בווקלטק נזכרו ברגע האחרון להודיע: אזהרת עסק חי
עננת אזהרות הרווח מרחפת ברבעון האחרון מעל ראשן של מספר חברות ישראליות לא מבוטל הנסחרות מעבר לים. לקראת סוף השבוע האחרון היו אלו רדוור וליפמן ששחררו רעה זמנית, ובשוק חושדים גם שצ'ק-פוינט ומרקיורי עשויות ללכת בעיקבותיהן, אולם מי ש"הגדילה" לעשות היא חברת התקשורת הישראלית, ווקלטק, שפרסמה אזהרת עסק חי, ולמי שכבר שכח את הימים הקשים של שנת 2000 נבהיר שלא בטוח שווקלטק תצליח בכלל ליצר דוחות רבעון שני, כיוון שלא בטוח שהנושים שלה יתנו לה להמשיך "לחיות" ולשרוף את המזומנים שעוד נשארו לה.
לא פחות חמור הוא האופן שבו בחרה החברה להזהיר את השוק כולו, ואת המשקיעים שלה בפרט מפני מצבה העגום. ביום חמישי האחרון חל המועד האחרון בו יכלו חברות הנאסד"ק להגיש את ה-F20 ובו עדכונים מהותיים לגבי הפעילות של החברה ומצבה הכללי.
כבר ב-5 למאי פרסמה החברה דוחות רבעוניים ראשונים ל-2005. הדוחות המשיכו להיות שליליים והצביעו על הפסד של 2.2 מיליון דולר על הכנסה של 1.1 מיליון דולר בתקופה. עם פרסום הדוחות אמר מנכ"ל החברה, אלון גנור, כי מחזור המכירות של החברה עדיין דרוש לשיפור, אולם במקביל גרס שהוא מעודד מהתגובות למוצרים של החברה, ובאופן כללי הוא אופטימי.
גנור דיבר על הצורך לגייס כסף לקופה המדוללת של החברה שהסתכמה בתקופה ב-5 מיליון דולר, אולם גם אם תחפשו באופן יסודי לא תוכלו למצוא אף רמז למה שאמור להגיע כחודשיים לאחר מכן, כאשר ממש בדקה ה-90 מצאו לנכון סוף כל סוף בווקלטק "לעדכן" את המשקיעים במצב החמור של החברה.
זה לא סוד גדול שווקלטק נחשבת לאחת ההחמצות הגדולות שידעה תעשיית ההיטק, וזו הישראלית בעיקר. היום כולם מדברים על VOIP ועל הפוטנציאל האדיר של התחום הזה, אשר צפוי לתת מענה למצוקות התשתית הקווית של עולם הטלקום שצומח ומתרחב בכל העולם בקצב אדיר. ווקלטק היתה שם לפני כולם, אבל היום זה לא עוזר לה, וזה לא עוזר לבעלי המניות שלה.
בתחילת יוני ניסתה החברה בצעד כמעט נואש לצרף את גורו האינטרנט/תקשורת האמריקני, ג'ף פולבר, אשר הצטרף למצבת המשקיעים של החברה. אף אחד לא דיבר על סכומי הכסף שהיו מעורבים במהלך, אבל היום בדיעבד די ברור שפולבר היה אמור להוות איזו שהיא נחמה או אטרקציה שתמשוך את המשקיעים והמלווים להזרים מזומנים לחברה שהיתה כבר על סף התהום.
כאמור, רק עם פרסום דוחות ה-F20 מצאו לנכון לפרסם בחברה, שיש חשש משמעותי להמשך תפקודה התפעולי. "אנחנו צרכים לגייס כסף לצורך המשך הפעילות התפעולית, המחקרית והשיווקית של החברה" אמרו בדוח, כמו גם הוסיפו בהערה קצרה וקולעת, כי נוכח העובדה "שעד היום לא גייסנו את הסכומים האמורים קיים ספק רב באשר ליכולתה של החברה לתפקד כעסק חי".
עוד מצאו לנכון לעדכן היום בווקלטק, כי גם אם תצליח החברה לגייס את הכסף שיאפשר לה להמשיך ולנשום, שהרי העלות לבעלי המניות תהיה גבוהה ביותר, והם צפויים לדילול חד.
מעבר להודעה הלאקונית, צדדית, ולא מובלטת בלשון המעטה, לא בצעו היום בווקלטק אף צעד נוסף. בחברה לא מצאו לנכון להוציא הודעה מסודרת לעיתונות, ואף סרבה להגיב לידיעות: "מחר לפני פתיחת המסחר נוציא הודעה מסודרת". כך יוצא שהשוק צריך להמתין 3 ימים (שכן היום לא מתקיים בוול-סטריט מסחר עקב יום העצמאות האמריקני), בכדי לקבל התייחסות רשמית למצבה האמיתי של החברה, ולאפשרות שלה להישרד, אם בכלל.
