WR המברכט: כדאי לאסוף DSPG לקראת הרבעון השלישי

האנליסטים דניאל אמיר ולנה זאנג מעריכים שההתפתחויות האחרונות בשוק הטלפונים הניידים, ההשקה הצפויה של מכשיר הווידאובלוטוט, והחדירה לאירופה יביאו לאפסייד במכירות ולאפשרות שהחברה תכה את תחזיות הרבעון השלישי
רם דגן |

האנליסט דניאל אמיר, מבוטיק ההשקעות, WR המברכט, ממליץ למשקיעים לאסוף מניות DSPG לקראת פרסום דוחות הרבעון השלישי של השנה. בסקירה משותפת עם האנליסטית לנה זאנג מעריכים האנליסטים, כי עליית נתח השוק האמריקני של לקוחותיה של DSPG, כמו גם עונתיות, התפתחות הפוטנציאל האירופאי, והשקת מכשירים חדשים יוצרים סיכוי סביר שהחברה תצליח לעקוף את התחזיות המקוריות למכירות של 48.5 מיליון דולר לרמה של 49.3 מיליון דולר. קונצנזוס המכירות של השוק עומד כיום ברמה של 48.3 מיליון דולר.

אחד הגורמים המרכזיים שמביאים את האנליסטים של בית ההשקעות לשדרג את המלצת למניה הוא ההתפתחות בקרב יצרניות הטלפונים הניידים הגלובליות. בחודש האחרון נרכשה אחת מן הפעילות המשמעותיות בתחום, VTech, על ידי קבוצה של משקיעים פרטיים, זאת לאחר שהחברה דווחה על ירידה חדה בנתח השוק שלה בארה"ב, בעיקר על רקע מדיניות מחירים כושלת, וכשלים במערך עיצוב המוצר.

הצרות של VTech יבאו ככל הנראה לביטוי באופן חיובי בקרב המתחרות שלה, בינהן יונייטד, GE ופנאסוניק, אשר נמנות על לקוחותיה של DSPG. מעבר לגידול נתח השוק בקרב לקוחותיה, נחשב הרבעון השלישי של השנה כרבעון עונתי חזק בסקטור הטלפונים הניידים. אם לא די בכך מעריכים בבית ההשקעות, כי קבוצת המשקיעים הפרטיים שרכשה לאחרונה את VTech צפויה תדחוף למהלך שבסיומו תהפוך גם האחרונה ללקוחה של חברת השבבים הישראלית.

מעבר להתפתחות הזו מציינים ב-wr המברכט עוד מספר סיבות חיוביות. באשר לפעילות באירופה מציינים האנליסטים כי זו החלה לתפוס תאוצה, וכי לחברה יש כיום כבר 12 מוצרים "שמסתובבים" ביבשת ישנה, מה שמקרב את DSPG לעבר יעד מכירות של כ-20 מיליון דולר בשנה, ו-4 מיליון דולר כבר ברבעון הבא.

בנוסף מציינים בחברה שבמלך הרבעון השלישי תשיק החברה מכשיר חדש שיאפשר שימוש בווידאו ובלוטוט במקביל. להערכת האנליסטים יכול מכשיר שכזה ליצור אפשרות לאפ-סייד בשורת המכירות.

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
ההסתדרות
צילום: דוברות ההסתדרות

הישג לגמלאי שירות המדינה: יצורפו לקרנות הרווחה

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו על הסכם לפיו החל משנת 2026, המדינה תתקצב פעילויות רווחה, תרבות ופנאי גם לגמלאים המבוטחים בפנסיה צוברת, בתנאים זהים לגמלאי הפנסיה התקציבית


הדס ברטל |

ההסתדרות ומשרד האוצר חתמו היום (ה') על הסכם קיבוצי מיוחד ופורץ דרך, המחיל את שירותי קרנות הרווחה גם על גמלאי שירות המדינה המבוטחים בפנסיה צוברת.

