בווקלטק נזכרו ברגע האחרון להודיע: אזהרת עסק חי
עננת אזהרות הרווח מרחפת ברבעון האחרון מעל ראשן של מספר חברות ישראליות לא מבוטל הנסחרות מעבר לים. לקראת סוף השבוע האחרון היו אלו רדוור וליפמן ששחררו רעה זמנית, ובשוק חושדים גם שצ'ק-פוינט ומרקיורי עשויות ללכת בעיקבותיהן, אולם מי ש"הגדילה" לעשות היא חברת התקשורת הישראלית, ווקלטק, שפרסמה אזהרת עסק חי, ולמי שכבר שכח את הימים הקשים של שנת 2000 נבהיר שלא בטוח שווקלטק תצליח בכלל ליצר דוחות רבעון שני, כיוון שלא בטוח שהנושים שלה יתנו לה להמשיך "לחיות" ולשרוף את המזומנים שעוד נשארו לה.
לא פחות חמור הוא האופן שבו בחרה החברה להזהיר את השוק כולו, ואת המשקיעים שלה בפרט מפני מצבה העגום. ביום חמישי האחרון חל המועד האחרון בו יכלו חברות הנאסד"ק להגיש את ה-F20 ובו עדכונים מהותיים לגבי הפעילות של החברה ומצבה הכללי.
כבר ב-5 למאי פרסמה החברה דוחות רבעוניים ראשונים ל-2005. הדוחות המשיכו להיות שליליים והצביעו על הפסד של 2.2 מיליון דולר על הכנסה של 1.1 מיליון דולר בתקופה. עם פרסום הדוחות אמר מנכ"ל החברה, אלון גנור, כי מחזור המכירות של החברה עדיין דרוש לשיפור, אולם במקביל גרס שהוא מעודד מהתגובות למוצרים של החברה, ובאופן כללי הוא אופטימי.
גנור דיבר על הצורך לגייס כסף לקופה המדוללת של החברה שהסתכמה בתקופה ב-5 מיליון דולר, אולם גם אם תחפשו באופן יסודי לא תוכלו למצוא אף רמז למה שאמור להגיע כחודשיים לאחר מכן, כאשר ממש בדקה ה-90 מצאו לנכון סוף כל סוף בווקלטק "לעדכן" את המשקיעים במצב החמור של החברה.
זה לא סוד גדול שווקלטק נחשבת לאחת ההחמצות הגדולות שידעה תעשיית ההיטק, וזו הישראלית בעיקר. היום כולם מדברים על VOIP ועל הפוטנציאל האדיר של התחום הזה, אשר צפוי לתת מענה למצוקות התשתית הקווית של עולם הטלקום שצומח ומתרחב בכל העולם בקצב אדיר. ווקלטק היתה שם לפני כולם, אבל היום זה לא עוזר לה, וזה לא עוזר לבעלי המניות שלה.
בתחילת יוני ניסתה החברה בצעד כמעט נואש לצרף את גורו האינטרנט/תקשורת האמריקני, ג'ף פולבר, אשר הצטרף למצבת המשקיעים של החברה. אף אחד לא דיבר על סכומי הכסף שהיו מעורבים במהלך, אבל היום בדיעבד די ברור שפולבר היה אמור להוות איזו שהיא נחמה או אטרקציה שתמשוך את המשקיעים והמלווים להזרים מזומנים לחברה שהיתה כבר על סף התהום.
כאמור, רק עם פרסום דוחות ה-F20 מצאו לנכון לפרסם בחברה, שיש חשש משמעותי להמשך תפקודה התפעולי. "אנחנו צרכים לגייס כסף לצורך המשך הפעילות התפעולית, המחקרית והשיווקית של החברה" אמרו בדוח, כמו גם הוסיפו בהערה קצרה וקולעת, כי נוכח העובדה "שעד היום לא גייסנו את הסכומים האמורים קיים ספק רב באשר ליכולתה של החברה לתפקד כעסק חי".
עוד מצאו לנכון לעדכן היום בווקלטק, כי גם אם תצליח החברה לגייס את הכסף שיאפשר לה להמשיך ולנשום, שהרי העלות לבעלי המניות תהיה גבוהה ביותר, והם צפויים לדילול חד.
מעבר להודעה הלאקונית, צדדית, ולא מובלטת בלשון המעטה, לא בצעו היום בווקלטק אף צעד נוסף. בחברה לא מצאו לנכון להוציא הודעה מסודרת לעיתונות, ואף סרבה להגיב לידיעות: "מחר לפני פתיחת המסחר נוציא הודעה מסודרת". כך יוצא שהשוק צריך להמתין 3 ימים (שכן היום לא מתקיים בוול-סטריט מסחר עקב יום העצמאות האמריקני), בכדי לקבל התייחסות רשמית למצבה האמיתי של החברה, ולאפשרות שלה להישרד, אם בכלל.
שי אהרונוביץ (צלם: גיל מגלד)לקראת מימוש חוק הרווחים הכלואים - המוקש הגדול שטמון בהעברת נכסים מחברה לידיים פרטיות
חוק הרווחים הכלואים מייצר אי וודאות ובלבול רב. מדובר בחוק שמתמרץ בעצם במקרים רבים סגירת חברות והעברת הנכסים לבעלי המניות - לפעמים זה מוביל לנזק גדול; על החוק ועל הסיכונים
במסגרת חוק הרווחים הכלואים (או בשמו הרשמי: חוק ההתייעלות הכלכלית), אישרה הכנסת הוראת שעה שמקנה הקלות במס לחברות ולבעלי המניות שלהן. סעיף 6 לחוק מאפשר העברת נכסים מחברה לבעל מניות בשני דרכים: הליך פירוק החברה או העברת נכסים מהחברה לבעל מניות פרטי, וזאת בפטור ממס רכישה וממס שבח.
