חלל עבודה משותף עבודה תעסוקה
צילום: Istock

ינואר 2021: יותר מקבלי משכורת - השכר נטו עלה ב-3% לעומת השנה שעברה

שכר הנטו שקיבל העובד הממוצע ירד בחודש ינואר ב-1.6% לעומת דצמבר, ועמד על 7,238 שקל; מספר מקבלי השכר עלה בכ-16 אלף איש. היקף התשלומים ירד בכ-280 מיליון שקל
נתנאל אריאל | (1)

על פי נתוני "משכורת הנטו" של מס"ב (מרכז סליקה בנקאי), המנהלת את המערכת המרכזית להעברת תשלומים בישראל, בחודש ינואר הייתה עלייה של כ-16 אלף איש במספר מקבלי המשכורת במשק, אך מנגד היקף התשלומים ירד בכ-278 מיליון שקל, והשכר נטו ירד בכ-1.6% ועמד על כ-7,238 שקל לעובד בממוצע, לעומת כ-7,353 בדצמבר האחרון. עם זאת, בראייה שנתית השכר עלה ב-3% לעומת שכר הנטו הממוצע בינואר 2020 שעמד על כ-7,027 שקל.

שכר הנטו הממוצע לחודש אפריל 2020 היה 7,286 שקל. בחודש פברואר 2020, שהוא החודש האחרון ללא השפעות של משבר הקורונה על המשק הישראלי, עמדה משכורת הנטו הממוצעת על סכום של כ-7,270. 

עם זאת, צריך לזכור שהשכר הממוצע גבוה יותר מן השכר החציוני, מכיוון שבעלי המשכורות הגבוהות 'מושכים' את הממוצע כלפי מעלה, והשכר שקיבלו רוב העובדים במשק נמוך מכך. ביקשנו לקבל את נתוני השכר החציוני ונוסיף את הנתון לכשיתקבלו.

מספר מקבלי המשכורות לחודש ינואר עומד על 3.43 מיליון ישראלים, מדובר בנתון הגבוה ביותר מאז פרוץ משבר הקורונה והמגבלות שהוטלו על פעילות המשק, אך עדיין נמוך בכ-6% ביחס לינואר 2020, אז עמד מספר מקבלי המשכורות על כ-3.64 מיליון איש. הנתון לחודש ינואר 2021 גבוה ב-15% לעומת השפל שנרשם בחודש אפריל בו הועברו תשלומי שכר רק ל-2.98 מיליון ישראלים (עלייה של כ-450 אלף איש מאז התחתית של מרץ 2020). עם זאת, מספר מקבלי המשכורות בחודש ינואר 2021 נמוכה בכ-215 אלף איש לעומת מספר מקבלי השכר בגין חודש מרץ 2020.

 

היקף תשלומי השכר לחודש ינואר ירד בשיעור של 1.1% ועמד על כ-24.9 מיליארד שקל, לעומת 25.1 מיליארד שקל ששולמו בגין משכורת דצמבר, כלומר ירידה של כ-278 מיליון שקל. השפעת הקורונה ממשיכה להיות מורגשת כאשר אם במרץ 2020 הועברו תשלומי שכר בהיקף של כ-25.5 מיליארד שקל, באפריל אשתקד היקף תשלומי השכר צנח לכ-21.75 מיליארד שקל. בינואר 2020 סכום תשלומי השכר הגיע ל-25.640 מיליארד שקל, נתון גבוה ב-3% מהיקף תשלומי השכר בינואר השנה.

תגובות לכתבה(1):

הגב לכתבה

השדות המסומנים ב-* הם שדות חובה
  • 1.
    גיא 25/02/2021 10:56
    הגב לתגובה זו
    אמרת שתעדכנו מה השכר החציוני במשק...הרבה יותר רלוונטי משכר ממוצע.
כסףכסף

האינפלציה תישאר, כך תקחו אותה בחשבון בתכנון הכלכלי

הטבות מס, שיעור חיסכון ופיזור: האינפלציה כאן כדי להישאר, וצריך לקחת אותה בחשבון בהשקעות ההון המשפחתי

זיו וולף |
נושאים בכתבה תכנון פיננסי

לאחר עשור בו האינפלציה היתה זיכרון רחוק, חמש השנים  הרי שהיום ברור שהיא כאן כדי להישאר. אחרי מגפת הקורונה, ההתאוששות הכלכלית המהירה, שיבושי שרשראות האספקה והמלחמות שפרצו באירופה ובמזרח התיכון – העולם נכנס לעידן חדש: כזה שבו מחירים עולים באופן עקבי, ועלויות הייצור גבוהות. לאלו התווספו גם המכסים בעקבות מלחמת הסחר, והשכר לא מדביק את הקצב.

בישראל, מדד המחירים לצרכן אמנם נראה מתון ביחס לעולם, קצב שנתי של 2.5%, המדדים בפועל מצביעים על מגמה של עליות מתמשכות בשכר הדירה ובמזון.

העשור הנוכחי נפתח שינוי גדול מאוד במדיניות המוניטרית: לאחר שנים של ריביות אפסיות, הבנקים המרכזיים העלו את הריבית בקצב חד, כדי לבלום את האינפלציה אך למרות העלאות הריבית, המחירים המשיכו לעלות. במילים אחרות: גם אם המדדים מתמתנים זמנית, הכוחות שמניעים את האינפלציה לא נעלמו. 

המשמעות למשקיע: החיסכון נשחק, ההשקעות חייבות לעבוד

בעידן של אינפלציה מתמשכת, הכסף בבנק מאבד מערכו מדי שנה. אם הריבית על פיקדון עומדת על 3%, והאינפלציה היא 4%, הרי שהתשואה הריאלית היא שלילית. כלומר, החיסכון נשחק. זו הסיבה שמשקיעים בכל העולם מחפשים אלטרנטיבות: נכסים ריאליים, שוק המניות, קרנות צמודות מדד, ופתרונות אלטרנטיביים כמו תשתיות ונדל"ן.

האסטרטגיה הפיננסית בעידן כזה דורשת איזון חדש בין השקעה בנכסים ששומרים על ערכם, כמו השקעה בנדל"ן, סחורות וזהב, לבין נכסי סיכון.