עד היום, נהנו רק גמלאים בפנסיה תקציבית נהנו משירותי הקרן הכוללים סבסוד פעילויות תרבות, נופש, בריאות ופנאי. ההסכם החדש קובע כי החל משנת  2026, המדינה תעביר תקציב ייעודי עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת העומד בתנאי הזכאות, ובכך תשווה את מעמדם למעמד הגמלאים הוותיקים. פנסיה תקציבית היא שיטת הפנסיה המסורתית של עובדי המדינה עד תחילת שנות ה-2000, שבה המדינה (המעסיק) מתחייבת תשלום קצבה קבועה, בהתאם לשכר ולותק, מתקציב המדינה. מאז 2003 עובדי מדינה חדשים כבר אינם נכנסים לפנסיה תקציבית אלא לפנסיה צוברת.

עיקרי ההסכם:

שוויון מלא: קרנות הרווחה יעניקו מעתה את אותם השירותים בדיוק לכלל הגמלאים, הן במסלול התקציבי והן במסלול הצובר. 

תקצוב המדינה: המדינה תקצה סכום שנתי (הצמוד למדד) עבור כל גמלאי בפנסיה צוברת, בדומה למודל הקיים בפנסיה התקציבית. 

תחולה רחבה: ההסכם חל על גמלאי הדירוגים המיוצגים על ידי ההסתדרות בשירות המדינה. 


בנימין נתניהובנימין נתניהו
פרשנות

האם נתניהו יקבל חנינה מהרצוג? תרחישים וסיכויים

הבורסה סבורה שתינתן חנינה - השוק בדר"כ צודק, אבל יש גם זוויות אחרות

מנדי הניג |

ראש הממשלה בנימין נתניהו הגיש בקשה רשמית לחנינה מנשיא המדינה יצחק הרצוג. הבקשה, שהועברה דרך עו"ד עמית חדד, כוללת מכתב אישי ומסמך מפורט ונשלחה למחלקת החנינות במשרד המשפטים לקבלת חוות דעת. בבית הנשיא הדגישו כי מדובר בבקשה חריגה ביותר שתיבחן בכובד ראש. 

בבקשה, כתב נתניהו כי "האינטרס האישי הוא לנהל את המשפט, אך האינטרס הציבורי מורה אחרת". במכתב שצירף הוא הסביר: "בשנים האחרונות התגברו המתחים והמחלוקות... אני מודע לכך שההליך בענייני הפך למוקד להתנצחויות עזות". לדבריו, "על אף האינטרס האישי שלי לנהל את המשפט ולהוכיח את חפותי, אני סבור שהאינטרס הציבורי מורה אחרת". נתניהו חתם את בקשתו בכך שסיום ההליך יסייע להפחית את המתח הציבורי: "מול האתגרים הביטחוניים וההזדמנויות המדיניות... אני מחויב לעשות כל שביכולתי לאיחוי הקרעים ולהשבת האמון במערכות המדינה".

הרקע כולל לחץ בינלאומי כבד - בעיקר איגרת רשמית ששלח נשיא ארה"ב דונלד טראמפ להרצוג, ופילוג פנימי עמוק שמלווה את המשפט כבר שמונה שנים. 

כיצד פועלת סמכות החנינה בישראל

סמכות החנינה מעוגנת בסעיף 11(ב) לחוק יסוד: נשיא המדינה ומעניקה לנשיא סמכות בלעדית לחון, להפחית עונש, לקצוב מאסר או להמירו. מבחינה טכנית אפשר להעניק חנינה גם לפני גזר דין, אך מדיניות בית הנשיא קובעת באופן עקבי כי הבקשות נשקלות רק לאחר סיום כל ההליכים, כולל ערעורים. החריג הבולט היחיד בעשורים האחרונים היה חנינת בכירי השב"כ בפרשת קו 300 (1986), שהתבססה על שיקולי ביטחון המדינה והכללת הודאה חלקית והתפטרות.

במקרה של נתניהו הבקשה מוגשת לפני הכרעת דין, דבר שהופך אותה ליוצאת דופן במיוחד מבחינה נורמטיבית.

למה יש לחץ חזק על הרצוג דווקא עכשיו?  מדובר על לחץ מבפנים ומבחוץ. לחץ בינלאומי חסר תקדים שנובע מאיגרת טראמפ, שפורסמה במלואה, שטוענת כי בנימין נתניהו עובר "ציד מכשפות" וקוראת לחנינה מלאה כדי שניתן יהיה "להתמקד באיומים האמיתיים".  הרחבה: "טראמפ פנה להרצוג: הענק חנינה לנתניהו".