אזור קריטי להפקת נפט ספג את רעידת האדמה הנוראית ביותר מזה עשרות שנים - מה יהיו ההשפעות?
מערב טקסס שבארה"ב הוא האזור החשוב ביותר לארה"ב מבחינת הפקת נפט וביום רביעי האחרון הוא חווה את רעידת האדמה החמורה ביותר שנרשמה מאז שנות ה-30. הרעידת אדמה הייתה בעוצמה של 5.3, השיא הקודם הגיע במרץ 2020 ועמד על עוצמה של 5. אחד האתרים החשובים ביותר באזור הוא אגן פרמין אשר רווי בנפט. לאחר שאיבת הנפט החברות שעושות זאת משליכות מים ונוזלים אשר הן תוצר לוואי של התהליך בחזרה אל איפה ששאבו את הנפט והעניין הזה בסופו של דבר פוגע באיזון של האדמה. מאז 2018 מעל לאלף רעידות אדמה בעוצמה של 2.5 ומעלה פקדו את האזור ויש עלייה ניכרת בתדירות הזו לאורך השנים.
האנליסט ניל דינגמן דיווח כי "ההשפעה המיידית של הרעידת האדמה הורגשה בכמה חברות שפועלות באזור, ביניהן COTERRA ENERGY , PDC ENERGY INC. ו- CONOCOPHILLIPS ". דינגמן הוסיף כי "השלכה עתידית (של האירוע) צפויה להיות מורגשת על ידי חברות רבות הפועלות באזור במקרה והפוליטיקאים יחליטו להתערב". האזור, וספציפית אגן פרמין, הוא מקום מאוד חשוב לייצור הנפט של ארה"ב כשיותר מ-300 אסדות פועלות באזור, עד כה לא דווחו על תקלות אצל אף אחת מהחברות.
ההשלכות של רעידות אדמה נוספות יכולות להיות משמעותיות מאוד לאמריקאים, הן בפן הסביבתי והן מבחינת הביטחון האנרגטי של המדינה. העניין הסביבתי כמובן שעלול להוביל פוליטיקאים או רשויות מסויימות להפסקת הפעילות של החברות הפועלות באזור - בשנה שעברה הרשות האחראית על האזור חדלה את הפעילות בכמה מאזורי הזרמת הנוזלים באגן והסיכוי שנראה את העניין חוזר על עצמו לא תלוש מהמציאות, בעיקר לנוכח הגישה של ממשל ביידן.
ממשל ביידן תומך נחרצות במעבר לאנרגיה ירוקה והוא עושה צעדים רבים וקיצוניים בכדי לעשות זאת - בחודש אוגוסט הועבר חוק הפחתת האינפלציה, העוסק בעיקר בתימרוץ התחום ברחבי ארה"ב. האמת שהיא שתחת ממשל ביידן הושכרה הכמות הנמוכה ביותר של שדות ייצור נפט וגז מזה עשרות שנים ורק לפני כשבועיים הכריז ביידן כי "לא יהיו עוד קידוחי נפט", כאשר התכוון ככל הנראה להשכרה חדשה של שטחים ולא לאלו הקיימים. הגישה הזו יכולה אולי להצביע על כך שהאירוע האחרון ישמש כתירוץ כלשהו להפחתת ייצור הנפט בארה"ב עוד יותר.
- המגעים בין טראמפ לפוטין מורידים את מחירי הגז והנפט
- הושקה תכנית לאומית של 300 מיליון שקל להתייעלות אנרגטית ולהפחתת פליטות
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
המדיניות של ביידן והממשל שלו הובילו את ארה"ב למחסור חמור באנרגיה, שכן חלק גדול מהנפט שלא מופק במדינה גובה על ידי שחרור מאסיבי של חביות נפט ממאגר החירום של ארה"ב, ככל הנראה בכדי לשמור על יציבות מחירי הדלק לקראת בחירות האמצע - מה שכמובן לא עזר לדמוקרטים בסופו של דבר. המהלך של הממשל היה כה חמור כשצפוי שעד סוף השנה מאגרי החירום יתרוקנו ב-180 מיליון חביות מתוך 600 מיליון חביות שהיו בהם טרם המלחמה באוקראינה. מאגרי החירום נמצאים בנקודה הנמוכה ביותר שלהם מאז שנת 1984 והירידה השנה היא החדה ביותר מאז שהוקמו בשנות השבעים כתוצאה מהחרם של מדינות המפרץ על ארה"ב.
