ינואר 2021: יותר מקבלי משכורת - השכר נטו עלה ב-3% לעומת השנה שעברה
על פי נתוני "משכורת הנטו" של מס"ב (מרכז סליקה בנקאי), המנהלת את המערכת המרכזית להעברת תשלומים בישראל, בחודש ינואר הייתה עלייה של כ-16 אלף איש במספר מקבלי המשכורת במשק, אך מנגד היקף התשלומים ירד בכ-278 מיליון שקל, והשכר נטו ירד בכ-1.6% ועמד על כ-7,238 שקל לעובד בממוצע, לעומת כ-7,353 בדצמבר האחרון. עם זאת, בראייה שנתית השכר עלה ב-3% לעומת שכר הנטו הממוצע בינואר 2020 שעמד על כ-7,027 שקל.
שכר הנטו הממוצע לחודש אפריל 2020 היה 7,286 שקל. בחודש פברואר 2020, שהוא החודש האחרון ללא השפעות של משבר הקורונה על המשק הישראלי, עמדה משכורת הנטו הממוצעת על סכום של כ-7,270.
עם זאת, צריך לזכור שהשכר הממוצע גבוה יותר מן השכר החציוני, מכיוון שבעלי המשכורות הגבוהות 'מושכים' את הממוצע כלפי מעלה, והשכר שקיבלו רוב העובדים במשק נמוך מכך. ביקשנו לקבל את נתוני השכר החציוני ונוסיף את הנתון לכשיתקבלו.
מספר מקבלי המשכורות לחודש ינואר עומד על 3.43 מיליון ישראלים, מדובר בנתון הגבוה ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה והמגבלות שהוטלו על פעילות המשק, אך עדיין נמוך בכ-6% ביחס לינואר 2020, אז עמד מספר מקבלי המשכורות על כ-3.64 מיליון איש. הנתון לחודש ינואר 2021 גבוה ב-15% לעומת השפל שנרשם בחודש אפריל בו הועברו תשלומי שכר רק ל-2.98 מיליון ישראלים (עלייה של כ-450 אלף איש מאז התחתית של מרץ 2020). עם זאת, מספר מקבלי המשכורות בחודש ינואר 2021 נמוכה בכ-215 אלף איש לעומת מספר מקבלי השכר בגין חודש מרץ 2020.
- נתוני מס"ב חושפים: בשנת 2023 חל גידול של כ-5.4% בשכר הממוצע במשק
- עוד לפני הסגר: שיא במספר מקבלי המשכורות - 3.4 מיליון ישראלים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
- 1.גיא 25/02/2021 10:56הגב לתגובה זואמרת שתעדכנו מה השכר החציוני במשק...הרבה יותר רלוונטי משכר ממוצע.

לא רק ריבית: כך תחשבו את העלות האמיתית של ההלוואה שלכם
מדוע הריבית הנקובה היא רק קצה הקרחון
של המחיר האמיתי, כיצד עמלות ומנגנוני הצמדה מייקרים את ההחזר בפועל, ואיך תוכלו להשוות בצורה מושכלת בין הצעות מהגופים המלווים כדי להימנע מהפתעות
העלות הראשונה - עמלת פתיחת תיק
המרכיב הראשון שמשפיע על כדאיות ההלוואה הוא עמלת פתיחת התיק או דמי הטיפול. מדובר בסכום הנגבה מראש במועד העמדת האשראי. בעוד שבמערכת הבנקאית עמלות אלו לרוב מוגדרות בתעריפונים מפוקחים (כך למשל, עמלת פתיחת תיק משכנתא עומדת על 360 ש"ח נכון לשנת 2025),
בגופים חוץ בנקאיים המודל שונה משמעותית - שם מקובל לגבות עמלה בשיעור מסוים מסך הקרן, לרוב בין 1% ל 3%. המשמעות היא שחיקה מיידית של סכום ההלוואה: לווה המבקש 100,000 ש"ח עשוי לגלות שלחשבונו נכנס סכום נטו של 98,000 שקל בלבד, בעוד שהריבית מחושבת על מלוא הסכום המקורי. זהו למעשה קנס כניסה שמעלה משמעותית את עלות ההלוואה, במיוחד בהלוואות לתקופות קצרות.
מלכודת המדד
עלות נוספת שנוטים לשכוח היא הצמדת הקרן למדד המחירים לצרכן. בתקופות של אינפלציה, הלוואה צמודת מדד עלולה להפוך לנטל מתגלגל: גם אם הלווה משלם מדי חודש בחודשו, יתרת החוב שלו עשויה לתפוח בגלל עליית המדד. במצב כזה, הלווה משלם ריבית על סכום שהולך וגדל במקום לקטון, מה שמעלה את העלות הסופית מעבר לתכנון המקורי.
- הבנק שלכם יודע שאתם 'שבויים' - וזה עולה לכם אלפי שקלים; כיצד לחסוך הרבה כסף?
- סקר בנק ישראל: מצוקת אשראי של עסקים קטנים וירידה בביקוש לאשראי לדיור
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
לכך מצטרפת שיטת החישוב של לוח הסילוקין. רוב ההלוואות מבוססות על לוח שפיצר, שבו ההחזר החודשי קבוע אך הרכב התשלום משתנה: בשנים הראשונות רוב התשלום מופנה לכיסוי הריבית ורק מיעוטו לכיסוי הקרן. המשמעות היא שאם לווה ירצה לפרוע את ההלוואה באמצע התקופה, הוא יגלה שיתרת החוב שלו כמעט ולא הצטמצמה, למרות ששילם סכומים נכבדים מדי חודש. הבנת מבנה לוח הסילוקין קריטית להבנת העלות לאורך זמן.
