השכר הממוצע במשק ממשיך לעלות ועל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר המשיך לטפס בחודש מרץ 2021 ועמד על 12,016 שקל (מנוכה מדד המחירים לצרכן), עליה של 16.9% בשנה, זאת לעומת שכר של 10,282 בחודש מרץ בשנה שעברה. השכר הממוצע במחירים שוטפים (ללא ניכוי מדד המחירים) עומד על 12,740 שקל - ומדובר בעליה של 17.1% בשנה.

בשנה רגילה העליה מתונה הרבה יותר ועומדת על כ-2-3% אך בעקבות מגיפת הקורונה והעובדה שמרבית האנשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת משתכרים בשכר יחסית נמוך, גרמה לכך שבבסיס הנתונים נותרו יותר נתונים של אנשים שמשתכרים שכר גבוה יותר - ולכן הזינוק גבוה יותר מאשר בשנה רגילה (הרחבה בהמשך הכתבה).

מספר משרות השכיר במשק נמצא במגמת עליה ועומד על כ-3.689 מיליון משרות, מתוכן 3.461 מיליון משרות שכיר של עובדים ישראלים והיתר (122.2 אלף) של עובדים מחו"ל. מדובר בהמשך מגמת ההתאוששות במשק, אך מספר המשרות עדיין נמוך בהשוואה לפברואר 2020, לפני התפרצות הקורונה בארץ והשפעותיה על המשק.

הקורונה דווקא גרמה לזינוק בשכר הממוצע. זו הסיבה

מעניין לראות את השינוי בנתונים לאורך הקורונה. ניתן לראות כיצד דווקא בחודש אפריל 2020 (בתקופת הסגר הראשון של הקורונה) דווקא גרם לזינוק בשכר הממוצע לכ-12,587 שקל, וכי ככל שהמשק חזר לתפקד כך השכר הממוצע ירד, ולאחר מכן בסגר השלישי - שוב זינק השכר הממוצע ומאז פתיחת המשק מחדש שוב נרשמת ירידה מסוימת. כפי שניתן לראות בגרף המצורף: 

• השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
• מה השכר הממוצע במשק וכמה מרוויחים בהייטק?
• המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7

מקור: נתוני הלמ"ס

מדוע זה קורה? 

ניתן להסביר את העובדה הזו בכך שהשכר הממוצע (בניגוד לשכר החציוני) מושפע מנתונים קיצוניים, ומכיוון שהנפגעים העיקריים במשק כתוצאה ממשבר הקורונה (אלה שפוטרו או הוצאו לחל"ת) הם בעיקר האנשים בעלי השכר הנמוך, ולעומתם המשכורות של בעלי ההכנסה הגבוהה המשיכו לטפס (הרחבה בהמשך הכתבה). כך נוצרה תנועת מלקחיים: פחות אנשים שעובדים בשכר נמוך, ומנגד עלייה בשכר הגבוה - ולכן גם הממוצע הכללי עלה, בצורה שלא משקפת את המשבר, שהרי כזכור, למעלה ממיליון אנשים בישראל פוטרו או הוצאו לחל"ת בעקבות הקורונה. זה גם מסביר את הזינוק הגבוה יחסית באחוז התוספת לשכר, לעומת שנים קודמות בהם השכר עלה בכ-2-3% בשנה.

בנוסף, צריך לזכור שהשוק עובד לפי ביקוש והיצע - ככל שיש לאדם יתרון תחרותי של כישורים או לימודים שהכשירו אותו כך השכר שלו יעלה. ככל שמדובר בעבודה שאינה מצריכה מיומנות מיוחדת או לימודים מפרכים - השכר יישאר נמוך (כמו ענף המסעדנות והאירוח שנמצא בתחתית הרשימה). גורם נוסף המשפיע על גובה השכר הוא הביקוש לעובדים בתחום. ככל שאין מספיק עובדים - השכר יעלה. אם יש עודף - השכר יירד. 

• הבנק מול בית ההשקעות, מי מנצח בקרב על הסוחר הישראלי?
• האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי
• תוכן שיווקי שוק הסקנדרי בישראל: הציבור יכול כעת להשקיע ב-SpaceX של אילון מאסק
• תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים