השכר הממוצע ברוטו ממשיך לעלות: 11,524 שקל, עליה של 10.7% בשנה
השכר הממוצע במשק ממשיך לעלות ועל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר המשיך לטפס בחודש פברואר ועומד כעת על 11,524 שקל (מנוכה מדד המחירים לצרכן). השכר הממוצע במחירים שוטפים עומד על 12,146 שקל - ומדובר בעליה של 10.7% בשנה. בשנה רגילה העליה מתונה הרבה יותר ועומדת על כ-2-3% אך בעקבות מגיפת הקורונה והעובדה שמרבית האנשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת משתכרים בשכר יחסית נמוך, גרמה לכך שבבסיס הנתונים נותרו יותר נתונים של אנשים שמשתכרים שכר גבוה יותר - ולכן הזינוק גבוה יותר מאשר בשנה רגילה (הרחבה בהמשך הכתבה).
מספר משרות השכיר במשק נמצא במגמת עליה ועומד על כ-3.49 מיליון משרות, מתוכן 3.27 משרות שכיר של עובדים ישראלים והיתר מחו"ל. מדובר בהמשך מגמת ההתאוששות במשק, אך מספר המשרות עדיין נמוך בכ-13.3% לעומת פברואר 2020, לפני התפרצות הקורונה בארץ והשפעותיה על המשק.
הקורונה דווקא גרמה לזינוק בשכר הממוצע. זו הסיבה
מעניין לראות את השינוי בנתונים לאורך הקורונה. ניתן לראות כיצד דווקא בחודש אפריל 2020 (בתקופת הסגר הראשון של הקורונה) דווקא גרם לזינוק בשכר הממוצע לכ-12,587 שקל, וכי ככל שהמשק חזר לתפקד כך השכר הממוצע ירד, ולאחר מכן בסגר השלישי - שוב זינק השכר הממוצע ומאז פתיחת המשק מחדש שוב נרשמת ירידה מסוימת. כפי שניתן לראות בגרף המצורף:
- השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
- מה השכר הממוצע במשק וכמה מרוויחים בהייטק?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור: נתוני הלמ"ס
מדוע זה קורה?
ניתן להסביר את העובדה הזו בכך שהשכר הממוצע (בניגוד לשכר החציוני) מושפע מנתונים קיצוניים, ומכיוון שהנפגעים העיקריים במשק כתוצאה ממשבר הקורונה (אלה שפוטרו או הוצאו לחל"ת) הם בעיקר האנשים בעלי השכר הנמוך, ולעומתם המשכורות של בעלי ההכנסה הגבוהה המשיכו לטפס (הרחבה בהמשך הכתבה). כך נוצרה תנועת מלקחיים: פחות אנשים שעובדים בשכר נמוך, ומנגד עלייה בשכר הגבוה - ולכן גם הממוצע הכללי עלה, בצורה שלא משקפת את המשבר, שהרי כזכור, למעלה ממיליון אנשים בישראל פוטרו או הוצאו לחל"ת בעקבות הקורונה. זה גם מסביר את הזינוק הגבוה יחסית באחוז התוספת לשכר, לעומת שנים קודמות בהם השכר עלה בכ-2-3% בשנה.
בנוסף, צריך לזכור שהשוק עובד לפי ביקוש והיצע - ככל שיש לאדם יתרון תחרותי של כישורים או לימודים שהכשירו אותו כך השכר שלו יעלה. ככל שמדובר בעבודה שאינה מצריכה מיומנות מיוחדת או לימודים מפרכים - השכר יישאר נמוך (כמו ענף המסעדנות והאירוח שנמצא בתחתית הרשימה). גורם נוסף המשפיע על גובה השכר הוא הביקוש לעובדים בתחום. ככל שאין מספיק עובדים - השכר יעלה. אם יש עודף - השכר יירד.
- 4.הנביא 19/05/2021 15:16הגב לתגובה זואחריי מס והפרשות סוציאליות זה כ-18,500 נטו. גם אם בת הזוג משתכרת דומה, זה רק בסיס למחייה בחיים שלנו. אנו משועבדים למיסים, משכנתא, וחיים נורמליים בסיסיים. אם משתכרים פחות מזה - זה עלול ליפול על הילדים לעת זקנה, כשכבר לא תוכלו לעבוד, והפנסיה תהיה מגוחכת ולא מספיקה.
- 3.שמואל 08/05/2021 16:53הגב לתגובה זוקצבאות זקנה ופנסיות מבטחים הותיקה?
- 2.יוני 05/05/2021 18:00הגב לתגובה זומשכנתה על חשבון ההורים שלהם, כמו טפילים. זוג משכורת 20 אלף ברוטו כולל ילדים. לוקח משכנתה. מסלול ישיר להוצאה לפועל
- 1.פועל 05/05/2021 13:35הגב לתגובה זומנותקים מאיפה אתם מביאים את הנתונים האלה,כל העובדים שעובדים איתי(בית הארחה) אף אחד לא מרוויח יותר מ5500 וזה נחשב לעשיר אצלנו.מאיפה הבאתם את הנתונים המופרחים הללו???
תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת
השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות
מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:
מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.
מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.
בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס. דוגמה נוספת הינה הפקדה של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.
- פנסיה או נכסים: על מה הישראלים מסתמכים יותר בפרישה שלהם?
- 830 אלף שכירים היו אמורים לקבל החזרי מס בשווי 664 מיליון שקל - אך בערעור לבית המשפט העליון ההחלטה בו
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