יואב תורג'מן מנכ"ל רפאל, צילום: דוברות רפאלמנכ"ל רפאל: "גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית"
יואב תורג'מן, מנכ"ל החברה על כיפת ברזל -"הצלנו רבבות אזרחים", על מכירת כיפת ברזל בעולם - "רק לידידות הקרובות ביותר, המדינה נזהרת במתן רישיונות ייצוא", על הצמיחה העתידית, הנפקה ומכירות לגרמניה וסעודיה
התוצאות של רפאל לרבעון השלישי טובות - מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר", התוצאות של רבעון רביעי שעונתית הוא חזק מאוד יהיו טובות עוד יותר. הצבר בשיא של כל הזמנים. זה זמן להנפיק, אבל יואב תורג'מן, מנכ"ל רפאל שמכוון להנפקה, יודע שיש תור - רק אחרי שהתעשייה האווירית תונפק (אם תונפק) יהיה אפשר לדבר על רפאל. ברפאל יש רגישות גודלה יותר בשל קשר סימביוזי חזק מאוד עם מערכת המו"פ של משרד הביטחון (מפא"ת). לכל חברות התעשייה הביטחונית יש קשר הדוק עם משרד הביטחון והצבא, ברפאל מסיבות היסטוריות וכי היא נחשבת ל"מעבדת מו"פ" של הצבא, זה אפילו משמעותי יותר.
ועדיין, תורג'מן סבור שהנפקה מאוד חשובה ונחוצה, ובכלל, בין השורות, אפשר לשמוע ממנו קולות שמדברים דווקא על החסמים שנובעים מהקשר ההדוק למשרד הביטחון. הוא לא מתלונן, הוא כמובן יודע שההצלחה הגדולה של המערכות היא תולדה של שיתוף פעולה הדוק עם משהב"ט והצבא, אבל כיפת ברזל שהיא מערכת מאוד מוצלחת כמעט ולא נמכרת החוצה. "רק לידידות הטובות ביותר שלנו", אומר תורג'מן ומכוון לארה"ב.
ההצלחה מוכחת, פתרון שהציל אלפים רבים של חיים. למה לא לנצל את הביקושים ולמכור הרבה?
"רבבות אנשים. אנחנו מעריכים שהפעלת כיפת ברזל במלחמה הצילה רבבות אנשים. הקמנו עכשיו מפעל יחד עם ריית'און, שותף אמריקאי שלנו לייצור כיפות ברזל למארינס. כיפת ברזל היא עוגן מאוד משמעותי ביכולת ההגנה של מדינת ישראל וככזה המדינה נזהרת במתן רישיונות של שיווק לייצוא. זה ברור ונכון, אבל, זה אומר שלא מיצינו כלל את הפוטנציאל של מכירות המערכת".
נורמליזציה עם סעודיה, אם תהיה ובהמשך להצטיידות שלהם במטוסי קרב מארה"ב - ה-F-35, עשויה להגדיר אותה כידידה. הם צריכים את כיפת ברזל מול האיומים מסביב. תמכרו להם מערכות כיפת ברזל?
- מנכ"ל רפאל: "מערכות הלייזר ייכנסו באופן סופי בסוף דצמבר"
- חברת רפאל וריית'און האמריקאית חנכו מפעל לייצור מיירטים בארקנסו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
"אני מניח שהיא תרצה הרבה מאוד מערכות של כיפת ברזל. כל העולם ראה את היכולות שלנו במלחמה, ראה את היכולות ב'עם כלביא'. כולם מבינים את העליונות האווירית, את יכולות המודיעין ומערכות ההגנה של ישראל. הביקושים למערכות שלנו מאוד גדולים".
ועדיין, יש עלייה בצבר, אבל איך זה שכיפת ברזל לא נמכרת לידידות שלנו בעשרות רבות של מיליארדים?
"אישורי הייצוא לא פשוטים. אנחנו מוכרים לידידות קרובות, ולא ממצים את פוטנציאל השוק".
גרמניה היא לא ידידה קרובה?
"גרמניה היא ידידה מאוד קרובה של ישראל ויש שיח מאוד אינטימי בין מערכת הביטחון הישראלית לגרמנית וגרמניה זוכה לעדיפות גבוהה".
בנימין נתניהוהאם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים
הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות
ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש.
בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים
והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים
וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".
הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים.
כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל
סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.
- החוקר בתיקי נתניהו סותר את הפרקליטות - לא היה סיקור אוהד ומה זה בכל היענות חריגה?
- "אל תיגעו בכסף שלנו" הדיל המפוקפק של נתניהו ולפיד
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.
למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו? מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים". הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".
