השכר הממוצע ברוטו ממשיך לעלות: 11,524 שקל, עליה של 10.7% בשנה
השכר הממוצע במשק ממשיך לעלות ועל פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) השכר הממוצע ברוטו למשרת שכיר המשיך לטפס בחודש פברואר ועומד כעת על 11,524 שקל (מנוכה מדד המחירים לצרכן). השכר הממוצע במחירים שוטפים עומד על 12,146 שקל - ומדובר בעליה של 10.7% בשנה. בשנה רגילה העליה מתונה הרבה יותר ועומדת על כ-2-3% אך בעקבות מגיפת הקורונה והעובדה שמרבית האנשים שפוטרו או הוצאו לחל"ת משתכרים בשכר יחסית נמוך, גרמה לכך שבבסיס הנתונים נותרו יותר נתונים של אנשים שמשתכרים שכר גבוה יותר - ולכן הזינוק גבוה יותר מאשר בשנה רגילה (הרחבה בהמשך הכתבה).
מספר משרות השכיר במשק נמצא במגמת עליה ועומד על כ-3.49 מיליון משרות, מתוכן 3.27 משרות שכיר של עובדים ישראלים והיתר מחו"ל. מדובר בהמשך מגמת ההתאוששות במשק, אך מספר המשרות עדיין נמוך בכ-13.3% לעומת פברואר 2020, לפני התפרצות הקורונה בארץ והשפעותיה על המשק.
הקורונה דווקא גרמה לזינוק בשכר הממוצע. זו הסיבה
מעניין לראות את השינוי בנתונים לאורך הקורונה. ניתן לראות כיצד דווקא בחודש אפריל 2020 (בתקופת הסגר הראשון של הקורונה) דווקא גרם לזינוק בשכר הממוצע לכ-12,587 שקל, וכי ככל שהמשק חזר לתפקד כך השכר הממוצע ירד, ולאחר מכן בסגר השלישי - שוב זינק השכר הממוצע ומאז פתיחת המשק מחדש שוב נרשמת ירידה מסוימת. כפי שניתן לראות בגרף המצורף:
- השכר הממוצע עלה - ההייטק משאיר אבק לשאר הענפים
- השכר הממוצע בהייטק עלה ב-4.6% - 31.3 אלף שקל
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
מקור: נתוני הלמ"ס
מדוע זה קורה?
ניתן להסביר את העובדה הזו בכך שהשכר הממוצע (בניגוד לשכר החציוני) מושפע מנתונים קיצוניים, ומכיוון שהנפגעים העיקריים במשק כתוצאה ממשבר הקורונה (אלה שפוטרו או הוצאו לחל"ת) הם בעיקר האנשים בעלי השכר הנמוך, ולעומתם המשכורות של בעלי ההכנסה הגבוהה המשיכו לטפס (הרחבה בהמשך הכתבה). כך נוצרה תנועת מלקחיים: פחות אנשים שעובדים בשכר נמוך, ומנגד עלייה בשכר הגבוה - ולכן גם הממוצע הכללי עלה, בצורה שלא משקפת את המשבר, שהרי כזכור, למעלה ממיליון אנשים בישראל פוטרו או הוצאו לחל"ת בעקבות הקורונה. זה גם מסביר את הזינוק הגבוה יחסית באחוז התוספת לשכר, לעומת שנים קודמות בהם השכר עלה בכ-2-3% בשנה.
בנוסף, צריך לזכור שהשוק עובד לפי ביקוש והיצע - ככל שיש לאדם יתרון תחרותי של כישורים או לימודים שהכשירו אותו כך השכר שלו יעלה. ככל שמדובר בעבודה שאינה מצריכה מיומנות מיוחדת או לימודים מפרכים - השכר יישאר נמוך (כמו ענף המסעדנות והאירוח שנמצא בתחתית הרשימה). גורם נוסף המשפיע על גובה השכר הוא הביקוש לעובדים בתחום. ככל שאין מספיק עובדים - השכר יעלה. אם יש עודף - השכר יירד.
- 4.הנביא 19/05/2021 15:16הגב לתגובה זואחריי מס והפרשות סוציאליות זה כ-18,500 נטו. גם אם בת הזוג משתכרת דומה, זה רק בסיס למחייה בחיים שלנו. אנו משועבדים למיסים, משכנתא, וחיים נורמליים בסיסיים. אם משתכרים פחות מזה - זה עלול ליפול על הילדים לעת זקנה, כשכבר לא תוכלו לעבוד, והפנסיה תהיה מגוחכת ולא מספיקה.
- 3.שמואל 08/05/2021 16:53הגב לתגובה זוקצבאות זקנה ופנסיות מבטחים הותיקה?
- 2.יוני 05/05/2021 18:00הגב לתגובה זומשכנתה על חשבון ההורים שלהם, כמו טפילים. זוג משכורת 20 אלף ברוטו כולל ילדים. לוקח משכנתה. מסלול ישיר להוצאה לפועל
- 1.פועל 05/05/2021 13:35הגב לתגובה זומנותקים מאיפה אתם מביאים את הנתונים האלה,כל העובדים שעובדים איתי(בית הארחה) אף אחד לא מרוויח יותר מ5500 וזה נחשב לעשיר אצלנו.מאיפה הבאתם את הנתונים המופרחים הללו???
לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- הבנק שלכם יודע שאתם 'שבויים' - וזה עולה לכם אלפי שקלים; כיצד לחסוך הרבה כסף?
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
