עלייה ברמת החיים: הכנסה ממוצעת ברוטו לשכיר בישראל - 10,584 שקל
רמת החיים בישראל בעלייה: ההכנסה הממוצעת ברוטו לשכיר בישראל לחודש עומדת על 10,584 שקל – עלייה ריאלית של 4% בשנת 2018. הנתונים לפי סקר הוצאות משקי הבית של הלמ"ס, המצטרפים לנתוני השכר הממוצע שפורסמו בשבוע שעבר לפיהם נרשמה עלייה של 4.6% בשכר הממוצע בספטמבר ל-10,850 שקל.
הסקר מתבסס על מדגם של 8,792 משקי בית מ-247 יישובים. ההכנסה ברוטו מחושבת לפני ניכויים ותשלום מיסים. בתוך כך, ההכנסה ברוטו לשעת עבודה הגיעה בממוצע ל-61.7 שקל, כאשר מספר שעות העבודה הממוצע לשבוע הוא 40.9.
ההכנסה החציונית לחודש - הכנסה שחצי מהשכירים משתכרים מעליה וחצי מתחתיה - היא כ-8,000 שקל, ומגלמת עלייה של 6.3% בהשוואה ל-2017.
הפער בין המינים גדל
מהנתונים עולה כי הפער בהכנסה החודשית הממוצעת בין גברים ונשים עומד על 31.6%: ההכנסה הממוצעת ברוטו לגבר שכיר היא 12,498 שקל לחודש בהשוואה להכנסה של 8,546 שקל לחודש לאישה שכירה. מבחינת ההכנסה החציונית גדל הפער ל-27.5% ב-2018 לעומת 24.7 ב-2017: מדובר ב-9,207 שקל ברוטו לגברים ו-6,672 לנשים - 72.5% מההכנסה החציונית של גבר.
ההסבר שמציעה הלמ"ס לפער קשור, בין היתר, להבדל במספר שעות העבודה הממוצע של גברים ונשים (44.7 לעומת 36.9, בהתאמה). לפיכך, בחישוב ההכנסה הממוצעת לשעת עבודה הפער בין המינים גדל והוא עומד על 16%: 66.3 שקל לגבר שכיר ו-55.7 ש"ח לאישה שכירה.
- איך החרדים לוקחים משכנתא והאם זה לגיטימי?
- שר העבודה יחתום על צו הרחבה לדמי הבריאות לשנת 2023
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
ההבדלים בין המינים ניכר גם בהתפלגות ההכנסות לפי עשירונים כאשר בכל אחד מארבעת עשירוני ההכנסה הנמוכים יותר מ-50% היו נשים. מהעשירון ה-5 עד ל-10 היחס מתהפך, ואחוז הגברים גדול מ-50% בכל עשירון. בעשירון העליון אחוז הנשים (24.5%) ירד לעומת שנת 2017 (25.7%).
בעשירון העליון שיעור ההכנסה החודשית ברוטו גבוה פי 3 מהממוצע, כשהפער בין המינים בהיבט של מספר שעות העבודה בשבוע גדל משמעותית מהעשירון התחתון לעליון.
שיעור השכירים בעשירונים לפי הכנסה חודשית ברוטו מעבודה שכירה ולפי מין, 2018:
מקור: הלמ"ס
בהתפלגות לפי ענפים, ההכנסה הממוצעת הגבוהה ביותר של 19,499 שקל לחודש נרשמה בענף מידע ותקשורת. אחריו נמצא ענף שירותים פיננסים עם הכנסה ממוצעת של 15,120 שקל ובמקום השלישי נמצא ענך תעשייה: כריה וחציבה עם הכנסה ממוצעת של 12,345 שקל לחודש. מנגד, ההכנסות הנמוכות ביותר היו בענף שירותי אירוח ואוכל ושירותי ניהול ותמיכה - 5,886 ו-7,213 שקל בהתאמה.
