקלטק תצליח בכלל ליצר דוחות רבעון שני, כיוון שלא בטוח שהנושים שלה יתנו לה להמשיך "לחיות" ולשרוף את המזומנים שעוד נשארו לה.
לא פחות חמור הוא האופן שבו בחרה החברה להזהיר את השוק כולו, ואת המשקיעים שלה בפרט מפני מצבה העגום. ביום חמישי האחרון חל המועד האחרון בו יכלו חברות הנאסד"ק להגיש את ה-F20 ובו עדכונים מהותיים לגבי הפעילות של החברה ומצבה הכללי.
כבר ב-5 למאי פרסמה החברה דוחות רבעוניים ראשונים ל-2005. הדוחות המשיכו להיות שליליים והצביעו על הפסד של 2.2 מיליון דולר על הכנסה של 1.1 מיליון דולר בתקופה. עם פרסום הדוחות אמר מנכ"ל החברה, אלון גנור, כי מחזור המכירות של החברה עדיין דרוש לשיפור, אולם במקביל גרס שהוא מעודד מהתגובות למוצרים של החברה, ובאופן כללי הוא אופטימי.
גנור דיבר על הצורך לגייס כסף לקופה המדוללת של החברה שהסתכמה בתקופה ב-5 מיליון דולר, אולם גם אם תחפשו באופן יסודי לא תוכלו למצוא אף רמז למה שאמור להגיע כחודשיים לאחר מכן, כאשר ממש בדקה ה-90 מצאו לנכון סוף כל סוף בווקלטק "לעדכן" את המשקיעים במצב החמור של החברה.
זה לא סוד גדול שווקלטק נחשבת לאחת ההחמצות הגדולות שידעה תעשיית ההיטק, וזו הישראלית בעיקר. היום כולם מדברים על VOIP ועל הפוטנציאל האדיר של התחום הזה, אשר צפוי לתת מענה למצוקות התשתית הקווית של עולם הטלקום שצומח ומתרחב בכל העולם בקצב אדיר. ווקלטק היתה שם לפני כולם, אבל היום זה לא עוזר לה, וזה לא עוזר לבעלי המניות שלה.
בתחילת יוני ניסתה החברה בצעד כמעט נואש לצרף את גורו האינטרנט/תקשורת האמריקני, ג'ף פולבר, אשר הצטרף למצבת המשקיעים של החברה. אף אחד לא דיבר על סכומי הכסף שהיו מעורבים במהלך, אבל היום בדיעבד די ברור שפולבר היה אמור להוות איזו שהיא נחמה או אטרקציה שתמשוך את המשקיעים והמלווים להזרים מזומנים לחברה שהיתה כבר על סף התהום.
כאמור, רק עם פרסום דוחות ה-F20 מצאו לנכון לפרסם בחברה, שיש חשש משמעותי להמשך תפקודה התפעולי. "אנחנו צרכים לגייס כסף לצורך המשך הפעילות התפעולית, המחקרית והשיווקית של החברה" אמרו בדוח, כמו גם הוסיפו בהערה קצרה וקולעת, כי נוכח העובדה "שעד היום לא גייסנו את הסכומים האמורים קיים ספק רב באשר ליכולתה של החברה לתפקד כעסק חי".
עוד מצאו לנכון לעדכן היום בווקלטק, כי גם אם תצליח החברה לגייס את הכסף שיאפשר לה להמשיך ולנשום, שהרי העלות לבעלי המניות תהיה גבוהה ביותר, והם צפויים לדילול חד.
מעבר להודעה הלאקונית, צדדית, ולא מובלטת בלשון המעטה, לא בצעו היום בווקלטק אף צעד נוסף. בחברה לא מצאו לנכון להוציא הודעה מסודרת לעיתונות, ואף סרבה להגיב לידיעות: "מחר לפני פתיחת המסחר נוציא הודעה מסודרת". כך יוצא שהשוק צריך להמתין 3 ימים (שכן היום לא מתקיים בוול-סטריט מסחר עקב יום העצמאות האמריקני), בכדי לקבל התייחסות רשמית למצבה האמיתי של החברה, ולאפשרות שלה להישרד, אם בכלל.