ואולם, בניגוד לפטור שניתן בעניין מס רכישה ומס שבח, החוק "שותק" בכל הנוגע להיטל השבחה והיטלי פיתוח, ואינו מקנה פטור מהיטלים אלה במסגרת העברת הנכסים.
מדובר במוקש גדול שיכול "לצוף" בדיעבד, לאחר השלמת המהלך, בדמות של היטל השבחה או היטל פיתוח. אי הוודאות הזו בעת ביצוע ההעברה, עלולה לגרור למיסוי מוניציפלי בו ייתקל בעל המניות המעביר, בשלב מאוחר יותר.
בימים אלה אנו מצויים בישורת האחרונה של יישום וביצוע הוראת השעה, שכאמור כוללת שתי אפשרויות אשר ביצוען צריך להיות עד סוף השנה ואף מוקדם מכך.
- רשות המסים הצליחה - 10 מיליארד שקל ממיסוי רווחים כלואים זורמים לקופה
- עתירה נגד החוק על רווחים כלואים - האם יש סיכוי למנוע את החוק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מסלול פירוק - פירוק מלא של החברה והעברת כל נכסיה והתחייבויותיה לבעלי המניות. מועד הפירוק חייב להסתיים עד 31 בדצמבר 2025 והמס על רווחים ראויים לחלוקה מחושב במועד זה.
.jpg)
ביטוח לאומי מסרב להיות אחראי על בדיקות תגי הנכים
המוסד לביטוח לאומי - "העומסים חריגים, הוועדות מטפלות ב-600 אלף תיקים בשנה"
הצעה שמופיעה בטיוטות חוק ההסדרים לשנת 2026 מבקשת לבצע שינוי דרמטי בתהליך הנפקת תגי חניה לנכים: ביטול הבדיקות הרפואיות הישירות ברשות הרישוי של משרד התחבורה, והעברת הסמכות להחליט על הזכאות לגופים אחרים, בעיקר הביטוח הלאומי, משרד הביטחון ומשרד העבודה והרווחה. במקום בדיקה חדשה בכל בקשה, המערכת תסתמך על אישורים רפואיים קיימים שכבר ניתנו לאותם אנשים במסגרת קצבאות נכות או שיקום.
הביטוח הלאומי מתנגד נחרצות. המוסד טוען שהוועדות הרפואיות שלו מטפלות כיום בכ-600 אלף תיקים בשנה, מספר שיא שנובע בעיקר מהשלכות מלחמת “חרבות ברזל”, תביעות מילואימניקים, נפגעי פעולות איבה ומשפחות חטופים ונעדרים. הוספת מאות אלפי בקשות לתגי חניה תגרום לעיכובים של חודשים ארוכים, ודווקא האנשים שהתג נועד לסייע להם, נכים קשים, חולים כרוניים וילדים עם מוגבלות – יישארו ללא פתרון ניידות מיידי.
תגים מזוייפים
בישראל חל זינוק חסר תקדים במספר תגי הנכה. ב-2020 עמד המספר על כ-90 אלף תגים פעילים; כעת הוא הגיע כ-660 אלף גידול של פי 7.5 בחמש שנים בלבד. חקירות משטרה ודוחות מבקר המדינה חשפו כי עשרות עד מאות אלפי תגים הונפקו במרמה, באמצעות מסמכים רפואיים מזויפים או “רופאים מומחים” שחתמו בתשלום. התוצאה בשטח: חניות נכים תפוסות על ידי מי שאינם זכאים, ונכים אמיתיים נאלצים לחפש חניה רחוק או לוותר על יציאה מהבית.
במהלך השנה פרסם משרד התחבורה נוהל חדש וקשוח יותר להנפקת תגים, שכלל דרישה למסמכים עדכניים וביטול חידושים אוטומטיים. אולם יישום הנוהל נדחה שוב ושוב, וההצעה הנוכחית בחוק ההסדרים נתפסת כניסיון לעקוף את הבעיה הבירוקרטית על ידי העברת האחריות לגוף אחר.
- בנקאי נורה מחוץ לביתו - והוכר כנפגע בתאונת עבודה
- קיבלתם חוב מהביטוח הלאומי? ייתכן שהוא בכלל לא שלכם - כך תיפטרו ממנו בקלות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
הביטוח הלאומי מדגיש שוב ושוב כי “תגי חניה לנכים אינם בסמכותנו ואינם חלק מהמשימות שלנו”. נציגי המוסד אמרו בדיונים בכנסת שהעומסים כבר כיום חריגים, וקליטת הנושא תפגע קודם כל באוכלוסיות המוחלשות ביותר. מנגד, משרד האוצר ומש משרד התחבורה טוענים שהשינוי יחסוך כסף ציבורי, יקטין משמעותית את הזיופים ויאפשר בדיקה מחודשת שיטתית של כל התגים שהונפקו בעשור האחרון. לפי הערכות פנימיות, שלילת התגים הלא-כשרים עשויה להחזיר לשוק מאות אלפי מקומות חניה ייעודיים. בחלק מגרסאות ההצעה נקבע גם שתושבי חוץ ומי שאינם זכאי קצבה מביטוח לאומי או ממשרד הביטחון ימשיכו להיבדק במשרד התחבורה – כדי למנוע ניצול נוסף של הפרצה.