- 1.דירה = קורת גג 10/12/2019 07:18הגב לתגובה זודירה = קורת גג
ארנק מט"ח של כאל. קרדיט: יח"צכאל משיקה ארנק מט"ח שיקושר לכרטיס אשראי חוץ בנקאי
באמצעות הארנק, אפשר יהיה לרכוש שבעה מטבעות שונים, ללא צורך בפתיחת חשבון, טפסים או בירוקרטיה, אלא ישירות דרך הכרטיס החוץ בנקאי
ארנק דיגיטלי חברת כאל משיקה ארנק מט"ח חדש המקושר לכרטיס האשראי החוץ-בנקאי של החברה, ומאפשר לכל לקוח לרכוש מט"ח ישירות באפליקציה, ללא צורך בפתיחת חשבון, ללא טפסים ובירוקרטיה. לראשונה, ניתן לקנות שבעה מטבעות שונים מראש בשער אטרקטיבי, ולהתחיל לשלם במט"ח ישירות מהכרטיס, בקניות אונליין, בחו"ל ובמשיכת מזומן, ללא עמלות נוספות לחברת האשראי.
וכך, רכישת מט"ח במהלך נופש בחו"ל הופך להיות פשוט מתמיד. אין צורך לעמוד בתור, למשוך מזומן או לעמוד בצ'יינג'. הארנק דיגיטלי למטבע חוץ הופך את הרכישה לפשוטה, מאפשר מעקב אחרי היתרות בזמן אמת וכמובן, מאפשר לשלם באינספור בתי עסק בעולם (או באונליין).
מבחינת השימוש, במידה ויישארו לכם יתרות מטבע שלא נוצלו, תוכלו לשמור אותם אצלכם או למכור אותם חזרה על פי שער ההמרה במועד שבו תרצו להמיר חזרה לשקלים. בנוסף, על כל רכישה ממשיכים הלקוחות לצבור נקודות בכרטיס.
הארנקים הדיגיטליים צוברים תאוצה ולפני מספר חודשים, הישראלים ועל פי נתוני שב״א, בחצי השנה הראשונה של 2025, ההוצאות באמצעות ארנקים דיגיטליים זינקו בכ-42% לעומת התקופה המקבילה אשתקד, והגיעו לסך של כ־43 מיליארד שקל. נתונים אלה מגלים שינויי עומק בהרגלי הצריכה ומראה כי הארנקים הדיגיטליים, זאת אומרת אפליקציות תשלום כמו אפל פיי, גוגל פיי, ביט ושות', מהווים כעת 38.2% מכלל הרכישות בעסקאות פיזיות, ו־15.9% מכלל השימוש בכרטיסי אשראי בישראל. היקף ההוצאה היומית הממוצעת עומד על כ־237.8 מיליון שקל
- המיקום השתנה, אבל הארנק הדיגיטלי מתחיל להצדיק את שמו
- השימוש בארנקים דיגיטליים צובר תאוצה; למי זה מתאים?
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המעבר לארנק דיגיטלי מוזיל עלויות לעסקים, מקצר תורים ומאפשר גישה נוחה למידע צרכני, מה שמהווה יתרון נוסף בתקופה של אי־ודאות וירידה בהוצאה הממוצעת למשק בית, ואם למישהו היה ספק, הנתונים מבהירים: התשלום הדיגיטלי כבר אינו תופעה שולית, אלא נתח הולך וגדל ממבנה הצריכה
הישראלי. השאלה שנותרה היא כיצד יגיבו בנקים, רשתות וספקי אשראי למגמה הזו, והאם נתח השוק הדיגיטלי ימשיך לכרסם בכספומט ובקופה הרגילה.
האם "הלוואה לכל מטרה" היא גלגל הצלה או הדרך המהירה לאבד את הבית?
בנק ישראל מקבע את ההקלות במינוף הנכס, והישראלים נוהרים להלוואות על חשבון הבית כדי לשרוד את יוקר המחיה. האם מדובר בפתרון רציונלי לחובות יקרים, או בסיכון לנכס היקר ביותר שלנו?
במציאות שבה האינפלציה דוהרת, יוקר המחיה מרקיע שחקים והריביות בכרטיסי האשראי נוסקות לשיאים חדשים, משקי הבית בישראל כבר מזמן "מנזילים" את הקירות שלהם כדי לשרוד את החודש, מאחדים חובות יקרים לתוך המשכנתא ומחפשים אוויר לנשימה. אך מאחורי ההחזרים המפתים, מסתתרת מציאות מורכבת של מינוף יתר וסיכון גובר לנכס היקר ביותר של המשפחה הישראלית.
המתמטיקה של השעבוד: 7% מול 16%
מתחילת 2022 ועד מחצית 2025, תיק ההלוואות לכל מטרה בשעבוד נכס עלה ב-33% והגיע ל-34 מיליארד שקל. ההודעה האחרונה מאותתת לציבור שהכלי הזה לגיטימי, לא זמני בלבד. בפועל, הציבור כבר מאמץ את האופציה. מתחילת 2025 נטלו משקי בית הלוואות משלימות מגובות דירה, המסווגות כהלוואות שלא למטרת מגורים, בהיקף של כ-6.6 מיליארד שקל.
בנובמבר 2025 לבדו נלקחו הלוואות כאלה ב-622 מיליון שקל, עלייה של כ-15% לעומת נובמבר 2024. קצב הנטילה הזה משקף שינוי בהתנהגות הפיננסית, בעיקר בקרב משפחות עם נכסים קיימים שמחפשות נזילות. בספטמבר 2025, למשל, היקף המשכנתאות הכולל חצה 64 מיליארד שקל, עם עלייה של 16.4% מתחילת השנה, וחלק ניכר מזה כולל הלוואות משלימות. הסיבה העיקרית היא עלות הכסף.
הלוואה לכל מטרה מגובה בדירת מגורים ניתנת כיום בריבית ממוצעת של כ-7% במסלול לא צמוד למדד, בהתאם לריבית בנק ישראל שעומדת על 4.5% וריבית הפריים על 5.75% נכון לנובמבר 2025. זאת בהשוואה לאשראי צרכני דרך חברות כרטיסי אשראי, שמגיע לריביות של 15%-16% ואף יותר. הפער הזה הופך את השעבוד לרציונלי עבור רבים, במיוחד בתקופה של יוקר מחיה גבוה ומחירי דירות שירדו מעט בסוף 2025. לדוגמה, משפחה עם הכנסה פנויה של 20 אלף שקל יכולה להחזיר עד 8,000 שקל חודשית על כלל ההלוואות, מה שמאפשר פריסה נוחה יותר מאשר הלוואה צרכנית קצרת טווח.
- מתנה או הלוואה? הכרעה במאבק בין החמות לכלה
- הלוואה פרטית או חוץ־בנקאית: כל מה שצריך לדעת לפני שמחליטים
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
גם לבנקים יש אינטרס מובהק. נכס נדל"ני מספק בטוחה חזקה, שמפחיתה סיכונים ומאפשרת ריביות נמוכות יותר, פריסה ארוכה עד 30 שנה והקטנת הפרשות להפסדי אשראי. בסקר קציני אשראי של בנק ישראל לרבעון השני של 2025, נרשמה התמתנות בביקוש לאשראי לדיור, אך צפי לגידול מסוים באשראי צרכני, מה שמעיד על מעבר להלוואות מגובות נכס. עבור הלווים, זה אומר החזר חודשי נמוך יותר, למשל, הלוואה של 200 אלף שקל בריבית 7% ל-15 שנה תעלה כ-1,800 שקל לחודש, לעומת 2,500 שקל באשראי צרכני בריבית 15% ל-5 שנים.