- 3.נוריה 25/11/2022 10:45הגב לתגובה זומאמצי הדמוקרטים לא צלחו?
- 2.הסנאט דמוקרטי 19/11/2022 00:22הגב לתגובה זומה זה פה ? ישראל היום ? שרה ויאיר עורכים? הדמוקרטים הגדילו את הרוב בסנאט
- 1.עושי השוק משנים את כיוון הנדנדה (ל"ת)פתט 18/11/2022 20:35הגב לתגובה זו

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן

השקעה בתשתיות - תשואה של 19% לקרן של בלאקסטון; גם משקיעים פרטיים יכולים להשקיע
הקרן שהיתה מיועדת לגופים מוסדיים, נפתחה למשקיעים פרטיים בכל סכום; על היתרון של תשתיות ומה התשואה של קרנות אחרות בתחום?
קרנות בתחום התשתית הפכו למאוד פופולאריות בעשור האחרון. גם אצלנו - משקיעים מוסדיים מזרימים הרבה כסף לפרויקטי תשתיות, רוכשים מניות של חברות תשתית, ובעצם מממנות את התחום החשוב הזה שמניע את הכלכלה. תשתית זו תקשורת, כבישים, אנרגיה, תחבורה וגם תשתיות טכנולוגיות ל-AI.
חלק גדול מההשקעות בתחום נעשה דרך קרנות השקעה, כשההשקעות בעיקרן לא סחירות - בפרויקטי ענק ממשלתיים וקונצרנים שמניבים תשואה טובה. ובכלל, תשתיות נחשב לתחום יציב יחסית עם סיכון נמוך ועם תשואה סבירה.
תשואת 19% בשנה: קרן BXINFRA של בלקסטון מובילה את שוק התשתיות
קרן BXINFRA של בלאקסטון רושמת תשואה מרשימה של 19.1% ב-12 החודשים האחרונים. התשואה כוללת עליית ערך נכסים והכנסות שוטפות, נטו לאחר דמי ניהול. זו תוצאה שמציבה את בלאקסטון בראש הטבלה מול המתחרות הגדולות. אפולו גלובל מנג'מנט רשמה תשואה שנתית ממוצעת של 6.61% בחמש השנים האחרונות. נשמע סביר, אבל ב-2025 היא במינוס 1.15% מתחילת השנה. הסיבה: אפולו התמקדה בתשתיות אנרגיה מסורתיות, רגישות לעליית הריבית.
KKR מציגה ביצועים טובים יותר עם תשואה ברוטו של 14% בשנה האחרונה. KKR בחרה באסטרטגיה שמרנית יותר, והניה תשואה של כ-7%.
בלקסטון מתמקדת באנרגיה מתחדשת) וב-QTS (מרכזי נתונים) והיא מנהלת 140 מיליארד דולר בתשתיות בלבד. זה יותר מהתיק של אפולו ו-KKR ביחד. דמי הניהול בקרן הפרטית הם 1.25% שנתי על הנכסים, ועואד 12.5% מרווחים מעל 5%. מבנה שמתמרץ ביצועים.
- הבעלים של אשטרום משקיעים בחברה; הבעלים של שפיר במימושים
- ברן: הסכם בהיקף 76 מיליון שקל בפרויקט מסחרי באשקלון
- המלצת המערכת: כל הכותרות 24/7
עד עכשיו רק גופים מוסדיים יכלו להשתתף. מעכשיו זה פתוח גם למשקיעים פרטיים, אבל צריך לזכור שזו השקעה לא סחירה. ההשקה של הקרן למשקיעים פרטיים מתרחשת במסגרת הרגולציה החדשה של האיחוד האירופי, ELTIF 2.0, ששינתה את כללי המשחק בשוק ההשקעות האלטרנטיביות. ביטול רף ההשקעה המינימלי, מאפשר כעת גישה נרחבת יותר למשקיעים. המהלך מציב את בלאקסטון כמובילה במגמה גלובלית של דמוקרטיזציה של נכסים אלטרנטיביים.
משקיעים פרטיים יכולים לרכוש את הקרן