יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ ביטן נגד הבנקים: או שתעמדו בחוק לפרסום העמלות או שתשלמו קנס של 10 מיליון שקל ליום
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, ערכה דיון במסגרת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית של ההצעה הממשלתית לתיקון חוק ההסדרים במסגרת תיקון תקציב 2024, בה הוצע בין היתר לדחות את החובה של הבנקים לשלוח ללקוחות הודעה חודשית על העמלות ששילמו.
ביטן ביקש נתונים על כך שהבנקים כבר הפסיקו לשלוח את העדכון על העמלות מבלי שהדבר תוקן בחוק, אך כאלה לא נמסרו.
ח"כ ביטן הציע פשרה לפיה החובה תידחה בחודש וחצי בלבד, עד ה-7 לפברואר, ואם הבנקים לא יעמדו בה יהיו חשופים לקנס של 10 מיליון שקל ביום לכל בנק. "כדי להעביר מסר גם לבנקים שהם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים", אמר. בשלב זה הודיע על הפסקה של חצי שעה בדיון ושלח את הצדדים להביא נתונים ולשקול את הצעתו. עוד בטרם ההפסקה הודיע נציג איגוד הבנקים רבינוביץ, על רקע דרישת היו"ר ביטן לקנס גבוה, כי הבנקים לא מסכימים לזה.
ח"כ דוד ביטן צילום דוברות הכנסת
קנס של 10 מיליון שקל ליום
לאחר ההפסקה אמר היו"ר ביטן כי הכוונה היא שהבנקים יעמדו בחוק ולמרות ההצעה החריגה, של קנס בסך 10 מיליון שקל ליום לבנק ללא שיקול דעת למפקח על הבנקים, הודיע כי בכוונתו לעמוד בכך. ח"כ שלום דנינו קרא לתת זמן נוסף לבנקים לעמוד בחוק.
נציגת המחלקה המשפטית של בנק ישראל, חן פליישר, הודתה כי הצעת החוק היא תולדה של האירועים שאחרי ה-7 באוקטובר, שהנחו את הבנקים להסיט את מירב תשומת הלב והמשאבים לטיפול בהשלכות המלחמה, וציינה כי אלו המסרים שגם הממשלה העבירה. נציג איגוד הבנקים רבינוביץ שב ואמר כי הבנקים עושים את המקסימום לעמוד בחוק, והביע פליאה על ההצעה לקנס החריג.
ביטן סיכם את הדיון וביקש להודיע למנכ"לי הבנקים שחברי הוועדה לא מתכוונים לוותר על יישום החוק. הוא הוסיף כי על רקע בקשת ח"כ דנינו יאפשר לבנקים להיערך עד ה-7 בפברואר ליישום מלא, ואמר כי אם יעשו זאת ידאג לתקן את החוק רטרואקטיבית כך שהבנקים לא יהיו חשופים לתביעות ייצוגיות, אך אם לא יעשו זאת יפעל לתקן את החוק כך שהקנס של 10 מיליון שקל לבנק על לכל יום הפרה יכנס לתוקף.
כזכור, במסגרת חוק ההסדרים האחרון אישרה הוועדה צעדי שקיפות של הבנקים לטובת הלקוחות ולעידוד תחרות, בהם החובה לשלוח ללקוחות הודעה חודשית על העמלות ששילמו. ההוראה הייתה אמורה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2024, אך על רקע המלחמה ביקשה הממשלה דחייה של שלושה חודשים, עד ל-1 באפריל 2024. בישיבה הקודמת התגלו חילוקי דעות בעניין בין חברי הוועדה, והיו"ר ביטן הודיע כי יכנס את חברי הכנסת בניסיון להגיע להסכמה, ורק לאחר מכן יעלה את הנושא שוב להצבעה.
- לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
- הלוואות בין פרטיים: האם המודל שביקש לאתגר את המערכת הפיננסית עדיין רלוונטי?
- תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
- לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
בפתח הישיבה אמר היו"ר ביטן כי חלק מהבנקים התחילו לשלוח הודעות, וביקש יותר נתונים בעניין. מנהל קשרי החוץ באיגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, השיב כי הבנקים עושים את מרב המאמצים לעמוד בהוראות החוק ורואים את התוצאות. הוא הוסיף כי הישיבה נקבעה ברגע האחרון ולכן אין בידיו את מלא הנתונים. סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, אמרה גם היא כי בפיקוח לא הספיקו לבצע בדיקה.
- 3.נדב אורקבי 17/01/2024 16:53הגב לתגובה זוהגיע הזמן שהמדינה תפסיק לפחד מהבנקים ולהתחנף אליהם. תדרשו מהבנקים לשלם והרבה. גם ככה הם לא תורמים כלום למשק.
- 2.ההלך 15/01/2024 16:24הגב לתגובה זויפה ביטן. הגיע הזמן שפוליטיקאים ישרתו את הציבור. כלל הציבור.
- 1.בני 15/01/2024 12:29הגב לתגובה זוהמדינה מחפשת איך להכניס כסף? שמעתי שלבנקים יש המון כסף...

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- בנק ישראל: בנק מזרחי טפחות הוא הכי יקר בהלוואות ומשכנתאות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
