WR המברכט: כדאי לאסוף DSPG לקראת הרבעון השלישי

האנליסטים דניאל אמיר ולנה זאנג מעריכים שההתפתחויות האחרונות בשוק הטלפונים הניידים, ההשקה הצפויה של מכשיר הווידאובלוטוט, והחדירה לאירופה יביאו לאפסייד במכירות ולאפשרות שהחברה תכה את תחזיות הרבעון השלישי
רם דגן |

האנליסט דניאל אמיר, מבוטיק ההשקעות, WR המברכט, ממליץ למשקיעים לאסוף מניות DSPG לקראת פרסום דוחות הרבעון השלישי של השנה. בסקירה משותפת עם האנליסטית לנה זאנג מעריכים האנליסטים, כי עליית נתח השוק האמריקני של לקוחותיה של DSPG, כמו גם עונתיות, התפתחות הפוטנציאל האירופאי, והשקת מכשירים חדשים יוצרים סיכוי סביר שהחברה תצליח לעקוף את התחזיות המקוריות למכירות של 48.5 מיליון דולר לרמה של 49.3 מיליון דולר. קונצנזוס המכירות של השוק עומד כיום ברמה של 48.3 מיליון דולר.

אחד הגורמים המרכזיים שמביאים את האנליסטים של בית ההשקעות לשדרג את המלצת למניה הוא ההתפתחות בקרב יצרניות הטלפונים הניידים הגלובליות. בחודש האחרון נרכשה אחת מן הפעילות המשמעותיות בתחום, VTech, על ידי קבוצה של משקיעים פרטיים, זאת לאחר שהחברה דווחה על ירידה חדה בנתח השוק שלה בארה"ב, בעיקר על רקע מדיניות מחירים כושלת, וכשלים במערך עיצוב המוצר.

הצרות של VTech יבאו ככל הנראה לביטוי באופן חיובי בקרב המתחרות שלה, בינהן יונייטד, GE ופנאסוניק, אשר נמנות על לקוחותיה של DSPG. מעבר לגידול נתח השוק בקרב לקוחותיה, נחשב הרבעון השלישי של השנה כרבעון עונתי חזק בסקטור הטלפונים הניידים. אם לא די בכך מעריכים בבית ההשקעות, כי קבוצת המשקיעים הפרטיים שרכשה לאחרונה את VTech צפויה תדחוף למהלך שבסיומו תהפוך גם האחרונה ללקוחה של חברת השבבים הישראלית.

מעבר להתפתחות הזו מציינים ב-wr המברכט עוד מספר סיבות חיוביות. באשר לפעילות באירופה מציינים האנליסטים כי זו החלה לתפוס תאוצה, וכי לחברה יש כיום כבר 12 מוצרים "שמסתובבים" ביבשת ישנה, מה שמקרב את DSPG לעבר יעד מכירות של כ-20 מיליון דולר בשנה, ו-4 מיליון דולר כבר ברבעון הבא.

בנוסף מציינים בחברה שבמלך הרבעון השלישי תשיק החברה מכשיר חדש שיאפשר שימוש בווידאו ובלוטוט במקביל. להערכת האנליסטים יכול מכשיר שכזה ליצור אפשרות לאפ-סייד בשורת המכירות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
כלכלת ישראל (X)כלכלת ישראל (X)

נתון כלכלי מדאיג - גירעון בחשבון השוטף, לראשונה משנת 2013; מה זה אומר?

נקודת מפנה בכלכלה המקומית: גירעון בחשבון השוטף ברבעון השלישי של 2025, אחרי שנים רצופות של עודף. האם צריך לדאוג?

ענת גלעד |

לראשונה מאז 2013 נרשם בישראל גירעון בחשבון השוטף של מאזן התשלומים, אירוע שעלול לבטא נקודת מפנה משמעותית במבנה המקרו-כלכלי של הכלכלה הישראלית. ברבעון השלישי של 2025 הסתכם הגירעון, בניכוי עונתיות, בכ-1.1 מיליארד דולר, לעומת עודף זניח של 0.1 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם, ועודפים רבעוניים ממוצעים של כ-3.8 מיליארד דולר בשנים שקדמו לכך.

המשמעות אינה טכנית בלבד. החשבון השוטף משקף את יחסי החיסכון-ההשקעה של המשק כולו ואת יכולתו לייצר מטבע חוץ נטו. מדובר על גירעון של תנועות הון ומעבר מעודף לגירעון מאותת כי המשק צורך, משקיע ומשלם לחו"ל יותר משהוא מייצר ומקבל ממנו - שינוי שעשוי להשפיע על שער החליפין, על תמחור סיכונים ועל מדיניות מוניטרית ופיסקלית גם יחד.

הסיבה: לא סחר החוץ, אלא ההכנסות הפיננסיות: הסיפור האמיתי מאחורי הגירעון

בניגוד לאינטואיציה, הגירעון אינו נובע מקריסה ביצוא או מזינוק חריג ביבוא הצרכני. למעשה, חשבון הסחורות והשירותים נותר בעודף של 1.8 מיליארד דולר ברבעון השלישי, שיפור ניכר לעומת הרבעון הקודם. יצוא השירותים הגיע לשיא של 22.9 מיליארד דולר, כאשר 77% ממנו מיוחס לענפי ההייטק, תוכנה, מו"פ, מחשוב ותקשורת.

הגורם המרכזי להרעה הוא חשבון ההכנסות הראשוניות, שבו נרשם גירעון עמוק של 3.7 מיליארד דולר, לעומת 2.0 מיליארד דולר בלבד ברבעון הקודם. סעיף זה כולל תשלומי ריבית, דיבידנדים ורווחים לתושבי חו"ל על השקעותיהם בישראל, והוא משקף במידה רבה את הצלחתו של המשק הישראלי למשוך הון זר, אך גם את מחיר ההצלחה הזו.

הכנסות תושבי חו"ל מהשקעות פיננסיות בישראל קפצו ל-10.0 מיליארד דולר ברבעון, בעוד שהכנסות ישראלים מהשקעות בחו"ל הסתכמו ב-6.4 מיליארד דולר בלבד. הפער הזה לבדו מסביר את מרבית המעבר לגירעון. במילים פשוטות: חברות ישראליות מצליחות, רווחיות ומושכות השקעות, אך הרווחים זורמים החוצה, לבעלי ההון הזרים.