יו"ר ועדת הכלכלה ח"כ ביטן נגד הבנקים: או שתעמדו בחוק לפרסום העמלות או שתשלמו קנס של 10 מיליון שקל ליום
ועדת הכלכלה של הכנסת, בראשות ח"כ דוד ביטן, ערכה דיון במסגרת ההכנה לקריאה שנייה ושלישית של ההצעה הממשלתית לתיקון חוק ההסדרים במסגרת תיקון תקציב 2024, בה הוצע בין היתר לדחות את החובה של הבנקים לשלוח ללקוחות הודעה חודשית על העמלות ששילמו.
ביטן ביקש נתונים על כך שהבנקים כבר הפסיקו לשלוח את העדכון על העמלות מבלי שהדבר תוקן בחוק, אך כאלה לא נמסרו.
ח"כ ביטן הציע פשרה לפיה החובה תידחה בחודש וחצי בלבד, עד ה-7 לפברואר, ואם הבנקים לא יעמדו בה יהיו חשופים לקנס של 10 מיליון שקל ביום לכל בנק. "כדי להעביר מסר גם לבנקים שהם לא יכולים לעשות מה שהם רוצים", אמר. בשלב זה הודיע על הפסקה של חצי שעה בדיון ושלח את הצדדים להביא נתונים ולשקול את הצעתו. עוד בטרם ההפסקה הודיע נציג איגוד הבנקים רבינוביץ, על רקע דרישת היו"ר ביטן לקנס גבוה, כי הבנקים לא מסכימים לזה.
ח"כ דוד ביטן צילום דוברות הכנסת
קנס של 10 מיליון שקל ליום
לאחר ההפסקה אמר היו"ר ביטן כי הכוונה היא שהבנקים יעמדו בחוק ולמרות ההצעה החריגה, של קנס בסך 10 מיליון שקל ליום לבנק ללא שיקול דעת למפקח על הבנקים, הודיע כי בכוונתו לעמוד בכך. ח"כ שלום דנינו קרא לתת זמן נוסף לבנקים לעמוד בחוק.
נציגת המחלקה המשפטית של בנק ישראל, חן פליישר, הודתה כי הצעת החוק היא תולדה של האירועים שאחרי ה-7 באוקטובר, שהנחו את הבנקים להסיט את מירב תשומת הלב והמשאבים לטיפול בהשלכות המלחמה, וציינה כי אלו המסרים שגם הממשלה העבירה. נציג איגוד הבנקים רבינוביץ שב ואמר כי הבנקים עושים את המקסימום לעמוד בחוק, והביע פליאה על ההצעה לקנס החריג.
ביטן סיכם את הדיון וביקש להודיע למנכ"לי הבנקים שחברי הוועדה לא מתכוונים לוותר על יישום החוק. הוא הוסיף כי על רקע בקשת ח"כ דנינו יאפשר לבנקים להיערך עד ה-7 בפברואר ליישום מלא, ואמר כי אם יעשו זאת ידאג לתקן את החוק רטרואקטיבית כך שהבנקים לא יהיו חשופים לתביעות ייצוגיות, אך אם לא יעשו זאת יפעל לתקן את החוק כך שהקנס של 10 מיליון שקל לבנק על לכל יום הפרה יכנס לתוקף.
כזכור, במסגרת חוק ההסדרים האחרון אישרה הוועדה צעדי שקיפות של הבנקים לטובת הלקוחות ולעידוד תחרות, בהם החובה לשלוח ללקוחות הודעה חודשית על העמלות ששילמו. ההוראה הייתה אמורה להיכנס לתוקף ב-1 בינואר 2024, אך על רקע המלחמה ביקשה הממשלה דחייה של שלושה חודשים, עד ל-1 באפריל 2024. בישיבה הקודמת התגלו חילוקי דעות בעניין בין חברי הוועדה, והיו"ר ביטן הודיע כי יכנס את חברי הכנסת בניסיון להגיע להסכמה, ורק לאחר מכן יעלה את הנושא שוב להצבעה.
- הזהב בדרך לשיאים חדשים? בגולדמן זאקס רואים תרחיש של 5,000 דולר לאונקיה
- רכישת דירה - לא רק מחיר; כל הגורמים שיש לבחון לפני עסקה
- תוכן שיווקי צברתם הון? מה נכון לעשות איתו?
- תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים
בפתח הישיבה אמר היו"ר ביטן כי חלק מהבנקים התחילו לשלוח הודעות, וביקש יותר נתונים בעניין. מנהל קשרי החוץ באיגוד הבנקים, טיבי רבינוביץ, השיב כי הבנקים עושים את מרב המאמצים לעמוד בהוראות החוק ורואים את התוצאות. הוא הוסיף כי הישיבה נקבעה ברגע האחרון ולכן אין בידיו את מלא הנתונים. סגנית המפקח על הבנקים, עודדה פרץ, אמרה גם היא כי בפיקוח לא הספיקו לבצע בדיקה.
- 3.נדב אורקבי 17/01/2024 16:53הגב לתגובה זוהגיע הזמן שהמדינה תפסיק לפחד מהבנקים ולהתחנף אליהם. תדרשו מהבנקים לשלם והרבה. גם ככה הם לא תורמים כלום למשק.
- 2.ההלך 15/01/2024 16:24הגב לתגובה זויפה ביטן. הגיע הזמן שפוליטיקאים ישרתו את הציבור. כלל הציבור.
- 1.בני 15/01/2024 12:29הגב לתגובה זוהמדינה מחפשת איך להכניס כסף? שמעתי שלבנקים יש המון כסף...
תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת
השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות
מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:
מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.
מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.
בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס. דוגמה נוספת הינה הפקדה של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.
- מדיניות חדשה של טראמפ: חשבונות פנסיה יוכלו להשקיע בנכסים אלטרנטיביים
- מי מקבל את כספי הפנסיה, איך מושכים אותם - ומה צריך לדעת על המיסים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7