חלל עבודה משותף עבודה תעסוקה
צילום: Istock

ינואר 2021: יותר מקבלי משכורת - השכר נטו עלה ב-3% לעומת השנה שעברה

שכר הנטו שקיבל העובד הממוצע ירד בחודש ינואר ב-1.6% לעומת דצמבר, ועמד על 7,238 שקל; מספר מקבלי השכר עלה בכ-16 אלף איש. היקף התשלומים ירד בכ-280 מיליון שקל
נתנאל אריאל | (1)

על פי נתוני "משכורת הנטו" של מס"ב (מרכז סליקה בנקאי), המנהלת את המערכת המרכזית להעברת תשלומים בישראל, בחודש ינואר הייתה עלייה של כ-16 אלף איש במספר מקבלי המשכורת במשק, אך מנגד היקף התשלומים ירד בכ-278 מיליון שקל, והשכר נטו ירד בכ-1.6% ועמד על כ-7,238 שקל לעובד בממוצע, לעומת כ-7,353 בדצמבר האחרון. עם זאת, בראייה שנתית השכר עלה ב-3% לעומת שכר הנטו הממוצע בינואר 2020 שעמד על כ-7,027 שקל.

שכר הנטו הממוצע לחודש אפריל 2020 היה 7,286 שקל. בחודש פברואר 2020, שהוא החודש האחרון ללא השפעות של משבר הקורונה על המשק הישראלי, עמדה משכורת הנטו הממוצעת על סכום של כ-7,270. 

עם זאת, צריך לזכור שהשכר הממוצע גבוה יותר מן השכר החציוני, מכיוון שבעלי המשכורות הגבוהות 'מושכים' את הממוצע כלפי מעלה, והשכר שקיבלו רוב העובדים במשק נמוך מכך. ביקשנו לקבל את נתוני השכר החציוני ונוסיף את הנתון לכשיתקבלו.

מספר מקבלי המשכורות לחודש ינואר עומד על 3.43 מיליון ישראלים, מדובר בנתון הגבוה ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה והמגבלות שהוטלו על פעילות המשק, אך עדיין נמוך בכ-6% ביחס לינואר 2020, אז עמד מספר מקבלי המשכורות על כ-3.64 מיליון איש. הנתון לחודש ינואר 2021 גבוה ב-15% לעומת השפל שנרשם בחודש אפריל בו הועברו תשלומי שכר רק ל-2.98 מיליון ישראלים (עלייה של כ-450 אלף איש מאז התחתית של מרץ 2020). עם זאת, מספר מקבלי המשכורות בחודש ינואר 2021 נמוכה בכ-215 אלף איש לעומת מספר מקבלי השכר בגין חודש מרץ 2020.

 

היקף תשלומי השכר לחודש ינואר ירד בשיעור של 1.1% ועמד על כ-24.9 מיליארד שקל, לעומת 25.1 מיליארד שקל ששולמו בגין משכורת דצמבר, כלומר ירידה של כ-278 מיליון שקל. השפעת הקורונה ממשיכה להיות מורגשת כאשר אם במרץ 2020 הועברו תשלומי שכר בהיקף של כ-25.5 מיליארד שקל, באפריל אשתקד היקף תשלומי השכר צנח לכ-21.75 מיליארד שקל. בינואר 2020 סכום תשלומי השכר הגיע ל-25.640 מיליארד שקל, נתון גבוה ב-3% מהיקף תשלומי השכר בינואר השנה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גיא 25/02/2021 10:56
    הגב לתגובה זו
    אמרת שתעדכנו מה השכר החציוני במשק...הרבה יותר רלוונטי משכר ממוצע.
עומר בן יאיר
צילום: סם יצחקוב

תקרות ההפקדה ל-2025: השינויים רבים, זה מה שצריך לדעת

השינויים בתקרות ההפקדה ובהטבות המס ל-2025 מושפעים מהגזירות החדשות למימון הוצאות המלחמה. מה השתנה, מה נשאר והיכן יש עדיין אי בהירות

זיו וולף |

מידי שנה מפרסמת רשות המסים את תקרות ההפקדה הרלוונטיות להטבות מס במכשירים הפנסיוניים השונים. השנה, חוק ההתייעלות הכלכלית אשר נועד לסייע בהתמודדות עם הוצאות המלחמה, שינה מספר דברים מהותיים. עומר בן יאיר, סמנכ"ל מקצועי באלטשולר שחם עושה סדר:

    מרבית תקרות ההפקדה הקבועות במס הכנסה צמודות למדד בדרך כלל, והן לא יוצמדו אליו ב-2025. כלומר, על אף שב-2024 האינפלציה עומדת על 3.2%, התקרות לא יוצמדו והן ישחקו בפועל. כך למשל תקרות כמו תקרת ההפקדה לקרן השתלמות, לא יעודכנו. כמו כן, לא יוצמדו מדרגות מס ההכנסה למדד.

    מס נוסף שיגבה הוא מס יסף, הידוע בשמו מס עשירים. עד כה נהג בישראל מס יסף של 3% על הכנסה מעל להכנסה שנתית של 721,561 שקלים, אליה מצטרף השנה מס בשיעור 2% על הכנסות ממקורות הוניים מעל לסכום זה.

    בעולם הפנסיוני ישנם פרמטרים שונים הנקבעים לפי השכר הממוצע במשק שמפרסם הביטוח הלאומי וצמודים אליו. השנה פורסמו 2 נתונים לשכר ממוצע –13,316 ₪ לעניין הגמלאות, ו– 12,536 ₪ לעניין גביית דמי ביטוח. מכיוון שאין התייחסות בהוראות הדין איזה סוג שמ"ב יש לקחת בחשבון לצורך החישוב, רשות המיסים הודיעה כי בשנת 2025 התקרות התלויות בשמ"ב יחושבו לפי גישה מטיבה. כך למשל – תקרת הפקדה של מעסיק לרכיב התגמולים ולרכיב הפיצויים שלא גוררת זקיפת הכנסה בידי העובד ותחושב לפי הגבוה מבניהם. המשמעות הינה תקרה גבוהה יותר ולמעשה שכירים ישלמו פחות מס.  דוגמה נוספת הינה הפקדה  של עמית מוטב (נדרשת לצורך מקסום הטבות מס של עצמאי בהפקדה לחיסכון פנסיוני) – תעשה לפי הנמוך.