לוגו יד2 – שימוש הוגן לצורכי דיווח וחדשותיד 2 - מאפס ל-3 מיליארד שקל; האתר הכי רווחי בישראל עובר לאייפקס
מאתר מודעות צנוע ליד שנייה ודרושים לעסק דיגיטלי שנמכר בכ-950 מיליון דולר לקרן אייפקס, אחרי מסלול בעלים שנע בין וואלה, אקסל שפרינגר ו-KKR
מה שהתחיל כפלטפורמה פשוטה לפרסום מודעות דרושים ומכירת יד שנייה, הפך לאחד האתרים המרכזיים בישראל ששווה 950 מיליון דולר (3.07 מיליארד שקל). יד2, אחד המותגים החזקים באינטרנט הישראלי, נמכר היום לאייפקס. המוכרת KKR קיבלה את האתר כחלק מרכישת אקסל שפרינגר שהחזיקה בו, אחרי שרכשה אותו מוואלה ב-2014 ב-820 מיליון שקל.
יד2 - כך נבנתה הדרך לאקזיט
2005 - ההתחלה הצנועה
שני יזמים, שמעון וינר ויאיר גולן, משיקים את yad2.co.il כפלטפורמה לפרסום מודעות קנייה ומכירה של מוצרים ושירותים - בעיקר רכבים, נדל"ן, דרושים ויד שנייה. תוך זמן קצר האתר הופך לכתובת מוכרת למודעות חינם באינטרנט.
2009 - רכישה על ידי וואלה תקשורת

מתווכי הנשק גוזרים עמלה של 350 מיליון דולר בשנה מהתעשייה הביטחונית בישראל
דו"ח מבקר המדינה: החברות הביטחוניות התחייבו לתשלומי עתק של מעל מיליארד דולר למתווכים בין 2022 ל־2024, משרד הביטחון לא הקים מנגנון פיקוח למרות התחייבויות והנחיות
דו"ח מבקר המדינה האחרון מציג תמונת מצב בעייתית במיוחד בענף היצוא הביטחוני של ישראל. מאות מיליוני דולרים שולמו למשווקים ולמתווכים שפועלים מול לקוחות זרים, אך הפיקוח הממשלתי על המנגנון הזה כמעט ואינו קיים. למרות הנחיות ברורות שניתנו כבר ב־2017, משרד הביטחון לא הקים מערכת בקרה לבחינת עמידת החברות הביטחוניות בכללי הציות, ולא דרש אישור דירקטוריון לעסקאות הכוללות תשלום עמלות.
לפי ההערכות, בין השנים 2022 ל־2024 הסתכם היצוא הביטחוני בכ־40 מיליארד דולר, כאשר העמלות ששולמו למתווכים חצו את רף מיליארד הדולר. חלקים גדולים מהדו"ח נשארו חסויים מטעמי ביטחון, אך הנתונים שכן פורסמו מעידים על מערכת שמאפשרת זרימת כספים בהיקף עצום - בלי בקרה מהותית מצד המדינה.
המבקר מצביע על שורה של כשלים שיטתיים: לא הוקם מנגנון שמבצע ביקורות תקופתיות, לא קיימים מסמכים שמעידים על עבודת מטה סדורה, ובפועל אין דרישה להצהרה על אישור דירקטוריון לעמלות. גם תוכניות הציות שנדרשו מחברות גדולות אינן נבדקות או מפוקחות בפועל, ובקרב חברות קטנות ובינוניות אין כלל סטנדרט אחיד.
המבקר מציין מקרה שבו עסקה ביטחונית נבלמה רק לאחר שגורמים במשרד נחשפו לגובה העמלה באופן מקרי. הדוגמה הזו ממחישה עד כמה היעדר הפיקוח עלול להוביל להקצאת כספים משמעותית לגורמים חיצוניים, בלי שקיפות ובלי מנגנון בקרה.
- לראשונה בישראל: תערוכה ביטחונית בהשתתפות חברות ומשלחות מהעולם
- התעשייה הביטחונית תחת לחץ; מה הסיבה?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
החשש: פתח לשחיתות
ישראל מחויבת להסכמים בינלאומיים למניעת שחיתות בעסקאות ביטחוניות. עם זאת, המצב בפועל רחוק מהדרישות. משרד הביטחון לא קבע כללים ברורים לחברות הקטנות והבינוניות, לא בחן את יישום תוכניות הציות בחברות הגדולות, ולא הגדיר כלים לפיקוח אפקטיבי על מניעת מתן שוחד לעובדי ציבור זרים.
